חידוד הלכה סא

כ"כ עד שנתחמם גם חלק העליון אז יש להצריך נטילה לחלק העליון מה שסמוך לרוטב והשאר מותר דדם כחוש ולכ"ש יש להתיר כל חלק העליון בצירוף דעת ר"י דעכ"פ יש ס' ברוטב נגד דם ומלח שבתחתון, ואודות קדרה ב' שהונח בה חתיכה שלא נמלחה כלל חציה ברוטב יש להחמיר להצריך ס' גם נגד חלק העליון דבזה י"ל דכל הדם נתעורר בה וגם חשש תתאה גבר דהוה כולה איסור וגם כל החתיכה נאסרה אף אם יש ס' נגד כולה דחשש בישול בלא מליחה הוא משום חשש שהדם פירש ממקום למקום וגם בנפלה לציר אסרינן גם מה שחוץ לציר מחשש זה עצמו, והרמ"א בסי' ס"ט סי"א אוסר החתיכה ביש ס', ובה"מ יש להתיר כשיש ס' כהמחבר שם, וא"כ כאן עכ"פ נתיר חלק העליון בלא ה"מ אבל עכ"פ ס' נגד כולה בעינן, ובה"מ יש להתיר הכל אף באין ס' רק נגד חצי הנתחב בצלי אבל לא במליחה מחשש שמא כבר נתבשל הדם בתוכה, ובסי' ס"ט בחידושנו סקל"א הארכתי דאפי' החתיכה שנמלחה חציה ובשלה כולה דדי בס' נגד החצי שלא נמלחה וה"נ ע"ש בטעמא

שאלה. חתיכה שחוץ לרוטב ונגע בה כף חלב ב"י ואם תחב בה סכין מהו הדין של הכף שנגע ושל הסכין שתחב בו ושל החתיכות

תשובה. זה פשוט דאין בליעה יוצא בלא רוטב, ובש"ך סי' ק"ה סק"י ובחו"ד שם סק"ה דמכלי יוצא בלחלוחית קצת לאסור בס' רק ביבש לגמרי אין יוצא רק כ"ק, ולפי"ז י"ל כאן דבעינן ס' בקדרה נגד מה שנגע מן הכף דלחלוחית קצת יש ותתאה חם והחתיכה אסורה כ"נ, ובבלוע בקאינן בכחוש ופשיטא שאין הכ"נ של החתיכה כאן נחשב לא"ד אף אם עירה אח"כ לתוך הרוטב דעיקר הכ"נ לא נאסר רק מבלע ולכן גם בחולבת אין אומרים על הכ"נ א"ד וחנ"נ וכל הקדרה מותרת חוץ הכ"נ של החתיכה אפי' עירה, והכף אסור דבעין אוסרה בלא רוטב, ואם היתה החתיכה חציה ברוטב נקיל כדעת ר"י דהוה ככולה ברוטב ודי בס' בקדרה נגד הכף, ורק נחמיר לאסור החתיכה בכ"נ בחלק שחוץ לרוטב, ובתחב סכין שיש דוחקא וחום כמ"ש בסי' צ"ד לכן חמיר כאן בצד א' דבעינן בחתיכה גופה ס' נגד הלהב הנתחב ואם ליכא בה ס' אסורה כולה אבל אין אוסרת אחרות בנגיעתם בה דאין בלוע יוצא בל"ר ובפרט שגם הבליעה שבה בא מחמת בלע דהסכין, ואם עירה אותה לתוך הכלי אין אומרים בה חנ"נ דהו"ל בא מבב"ח והבליעה לא היתה דרך בישול רק דרך חם בלא רוטב וא"כ אף אם עירה לתוך הרוטב א"צ ס' נגד כולה רק נגד הכ"נ, ובאותן ס' שבטלה הסכין נבטל גם הכ"נ של החתיכה, ואם אינה ניכרת בטילה בין החתיכות דלא מחמרינן בזה חומרת חהר"ל דהוה בליעה שבא מחמת בליעה ואין בזה חומרת בב"ח לומר דהוה כולה כגוף איסור, והרוצה להורות מדברינו אלו ישער בשכלו ודברי הם רק להערה

קו"א לסוגיא דט"ח שהם הדינים דסעיף ב' כאן

ידוע שיש ב' שיטות בדין ט"ח שנפלה על חתיכה שחוץ לרוטב, עט"ז וש"ך כאן, לר"י אין דינה כחוץ לרוטב אא"כ כולה חוצה כגון שמונחת על איזה חתיכה שהתחתונה חציה חוץ לרוטב והעליונה עליה, אבל אם היא עצמה ג"כ מעט בתוך הרוטב דינה ככולה ברוטב ודי בס' בכל הקדרה נגד הטיפה וכו', ולרש"י כל שמקום הטיפה חוץ לרוטב זהו הדין דנפלה על החוץ לרוטב בכל הדינים והחומרות שנזכרו בסעיף זה שהארכתי בחידודי כאן וציינתי ח' דינים שונים המסתעפים מזה

