חידוד הלכה כח

דציר כש"כ מבליע כמלח. וכל מה שנבלע ע"י מלח אינו יוצא ע"י מלח. ואף דלהש"ך בס"ק ל"ו דאין איסור בציר בש"כ אא"כ אין מקום לזוב. אבל איהו ס"ל ברי"ס ס"ט דדם שע"פ הוה כד"ב ממש וא"א לא איידי ולא שריק ולא ככ"פ ואם יכול לצלותו יצלנו ואם אירע כה"ג בשומן נתיר בה"מ אפי' באין מקום לזוב ואפי' לא הודח בראשונה

דין ב'. אם הודח בראשונה ולא נמלח ונפל לציר דעת הפמ"ג לאסור בש"כ בכשא"מ לתי' ב' של הש"ך בס"ק ל"ו ורצה להחמיר אפי' בה"מ וממילא מובן מכ"ש בלא היה מודח ע' בדיבור דלעיל אבל סיים בעצמו וז"ל ובכל הנך מדיחו הדחה היטב קודם מליחה ב' דכ"ז שדמו בתוכו אין חשש סתימת נ"פ והכונה כמו שכתב בסק"מ דאין חשש בציר על חתיכה תפילה וע' בדין א' ותבין לכאן להקל

דין ב'. אם שהתה במלחה ח"ש ונפלה בין המלוחים עכשיו פשיטא דמותר דזהו הדין דמולחין הרבה חתיכות רק אם הודח ונפל בין המלוחים ג"כ מותר בהדומל"ב דככ"פ ואם נפל לציר אף דבחתיכה תפילה התרנו לעיל אבל כאן להט"ז אליבא דהר"ב אסור בש"כ דמ"ש יום שלם ברמ"א ט"ס ולהש"ך סקל"ו מותר (וגם לרש"ל מותר) אם יש לציר מקום לזוב לתי' א'. וז"ל הפ"מ אף דחתיכה ראשונה פלטה כל דמה בחצי שעה והאחרות התחילו לפלוט עכשיו אפ"ה שרי דבזמן מועט שפולט עדיין של עצמו מפליט גם של אחרות אפי' הרבה דקי"ל כהר"י דאורלינ"ש [כן הגהתי במקום שנדפס דלא קי"ל כהר"י וכו' דבאמת זהו דעת הר"י דאורלינ"ש בתוס' דכשמתחיל עוד רגע א' בתוך פליטת עצמו תו לא נסתם ומפליט השאר וכו'] וסיים דבציר ואין מקום לזוב אסור מיד מה שבתוך הציר וכו' כדין מולח בכשא"מ כיון שעדיין תוך זמן פליטתה וכו'. והנה בתחלת הענין כ' ששהתה ח"ש במלחה ובסוף מסיים כיון שהוא בתוך זמן פליטתה. ואם כבר שהתה חצי שעה אין זה תוך זמן פליטתה לכן נ"ל דמ"ש בתחלה ששהתה ח"ש הוא ר"ת „חצי שיעור“ כלומר תוך שיעור מיל דכמו דלקולא אמרינן דשיעור מיל מכשיר הבשר כן בסברת הר"י דאורלינ"ש דכשהונח בעוד דמו בתוכו תו לא נסתם בגמר שיעורו רק פולט והולך כשיעור אלו שנפל ביניהם אבל איך נוכל לומר דגם אחר שיעור מיל נתפוס הקולא של הר"י לומר דבעוד דמו בתוכו הולך ופולט דם שמקבל מאחריני עם דמו כיון שכבר פלט דמו, ובשלמא בנפל לציר באין מקום לזוב שהחמיר לדונו כמולח בכשא"מ י"ל לחומרא כיון דאנן לא פסקינן כמעשה דרש"י להתיר אחר ש"מ ליתן לכשא"מ אפי' אחר שעה ממש רק בה"מ א"כ פשיטא דעכ"פ אחר שיעור מיל נאסר בכה"ג בציר חזק עכ"פ אבל לא לקולא. לכן נ"ל דדין זה מיירי בתוך ש"מ ושהתה חצי שיעור

שוב ראיתי דשפיר יש לפתור הר"ת חצי שעה. ומשום דיש עוד פרושים בתוס' שם בדין דמולחין הרבה חתיכות דאפי' אחר שעה ולא הודחה מותרת בהונחה דאמרינן ככ"פ גם בציר כמ"ש בדברינו על היש מתירין שבמחבר לכן מתירין גם לדידן עכ"פ אחר ח"ש לומר דעדיין יש בה דם לפלוט. והא דמתירין בע"ש לבשל אחר מיל משום דאמרינן שכבר כלתה הפליטה הגדולה ומכאן ואילך אם ידיחה ויבשלנה תו לא תפלוט. בבישול. ודם האיברים שלא פירשו מותר. אבל כאן שהניחה בלא הדחה אחרונה ודאי דפולטת עדיין דם של עצמה

