חידוד הלכה קכג

אבל [י] חום של כ"ש אינו מבשל וי"א שגם אינו מפליט ומבליע וי"א דמ"מ מפליט ומבליע ואוסר כ"ק. וראוי לחוש ליזהר בדבר [יא] לכתחילה אבל בדיעבד מותר בלא קליפה וסגי בהדחה בעלמא. ובסי' ס"ח וצ"ב נתבארו דיני כ"ש ועירוי

[ט] מבשל. וכ"ז שעדיין עומדת אצל האש אפי' כבר אין יס"ב יש להחמיר ואם רק תם יותר מחמין שרוחצין בו תינוק ב"י הוה יס"ב והמורה ידקדק בזה שלא יקיל בא"ד

[י] חום של כ"ש. הט"ז מחמיר באין ה"מ כהרש"ל ובה"מ מתיר דאפי' קליפה א"צ כשיש איזה הפסד בקליפה. וכלי שיש בה איסור חם של כיש יגעילנה ואם כ"ח מותר כ"כ בהגרע"ק

[יא] לכתחלה. ואפי' בדבר שדרכו להדיח אסור לכתחלה ואף דאמרינן בסי' צ"א כל דבר שדרכו להדיחו יכול ליתנו לכתחילה בתוכו על סמך הדחה שיהי' אח"כ כאן חמיר מעט שיש גזרה משום כ"ר. וכ"ח דינה כמאכל דמותר בדיעבד רק כלים שאפשר בהגעלה יגעיל ואם שימשו בלא הגעלה מותר אף שאין ה"מ. ומהט"ז סק"ד מוכח דגם להמאכל בעינן ה"מ אם נתנו בכלי של איסור בתוך מעל"ע. וכ"ז לענין להבליע בכ"ש מצלול אבל אם שני גושיים נפלו לכ"ש זה היתר וזה איסור וחיישינן שיפליט מאחת ויבליע בשני מותר בלא ה"מ. והנה אם יש בכ"ש מלח וציר מבשל ואף בה"מ ואף בשני גושיים כהרמ"א בסי' ס"ט. ויש לעיין בזה אם דינו כדבר חריף שמועיל לכלי שאב"י או לנ"ט בר נ"ט בסי' צ"ה דבעינן רובו חריף וה"נ בעינן רוב מלח וציר. ונ"ל דעכ"פ בעינן יותר מהצורך וא"כ יהי' אינו נאכל מחמת מלחו וממילא הו"ל יתירה מלח ומותר מכח פגם כלעיל בסי' ק"ג. ומהרמ"א הנ"ל בסי' ס"ט אין ראיה דהתם מיירי בענין ששם הבשר שלא הודח מדמו בכ"ש דבזה לא נתקלקל הבשר דאדרבה זהו תיקונו דבעי להדיחו במים קרים וזה הדיחו במים חמין של כ"ש והבשר ניתקן בזה והמים אה"נ דאין נאסרים דהוה לענין המים נט"ל רק הבשר נתבשל קצת ובלע דמו. וכה"ג י"ל לענין איסור בישול דשבת ואפי' בבב"ח י"ל דכיון דע"י המלח נעשה החלב נט"ל דמותר כמו שהארכתי בקו"א לסי' ק"ג כגון אם נתן בשר שאנמ"מ לתוך חלב בכ"ש ונפגמה החלב דודאי מותר דיתירא מלח מקרי נט"ל ולא עוד דאפי' בכ"ר כה"ג יש להתיר ואפי' בבב"ח ומכ"ש בש"א ועיין היטב בדברינו שם ותבין הדברים. ועירוי שלא נפסק הקילוח אסור להט"ז בק"ו מכ"ש ויסיק חד דרגא דיאסור כ"ק אפי' בה"מ כדין עילאה גבר דהקליפה מדינא ובשבת ובבב"ח אסורה כ"ק מדאורייתא ויצריך ס' נגד הכ"ק כשיבשלנה אח"כ עם הכ"ק. ובנפסק הקילוח בה"מ מותר ככ"ש ובאין ה"מ אסור כ"ק. וקילוח שנזחל על הכירה אם בשעה שבא הקילוח אל הקדרה עדיין לא נפסק הקילוח מהקדרה שבא ממנה הקילוח י"ל דין כ"ר כיון שהכירה חמה רק שאינו נקרא בישול ממש לענין שבת ובב"ח דעכ"פ אין זה בישול. וגם אין מפליט ומבליע לענין אם זחל על ב' גושיים כאחת רק כחומרת הט"ז בכ"ש וקליפה בעינן ג"כ וכ"ז כשהדבר שנזחל עליו הי' קר אבל אם נזחל ע"ג קדרה שאצל האש ודאי דבעינן ס' נגד הזחילה והקדרה אסורה כמבואר בסי' צ"ב ואם הזחילה הלכה דרך אפר נפגמה וכבר ביארתי בסי' צ"ב דינים אלו באורך

