חידוד הלכה קל

בא"מ ובעינן ס' נגד אחת מהחתיכות זת"ד. ונ"ל דיכול להוסיף עד ס' ולבשלם או יוסיף עליהם עוד חתיכה אחת באופן שיהי' בכולם ס' דבאמת החתיכה נתבטלה מה"ת ואפי' חתיכת בשר שבלעה חלב נתבטלה בעצמה ורק החשש דאכתי ליכא ס' נגד הבליעה דא"מ זה לא גרע מהי"א דהרמ"א לק' ס"ב דכשמבשלם אחר הידיעה א"צ ס' וכאן דמקור האיסור בא מא"מ עכ"פ יכול להוסיף עד ס' וההוספה אינה עושה גוף ההיתר רק מונע שלא יתחדש איסור וזה מותר. בפרט שיוסיף עד ס' ויבשלם. או יבשלם בשני כלים כשירבה עליהם חתיכה אחת ויהי' בין ארבעתן ס' נגד הבלע ואז יבשל שני חתיכות בקדרה א' ושנים בקדרה ב' כמ"ש הפר"ח בשם הרשב"א. וע' בחכמת שלמה כאן דכל יבש ביבש בא"מ יכול לבשלם באופן שיהי' שם ס' נגד האיסור ואין שם משום ביטול איסור לכתחלה דהחתיכות עדיין הם היתר ורק מחשש שכשיבשלם יתן טעם והרי בישלם וליכא טעם

[ב] שלשתן לאדם א'. וכן כשנתערבו ג' בד' לא יאכל אדם א' חמשה דאז ודאי האחת איסור בפיו רק יאכל ג' בפ"ע וד' בפ"ע וכן לעולם

ודע דאין חילוק בין אם הם מאיש א' או משני ב"א. ואם אחר שנודע הביטול נפל בתוך שלשתן עוד איסור א' מותר בה"מ דל"א חוזו"נ. ואם אירע כן כ"פ עד שיש עכשיו רוב איסור יש לאסור דכן פסקינן במקוה שיש בה מ"ס נטל סאה ונתן סאה כשר עד שיהי' רוב אבל אם יש כבר כ"א סאה מ"ש חוזר לפסול אבל בה"מ גם בזה מותר דלא מצינו בפוסקים שיחלקו בכך. אמנם אם בישלם אף דא"א ביבש חנ"נ כשנודע ודי בס' נגד האיסור מ"מ בכה"ג יצריך ס' נגד כל הנפילות אבל לא כנגד הכל דא"א חנ"נ עכ"פ. ובה"מ אם בשלם אחר שנודע בלא ס' נגד האיסור מותר כהרמ"א לק' ס"ב. וגם אם בישל אחר שנודע דצריך ס' מיהו מותר להוסיף עד ס' דלא נ"נ מחמת חסרון הידיעה וכ"ז בהי' בביטול ראשון חד בתרי אבל חד בחד בין נודע בין לא נודע צריך ס' בבישול ורוב ביבש ולא יבטל בידים אבל לא נ"נ להצריך ס' נגד שניהם. ואם נתבטל ברוב ונודע ובשלו ואח"כ הוכר האיסור מה שנתחמם קודם שהוכר האיסור מותר אחר שנוטל האיסור משם אבל אסור לחממו יותר בעוד שלא נטל האיסור משם אא"כ נתוסף מעצמו עד ס' אבל לא יוסיף בידים

[ג] אבל שלא במינו וכו'. עש"ך היכי משכח"ל שלא יוכר האיסור ואופן השני כ' כגון ששחט כמה מינים ואח"כ נודע שמין א' מהם נשחט שלא כהוגן. ונ"ל דבאופן זה א"צ לטעם החומרא משום דלא ליתי לידי איסור דאורייתא כשיבשלם. דגם קודם שיבשלם שמא יתודע איזה מין נשחט שלא כהוגן ויתבטל הביטול ונ"מ דאלו לטעם דשמא יבשלם חולק הש"ך וס"ל דבאיסור דרבנן א"צ ס' ביבש בא"מ ולטעם הנ"ל שמא יוכר האיסור שייך אפי' בדרבנן

סעיף ב

יבש ביבש שנתבטל חד בתרי [ד] אם בשלן כולן כאחד אסור ואפי' לאכול כל א' בפ"ע אם אין שם ששים מפני שהרוטב בנו"ט ונבלע בהחתיכות. ואם רוצה לבשלן יחד ואין שם ס' מותר להוסיף עליהם כדי ס' ולבשלן ואין בו משום מבטל איסור לכתחלה

הג"ה. [ה] וי"א דאם נודע התערובות קודם שנתבשל ביחד הכל שרי דאין חוזרין ונאסרין מאחר שנתבטל ביבש. ובמקום הפסד יש לסמוך אהמתירין

