חידוד הלכה קמח

של בשר עוף הם גוף אחד ותלינן בהם אפי' נגד איסור תורה של בשר בהמה. ועוד דאפי' אם נחוש דזב תחת הקדרה דבהמה אבל לא זב יותר מחלקו ויש ס' ויש בו ס"ס שמא לא זב תחתיו ואת"ל זב גם תחתיו הרי יש בו ס' ויותר דהא גם בארבע לבדם יש ס'. והארבע של בשר עוף מותרים אפי' אין ס' רק בכל החמשה אף שהחמישי אסור דלו לא מהני צירופם מדהוא איסור תורה אבל להנך מהני צירופו של החמישי ואדרבה י"ל דזב תחתיו דהוא בלא"ה אסור. ואף שהרמ"א לא מתירם רק שיערב כל הקדרות ויהי' ס' וכאן א"א לערבם דהקדרה החמישית אסורה לנו אבל נגד זה יש סניף להתיר אלו דכן הלכה בנתערב במינו וא"מ ונשפך דאמרינן בסי' צ"ח דסלק הא"מ כאלו אינו והמינו מותר ולא יזיק הא"מ להיתר המינו והט"ז מתיר שם גם הא"מ לכן בכה"ג יש לסמוך אהש"ך דמתיר בה"מ אפי' לא עירבם ואפי' בב' ב"א אם האיסור דרבנן ואף דכאן יש גם איסור תורה י"ל חומרתו קולתו לתלות הקלקלה במקולקל ולומר דלא זב תחת הארבע של בשר עוף חלקם בצמצום רק פחות מעט מחלק חמישית המגיע לכל א' ותחת קדרת בהמה נפל יותר או הכל

ד) ואם כל הקדרות בשר בהמה רק שנשפך מהם וא"י אם הי' בכל א' ס' [להתיר הספק] ויודע שהי' בכולם ס'. ולכאורה כמו בנפל למינו וא"מ ונשפך דאמרינן סלק הא"מ ומתירין המינו ולהט"ז ע"י קולא דסלק מתירין הכל. ואם אמרינן קולא דסלק מכ"ש שנאמר קולא דכל הנכנס בספק ע"י ספק דנשפך. דכאן יש לכל קדרה ג' ספיקות ספק שמא לא זב החלב תחתיה ואף דספק זה אסור מה"ת אבל שמא היה בו ס' קודם שנשפך. ונהי דדומה קצת לס' א' בגוף וס' שני בתערובות דסי' ק"י ס"ח ט' אבל יש עוד ספק ג' שמא נחלקה הטיפות לבין כולם בשוה ויש בכולם ס' בבירור ויש לסמוך ולהתיר עכ"פ באדם א' לערבם

ה) ואם יש מהם מבשר עוף ויש בהם מבשר בהמה כבר כתבתי באות ד' דאותו של בשר עוף יש להתיר ע"י הצירוף של בשר בהמה כשיש בכולם ס' ועכ"פ נ"ל בכל הנך אופנים שהתרתי להוסיף בכל קדרה עד ס' כשיבא לאכלם דלא גרע מהיתר יבש ברוב דכשבא לבשלם מוסיף עד ס' בסי' ק"ט וכמ"ש השיך כאן אות י"ז דבספק לא אמרו חומרת חנ"נ ה"נ בכה"ג לא אמרו איסור הוספה עד ס'

ו) אם עמד קדרת בשר וקדרת חלב וזב חלב תחת אחת מהם פשיטא דתולין זיבת החלב לקדרת חלב ולא להחזיק איסור ואפי' באיסור תורה דכן בנפלה תרומה בין ב' קופות אחת דחולין ואחת דתרומה דתולין דנפל לתוך התרומה. והטעם דתולין כאן אפי' באיסור תורה וכל התליות דסי' זה אינם רק בדרבנן או עכ"פ בשיעורין דרבנן משום דכל הנך תליות תולין הקלקול במקולקלת ועכ"פ יש גם בדרך זה קצת קלקול ואין תולין באיסור תורה להקל בזה ולתלות באחרת אבל כאן לתלות נפילת חלב בחלב שאין בה שום נדנוד קלקול ושניהם יעמדו בחזקת כשרותם ודאי דאין מוציאין שום א' מחזקתם. וראי' לזה מנדה פ"ט מאיש ואשה שעשו צרכיהם ונמצא דם בספל דהאשה טהורה ואפי' לר"ש שם דס"ל אין דרך האיש לראות דם יודה הכא דכן דרך החלב ליפול בחלב ובפרט דהלכה שם כר"י ואפי' באשה לבדה כשראתה בספל כשהשתינה מי רגלים. ודוק בזה כי הוא ראי' אמיתית אפי' לבשר בהמה