קו"א לסי' ק"ה מסעיף ב' עד סעי' י"ב ולא כתבתי יותר בחידוד הלכה עד סעי"ב משום דכל דיני תתאה גבר ועילאה וצלי ומליחה ביארתי בהלכותיהן בסי' ס"ט וע' וצ"א וכ"ד ולא ראיתי כאן להוסיף כלום לכן לא אכתוב כאן רק קיצורי דינים העולים מסעיפים אלו ואחלק אותם לסימנים

א) אנן קי"ל תתאה גבר ואם נפל צונן ע"ג חם גוש דכ"ר והיינו כגון חתיכה הבולטת למעלה מהרוטב אז אסור החם והצונן דתתאה גבר ואם ניער החתיכה מיד לתוך הקדרה ויש ס' נגד טיפת הצונן שנפל עליו כדין דט"ח בסי' צ"ב דכשניער תיכף די בס' נגד הטיפה. ובכ"ש כה"ג מותר ולהט"ז בעינן ה"מ

ב) אם הניח איסור חם ע"ג קדרה כשרה או להיפוך דינו כעירוי שנפסק הקילוח ובעי קליפה. ואם הצונן והחם נוגעים זה בזה בעי קליפה ואם הצונן צלול הט"ז אוסר כדין טהור מלוח וטמא תפל צליל דאסור בסי' צ"א ולהרמ"א אין חילוק וכ"ז שאין החם תתאה מותר בקליפה

וכ"ז באיסור בעין אבל איסור בלוע ואין שם רוטב חם להפליט הבלע מותר אפי' בתתאה חם דאין בלוע יוצא בל"ר. ע' בדברינו בסי' צ"א

ג) אם הניח איסור חם בכלי היתר צוננת דתתאה גבר להקל אדמיקר בלע כ"ק והכלי נאסרת כ"ק ואם המאכל היתר והכלי אסורה בכה"ג אין המאכל צריך קליפה דבליעה דכלי אין יוצא בלא רוטב כלום ואם יש שם לחלוחית קצת להש"ך כאן ס"ק ט"ו יוצא מכלי בל"ר והמאכל אסור כ"ק. ואם נפל בשר חם ע"ג כלי חולבת שניהם נאסרים כ"ק

ובכלי אין אומרים תתאה להחמיר כגון אם הכלי חמה לאסור המאכל קר שנפל עליה בכולו דכל כלי ריקנית תיכף כשעירה ממנה ונתרוקנה דינה ככ"ש כדעת הט"ז סוס"י צ"ב ורק כ"ק אסור. ואם הניח כלי צוננת ע"ג מאכל חם ג"כ אין אומרים תתאה לא לאסור המאכל מהכלי דאין בלוע יוצא בל"ר וגם לא לאסור הכלי מהמאכל רק מה שתחב ממנה או שנגעה בהמאכל כדין כף בסי' צ"ד דלא אמרינן חמקח"כ ורק מקום התחיבה אסור. ע' חו"ד כאן דלדבריו א"א לצייר דיני תתאה לחומרא בכלי. ונ"ל עוד אופן כמ"ש הט"ז בסי' צ"ד בתחב כף רותח לתבשיל קר דנסתפק שם אם אמרינן בכה"ג תתאה אמנם גם בזה נוטה לקולא

ד) אם עירה היתר צונן ע"ג איסור חם בחמץ כה"ג אמרינן הניצוק מחמם כל הקילוח ואוסר גם מה שנשאר בכלי עליונה אם לא נפסק הקילוח ובשאר איסורים מותר בדיעבד ובחמץ אסרינן דמשהו יש ובנפסק הקילוח מותר העליון בכ"ע. ואם התיך שומן חם לתוך צונן ונפשר התחתון צריך ס' כדין לח בלח ובסי' ק"ד כתבתי כה"ג לענין עכבר שהי' שם

ה) כל הנך דינים בבישולים וחימומם אבל דיני צליית או מליחת איסור והיתר ביחד הדין כך. חלב שמן שנמלח עם בשר ק אם כל החתיכות נוגעים בהחלב הן אם מקצתן נוגעים בחלב והשאר זה בזה אפ"ה כולם מצטרפים לס' והנוגעים צריכין קליפה במקום נגיעתם. ואם אחת נוגעת והנשארים פרודות ממנה ומן החלב או אפי' נוגעות רק שהם תפילות אין מצטרפין לביטול ס' וגם אין נאסרים ורק הנוגעת בחלב אסורה אם אין בה לבדה ס' ואם יש בה ס' צריכה קליפה

ואם החלב דבוק בתולדה לאחת והשאר נוגעות בה וזה בזה וכולם מלוחין אמרינן איסור דבוק ובעינן ס' נגד כל החתיכה שהחלב דבוק בה ובה"מ אין מחמירין לומר איסור דבוק במליחה ודי בס' נגד החלב לבד רק אותה חתיכה