חידוד הלכה קכב

מהותכת בגלייזיר או ישינה אין בולעים בפחות ממעל"ע וכלי עץ בולע בפחות ממעל"ע וכלי מתכות ודאי דאין בולעת בפחות וכלי זכוכית אפי' במעל"ע אינה בולעת ובפסח המנהג להחמיר. ואיסור כבישה בכל איסורין מה"ת ובבב"ח מדרבנן ונ"מ להקל בספק כבוש כמ"ש הרמ"א כאן ומבואר בדברינו בכ"ד

[ד] ס"כ. כגון שמצא חתיכה כבושה וספק אם מונחת שם ממעל"ט. והנה אם א"א לומר עכשיו ממש נפל שם כגון שהיתה הכלי מכוסה זה איזה שעות וגילה אותה וראה החתיכה בתוכה בזה אסרינן בש"א ובבב"ח מקילין. ואם קודם איזה שעות היתה הכלי בדוקה וי"ל דעכשיו ממש נפל מותר בכ"ע. ופשיט דאם נתערה הכלי תוך מעל"ע דמותרת דהוה מים חילופים. וכן אם לא עמדה הכלי כל מעל"ע במקום זה רק ניטלה בתוך מעל"ע ממקלמ"ק י"ל אין מחזיקין איסור ממקום למקום ואמרינן שמתחלת מעל"ע שהיתה הכלי במקום אחר לא הי' שם החתיכה וצ"ע ורק להערה באתי. והא דבהיתה הכלי במקום אחד כל מעל"ע דאסור אם שפכו מעט מהמים קודם שמצאו מה ששפכו מותר דלא מחזקינן על יותר ממעל"ע לומר שגם בזמן ששפכו הי' כבר נשלם המעל"ע דאין לך אלא זמן שמצאו ואם בלא מי השפיכה לא הי' ס' ועם מה ששפכו הי' ס' דצריכין לומר ממ"נ אם היה הדבר שנכבש מעל"ע קודם השפיכה הי' אז ס' ומעת השפיכה לא נתחדש מעל"ע ואת"ל שבעת השפיכה לא הי' מעל"ע שיש לאסור הנשאר אבל כיון שיש עכשיו לדון על שניהם אם להתיר או לאסור ועדיין הנשפך קיים לכן יש להתיר הכל ולומר כיון שעיקר האיסור ע"י ספק והספק על הכל לכן מותר הכל. ובה"מ אפי' אם הנשפך לפנינו יש להתיר דלא גרע מנשפך בבישול שבסי' צ"ח ודו"ק. ואם מסופק אם היה הדבר בעולם כלל קודם מעל"ע כגון נמצא חתיכת נבלה כבוש בחלב וספק אם נחלבה החלב קודם מעל"ע [דאלו בשר כשר בלא"ה ספק כבוש מותר] וגם ספק אם החתיכה נפל בתוכה קודם מעל"ע הו"ל ס"ס ואף דהוה משם אחד מ"מ י"ל דלא בכה"ג אסרו ספק כבוש כיון שי"ל דקודם מעל"ע לא הי' הדבר בעולם. ובסי' פ"ז סק"ד כתבתי בנמצא בשר כבוש בחלב ומסופק אם הוא בשר כשר והכבישה דרבנן או אם הבשר טמא והכבישה דאורייתא וגם ספק מעל"ע והתרתי שם החלב בה"מ ומכ"ש אם מהחלב ליתן אח"כ לתבשיל אחר דמותר. וכן להיפוך אם החתיכה ודאי טהורה והספק על החלב אם מבהמה טמאה עם ס"כ אז החתיכה מותרת ממ"נ [אם היתה כבר מוכשרת מדם]. ובדם ג"כ ס"כ מותר כ"כ החו"ד והפ"מ כ' דבדם הוה דאורייתא בכבוש אף דדם שמלחו דרבנן. ובפתיחה להל' מליחה כתבתי מזה והמיקל לא הפסיד. ודם הכבד לכ"ע דרבנן ובסי' ס"ט הארכתי גם בנמצא כבד כבוש בחלב וחתיכה שלא נמלחה עם ספק כביש אסורה גם להחו"ד דדוקא דם שכבשו הוה דרבנן אבל כאן הספק על איסור החתיכה וגם לצלי אוסר הרמ"א שם. וס"כ בכבד ונצלה אח"כ ונפלה לתבשיל יש לצדד. וחתיכה שלא נמלחה נמצאת בחומץ עם ס"כ י"ל דחומץ מחליט כדעת הרמב"ם ויש לצדד להקל ועכ"פ יצלנו. ואם נכבש בכלי א' חתיכת כבד וכיוצ"ב מאיסורי דרבנן ובכל שניה חתיכת איסור תורה ושניהם בספק כבוש ונתערבו המאכלים מותר ממ"נ כמ"ש בסמוך בחתיכה ספק טהורה בחלב. ודוקא אם יש בשניהם יחד ס' נגד איסור א' של תורה דאז אמרינן דהאיסור שני של רבנן מותר בספק א"כ הכל מותר והמורה יעיין בשכלו בכ"ז היטב

