חידוד הלכה יט

ונראה אפי' אחר שיעור קטן דשיעור מיל כגון לכ"ש דדי בזה וא"צ חליטה

קו"א סק"י. ושייך לחידוד ס"ק מ"ג. הבאתי ד' הט"ז בהניחה אוז מוכשרת ע"ג אוז שאינה מוכשרת בכשא"מ ומלחה העליונה וזב ציר ע"ג התחתונה וכו'. והנקה"כ כ' וז"ל זה פשיטא ולא הוצרך לכתבו דודאי שרי דהעליונה נמלחה והודחה וא"כ גם מה שבתוך הציר הו"ל להתיר. ואולי יש שם ט"ס וצ"ל שלא הודחה אח"כ או שלא שהתה ש"מ בתחלה זת"ד. והפ"מ ס"ק זה תי' דהט"ז לשיטתו בסי' ע' ס"ק ט"ז דבציר שיעור כבישה בשיעור שיתנו על אש וכו' ומש"ה שפיר אסר מה שבתוך הציר ואפשר אף בפחות מש"כ מחמת מולח בכשא"מ עכ"ל בקיצור. ואני הדל איני מבין לא קושית הנקה"כ ולא תי' הפ"מ. דמ"ש הפ"מ דהט"ז לשיטתי' וכו' אין זה רק שיטת הט"ז רק גם הש"ך שם ס"ק ל"ו ס"ל כן רק שמחלק בין אם יש בכלי איזה נקב שיוכל הציר לזוב או בכשא"מ ממש וכאן דמיירי בכשא"מ ממש גם להש"ך אסור בש"כ ואפי' לתי' ראשון בש"ך שם דמחלק בין שאר איסורין שאוסרין בש"כ בציר ובין דם. אבל בעצמו כ' שזה דוחק. ומ"ש הפ"מ עוד דגם תוך ש"מ יש לאסור משום מולח בכשא"מ ק' דהט"ז סי' ע' שם מסיק להלכה דבפחות מש"כ מועיל הדומל"ב אם נפל לציר קודם מליחת עצמו. ואדרבה בנפל לציר אחר מעל"ע או אחר הדחה ב' מחמיר הרמ"א שם לאסור מה שבתוך הציר מיד והט"ז חולק שם ע"ש בס"ק מ"ט ונ'. וכיון נסתר תי' הפ"מ ממילא דברי הנקה"כ אין מובנים. חדא דבש"כ גם להש"ך אסור והוא הקשה אהט"ז ולא אדידי'. ומ"ש ואולי ט"ס יש וצ"ל שלא הודחה וגם זה איני מבין בעניי דא"כ זהו מעשה דרש"י ושם אין אנו מחמירין רק כ"ק ע' ש"ך ס"ק פ"א. ועוד דהאוז העליונה אפי' אם לא היתה נמלחה מעולם היתה מותרת מדאינה נוגעת בשולי הכלי והתחתונה כיון דלא בא המלח עליה ודאי דאין איסור רק מה שבתוך הציר כדין נפלה לציר שבסי' ע' ובפרט דגוף הציר אינו איסור דבא מאוזה המוכשרת והציר דסי' ע' מיירי שהציר עצמו בא מאיסורי דם דנבלע ורתיחתו מפליט משא"כ כאן

ולדינא ע' י"א בשם נו"ב דין כזה וז"ל בשר שלא נמלח ומונחת בציר בכשא"מ כל הלילה יש לאסור לחלוטין ובה"מ מותרת לצלי. כמ"ש המחבר דאין כבוש אוסר לצלי. ושם חמור יותר דהציר עצמו הי' איסור ומכ"ש בהך דידן. וא"כ ודאי להתירה לצלי מה שבתוך הציר ומה שחוץ לציר מותר גם לקדרה. ובסי' ע' ס"ו ס"ק י"ב הבאתי מהש"ך והש"ד להתיר בשר תפל שנפל לציר ע"י מליחתה ושם אדבר בס"ד מדינים אלו וכיוצא ואין כאן מקום להאריך יותר

סעיף כ

בשר שנמלח ושהא ש"מ ונתנוהו בקדרה קודם הדחה [מה] ונתמלא מציר מותר ולפי"ז בשר שנפל לתוך ציר של אחר ש"מ מותר. ויש מי שאוסר בזה ובזה יש לחוש לכתחלה: הג"ה. ובדיעבד י"א [מו] כ"ק וה"נ (ע' קו"א ס"ק י"א) ודוקא מה שבתוך הציר אבל מה שלמעלה מהציר שרי [מז] והכלי שנפל בו הציר (ע' קו"א ס"ק י"ב) אסור. וכן אם היתה הכלי [מח] חולבת ויש לכלוך (ע' קו"א ס"ק י"ג) אסור הבשר דאחר ש"מ ג"כ חשוב כרותח. ובה"מ וס"מ ג"כ יש להקל וכו' ס"

