חידוד הלכה קמז

שבתחלה הי' ס' אם נתלה דהשניה נפלה להראשונה ממילא בעינן עכשיו ס' נגד ב' זיתים. ולזה מהני אם הי' בשתיהם ס' בצירוף דלקלקלה יותר ממה שהי' דינה מתחלה לא מקלקלינן ושפיר מותרין שתיהן הקדרה של הנפילה ראשונה מותרת ע"י ס' של נפילה א' והשתא ע"י צירוף והשניה מותרת ע"י הוכחה דראשונה וע"י הצירוף דהצירוף מועיל לשתיהם ודו"ק

סעיף ז

היו כאן ב' קדרות היתר ונפל איסור לאחת מהן וא"י לאיזה מהן ואין בכל אחת מהן כדי לבטל ויש בשתיהן כדי לבטל [יד] שתיהן מצטרפות לבטל: הג"ה. [טו] וי"א ואפי' באדם אחד אין להקל ולצורך הפסד יש להתיר באדם א'. מיהו אין לאכלו עד שיערבם יחד דאז כבר נתבטל האיסור

[יד] שתיהן מצטרפות. עט"ז הקשה בדין זה דכל הנכנס בספק מסייע לבטל מסי' ק"ה סט"ו במלח איסור עם חתיכות הרבה דהיתר ויש בכולם ס' אבל א"י אם נגע בכולם ויודע דנגע באיזה חתיכות שאין בהם ס' דכולן אסורות ולא כולם מצטרפין משום שכולם בספק והנקה"כ כאן כ' ע' בש"ך שם ס"ק ל' דמיירי בא"מ לכן לא מקילין לומר כל הנכנס בספק וכו' כלומר דהוה דאורייתא וכאן במינו. אבל אין בתי' זה כדי לפרק הקושיא חדא דבמליחה אפי' בא"מ א"צ ס' מה"ת דכל ענין טכ"ע דס"ל להפוסקים דהוה דאורייתא אינה אלא בבישול דילפינן מזרוע בשילה או מבב"ח ואפי' מדרבנן א"צ ס' במליחה אלא בשמן או מחומרת אין אנו בקיאין ויש חשש שמן. ועוד אטו זה הדין דמליחה שם אינו במינו א"כ אם מלח שומן עם חלב לא נחמיר ויהי' מותר כשיש בכולם ס' א"כ למה לא פירשו שם דבכה"ג מותר במינו

והנה הש"ך כאן הקשה יותר מדין חנ"נ דאיך יועיל הצירוף אם הקדרה שנפל בה נאסרה כולה ותי' דאין דין דחנ"נ נאמר רק באם יש שם האיסור בודאי ולא בכה"ג שיש ספק על כל הקדרה שמא אינו כאן. וגם תי' זה לא הבנתי לרוב עניי דידוע דאנן דס"ל חנ"נ בש"א משום לתא דבב"ח וכי אם נפל חלב לאחת משני קדרות בשר לא נאמר מה"ת חנ"נ ויהי' די מה"ת בשניהם ס' ואולי ס"ל להש"ך כן גם בבב"ח דאז נוכל לדון כן בש"א לדידן דלא מצינו ד"ז דס"ל להש"ך דלא קבלו לדון דין חנ"נ בש"א אלא באופן הידוע מהאיסור ולא באופן הספק אבל באמת בבב"ח גמור אמרינן גם בספק חנ"נ דטכ"ע מה"ת ובודאי יש טעם באחת מהם. ואם נאמר כן דסברת הש"ך דלא קבלו דין חנ"נ לש"א רק באופן ברור ולא באופן הספק ממילא יתורץ גם קושית הט"ז ממליחת או"ה חוץ ממה שכתבתי דאין מליחה בס' מה"ת אלא דלא קבלו אלא בודאי ולא בספק והתם ידוע שנגע באיזה מהחתיכות רק שמסופק אולי נגע גם בשאר חתיכות ויש בכולם ס' וממילא גם אלו יהי' מותרים אמרינן אין הספק מתיר לה ודאי משא"כ כאן דהכל בספק. ועוד י"ל דהתם במליחה עכ"פ יש איסור כ"ק על הנוגעים באיסור אפי' אם יש ס' ואפי' אם נגע בכולם אין יוצאין מיד כ"ק לכן אין בהם חזקת היתר ושם איסור עליהם משא"כ כאן דהקדרות בחזקת היתר ואין הספק מוציאם מהיתירם כשיש ס' ע"י צירוף