ז) ואם זב תלב תחת כמה קדרות ויש בכולם ס' ובכל א' בפ"ע אין ס' דכתבתי לעיל בבשר עוף דמותרים ואם יש בהם בשר עוף מעורב עם בשר בהמה יש להסתפק אם נדמה לדין דנשפך דסי' צ"ח דאמרינן סלק הא"מ והמינו מותר ברוב ולהט"ז שם מותר גם הא"מ וה"נ אם נאמר סלק הבשר בהמה כאילו אינו והבשר עוף ניתר ע"י כל הנכנס בספק מסייע לבטל. והנה אם אין ס' בבשר עיף של כולם בלא של בהמה ודאי דכולם אסורים ול"ד לדין דנשפך דהתם כשאמרינן סלק ממילא המינו מותר מעצמו ברובא אבל כאן אין הבשר עוף עצמו מותר דאין כהם עצמם ס' ואתה רוצה לצרף גם הבשר בהמה ואיך תצרפו כיון שאמרת לסלקו כאלו אינו אלא אם יש בבשרי עופות של כולם כדי ס' י"ל שפיר דאמרינן סלק דכאן עדיף קצת מנשפך דשם הספק שמא הי' ס' קודם השפיכה וכאן הספק עדיף יותר דבכל קדרה יש לספק אם זב תחתיה כלל. ע"כ נ"ל גם בכה"ג להוסיף עד שיהי' בכל קדרה ס' נגד החלב דחנ"נ לא אמרינן במקום שעיקר האיסור בספק כמ"ש הש"ך בס"ק י"ז ואז יאכל הבשר עוף ויזרק הבשר בהמה כחומרת הש"ך שם לאסור הא"מ ולהתיר המינו

ח) ז"ל הפ"מ במ"ז סק"ז היו כאן ב' קדרות נקיים עם מים אצל האש אחד ב"י וא' אב"י מחלב ותחב כף ב"י מבשר עוף וא"י לאיזה תחב דמותר דתולין באב"י דרבנן וכו'

והנה מה שדקדק וצייר שהכף ב"י מבשר עוף הוא לאו דוקא דאפי' אם הי' ב"י מבשר בהמה מותר דהוה נ"ט בר נ"ט דהמחבר בסי' צ"ה ס"ה מתיר ולהש"ך שם סק"ט דלהמחבר שרי לכתחלה להגעיל כלי ב"י בכלי ההיפוך ג"כ ב"י והט"ז בסי' צ"ג מביא דעת בעה"ע דבכה"ג נגעל הכף ומעצמו ניתר לחלב. וא"כ אפי' ידוע שתחבו לב"י וגם הכף ב"י דמותר ואפי' בקדרה א' ומכ"ש בב' קדרות שהספק בכל קדרה שמא לא נתחב כאן. ואפי' להרמ"א שם שאוסר בשני ב"י מחשש שמא נגעו ובלעו זמ"ז בלא אמצעית המים או שהמים נאסרים משום שיש בהם ב' בליעות הפוכות וחוזרין המים ואוסרין הכלים. ולדיעה זאת בעינן הספק דשני קדרות אבל עכ"פ יכולין שניהם להיות ב"י דאין אלו החששות מה"ת וגם א"צ לתנאי של בשר עוף כלל ודברי הפ"מ אלו תמוהין לעני כמוני: ט) הפמ"ג בהל' שחיטה סי' ט"ו בש"ד אות א' כ' דאפרוח שבתוך הביצה דאסורה אבל הספק אם איסורו מה"ת או דרבנן. ואם יפול בין שתי קדרות שהיתה אחת היתר ואחת איסור תולין דנפל להאיסור משום ס"ס שמא לא נפל לכאן ושמא אין האיסור מה"ת רק מדרבנן ותולין במקולקל עכ"ל. ובאמת משום הס"ס א"א להתיר דאינו מתאים לכללי ס"ס חדא דשני הספיקות מורים ביחד דאין איסור תורה בה או משום דלא נפל בתוכה או משום דגוף האיסור אינו מה"ת והוה שם אחד ממש ויש לישב זה אבל גם אינו מתהפך דאיך תהפוך ותאמר שמא מדרבנן ותולין שנפל להאיסור ואת"ל דאורייתא שמא לא נפל בה רק להאיסור דהא גם אם מדרבנן אין היתר אחר רק שלא נפל בה רק להאיסור

ובפשיטות הי"ל לומר דלא קבלו חומרא זאת שלא לתלות במקולקל באיסור תורה רק בודאי איסור תורה ולא באפרוח שהוא רק ספק תורה דכה"ג כ' הש"ך בס"ק י"ז דלא אמרו חומרת חנ"נ רק בודאי ולא בספק וכה"ג אמרינן דלא קבלו שיעור ק"א דתרומה רק בודאי ולא בספק ע' בדברינו סק"א ועוד דהס"ס זה הוה ספק א' בגופו וספק שני בתערובות דספק א' בגוף איסור האפרוח אם מה"ת וספק שני שמא לא נפל כאן רק לחברתה ועוד דס"ס כזאת יש למצא בכל ב' קדרות והפשוט דלא קבלו חומרא דשלא לתלות רק בודאי תורה ולא בספק. כמו שלא אמרו חנ"נ בספק נפילה ולפי"ז גם בחתיכה ס' חלב ס' שומן שנפלה לאחת משני קדרות והיתה קדרה אחת דאיסור דתולין. ואדרבה זה קיל יותר מדין דאפרוח דשם עכ"פ האפרוח אסור או מדאורייתא או מדרבנן משא"כ בספק חלב או שומן דאם הוא שומן אין איסור כלל: