חידוד הלכה ס

דאין הנטילה איסור דבוק ואפי' אם נתפשט קצת מהכ"נ אמרינן דנתפשט לכל הקדרה בשוה ע"י הניעור

ד) וכ"ז בכולה חוץ לרוטב ממש אבל בחציה ברוטב יש לחוש לדעת הט"ז סק"ב דאפי' לא ניער בעינן עכ"פ ס' בכל הקדרה נגד החתיכה כולה וגם כל החתיכה אסורה אם אין בה ס' נגד הטיפה וגם אם יש בה ס' אין הכ"נ ניצול מאיסור, וכאן בלא ניער כדלעיל בניער באות א', וכ"ז בטיפה צלולה אבל דבר גוש כגון גבינה הנוגעת בחתיכת בשר שלמעלה מרוטב וקצתה ברוטב דלדידן אם אין בחתיכה ס' (דתתאה גבר) דבעינן בכל הקדרה ס' עכ"פ נגד הגבינה, והחתיכה כל איסורה רק כ"נ כדין צלי דלק' סי' ק"ה, ואז אם כל הכ"נ של החתיכה למעלה מהרוטב פשוט דהשאר שבה מותר ומכ"ש הקדרה כולה, ואם יש מהכ"נ קצת בהרוטב הוה כניער והדרינן לסברת החו"ד שבאות ג' ובאין ה"מ נצטרך ס' נגד כל החתיכה, אבל כאן נחתינן חד דרגא להקל גם בהפסד קצת להתיר הקדרה כיון דלדעת ר"י אין זה כניער ממש רק דהחתיכה עצמה נאסרת כולה פ"י הכ"נ שבה שהיא ברוטב קצת, ובש"א כה"ג גם השאר מהחתיכה מותר כמ"ש באות ג', ואם בש"א וצלול כגון דם הוין כמו באות א' דעכ"פ בעינן ס' בקדרה נגד האיסור והחתיכה אסורה בכ"נ אם ניער, ואם לא ניער כלל גם החתיכה מותרת חוץ מהכ"נ שבה ואפי' יש קצת מהכ"נ בתך הרוטב די בס' נגד אותה מקצת שיש מהכ"נ בתוך הרוטב, ואם ניער אז בעינן ס' נגד כל הכ"נ דע"י רוטב גם בלע שיש בהכ"נ יוצא אבל נגד הכ"נ די לכ"ע

ה) ודע דכל הנך דינים כתבתי בלא ניער כלל או בניער בסיף, אבל אם ניער תיכף בתחלת נפילת הטיפה עד סוף הויות הטיפה על החתיכה באופן שאין הטיפה נראית ע"ג החתיכה לעולם די בס' בקדרה נגד הטיפה לבדה וגם החתיכה מותרת ומותר לו לכתחלה לעשות כן כשרואה בנפילת הטיפה לנער תיכף כמ"ש בחידודנו בסק"ג, ואם נפלה החלב תוך הרוטב אז החתיכות שמקצתן ברוטב מסייען לבטל, ואותן שהם לגמרי חוץ לרוטב אין מצטרפין לבטל, והדין כאן אם ע"י צירוף החתיכות שחוץ לרוטב היה ס' רק שמחמרינן שלא לצרפן ואוסרין הקדרה אז עכ"פ העליונות מותרין ממ"נ ויניח לצנן הכל ואח"כ יטלם ויהיו היתר, ואם גם בצירופן אין ס' פשיטא שהכל אסור, והא דכאן אמרינן דאין העליונות מצטרפות ובצלי מצטרפין כל הנוגעות זו בזו, עס"י ק"ה ה"ט דבצלי גם מן הדין אין האיסור הולך יותר מכ"נ ורק שאנן מחמירין להצריך ס' מחשש שמן ואמרינן עכ"פ לצרף כל הנוגעות זב"ז וממ"נ אם נדונים כשמנים הא השומן מפעפע והצירוף טוב ואם אינו שמן א"צ ס' כלל משא"כ כאן בקדרה דמן הדין בעינן ס' וחיישינן שמא אותן שלמעלה מהרוטב אין מקבלין בליעה כפי חלקם משום שאינן ברוטב

ו) ובאופן שנאסרו העליונות כדלעיל ונפל מהם לקדרה אחרת אין אומרים בהם חנ"נ רק די לפי חלק בליעתם מהאיסור ודי בזה די"ל דלא בלעו כלום אבל כשנפל מאותן שברוטב אז אם ע"י צירוף העליונות יש ס' ואנן מחמירין ואוסרין שלא לצרף העליונות אז אם בש"א א"צ ס' רק לפי חשבון בליעתם מהאיסור שלא בצירוף העליונות ובבב"ח אמרינן נ"נ ובעינן ס' נגד כולם גם בקדרה ב', ואם אין ס' גם בצירוף העליונות פשיטא שהתחתונות נ"נ בכל איסורים, ובעליונות מספק שמא בלעו נוכל להקל בהם בה"ט בקדרה ב' שלא יאסרו רק כפי חשבון בליעתם דבש"א א"א נ"נ לקצת פוסקים ראשונים