וראיתי באשיר"י כ' לפי' הר"י דאורלינ"ש שגם אם הניח השניה בזמן פליטת הראשונה. ואח"כ הניח השלישית בתוך זמן של שניה אף דכבר כלתה זמן של הראשונה ומותר וכן לעולם ותמיד חשוב כאלו כל פתוחין עדיין כשמניח חדשים והחדשים מתחילין לפלוט מחמת שעדיין לא כלה לגמרי זמן הקודם לה. לכן גם הראשונים פתוחין עדיין עד כלות כל החדשים ותמיד יש להם התעוררות לפלוט עמהם עכ"ל. ודברים אלו אפשר להעמיס בדברי המ"ז סק"א בכתבו הנ"מ בין טעמי ההיתר למלוח הרבה בשר זא"ז ע"ש. ולפי"ז שפיר יש להעמיד הגיר' שלא קי"ל כהר"י דאורלינ"ש וכו' כלומר אף דלא מקילין כ"כ להניח השלישית אחר גמר הראשונה על סמך האמצעית אלא כיון שגמרה הראשונה שוב אסור להניח שם בשר אף שהאמצעית עדיין לא גמרה אבל בשני חתיכות פסקינן כותי' להקל וצ"ע

דין ד'. בשר אחר ש"מ ותוך יב"ש בהונחה להט"ז ס"ק ט"ז צריך מליחה ב' דרק ככ"פ אמרינן בשעת פליטת ציר ולא טריד. ולהש"ך א"צ מליחה ב' דיש טירדא גם בציר. ובנפלה לציר ויש מקום לזוב ולא שהא ש"כ להר"ב שרי תוך יב"ש בה"מ ולהרש"ל א"צ ה"מ רק קליפה בעי ואפי' אחר מעל"ע לדידי' כדעת הש"ך אליבייהו. ודעת הט"ז אליבא דהרב אסור בש"כ. וכ"ז בלא הודח קודם שנפל ואם הודח להט"ז אין חילוק דאין הדחה סותמת והר"ב חזר מחומרתו מדבריו בת"ח שהדחה סותמת. ולהש"ך להר"ב אסור בהודח בה"מ כמו אחר יב"ש דס"ל דנסתמין נ"פ כדעתו בת"ח. וכשהונח בפ"ע לכלי אחר ש"מ [ובה"מ אפי' אתר שיעור מיל] אף דתו אין כאן משום מולח בכשא"מ אלא משום המוהל שלו וזהו מעשה דרש"י ומחלקותו בסי' ס"ט ס"כ. ובנפל לציר דאחריני ושהא שם ש"כ כבר כתבתי דלהרב שרי כשיש מקום לזוב ולא שהא ש"כ דוקא ולהרש"ל שרי אפי' אחר מעל"ע רק קליפה בעי ובאין מקום לזוב לכ"ע אסור או ע"י שהודח להש"ך או ע"י שאין אומרים בכה"ג ככ"פ בציר. והחילוק בין ציר דאחריני של כל זמן פליטת דם למוהל של עצמו שנתקבץ אחר ש"מ כשנתנוהו בכלי ידוע ועל מוהל זה אמר הש"ך בסי' ס"ט ס"ק ל"א דלאו דוקא מים ה"ה ציר ורק כשיש מיחוי דם של איסור גרידא. וכבר כתבתי שם בחידוד דכונתו למעשה דרש"י דהמוהל שנתקבץ מאותה חתיכה עצמה אחר ש"מ נקרא ציר ואינו אוסר לרש"י רק נחשב כמים. ולרש"י אין איסור אלא מיחוי דם איסור. אין הכונה דם ממש או הציר של שעת מליחה שזה אוסר וכונתו באין מקום לזוב כמ"ש כאן בס"ק ל"ו

ויש לחקור כאן הנה קי"ל להתיר בישול אחר שהונח במלחו שיעור מיל לכבוד שבת וכה"ג. ואם גם לחומרא נאמר כשהונח אצל חתיכות בתחלת מליחתם או נפל לציר לדון לחומרא דהוה כאחר פליטת דמו ובאמת בסוגיא דמולחין הרבה חתיכות ומסתימות כל הפוסקים נראה דרק אחר שעה מקרי אחר פליטת דם ותחלת פליטת ציר. כבר כתבתי קצת מזה בדין הג' בפלפולי בדברי הפמ"ג אם לגרוס אחר חצי שעה או אחר חצי שיעור. ולכן אכפול דברי שכתבתי בקו"א אות ה' על דברי הח"ש דרצה לומר היתר בציר של שיעור שעה שלימה שיש שם רוב ציר היתר דכל ציר האיסור יורד בשיעור מיל ויש רוב דהיתירא ונתבטל האיסור והארכתי שם בסתירת רעיון זהו דאין כאן ביטול וגם אין האיסור מצד איסור שיש בציר אלא מצד חזקו וחריפותו ולא דמי למים דמחלישין אותו. ובמים א"צ רוב ג"כ להרבה פוסקים ובפרט מהראיות שהבאתי שם ממשנה וגמ' בכורות ומשנה מכשירין אבל אין ביטול לציר בציר כיון דהכל ציר. אבל אמרתי כך דהיתר דמולחין הרבה חתיכות באמת נמשך עד שעה שלימה. וגם באמת יש פליטת דם עד שעה ושייכי כולהו טעמי למ"ד טריד. או למ"ד ככ"פ. ורק דהא דמתירין בע"ש לבשל אחר מיל היינו שעיקר חוזק הפליטה נגמר בשיעור מיל ומכאן ואילך אם ידיחו ויבשלנו תו לא יתעורר הדם בחוזק כ"כ עד שיהי' פרוש ממקלמ"ק אבל כשמניחים אותו במלחו עדיין פולט עד חצי שעה בשפע בינונית ומחצי שעה עד שעה