חידוד הלכה לג

[ג] ויקלוף. עט"ז סק"י וש"ך ס"ק י"א דרק לגבי הלב עצמו מהני שיעתו ולא לגבי שאר בשר ושזה טעם המחמירין בשאר בשר ברמ"א. ואנו סומכין אהמקילין ודי בכ"ק סביב הלב דמעיקר הדין אין מליחה מבלעת יותר מכ"ק. רק בדם אמרו דינים אחרים ולא הצריכו קליפה וכאן עכ"פ יוצא בכ"ק. והאחרונים הקשו יהי' בשר הלב במקום קליפה כיון דכל האיסור הוא רק הדם הכנוס בו. ונ"ל דעיקר דין קליפה במליחה ונטילה בצלי הוא מטעם דאין רתיחתם מוליך האיסור לחבירו יותר. ואפי' המחמירים מחשש שמן להצריך ס' מודי דעכ"פ גם הקליפה בעינן כעיקר טבעם. וזה בדבר שיש לו טבע לבלוע אמרינן דע"י מליחה לא הלכה הבליעה יותר מכ"ק ותעמוד מלילך להלן. אבל הלב דשיע והקליפה לא בלעה בו דשיעתו מגרשת הבליעה להלן והבליעה טבעה להיבלע והולכת להלן עד מקום הבשר ושם נבלעת בכ"ק ולא יותר כטבעה. וזה סברא אמתית לתרץ קו' הדגמ"ר וכל האחרונים

א"ה. בסעי"ג לא כתבתי כלום בחלק החידוד כדרכי בכל החידוד רק קיצורי דינים מש"ך וט"ז ואחרונים ואחר גמרי הקיצורי דינים אסדר הקו"א לסימן זה בס"ד: קיצורי דינים לסי' ע"ב

א) אם הלב לא היה דבוק בעוף רק נצטמק ע"י חוזק הבישול ונתדבק לאיזה חתיכה אין זה דבק ודי בס' בקדר' נגד הלב והחתיכה שנתדבקה בה יטול ממנה כ"נ. אם העוף שלם רק שניטלו הרגלים והרגלים יש להתיר בצירוף שאר דברים שבקדרה. ובהופשט עורה ישער המורה לפי ראות עינו. ואם קרעו ולא מלחו ובשלו דין הלב כשאר בשר שנתבשל בלא מליחה בסי' ס"ט סי"א. והיתר דכבוד אורחים להתיר הלב כשיש ס' לא שייך בלב דאין אורחים מכובדים אוכלין לב

ב) אם צלה אוז באגן והי' הלב בחלק העליון מותר ממ"נ בין לרש"י בין לר"י שבסי' צ"ב וכיון שיש ס' בכל האוז מותר רק להחו"ד שם יחתוך כ"נ סביב הלב כיון שאין שם רוטב. ואם הי' הלב בחלק שבתוך הרוטב ואפי' בספק הנו"ב והחו"ד מתירין לצרף העליון נגד המנ"י שמחמיר עחו"ד סי' צ"ב ס"ק ט"ז. ואם יש ברוטב גם שאר דברים ויש בין הכל מה שברוטב עם החלק שבתוך הרוטב מהאוז ס' אז מותר לכ"ע ולא נאמר בזה א"ד. וממילא החלק שלמעלה מותר ממ"נ כ"כ בס' עצי לבונה. ויזהר עכ"פ שלא יסור שום דבר מהאגן עד שיצטנן כדי שלא ישאר הלב בפחות מס' ויאסר כ"ז שהוא רותח עס"י ק"ז. ואם דבוק בעוף ואין בעוף ס' כגון שנחתך ממנו הרבה בעינן ס' נגד כל העוף דא"ד ונ"נ. מיהו נ"ל אם קרעו אחר מליחתו ובשלו בלא מליחה ב' להיתר דככ"פ שכתבתי באריכות בסק"ב יש להתיר ולסמוך אטעם דשיע בדיעבד. וכן אם בשלו בלא קריעה והלב הי' נמלח להש"ך בסק"ה דהקשה שיהי' די בס' נגד דם הכנוס ולא נגד כל בשר הלב ועכ"פ אם היה בעוף גופא ס' נגד דם הכנוס די שיהי' ס' בכל הקדרה נגד כל בשר הלב עם הכנוס בכלל ולא נאמר א"ד להצריך נגד כל העוף. ואם כשבא לפנינו מחותך וא"י אם הי' העוף שלם בשעת בישול ונחתך ממנו אח"כ בשעת צונן. יש לדונו כנשפך דסי' צ"ח ודי בס' בכל הקדרה נגד הלב דגם דם זה דרבנן כיון שנמלח ונתבשל. ואם היה העוף ממולא בביצים אם הי' הלב דבוק אין המילוי מצטרף לס' ואם אין בעוף עצמו ס' אסור ואם אין הלב דבוק גם המילוי שבתוכו מצטרף והט"ז מחמיר לאסור הביצים שמלאוהו בהם אפי' אין הלב דבוק ויש ס'

