חידוד הלכה סז

[יג] כנגד הטיפה. ואם יש חתיכות בולטות חוץ לקדרה אין מצטרפות לס' ואם ליכא ס' גם הם נאסרים ולא אמרינן ממ"נ, ודוקא כשבולטות לגמרי אבל אם חצים ברוטב מצטרפין, והחו"ד כ' בסק"ו דהחתיכות שלמעלה מצטרפין גם גבי לב הדבוק בעוף שבסי' ע"ב ושם ביארתי, ואם נפלה הטיפה נגד אותם החתיכות שבולטים למעלה מהרוטב יהי' הדין כנפלה כנגד הריקן כיון שאין החתיכה סמוכה לדופן הקדרה, ואם במקום שנפלה הטיפה נמשכה החתיכה שם בפנים יהי' דין החתיכה כנפלה עליו הטיפה דלעיל ס"ב, ואף שהכלי מפסקת מ"מ קיי"ל דמכלי לאוכל יוצאת הבלוע בלא רוטב ולחלוחית קצת יש שם, עש"ך סי' ק"ה ס"ק כ"ב, ואם חציה ברוטב נסמוך כה"ג אהר"י דכשמקצתה ברוטב הוה ככולה ברוטב ודי בס' נגד הטיפה

[יד] כנגד הריקן. דוקא כשאין כיסוי על הקדרה שייך החילוק של נגד הריקן או נגד התבשיל אבל כשהקדרה מכוסה והזיעה עולה אין חילוק כלק' סוף סעיף ז' בנופלת על הכיסוי עצמה דהזיעה מעלה הרוטב בכל פעם וגם כל המאכל מקושר עד למעלה כיון דבלא"ה יש מתירים בשעת הדחק כשנפל נגד הריקן ע"י ס' נגד הטיפה כלק' ס"ז, אמנם אם עדיין לא התחיל להרתיח תחת הכיסוי כגון שהניחה עכשיו סמוך לזמן נפילת הטיפה כנגד הריקן אז גרע במה שיש שם כיסוי כי בין כך נאסר הקדרה ואח"כ תעלה הרתיחה ויאסר עד ס' פעמים ס', ובלא"ה צריך ליזהר במאורע זאת של נפילת טיפה נגד הריקן להסירה תיכף מהאש קודם שתעלה הרתיחה כמ"ש המחבר כאן שיניחנה עד שתצטנן, וכן מ"ש בהג"ה דבכלי חדשה א"צ ס' רק נגד הטיפה, היינו כשאין כיסוי למעלה, דכשיש כיסוי למעלה תמיד דינה כישינה דכל הדופן בולעת תיכף מהתבשיל ונאסר, ורק שיש קולא שכתבתי שכשמעלית רתיחה שוב כל הקדרה הוה כמלאה רוטב

סעיף ו

נהגו העם לאסור כשנפלה על הקדרה שלא כנגד הרוטב, ודוקא כשנפלה בצד שאינו אצל האש [טו] אבל בנפלה כנגד האש מותר שהאש שורפו ומכלהו (ואז הקדרה נמי שרי) ודוקא בדבר מועט כטיפה אבל בנפל הרבה אין להתיר אפי' כנגד האש אא"כ כנגד הרוטב וע"י ס': הג"ה. ואז הקדרה אסורה אפי' יש בתבשיל ס' נגד הטיפה ויערה מיד התבשיל בצד השני וכו', [טז] ואם בישל בקדרה תבשיל אחר דינו כבפעם א'

[טו] אבל וכו' כנגד האש. ובזמננו שהקדרות עומדות ע"ג הברזילים והאש בוער למטה והרתיחה מרתחת בכל צדדי הקדרה צ"ע אם אותו החום חשיב כמו נגד האש לומר שהחום שרף הטיפה קודם שנבלעה בדופן הקדרה, ואין לסמוך על בקיאותינו בזה, מיהו בה"מ בלא"ה מתירין ע"י ס' כלק' סעיף ז'

[טז] ואם בישל וכו'. עחו"ד סקי"ג דכן באם בפעם א' הי' כנגד האש והותר אף שבפעם ב' עמדה הקדרה בהיפוך וצד הטיפה היתה שלא כנגד האש מ"מ מותר דכבר הותרה, ולק' בקיצורי דינים אבאר

סעיף ז

יש מי שמתיר בשעת הדחק כגון בע"ש

אפי'

