חידוד הלכה לח

האוסר אז אוסר אפי' בקליפתו עש"ך ס"ק י"ז ודין דבר חשוב משום מנין פשיטא שלא שייך דכ"ז שהיא שלימה כבריתה א"י אם יש בה דם ואח"כ שוב אינה לא ברי' ולא דשבמ"נ. וברי' בלא"ה לא הוה דמתנאי ברי' שיהי' שמו עליו אחר שיחלק וזה כשיחלק נקרא חתיכת ביצה וגם שתהא נוצר מתחלת בריתו באיסור. ורק משכח"ל דין ס"א ביצים כשהיתה נקובה או במים להצריך ס'

ב) בדין תערובות ביצי דם אם הי' ודאי במקום האוסר כגון שהי' הדם על קשה החלמון ונתקשר עם החלבון והסיר קליפתן ונתערבו אף שיכול ליטול החלמון ולזרקו מ"מ החלבונים נתערבו. ואם נמצא בחלבון אחד אסורים כל החלבונים וחלמון אחת של אותה הביצה ובבישולה או בצליתה דלעולם הוא בספק לדידן לכן לעולם יש להתיר התערובות ואפי' חד בחד מתיר הש"ך סק"ו אליבא דהרב ורק בלא שום תערובות אסורה כל הביצה בכ"מ שנמצא הדם. והנה אם הם טרופות בקערה יש להם תמיד דין לח וצריך ס"א אם ידוע שהי' ודאי במקום האוסר וע"י שהם טרופות א"א להכיר ואם אינם טרופות אז החלבונים י"ל דין לח והחלמונים י"ל דין יבש לבטל ברוב. אמנם כיון. שאין שכיח כ"כ שיהי' דם בלא ספק דפלוגתא. לכן כבר כתבתי דבכל תערובות ביצה עם ביצים מותר אם א"י איזה האיסור. ומותר להש"ך אפי' חד בחד כגון שנזרק הדם ואין ניכר ולהט"ז ברוב ואין שום חשש איסור תורה בתערובות. ואף דהפר"מ כ' דחלבון עם חלמון הוה ב' מינים מ"מ כיון דהאיסור א' אין נ"מ וגם י"ל סלק הא"מ וכו' ובפרט בטרופות דנאמר סלק החלבונים והחלמונים היבש רבה ואם ונודע קודם הטרופה ודאי דמותר כבסי' ק"ט

ג) וכ"ז בתערובות ביצים עם ביצים אבל אם לש בקמח אם הי' ביצים היתירים רוב אמרינן סלק הא"מ [כאן א"צ נשפך כמו באיסור בסי' צ"ח] וכו' כ"כ הט"ז סוסק"ו. והש"ך סק"ו מתיר אפי' היו הביצים חד בחד

והנה אם לש קמח רק עם ביצה א' ונמצא דם הפ"מ בסי' ס"ו רצה להתיר בא"מ בלא שום תערובות ממינו בלא חד בחד ובלא ס'. וטעמו דעיקר דם ביצים מדרבנן אפי' אם הי' ודאי במקום האוסר. וכשיש ספק הו"ל ספיקא דרבנן. והי"א מחמיר משום דנוהגין לאסור כל ביצים עם דם הו"ל לדידן כודאי איסור ונ"ל דעכ"פ יכול להוסיף עוד קמח ומים וביצים ואז יבשל הכל כשיהי' ס' וכן כתבתי לעיל בסוס"י פ"ו בבישלה בקליפתה בא"מ דעכ"פ חנ"נ לא אמרינן בכה"ג אפי' בבישול

ד) וכ"ז אם עדיין לא בישל הלאקשין אבל אם כבר בישלן ולא הי' ביצים דהיתר רק ביצת האיסור לא רוב כדעת הט"ז ולא חד בחד כדעת הש"ך ולא הי' ס' בבישול אם לא הי' במקום הקשרים יש לסמוך אהפ"מ שמתיר בא"מ בלא ס'. ועכ"פ יכול להוסיף גם אחר הבישול עד ס' דבכה"ג לא נאמר איסור דבוק וחנ"נ כמ"ש לעיל לענין אם בישלו בקליפתו ויש עוד סניף להיתר זה דלאקשין ולהיתר דלעיל בבשלו בקליפתו. דאפי' למ"ד דם ביצים דאורייתא אבל הא דשדי תיכלא בכולה אינה דאוריתא. ועוד דאחר הבישול הוה דם שבשלו ולכ"ע דרבנן. ומכ"ש בנשפך וא"י אם הי' ס' דמותר. הרי ג' סניפין להיתר א' ספק מקום האוסר. ושני דד"ב דרבנן וג' דם שבשלו לכ"ע דרבנן. והביצה כולה מטעם דשדי תיכלא בכולה לכ"ע דרבנן דרק על הטיפת דם גופא י"א דמדאוריתא. וא"כ הקדרה תמיד מותרת עכ"פ אחר מעל"ע יגעילנה ג"פ אפי' כ"ח כמו שאכתוב לק' בסוהס"י