[מה] ונתמלא מציר. לעיל בסעי' ז' ח' התחלתי לבאר פלוגתת רש"י והפוסקים דכאן. ושם הש"ך והט"ז מחולקים בדעת רש"י שהיא הדיעה ראשונה דכאן. להש"ך דעת רש"י דכל ציר של אחר ש"מ אינו רק כמוהל בעלמא ואבד חריפותו והציר הזה עצמו יכול לבטל כח המלח כמים. ולהט"ז שם דס"ל לרש"י דרק חריפות המלח נפסק ממנו ואינו בכוחו להבליע דם אבל אינו חלש כמים לבטל. ולפי"ז נבין דעת המחמירים כאן לפי' הש"ך או הט"ז דס"ל דהציר עודו בתקפו וכ"ז שלא הודח במים או עשה שטיפה וניפוץ מבליע עדיין. אמנם די בקליפה כמ"ש הרמ"א דבשני הדינים שבמחבר אוסרים כ"ק. וק"ל בשלמא בדין א' דהבשר נתמלא מציר של עצמו של אחר ש"מ שפיר די בקליפה מטעם דתו אין בו כח להפליט הדם מהמלח ולהבליעו בבשר דשתי פעולות אלו לכ"ע אין בו כח ורק כ"ק מפליט ומבליע ולא בכולו. אבל בדין ב' שנפל בשר אחר לתוך ציר כזה, ואותו בשר יש בו דמו בשלימותו דהשתא אין הציר הזה צריך לעשות פעולתו כפולה להפליט ולהבליע רק להבליע דמו לתוכו ומנ"ל דאינו מבליע בכולו. ומכ"ש אם הבשר הזה לא הודח הדחה ראשונה ג"כ כמשמעות הש"ע דודאי יבליע דם שע"פ וממילא יהי' לאותו בשר דין דמולח בכשא"מ ויאסר כולו אם ס"ל להחולקים דהציר עדיין רותח. והט"ז בסי' ע' סקי"ז כ' בהדיא דכל בשר תפל שנפל לציר ושהה ש"כ שאסור. ואם נדחוק לחלק דהתם מיירי בציר שנפל מבשר של תוך ש"מ דהציר חזק מאוד וכאן הציר בא מאחר ש"מ. דלכ"ע עכ"פ נחלש מעט ואינו אוסר רק כ"ק. אבל עכ"פ לא נוכל להשוות ב' הדינים לגמרי אהדדי דאם בדין ב' אין אוסרים רק כ"ק הי' להם להתיר בדין א' עכ"פ גם בלא ה"מ דשם צריכה לעשות ב' פעולות להפליט ולהבליע. ולפנינו אבאר יותר

[מו] כ"ק. הש"ך בס"ק פ"א בשם הרש"ל דבתוך הציר אסור כולו ולמעלה כ"ק ונ"ל דקאי אדין ב' ולא בדין א' ע' בס"ק שלפ"ז. וע' ט"ז ס"ק מ"ד במעשה שמלחה אוז מוכשרת ע"ג אוזה תפילה בכשא"מ וזב הציר מהעליונה והתחתונה נשרה בהציר דאסר מה שבציר. וא שיש לחלק קצת דשם נותן מלח חדש וכאן בא הציר ממלח ישן שנפסק כחו. אבל נגד זה יש שם קולא דהציר עצמו בא מהיתר דבא מאוזא מוכשרת. אבל כאן גוף הציר אסור ע' ס"ק הקודם. והנה אם נתערבה חתיכה זאת בין כשרות ונתבטלה לכ"ע כשרה לקדרה וא"צ ס' כט"ז ס"ק מ"ח בשם רש"ל

[מז] והכלי שנפל. לעיל ס"ק כ"ב כתבתי באריכות וע' ש"ך ס"ק פ"ב דמיירי בענין שא"א לקלפו או בכ"ח דבולעת בכולה והש"ד בשם מנ"י דגם כ"ח אינה בולעת מציר רק כ"ק בש"כ. ובסי' צ"א יבואר עוד מזה. ובסי' ק"ה דגם בכבוש מעל"ע בכ"ח יש חילוק בין חדשה לישינה דשבע מלבלוע ולעיל בס"ק מ"א כתבתי מזה

עוד שם במעשה שנפל ציר מבשר שנמלח ע"ג כ"ח פורצליין בחוץ בע"ש והתיר ע"י גרידה דבחוץ הדם שריק ואינו מפעפע והוה ככ"מ. ונ"ל דוקא ציר חזק כמו בשר שבאמצע מליחה אבל ציר של אחר ש"מ יש להתיר אפי' נפל לתוך הכלי בה"מ כמ"ש הרמ"א כאן ואם בחוץ של הכלי מותר בלא הפסד. עוד שם דכבוש בכלי כדי שירתיח אין אוסר רק כ"ק וכן חומץ. ואפי' מבשר שמן. ובזכוכית התיר לגמרי כבוש. ובכלי אבן עץ ומתכות מיקל יותר. ובעל חוט השני אוסר במתכות

[מח] חולבת. ע' ט"ז סק"נ דגם אם היתה ב"י אסור ובס"ק כ"ב הבאתי דעת האחרונים דאין מליחה לכלים להפליט הבלוע בהם. עוד בט"ז בסוס"י בחתך בסכין תוך בשר אחר ש"מ שנאסר הסכין לרותח ובדיעבד