חידוד הלכה קמט

י) ויש לחקור באם הי' כאן ב' חתיכות א' חלב וא' שומן וב' קדרות א' היתר וא' איסור ונפלו החתיכות להקדרות אם נאמר האיסור לאיסור נפל. ואם דהחתיכות היו ניכרים קודם הנפילה ולא נתחזקו באיסור. ולעיל בדברינו בס"ק ג' ד' ביארנו דינים אלו על בוריין בשיטת הש"ך והפר"ח והחו"ד ובהוספות משלי

יא) הפ"מ בפתיחתו להל' טרפות כ' אם היו כאן ב'. קדרות א' דהיתר וא' איסור ונפל איסור דרבנן לאחת מהם דתולין שנפל להאיסור ואח"כ נפל עוד איסור דרבנן לההיתר ואין שם רק נ"ט נגד האיסור ואם נאמר שגם איסור ראשון נפל כאן היו איסורין מבטלין זא"ז והי' ס' וממילא נאמר עכשיו התליה בהיפוך והוה מהמאוחר אל המוקדם. ואפ"ה התיר שם מחמת התליה השניה שהיא להיפוך מהראשונה וכ' דאף דאמרינן בסי' קי"א דאין אומרים הוכח מן המאוחר אל המוקדם דהתם היו שניהם בחזקת איסור בנפילה ראשונה מחמת חסרון ידיעה לכן אין הידיעה האחרונה מתרת להפוך הדין הראשון אבל כאן גם התליה הראשונה היתה לטובת הקדרת היתר וגם עכשיו שמהפכין התליה מתירין אותה ואין לה שינוי בחזקתה זת"ד. והג' מהרש"ק השיג עליו דעכ"פ התליה של עכשיו עושה אותה איסור לאותו הזמן שמן הראשון עד עכשיו וכוונתו ז"ל דבתליה המאוחרת א"א להוציאה ממה שהחזקנו אותה עד עכשיו ואף שגם עד עכשיו החזקנו אותה בהיתר אבל התליה השניה אוסרתה ותיכף מתרת אותה וזה א"א דהוה כשני היפכים. זת"ד

והנה לדברינו שם דהא דאין ידיעה מאוחרת מתיר המוקדם הוא דוקא כשכבר נודע הנפילה הראשונה ונאסרו אבל אם לא ידע מנפילה ראשונה עד עכשיו וכשנזדמן נפילה ב' נודע הספק של נפילה ראשונה הוה כנפלו בב"א ותולין ע"ש. וא"כ א"ש דברי הפ"מ וחנ"נ לא אמרינן בספק נפילה לומר לדבריך היתה עד עכשיו באיסור כמ"ש הש"ך ס"ק י"ז ושפיר יש להתיר כדברי הפמ"ג

יב) אם נפל איסור תורה באחת משתי קדרות ואח"כ נפל עוד איסור דרבנן לתוך קדרה אחת משתיהן ונגד האיסורים יש נ"ט בכל קדרה ואם נאמר לצרף ב' האיסורים בקדרה אחת היו האיסורים מסייעים לבטל זא"ז נאמר ממ"נ אם הי' האיסור הראשון כאן ממילא הקדרה שני' מותרת לגמרי דלא הי' בה שום נפילה וגם זאת ניתרת עכשיו [באופן שלא הי' חנ"נ או כמ"ש הש"ך דאין חנ"נ בספק נפילה] ואם לא היתה הנפילה ראשונה בזאת אני תולה דגם הנפילה שניה אינה בזאת דהנפילה שניה היא דרבנן ומותר לומר תולין וכן נאמר בקדרה שניה ומותרים שניהם אף שעד עכשיו היו שניהם אסורים מחשש ספק איסור תורה ועכשיו ניתקן ע"י נפילה ב' ע"י הממ"נ תן לחכם ויחכם עוד

סיימתי י"ב חקירות היום יום ד' נשא ב' י"א סיון תרפ"ט לפ"ק. מודה אני לפניך דא"ל ששמת חלקי מיושבי בהמ"ד וכו' כתפלת ר' נחוני' בן הקנה

השמטה מסי' צ"ד בדיני תחיבת כפות ושייך לסי' קי"א

שאלה. עמדו על הכירה בבישול ג' קדרות אחת עם בשר וא' עם חלב ואחת של איסור [עבור נכרי] ועמדו שם ג' כפות בשרית וחולבת וטרפה. להגיס בכל כף כפי הראוי לה. וע"י בהלה שהתחילו הקדרות להרתיח בפ"א ובאה קטנה להגיס ולהעמיד הרתיחות ומסופקת אם הגיסה כפי הראוי כל כף למינה או אירע מקרה למין האוסרם: תשובה. ידוע דבאיסור דרבנן אמרינן בסי' קי"א דתולין דהאיסור לאיסור נפל וכו' וממילא כל כף המקרה קרהו כראוי לה. ובאיסור תורה לא אמרינן תולין. וא"כ כאן אם הי' הבשר בשר עוף וגם הכף הי' בלוע מבשר עוף בתוך מעל"ע. והקדרת איסור והכף שלו מאיסור דרבנן הי' הכל מותר בפ"ע והם בחזקתן והכפות ג"כ כשרים בחזקתן