ה) בדין ביצת דם שנמצאת על תבשיל עב חם למעלה שבמחבר סעי"ו כ' הט"ז שהרש"ל שרוצה לאסור עד ס' היינו שנמצא במקום הקשרים. והש"ך מתיר משום שלא היתה קליפה וכבר כתבתי מש"ך סי' פ"ו סקי"ז דבכל ביצת דם אם הוא במקום ספק דאינו אוסר בקליפתו. ואף דמהש"ך כאן ס"ק י"ג משמע דמגמגם בזה ולא התיר רק כשנמצא במקום הנגוב לגמרי מ"מ כבר ביארתי בכל ספק מקום האוסר דהפ"מ מתיר בלא ס' אפי' בלא קליפה ומכ"ש כשנתבשל בקליפתה. וכ"ז כשאין כיסוי לקדרה אבל כשיש כיסוי למעלה הוה כל שתחת הכיסוי כאלו הי' תוך התבשיל שהזיעה מחברתם

ו) עי"א בשם שו"ת ב"י בבשלו ביצה בתבשיל א' והסירו הביצה והניחו אותה מן הצד ואכלו התבשיל ובשלו באותה קדרה תבשיל ב' ואח"כ נראה דם בביצה שבשלו בה פעם א'. וכ' דבתבשיל ראשון שנסתפק אם הי' ס' מותר דכבר נאכל והוה כנשפך ואם לפי רושם התבשיל ודאי לא הי' ס' אסור ונאסרה הקדרה עכ"ל. ולדברינו בס"ק שלפ"ז דהפ"מ מתיר בה"מ בלא ס'. דביצת עוף נוחה להתבשל ונעשה דם שבשלו דרבנן והדם שנמצא אחר בישול תמיד עומד בספק מקום דע"י הבישול נשתנה מקומו ואפי' נראה כאלו הוא בין הקישורים אין להבחין זה. וספק זה עצמו עשאו כדרבנן לכ"ע ופשיטא דהקדרה מותרת וממילא אין ספק על מאכל שני. וסברתו דדם בתחלת בישולו הוה ד"ת. ולמ"ד דם ביצים דאוריתא אבל כבר כתבתי דרק הטיפה לדידהו דאוריתא אבל הכלל דשדי תיכלא בכולה דרבנן ומדאוריתא הטיפה בטילה גם קודם שנתחמם כל התבשיל כבר הביצה נתבשלה ונעשית דרבנן. ומכ"ש הבישול השני ודאי הי' אחר שכבר נתבשלה הביצה עם דמה וחוץ לכ"ז בפרט אם היתה הביצה בקליפתה כמ"ש לעיל דפשיטא דהי' הקדרה מותרת ואין שום ס' על תבשיל שני. ואפי' לשיטתו א"צ לחקור אם הי' בתבשיל א' ס' דכיון דנאכל הוה כנשפך דלכ"ע הקדרה ותבשיל ב' מותרים. ודע דכל הנך קולות שכתבתי דוקא בביצת דם אבל בביצת אפרוח שייכים כל הנך חומרות דגם בקליפה אסור ובעינן תמיד ס' בבירור וס"א בין שאר ביצים עס"י ק"ז. ובדין הנ"ל דבישל ב"פ אם ודאי לא הי' בפ"א ס' נאסרה הקדרה ורק משום דנאכל דהוה כנשפך יש להתיר תבשיל ב' שמא הי' ס' בראשונה. ובשו"ת הנ"ל רצה להחמיר בביצת אפרוח לאסור תבשיל ב' יותר מראשונה דבראשונה די בס' נגד הביצה. ובשני' בעינן ס' נגד כל הקדרה דנ"נ. יש לדבר בזה חדא דחנ"נ דרבנן. וכיון דנאכל הראשונה הו"ל ספיקא דרבנן ולקולא. ואף דגם כשיש ס' הקדרה אסורה. אבל נ"ל דבכה"ג יש להקל כדין הראב"ד בכלי שדרכו להשתמש בשפע דהא מדהי' בפעם ב' ס' א"כ דרכה להשתמש בשפע ותמיד יהי' ס' וגם האפרוח פוגם ואף שלא קי"ל כן היינו להתיר הקדרה להבא ולא בכה"ג ובפרט שהיתה הביצה בקליפתה דהירושלמי מתיר בכל איסורי ביצים כשהם בקליפתם. כדאי לסמוך עכ"פ כשהי' בתבשיל ב' ס' נגד גודל הביצה ולא נצריך נגד כל הקדרה. וכ"ז לא כתבתי בסוג פוסק רק בסוג פרשן לעורר המורים ויעיינו בטוב שכלם

ז) עוד אציג לפניך פלפול א' בדינים אלו. הי"א הביא בשם הבל"י בבשלו תבשיל א' עם ג' ביצים ועירו קצת מהתבשיל בעודה חם ונאכל ואח"כ מצאו בביצה אחת אפרוח. והמורה טעה ושיער ס' כפי שהיתה הקדרה מלאה תחלה וממילא התיר לאכל השאר שבקדרה. ואח"כ נודע טעותו שיש לשער לפי מה שנשאר בקדרה בעודה חמה ונפל הספק אם נשאר ס' אז אחר אכילה ראשונה. וכ' דבביצת אפרוח אין להתיר מכח סלק כמ"ש הט"ז בסק"ו בביצת דם. חדא דביצת אפרוח הוה א"מ גם עם שאר הביצים. ועוד רצה לומר דנאכל מקצתו לא דמי לנשפך אבל בזה השיג עליו דנאכל ודאי דומה לנשפך. אבל עוד רצה לאסור מטעם דביצת אפרוח חשובה בריה ולענ"ד א"א לאסור מטעם ברי'