[יז] שלא כנגד הרוטב ע"י ס' (כנגד הטיפה כ"כ הט"ז) אפי' שלא מנגד האש: הג"ה. וה"נ [יח] ואם נשפך חלב או שאר איסור רותח ע"ג קרקע והעמידו עליו קדרה חמה אם הנשפך [יט] אינו אצל האש לא הוה רק כ"ש והקדרה אסורה דבולעת קצת והתבשיל מותר דתתאה גבר וקילוח מקדרה רותחת שהולך לקדרה צוננת אם נפסק הקילוח הוה נמי ככ"ש, ואם לא נפסק הקילוח הוה עירוי, והקדרה הצוננת נאסרה אם היס"ב בקילוח והתבשיל מותר דאין עירוי אוסר יותר מכ"ק, אבל אם הקדרה חמה והיא כ"ר ומכ"ש כשעומדת אצל האש אפי' הקילוח צונן הכל אסור דתתאה גבר והוה כצונן תוך חם דלעיל סי' צ"א: [כ] טיפה הנופלת ע"ג כיסוי הקדרה הוה כנוטפת ע"ג קדרה כנגד הרוטב והוא שהתחיל הקדרה להרתיח דאז [כא] עולה הזיעה תמיד ומגיע עד הכיסוי ויורד משם להרוטב

[יז] יש מי שמתיר וכו'. א"ה, אמרתי כי טוב כאן לציין קיצורי דינים מדיני נפילת הטיפה בשעת בישול מסעיפי ה' ו' ז' שהם נצרכים לידיעת המורים בזה

א) בנפלה כנגד הרוטב דדי תמיד בס' נגד הטיפה ויערה מיד התבשיל מצד שני והקדרה אסורה, ואם א"א לערותו תיכף יניחנו להצטנן (עי' מוהרש"ק) דשמא יצטמק ויבלע מהקדרה האסורה, ובדיעבד אין איסור כיון שהי' בשעת נפילה ס' לא מחזקינן חשש יותר, ואם נפלה בצד שכנגד האש ונשרפה הטיפה שהיתה מועטת י"ל דגם הקדרה מותרת דהרמ"א מתיר בכה"ג גם שלא כנגד הרוטב, עט"ז, מיהו נראה דבקדרה חרס אין מועיל שריפת אש בכה"ג

ב) אם לא הי' ס' נגד הטיפה דהכל אסור ובישל בקדרה פעם ב' הדין כך, אם קדרה של מתכות ובשאר איסורים מותר בהפסד קצת אם יש עכשיו ס' כפי הטיפה הקודמת, ובבב"ח בעינן ה"מ, ובכ"ח אם בשאר איסורים בעינן ה"מ ובבב"ח אסור דנ"נ אם לא שהיתה הפסקת לילה בין בישול ראשון לשני, ובסי' צ"ח אבאר יותר דיני נ"נ בכלים

ג) ובשלא כנגד הרוטב יש ג' אופנים להיתר עפ"י הדין אם יש ס' פעם ס' (לדעת הש"ך ס' פעם ס"א פחות מעט ועחו"ד סקט"ו) נגד הטיפה יכול לערות אפי' בצד נפילת הטיפה, ועחו"ד, ולכתחלה לא יערה בשום צד דצינון עדיף בזה דאין מבטלין איסור לכתחלה, ובקדרה חדשה או אב"י באופן שלא עלתה הרתיחה עכשיו עדיין למעלה מהרוטב של עכשיו (עי' בסקי"ד) או שלא נתנו הבשר עדיין עד אחר נפילת הטיפה או שכבר הוחם כל הקדרה ויש עליה כיסוי דהרתיחה עולה ויורדת כמ"ש בסקי"ד בכל הנך די בס' נגד הטיפה ואם חסרו כל הנך אופנים ובפרט כשהי' מלא ונצטמק ע"י בישול ואח"כ נפלה בחלק שלמעלה בזה ס' פעם ס', ובאופנים דכתבתי דמותר בהם ע"י ס' אסור לערות בשום צד רק יצננו כמו בהיתר דספ"ס בישינה אלא דלפי המנהג לאסור שלא בשעת הדחק אפי' בחדשה או באינה ב"י כשעירה בצד נפילת הטיפה, ובה"מ ושעת דחק מתירין תמיד בס' נגד הטיפה, וכשיש ספ"ס מותר אפי' מצד המנהג, ובקדרה ישינה ולפי המנהג דגם בצינון אסור אם אין ספ"ס יש אופן אחר להיתר כשנפלה נגד האש ורק טיפות אחדים באופן שנשרפו ולא נכנסו לדופן לבלוע ואז גם הקדרה שרי (עט"ז לדעת הרמ"א ולעיל בסקט"ו כתבתי בקדרה של חרס לאסרה) ועדיף מנפלה כנגד הרוטב ויש ס' דאז הקדרה עכ"פ אסורה, ובמקום דמתירין בה"מ בס' נגד הטיפה כדינים הנ"ל הצינון עדיף, ואם אירע בע"ש ואין עת להמתין יכול לערות בצד ב', ואם עירה בצד הטיפה כבר כתבתי באות ב' כה"ג לענין אם בישל פעם ב' באותה קדרה, וכאן אין היתר להמאכל אם לא בכלי מתכות, ובכ"ח אין היתר להמאכל אלא בשאר איסורים