חידוד הלכה סט

[יט] אם נשפך וכו'. עט"ז סקכ"ה שצריך ס' נגד מה שאומדין שיש חלב בעין תחת שולי הקדרה ולא נגד מה שבצדדי הקדרה, וכ' בחו"ד סק"כ משום דדבר לח לא מקרי חיבור. וגם בסי' צ"א סק"י כ"כ, והנה לענין זה אני מוכרח להביא פלפול בענין זה ממשניות מפוזרות, דבמס' טבו"י פ"ב איתא דבין גוש בין לח מקרי חיבור אם הם מחוברים בתולדה רק אם הגוש מופרד בתולדה ונתחבר כגון עגול של דבילה או שום שהי' נידוך במדוכה ואח"כ חברו במשקה אז אין הטבו"י מטמא הכל בנוגע במקצתו, אבל גוש ממש כגון מקפה של גריסין שקרם ע"ג בשר ונגע טבו"י במקצת המקפה כולה טמאה ורק הבשר טהור שהוא גוש אחר וכשנגע בחתיכת בשר ושאר חתיכות תלויים בה ועולים עמה כולן טמאות, וריב"נ שם מטמא גם הבשר שהמקפה קרומה עליו ונגע במקפה, ושם קטניות שקרמו ע"ג פרוסות לחם אם הקטניות כולם גוש א' הוה חיבור ואם הם גושיים רבים ימנו, כלומר כשנגע בגוש א' נטמא ומטמא עוד שנים כדרך שמונין לטומאה א' ב' ג' ובסיפא שם כה"ג בלח, דתנן שמן של תרומה צפה ע"ג היין ונגע טבו"י בשמן לא פסל אלא השמן אבל כל השמן טמא ולריב"נ שם גם היין טמא ע"י מגעו בשמן, זת"ד המשניות שם, הרי דבדיני חיבור הדין, שוה בין בלח בין בגוש דאם הדיבוק טוב כמקפה הקרומה על בשר ושמן על יין לת"ק רק המין שנוגע הוה כולה חיבור ולא הבשר שתחת הקרומה או היין שתחת השמן, ולריב"נ אפי' התחתון טמא אבל אותו המין לכ"ע חיבור וכה"ג בטהרות פ"ט מ"ח השרץ שנמצא בריחים (שטוחנין שם הזיתים להוציא שמנן) אין טמא רק הנוגעים, ואם משקה הולך ביניהם ומחברן הכל טמא, הרי לכאורה להיפוך דהמשקה מחברת הגושיים ומכ"ש שכל המשקה חיבור לעצמה ולפי"ז חוץ ממה שיהי' צריך ס' נגד כל החלב הנזחל אלא אם מונח בתוך הזחילה גרגירי גבינה אם הזחילה חמה יחברם ויצטרך גם נגד הגבינה, ולפי"ז נאמר להחמיר דבין אם נוגעת זחילה של חלב תחת קדרת בשר, בין אם נוגע חתיכת בשר תחת קדרת חלב יצטרך ס' נגד כולה

שוב ראיתי באהלות ויהי' לכאורה ראי' לדברי הט"ז והחו"ד דלח לא מקרי חיבור רק גוש הוה חיבור, וז"ל המשנה שם פ"ב, רביעית דם שנשפך באויר (שלא תחת תקרה) ומקומו מדרון והאהיל על מקצתו טהור, ואם מקומו אשבורן או שקרש טמא עכ"ל, הרי דכשנקרש הדם ונעשה גוש הוה חיבור וטמא ע"י שהאהיל על מקצתו, ובעוד הדם לח לא נטמא באהילו על מקצת הרביעית דאינו חיבור ורק כשנאםף הדם במקום אשבורן דהגומא מחברתו, ולפי"ז י"ל גם כאן דאם זחילת החלב עומדת במקום נמוך ויש שם דפנות המסבב החלב אז יהי' חיבור ויצטרך נגד כל החלב שנאסף בגומא, ואם מקום הזחילה ישר בלא שום סביבותה לחברה אז אינה חיבור, והזחילה דכאן הוא מקום ישר לכן אין חיבור

ושלא יסתרו משניות דטבו"י למשנה דאהלות צ"ל דכל הנך משניות דמכשירין שהבאת שהם חיבור הוא משום ששם מונח הקרומה שעל הבשר בכלי והשמן שעל היין ודאי דמונח בכלי לכן הוה חיבור בין הגוש כהמקפה בין השמן ולכן הדין כמדרון דמשנה אהלות הנ"ל וא"ש הכל

ולפי"ז בנידון דידן אם מקום זחילת החלב עמוקה כאשבורן דלאהות ודאי דהמקום מחברה ובעינן נגד כל החלב שבאשבורן, ואם יאמר איזה מורה מנין אנו יודעין ללמוד איסור מטומאה אמינא לך סברא כזאת גם בכללי איסור דידוע דכל שיש דפנות להמאכל או להמשקה והן חמין נקראים כ"ר, וממילא אם זחילת החלב נאספה למקום אשבורן שע"ב הכירה הוה מקום זה כ"ר וכשהציג קדרה בשר על אותו מקום הוה כהעמיד קדרה של בשר תוך קדרה של חלב, אבל אם מקום הזחילה ישר בלא דפנות ממילא אותו המקום נחשב לכ"ש ואין כ"ש אוסר ודי לאסור נגד הטיפות הנדבקות לשולי הקדרה ממש משום דטיפות אלו נאחזות בקדרה וכל דבר הנסמך ע"ג דבר נדון כתתאה גבר והקדרה עושה אותו ככ"ר לאסור ולא שאר חלב המונחים שם באויר, ובכללי טומאה הדבר מובן בניקל דידוע דבטומאות הכלי מצרפתם, עי' טהרות פ"א מדרשה דכף אחת כל מה שבכף נחשב אחת, ורק כשאין הטהרות מונחים בתוך דופני כלי מונין א' ב' ג' וא"ש, ובטבו"י מחמיר ריב"נ וס"ל דגם שני מינים המונחים זה ע"ג זה כיון שהם בתוך כלי הוה חיבור