[טו] ויש אוסרים וכו'. והט"ז מתיר אם הם של אדם א' אפי' לא עירבם והש"ך הצריך ה"מ. ועמ"ש בס"ק שלפנ"ז בענין חשש טכ"ע וחנ"נ שיש בספק לקדרה אחת מהם ובתי' הש"ך שם. ונ"ל דעכ"פ יוסיף בכל קדרה עד שיהי' בה לבדה ס' וזה עדיף מלערבם יחד אלא שלא כתבו הפוסקים תקנה זאת שנראה יותר כמבטל לכתחלה ויאמר שיודע שנפל כאן והוא מבטלו בידים משא"כ העירבוב המאכלים אין נראה כ"כ כמבטל. מיהו להוסיף תקנה יש להוסיף ואח"כ לערבם ויוצא יד"ח ההכשר באופן היותר נכון והתימא על הפוסקים שלא כתבו תקנה זאת כיון שאין אומרים חנ"נ בספק כמ"ש השיך

סיימתי חלק חידוד הלכות לסי' קי"א מהדורא בתראה י"א סיון תרפ"ט בנל"ך ואע"י. מכאן ואילך אשוב לטייל בדוגמאות וחקירות השייכים לספיקות דסי' זה כיד ד' הטובה עלי

הפמ"ג בש"ד אות ט"ו כ' אם בע"פ בבוקר עמדו ב' קדרות עם מאכלי מצה ונפל כזית חמץ לאחת מהן וא"י לאיזה נפל ואחר זמן איסור נפל כזית חמץ ויודע לאיזה קדרה נפל דבכה"ג שפיר תולין מהמאוחר אל המוקדם ואמרינן גם החתיכה שנפלה בבוקר היא בקדרה זאת ואסורה והקדרה האחרת שריא דאף דבס"ו אמרינן דאין המאוחר הוכח להמוקדם דהתם קודם נפילה ב' היתה נ"מ בספק זה דנפילה אבל כאן דקודם נפילה שני' לא הי' שום נ"מ מהנפילה דעדיין לא היה זמן איסור נמצא שהספק ראשון נולד בשעת נפילה שני' ושפיר נעשה הוכח וכה"ג כתבתי בס"ק י"ב דאם לא ידע כלל מהנפילה ראשונה עד שאירע לו הנפילה שניה ואז נודע לו מהנפילה ראשונה המסופקת דנעשה הוכח אף שהיא מאוחרת. ובכה"ג נ"ל שיש להתיר הקדרה האחת אפי' בחמץ גמור ושעות דאורייתא ויש לדמות דין כזה לדין גיגית מלאה ענבים שנדרכו בהיתר כל יום ערב שבת ואף שגם אחר שחשכה זב יין מהם דמותר משום דטיפות האיסור נולדו בתוך תערובות היתר וה"נ כשבא זמן איסור כבר היתה הנפילה ראשונה בספק תערובות ושם מתירין היין הזב לשתות ממנו בשבת אף שהיא דשיל"מ ומכ"ש כאן דעדיין אין איסור משהו עד הלילה ואם ירגיש טעם חמץ עכ"פ לא עבר ואז ישרפנו ולפי שאיני פוסק רק מעורר את המעיינים לכן בחמץ דרבנן ושעות דרבנן לכ"ע מותר ולכל היותר טוב יוסיף באותה קדרה עד ס' ויוכל לאכלה גם אחר חצות עד הלילה וכבר כתבתי מזה לעיל סקי"ד

ב) עוד בפמ"ג ס"ק י"ב בהיו הקדרות של בשר עוף וזב חלב ביניהם ובכולם יש ס' נגד החלב אבל נסתפק אולי לא נגעה רק בקדרה אחת מהם וכולם בספק זה. דפשיטא דאמרינן באיסור דרבנן כל הנכנס בספק מסייע לבטל וכ"ז כשאין שום קדרה ידוע שזב תחתיה בבירור [כגון שאין רושם] אבל אם ידוע שזב תחת אחת או שתים מהם והשאר בספק זה דומה למ"ש הט"ז בסק"ט להקשות אדין זה דכל הנכנס בספק מסייע מסי' ק"ה במלח חתיכות היתר עם איסור ויש מהם שנגעו באיסור ואין בהם ס' ומסופק שמא גם האחרות נגעו ויש בכולם ס' ואנן אסרינן הנוגעים בודאי וכמ"ש בחידודי סקי"ד דאין ספק נגיעת המסופקים מוציא ומתיר הידועים וא"כ ה"נ כאן אם מקצתן ידועים אין הנשארים מצטרפין לבטל מספק ואותם שנגעה החלב בהם אסורים וגם קרוב לומר שלא זב רק תחת אותם הידועים ולא תחת כולם והשאר מותרים ממ"נ

ג) ואם הספק בכולם רק אחת מהם בשר בהמה. אם יש בארבע של בשר עוף כדי לבטל אז גם אותה של בשר בהמה מותר. כפי מה שכתבתי בס"ק י"א דאם נפל באחת משתי קדרות ויש באחת מהן ס' דתולין שנפל בשל ס' אפי' בשל תורה. ודוקא כשאין בכל א' ס' רק ע"י צירוף שניהם בזה בעינן רק איסור דרבנן. וא"כ כאן נ"ל דהארבע