ז) הא דחלקנו לעיל באות ד' בין אם כל החלק של הכ"נ חוץ לרוטב או קצת ממנו בתוך הרוטב, זה דוקא אם החתיכה עצמה כחושה גם לפי ראות עינינו ורק מחמת חסרון בקיאותינו אנו מחמירין בס' בזה שפיר שייך לחלק בין אם כל הכ"נ חוץ לרוטב ולא ניער שמותר, אבל אם גם לפי ראות עינינו הוא דבר שמן אז אין חילוק בין גוש לצלול, ואפי' אם לא ניער ואפי' גם כל הכ"נ חוץ לרוטב אם רק קצת מהחתיכה גופה בתוך הרוטב אז בבב"ח בעינן ס' נגד כל החתיכה, ובש"א יש תרי פלוגתא דרבוותא לקולא, א' הסוברים דאין חנ"נ בש"א, ב' דעת הפוסקים דמקצתה חוץ לרוטב ככולה חוץ לרוטב וא"כ כשלא ניער מותר, ואם כולה חוץ לרוטב ממש אין שאר הקדרה נאסרת כ"ז שלא ניער בין בגוש בין בצלול בין בכחוש בין בשמן ורק שיש להחמיר באותה חתיכה שזאת מונחת עליה לאוסרה בכ"נ אבל אין הכ"נ של זאת אוסרת יותר אפי' בניערה אחר שנטל העליונה ממנה ואפי' אם הכ"נ שלה בתוך הרוטב ואפי' בבב"ח

ח) אם יש עוד חתיכות בולטות מהרוטב והם נוגעות שם באותה חתיכה בהכ"נ של מגע האיסור נאסרים גם הם בכ"נ כמ"ש באות ז' לענין האמצעית שהעליונה מונחת עליה שנאסרת בכ"נ, ואף דקיי"ל אין כ"נ אוסרת חברתה דאין איסור בולע יוצא בלא רוטב, מ"מ בבב"ח חשבינן הכ"נ כאיסור עצמו דהאיסור מטעם בשר עצמו לבד החלב ובפרט דעכ"פ הם למעלה בקדרה (כ"כ החו"ד בכוונת הש"ך) והוא עצמו השיג ע"ז לכן בה"מ נסמוך להתיר האחרות דאין כ"נ עושה כ"נ אחר, ומכ"ש בש"א דהאחרות מותרות בלא ניערם דעכ"פ אין שם רוטב, ובאות ג' ביארתי מסקנת החו"ד דאין הכ"נ חשובה א"ד ואפי' בבב"ח אינה אוסרת כ"נ באחרות ובש"א אפי' שמן א"צ אפי' ס' נגד הכ"נ אפי' במקצתה ברוטב כ"ז שלא ניער, ובכולה חוץ לרוטב די בס' נגד הטיפה והיא אסורה כ"נ והחתיכות שנוגעות בהכ"נ מותרים: ע"כ חידושים מסעיף ב' שהעליתי מתוך דברי הפוסקים בס"ד

שאלה. חתיכה שלא הודחה הדחה אחרונה והונחה מקצתה ברוטב רותח ובקדרה ב' הושם חתיכה אחרת שלא נמלחה כלל מקצתה ברוטב רותח מה מה דין אותן ב' הקדרות והחתיכות

תשובה. בסי' ס"ט סי"א אמרינן דסתם חתיכה יש בה שלשים נגד דם ומלח שעליה וא"כ כאן שלא הושמה בקדרה רק חציה ממילא יש ברוטב כשיעור הבשר וממילא יש בה ס' נגד דם ומלח עכ"פ של החלק הנתחב בתוכה רק שיש כאן להסתפק אם בעינן ס' גם נגד הדם ומלח של חלק העליון שחוץ לרוטב, ונ"ל דאף להסוברים כאן כרש"י וכפי פירוש הט"ז ברש"י דגם מחלק העליון נבלע בהתחתון, ורק לר"י כשמקצתה ברוטב הוה ככולה ברוטב לקולא, ובדין זה יהי' קולתו חומרא דעי"ז נצטרך גם נגד הדם ומלח של חלק העליון, מ"מ נ"ל להתיר כאן לכ"ע ונאמר כך דשאני דין דט"ח שכל החתיכות הם חמין ועלולין לבלוע ושפיר אמרינן שמה שבלע חלק העליון מבליע גם בתחתיתו, וכה"ג אמרינן בכוליא שצלאה בחלבה ונפלה חציה לקדרה דבעינן נגד כולה, עט"ז סקי"ב ושם אבאר בס"ד והיינו כשהיא חמה עדיין אבל כאן דגוף הבשר צונן לא עדיף מתוחב כף דא"צ ס' רק נגד חלק הנתחב דלא אמרינן חם מקצתו חם כולו, ובפרט דהמלח עצמו אין גרגיריו דבוקין זה לזה וכל קורט בפ"ע עומד דגם להחתיכה עצמה אין המלח דבוק דבמעט מים עובר הכל וא"כ פשיטא דא"צ נגד דם ומלח של חלק הבולט, וגם תתאה גבר ומחמם להעליון לא שייך כאן, דהחו"ד כ' בסי' צ"א דכל חומרת תתאה אינו רק להפליט מגוף העליון אבל לא להפליט הבליעה מהעליון דמה"ט א"צ נגד כל הכף רק נגד הנתחב ממנו ומכ"ש כאן דגם בלע בבשר אין כאן, וגם לזיעה והבל הקדרה לא חיישינן דהזיעה לא עדיפא מתתאה וכמו שאין התתאה פולט הבלע מהעליון מכ"ש הזיעה שאינה מעוררת להפליט מה שדבק בחלק העליון מהמלח ואין דומה למ"ש לק' ס"ז במחבת של חלב שתחת קדרה של בשר דשאני התם דהבשר עצמו הוא איסור משא"כ כאן, אמנם אם שהא הבשר בהרוטב