ולדברינו אלה שהעליתי ראי' לדינים אלו ממקור נאמן א"צ ליתן טעם החו"ד לומר טבע בלח שאינם מקושרים והגוש מקושר, כי מה לנו בטבע קישור או לא הלא אנן מחמת הבליעה דנין אם טעם החלב נבלע מכל הזחילה או רק מהטיפין שנוגעים בשולי הקדרה, ומי יפיס לדון בזה ענין קשירה או לא, ובפשיטות אני אומר דכ"ז שהזחילה עומדת במקום ישר ואינו אשבורן שיהי' לה מקום קיבוץ אז כל המקום נחשב לכ"ש חוץ מהטיפין הנסמכין על שולי הקדרה דמחמת זה נחשבין שם ככ"ר ואוסר, וכ"כ החו"ד במקום אחר דהטיפות שתחת הקדרה נחשבת הקדרה תתאה ומה שלהלן ממנה חשוב ככ"ש וא"ש הכל

ולפי"ז אם נפל על הכירה אצל הקדרה חמאה קרושה ונתפשרה ג"כ לא נצריך רק נגד מה שנגע בשולי הקדרה דלא גרע מחלב דהטיפין שנוגעים בקדרה הוה הקדרה תתאה ומה שלהלן מהקדרה חשובה רק כחום כ"ש, ואף שנתחממה ונפשרה אכתי לא נחשב ככ"ר לומר דכולה נבלעת בקדרה, וכה"ג נדון בשומן מהותך אצל קדרת חלב או חלב מהותך מיהו י"ל דבכה"ג אם חום הכירה גדול מאד י"ל דהוה כצלי והחמאה שמינה להצריך ס' נגד כולה, ובס"ק שאח"ז אבאר יותר, אבל עכ"פ אין הדבר תלוי באם לח אינו מקושר או גוש מקושר

[כ] אינה אצל האש. ואם אצל האש אז גוף המקום נחשב ככ"ר והחלב כחום כ"ר ואז אפי' העמיד קדרה צוננת נבלעת בקדרה אבל רק מה שתחת הקדרה ממש כמ"ש בס"ק שלפ"ז באורך, ולדידן אפי' אינו אצל האש ממש ובפרט בענגלישע קיכע שהאש תחת הברזילים כיון שנתחממה החלב עד שהיס"ב אסור באה"מ נגד כל הזחילה דגם בכ"ש אנן מחמירין באה"מ אבל המאכל שרי דאין חום של תתאה רק לבעין ולא להבליעו דרך דופני הכלי כ"כ כ"ז שאין גוף המאכל נתחמם, ומדינא בכה"ג גם הקדרה מותרת

א"ה. עכשיו אכתוב פסקי הדינים בדיני העמדת הכלי ע"ג זחילה של חלב

א) אם הקדרה עומדת אצל האש והזחילה קרה בעינן ס' נגד מה שתחת שולי הקדרה, דהקדרה חמה ותתאה, ואם מקום שפך החלב ג"כ אצל האש והי"ס שם הוה מקום הזחילה עצמה ככ"ר אף שהעמיד עליה קדרה צוננת נבלעת בקדרה ונאסרת הקדרה לבדה, ואם גם הקדרה חמה אסור גם המאכל עד ס' נגד החלב שתחת הקדרה והקדרה אסורה, וכ"ז כשהעמיד הקדרה על מקום שפך החלב דבכה"ג הוה מקום החלב תתאה והקדרה עילאה, ואם מקום הקדרה צונן וחלב רותח זוחל תחתיה אף דבכה"ג הוה הקדרה תתאה מ"מ י"ל אדמיקר נבלע כ"ק ותהי' הקדרה במקום קליפה ואסורה והמאכל מותר, ובסי' צ"א הארכתי בדיני תתאה ועילאה וכן תדין בדינים אלו, ובסי' ק"ה אבאר בס"ד

[כא] כיסוי קדרה. כאן ארשום מדיני טיפה שנפלה ע"ג כיסוי

א) אם הקדרה רותחת ונפלה טיפה ע"ג הכיסוי דינה כנפלה טיפה על דופן הקדרה כנגד הרוטב ודי בס' נגד הטיפה והכיסוי מצטרפת והכיסוי אסורה לבדה כשיש ס', והרש"ל החמיר שצריך בכיסוי עצמה ס' נגד הטיפה ואם לאו נ"כ וצריך ס' נגד הכיסוי, והט"ז הסכים לזה והחו"ד פלפל בדבריהם, ובמהדו"ק הקשיתי גם על דבריו במה שחילק בין כיסוי בשריית והטיפה חלב עליה בין ש"א, ולדינא לא גרע מנפלה כנגד הריקן דג"כ מתירין בה"מ ע"י ס' נגד הטיפה אף שהמנהג הצריך ספ"ס לומר שחלק הקדרה נעשית נבלה וא"כ גם כאן עכ"פ הכיסוי עדיף מעט, דגם שם כתבתי