סימן עג

חלקתי דברי הש"ע לסעיפים בקיצור

א. הכבד מרוב דמים שבו אין לו תקנה במליחה אלא מנקבה כ"פ ש"ו ובשל עוף די שיסיר המרה וחתיכה מן הכבד ויצלנה לפחות כחצי צליתה ואז יכול לבשלה ואם לא עשה כן נוטל הסמפונות אחר הצליה ומבשלה וצריך להדיחה אחר צלית' ואם לא הריחה מדיחה אחר הבישול ומותר. ואם בשלה אחר מליחה אסור וצריך ס' כנגדה והיא אסורה. וי"מ אם בשלה לבדה רק הקדרה אסורה ואנו נוהגין לאסור [א] אפי' בשלה לבדה

ב. אם הניחה בקער' כלומר בכ"ש מותרת אפי' עם רוטב אם נפסק הקילוח מן הרוטב. ואם הורה המורה להתיר ע"י בישול שאחר חתיכה ומליחה אין מזניחין אותו. וכבד שנפלה לציר בין קודם מליחה או אחר מליחה והדחה שני' או אחר מעל"ע הדין כמו בבשר בדינים שבסי' ע'. אם נפל דם בעין על הבשר בשעת צליה נאסרת דבולעת ד"ב ואינה פולטת

ג. אפי' חולטה בחומץ או ברותחין אסור לבשלה בלא צליה ואפי' בדיעבד ואף דבשאר בשר אם חלט ובישל בלא מליחה מותר בדיעבד שאני כבד דריבוי דם

ד. צלה ע"ג גחלים מותר אף שנתקבץ דם תחתיו. ואם צלה בתנור כנגד האש אם המקום מלובן וראוי לצלות עליו בלא האש שכנגדו מותר ואם אין מקום הכבד חם כ"כ ואינו נצלה רק ע"י חום האש שכנגדו צריך שיחי' המקום מדרון באופן שאם יתקבץ דם תחתיו יפול ואם נתקבץ צ"ע. והט"ז מתיר לכרכו בנייר ולצלותו והנו"ב וי"א מחמירין

ה. בתנורים שבימי הש"ס אם צלה כבד עם בשר הי' צריך ליזהר שיהי' הבשר למעלה והכבד למטה ואם צלאם תחובים ע"ג שפוד אפי' כן אסור שמא היפך השפוד ואם נמלחה קודם צליה אפי' הכבד למעלה מותר. ובדיעבד מותר בכל אלו. ואם מלח בשר עם כבד והבשר כבר פלט כ"ד וצירו אסור אף שדם הכבד דרבנן ונהגו שלא למלחו כלל

ו. אין עוף שיהא בו ס' נגד הכבד ואם צלה עוף עם הכבד הדבוקה בו צריך קליפה במקום דיבוקם ואם בישל אח"כ בלא קליפה מותרים וא"צ לקלוף אח"כ

[א] אפי' בשלה לבדה. בלא שאר בשר ואם בשלה עו כבד אחרת שהיתה צלויה תחלה מותרת הצלי' ג"כ דלדידה מועיל טבעה שאינה בולעת. דהחו"ד בס"ק י'