והנה אביא לך גם ממסכת טהרות פ"ב לענין דיני מגע טמא חילוקי דינים ממש כאלו שבסוגיא דט"ח ומשם יהיה ראי' לשיטת רש"י דחציה חוץ לרוטב הוה ככולה חוצה וממגע טומאה דשם תדין למגע איסור דכאן, וז"ל המשנה שם, האשה שכובשת ירק בקדרה ונגעה בעלה שחוץ לקדרה במקום נגוב וכו' העלה טמא והכל טהור ולפי' הרע"ב שם אף שתחתית העלה בתוך הקדרה אפ"ה הקדרה טהורה כיון שהמגע הי' בחלק שחוצה לה, ולפי ר"י כאן הוה ככולה תוך הקדרה ובטומאה אין ביטול מועיל והי' צריך לטמא כל הקדרה אא"כ כל העלה חוץ מקדרה שמונחת על עלה אחרת]

נגע במקום המשקה הכל טמא [ר"ל שהיתה טיפת משקה על העלה שחוץ לקדרה ונגעה שם ונעשית המשקה ראשון והעלה שני, ולפי שיש מהעלה בתוך הרוטב למטה מטמאות לכל הקדרה דשני חוזר ועושה המשקין שבקדרה ראשון, ואם אין ממנה בתוך הרוטב רק נוגעת בעלים אחרים אכתי שני עושה שלישי בתרומה, אבל ברישא שלא נגעה במשקה נעשה העלה רק שלישי מסתם ידים של האשה ואין שלישי מטמא יותר, וכ"ו כשיש בעלה כביצה וע"ש בתיו"ט]

חזר לקדרה הכל טמא קאי עליה משקה ונגעה שם והעלה עם טיפת המשקה שנגעה בה חזר לקדרה וזה ממש לניער דכאן ואז אף שאין בעלה כביצה הכלי טמא דמשקה מטמאת אחרים בכ"ש ונעשו כל העלים שבקדרה שני, אבל ברישא בלא חזר בעינן שיהי' בעלה כביצה ומהרע"ב שם משמע דגם בלא חזר נעשו העלים שבקדרה שני מחמת המשקה שבקדרה שנעשין תחלה ועושים העלים שני ורק החילוק דבלא חזר בעינן בעלה כביצה משא"כ בחזר דא"צ כביצה]

שם היתה מגע טמא מת [דנעשה העלה שני אף בלא משקה שעליו, ושני עושה שלישי וכיון שחציו ברוטב מטמא הכל ונעשין שלישי אם יש בו כביצה, זת"ד המשנה לפי' הרע"ב, וזה דומה למשנתינו דטיפת חלב בכל פרטיו, והדבר מובן בקיצור דסתם ידים דאשה ברישא הם כגוש איסור שנגע בחתיכה שחוץ לרוטב דבכה"ג רק העלה טמא והכל טהור וה"נ נאסר ממנו כ"נ ולא יותר רק כאן מחשש שמן בעינן ס' בקדרה נגד הנוגע ככל צלי מחשש שמן וגם כ"נ מחשש כחוש וכמו שם בנגעה במקום המשקה הכל טמא, זהו כדין דנפל איסור צלול כחלב על חתיכה דבעינן בגוף החתיכה ס' ואם לאו נאסרה כולה, וכן התם ע"י המשקה הכל טמא, ושיעור כביצה בהעלה דשם כמו כאן דליכא שיעור ס' בהחתיכה, ושם בחזר לקדרה דהכל טמא בין ביש בעלה כביצה בין אין בו, וה"נ בחזר ע"י ניעור אם לא הי' בה ס' בעינן ס' נגד כולה, ואם הי' בה ס' בעינן ס' נגד הכ"נ כמ"ש באות א' ב' ג', ואם לא נגעה במקום המשקה הוה כמגע גוש דכאן דאם אין בחתיכה ס' דדומה לאין בעלה כביצה דרק העלה טמא והכל טהור וה"נ החתיכה אסורה כ"נ והקדרה מותרת אפי' ניער כמ"ש באות ד' בשאר איסורין

ודע דהרמב"ם שם מפרש כל המשנה באופן אחר אבל גם הוא מפרש במקצת החתיכה חוץ לקדרה ומקצתה בתוכה, דז"ל שם לפי שהעלה כמובדל מן הקדרה להיותו יוצא חוץ לקדרה אעפ"י שמקצתה בקדרה וכו' הרי שהרמב"ם שם כ' בהדיא דמקצתה בתוך ומקצתה בחוץ ומקום הנגיעה בחלק החיצוני הוה כמובדל, ומחמת שאין כוונת חיבורי זה להרחיב כ"כ בפלפולים שאין נוגעים כ"כ להלכה קצרתי ודי בהערה זאת ללמד להמורים כשם שמעיינים ומראים לתלמידים הסוגיא דט"ח במס' חולין כן יעיינו במשנה דכובשת ירק ומשם יתלבנו הדברים

עוד רגע אדבר כאן דלשיטת ר"י דכשמקצתה ברוטב הוה ככולה בתוך הרוטב ולקולא דאכתי די בס' בכל הקדרה נגד הטיפה והחתיכה לא נאסרה להצריך ס' נגדה ע"י ניעור אא"כ היתה כולה ממש חוץ להרוטב באופן שמונחת על חתיכה אחרת שמקצתה בולטת מהרוטב וזאת מונחת עליה, וקשה דלפי"ז דידוע דאנן מחמרינן באיסור דבוק בחתיכת היתר שנפלה להיתר להצריך ס' נגד כולה אף שהחתיכה זאת עדיין לא בלעה כלום עד עכשיו מהאיסור הדבוק בה רק עכשיו בנפילתה לתבשיל עם הדבוק בה, וטעם החומרא דחיישינן שמא עלתה