אבל כשנדקדק בדבר א"א להתיר דעד כאן לא אמרינן הקולא דתולין אלא בספק השקול כגון אם הי' כאן ב' כפות וב' קדרות כנגדם. או ב' קדרות אחד איסור וא' היתר ותחב כף א' של איסור דתולין הקלקלה במקולקל. וכן קדרה א' דהיתר וב' כפות א' היתר וא' איסור ותחב כף א' דתולין דההיתר נתחב כמבוארין הנך ג' דינים במחבר בס"א ובכל הנך אין רוב איסור רק האיסור שקול כההיתר אבל אם היה צד האיסור רבה אין תולין. ולדעתי זהו כונת המחבר שם ס"ב בד"א שאין האיסור רבה מל ההיתר אבל אם האיסור רבה אין תולין. והט"ז שם סק"ב תמה איך אפשר שיהיה נפילת האיסור רוב נגד ההיתר שהי' תחלה בקדרה ולא יהא ניכר ונדחק שם. ולדעתי הדבר בפשיטות בכה"ג דנדון דידן דנגד כל קדרה יש ב' כפות האסורים לה ורק כף א' המותר אצלה דנגד קדרת בשר יש כף חלב וכף איסור וכן נגד החלב דבכה"ג שייך לומר כל דפריש מרובא פריש לחומרא. אבל ידוע דהמחבר שם דאוסר באיסור רבה קאי בשיטת הרשב"א פרק הערל אבל הרא"ה חולק עליו ומתיר אפי' ברוב איסור ועפר"ח דהסכים והעלה מסוגיות הש"ס להתיר ברוב איסור ג"כ

אמנם ראיתי להתיר כאן לכ"ע. והוא דכאן אין אנו דנין בספיקי התחיבות רק על השני קדרות דהתחיבות יכולים לקלקלם אם אירע בהם מקרה שלא כיושר אבל הקדרת איסור אין לנו שום נ"מ איזה כף נתחב בה דבין כף איסור או בשר או חלב הכל לה לא לקלקלה יותר. וממילא קודם המשא ומתן נאמר על קדרת איסור תולין שנתחב בה ממינה דלמה נאמר בה שנתחב בה שלא ממינה כיון שאין בה נ"מ. וממילא לא נשאר לנו ספק על אינך ב' קדרות רק משני הכפות אולי אירע של חלב לבשר או להיפוך דאחר דתולין קדרת איסור שנתחב בה ממינה שוב אין כאן רוב איסורי הכפות נגד אלו השתי קדרות ושפיר תולין באיסורי דרבנן

אבל אכתי יש לעורר על עצה זאת דהא גם בקדרת איסור דרבנן. למשל שנתבשל בה בשר עם שומן הגיד דאין בה איסור הנאה ואולי נתחב בה כף חלב ויהי' בה איסור הנאה ג"כ והדרינן לדון בכל קדרה על ג' כפות ושוב יש רוב איסור בכל תחיבה. אבל זה אינו דכשתרצה להסתפק על קלקול דקדרת איסור מכף חולבת א"כ ממילא לא נשאר לקדרה בשר לקלקלה רק הכף איסור או כף בשר ושוב שייך תולין דתו אין רוב איסור נגדה והקדרת איסור ממילא תהי' מותר בהנאה דלאיסור הנאה אין רוב האוסרים אותה בהנאה רק הכף חולבת לבדה והיא המיעוט. והשתא דזכינא להכי שפיר נוכל לסמוך אהרא"ה בדין שלפנינו שהי' בשר עוף בקדרה

ולרעיון זה דאם יש רוב כפות לאיסור אין תולין יצא הדין אם היה כאן קדרה אחת בשר עיף ולפנינו כף אחת של בשר ושתים חולבות ב"י ותחב אחת מהם וא"י איזהו דלהרשב"א אסור דברובא לאיסורא אין תליה. וגם י"ל דבכה"ג גם להרא"ה אסור דהר"א לא יפלוג אדין דכל דפריש מרובא פריש כגון בקבוע דט' חניות דגם אם הי' ט' נבלות ואחת שחוטה דאמרינן קבוע לקולא שלא יהי' ודאי איסור ואם פירש נדון לודאי איסור מטעם כל דפריש ורק בב' חתיכות ונפילה אחת מתיר הרא"ה אף שיש רוב איסור כמ"ש הפר"ח סברת הרא"ה דמה לי חד בחד או רוב איסור דכשנאמר תולין ליכא איסור כלל והרוב אין מזיק דעכ"פ