[ד] אם בשלן וכו'. ואם מלחן קודם שנודע י"ל כיון דגם בא"מ בה"מ בקיאין בין כחוש לשמן להתיר בלא ס' ע"י קליפה וכאן גם בהפסד קצת מותר ע"י קליפה דעד כאן לא מחמרינן במליחה איסור עם היתר רק כשלא הי' שום תערובות ואין ביטול אבל כשיש תערובות וביטול רק חסרון הידיעה די לאוקים אדינא לאסור רק כ"ק. ואם מלחן אחר שנודע פשיטא דהכל מותר דהא גם בבישול מתיר הרמ"א בה"מ מיהו י"ל דעל כדי קליפה לא שייך ה"מ וצריך לקלוף. מיהו אם לא קלף ובשל אח"כ מותר וא"צ ס' נגד הקליפה ובמלח קודם שנודע דלעיל כשבשלם בלא קליפה צריך ס' נגד הקליפה

[ה] וי"א דאם נודע. כ' הפמ"ג דזהו לדעת הרא"ש בריש הסי' דמותר לאדם א' לאכול שלשתן בב"א דחשבו להיתר גמור ובה"מ פסק הרב כאן כן. ודוקא בנודע אבל בלא נודע ובישלם בעינן ס' עכ"פ נגד האיסור ואם לא הי' ס' נגד אחת אסור ואף דכ' המחבר דמותר להרבות עד ס' היינו שהתירו לו להרבות קודם הבישול דאז לא יבא לידי איסור אבל מה שבישל קודם שריבה אסור כיון שלא נודע עדיין לא הותר עש"ך ס"ק י"ב. ונ"ל דכאן דבלא"ה הרבה פוסקים ס"ל דל"א חנ"נ בש"א א"כ אם נתרבה אח"כ עד ס' נגד האיסור מותר ורק שאסור לו עכשיו להרבות בידים. ולענין אם בישל התערובות בשני כלים קודם שנודע הביטול ויש בשניהן ס' ובכל א' אין ס' מותר ובאופן אם הם של אדם א' עש"ך סוסקי"ב. ונ"ל דאם הי' התערובות חד בתרי ובישל חתיכה אחת בקדרה אחת ושנים בקדרה אחת. דיש להתיר הקדרה שיש בה שתים שיש בה ב' ספיקות א' שמא אין כאן האיסור ואפי' אם ישנו כאן שמא האחת גדולה מחברתה דאז נתבטל גם חד בחד דכה"ג כ' הש"ך בסי' ס"ו סק"י לענין ביצת ספק דם דמותר אפי' חד בחד מחמת שמא אחת קטנה עם ספק של מקום דם ועכ"פ שיוכל להרבות בה בידים גם עכשיו עד ס' אבל הקדרה שיש בה רק חתיכה אחת אסורה ולא מהני לה מה שהם של אדם אחד ועתידין להתערב ויש בשתיהן ס' דכ' הש"ך דמהני כמו שכתבתי בסמוך דהא הרוב מהתערובות בקדרה שניה מיהו י"ל סברא איסורא ברובא אשתייר וכל דפריש מרובא פריש ובה"מ יש לצדד להתיר שתיהן דהפוסקים התירו סתמא כשבשלן בשתי כלים והוא מהרשב"א בת"ה דק"ז. מיהו אם היה התערובות חד בתוך חמשה ובישל ג' בכלי א' וג' בכלי אחד יש להתיר שניהם בפשיטות דבכל חד איכא רוב נגד האיסור. ואם הי' התערובות חד בתוך ד' ובישל ג' בכלי א' ושתים בכלי ב' ג"כ שתיהן מותרים דבעלת השלשה ודאי דמותרת ובעלת השתים יש בה ג"כ ס"ס לומר איסורא ברובא איתא ולא תזיק לה בזה דשם יש ביטול טוב כמ"ש לעיל בבישל שתים בכלי א'. ואם היה התערובות חד בתוך שלש ובישל שתים באחת ושתים באחרת זהו הדין של הש"ך אות י"ב שהבאתי

עוד יש חילוק בין מינו לא"מ דבתערובות מב"מ אפי' הם חהר"ל ואין להם ביטול מ"מ אם נפל א' לים הותרו כולם כבסי' ק"י ס"ז ובא"מ אין מועיל זה דעיקר הטעם שם דתולין דהאיסור נפל וזה לא שייך רק באם הם מין א' אבל בשני מינים מאי חזית דהמין של האיסור נפל שמא מהמין של ההיתר וצ"ע. והש"ד סק"ח הניח בצ"ע

קו"א. בס"ק ב' כתבתי בהוכר האיסור ע"ש. וז"ל המ"ז סק"ד ביבש מינו ברוב ונודע ובשלם בלא ס' בה"מ דמותר ואח"כ הוכר האיסור (ע"י איזה סי'] והשיב דהגאון בעל