[ה] מלבד בבב"ח. ואף דס"כ בבב"ח מותר אבל אסור לבשלה אח"כ דיבא לדאורייתא. ולדעת הש"ך בסי' ק"ט דבדרבנן מותר להוסיף מרוב עד ס' א"כ כאן שכעת היא מותרת יכול להוסיף עד ס' ואז יבשלה. ואם נכבשה חתיכה חציה בחלב ונפל לתבשיל אף שקודם הבישול היה החלק שחוץ לכבישה מותר אבל עכשיו בבישול אמרינן איסור דבוק וצריך ס' נגד כולה ובהנאה יש להתיר כיון שיש ס' נגד החצי שהיתה בתוך הכבישה. דגוף הכבישה אין מביא איסור הנאה רק הבישול מחדשו ואינו יכול להיות חמיר מהכבישה עצמה ע"י איסור דבוק. ונ"ל דבהנאה מותר אפי' אם גם נגד הנכבש ליכא ס' די"ל כיון דכבר נאסר ע"י הכבישה אף דהוא רק איסור דרבנן שוב הוה רק בא מבב"ח דאם תימא דאין זה בב"ח דאורייתא א"כ אין כאן איסור כלל דלא בכה"ג אסרה תורה וצ"ע. ומ"מ הבשר עצמו באמת אסור בהנאה דבתוכו נתחדש בליעתו בבישול ודוק בזה כי יש לישב הרבה בזה. ואם עמדה חלב בכלי מעל"ע ואח"כ בשלו בה בשר מותר דטעם ראשון היה בהיתר ואין איסור כבוש בהיתר ועדיף מנ"ט בר נ"ט עמ"א סי' תמ"ז סקט"ז בכה"ג לענין בליעה חמץ בכבוש בזמן היתר ועחו"ד כאן סק"ב

[שייך למ"ש לעיל סק"ד שהפמ"ג מחמיר בדם שנכבש במים (אם לא נימוס) דדם שכבשו לדידי' דאורייתא ושייך להחמיר גם בס"כ. והיד אברהם כ' בשם או"ה דדם המעורב במים אין ראוי להזייה וא"כ ממילא דם זה מדרבנן כמו דם שמלחו דהוה דרבנן מטעם זה דאין ראוי להזאה. וגם דם קפוי אין ראוי להזאה דלכן הי' ממרסין בדם שלא יקרוש ויפסל להזאה ודם זה שעמד במים ולא נימוס ודאי דנתקשה הרבה. וצ"ע אם ליכא איסור דאורייתא בדם קרוש שנפשר]

[ו] בציר. צ"ע אם שיעור זה דחומץ וציר הוא דאורייתא ונ"מ להחמיר בספיקו ונראה מהפוסקים להקל ואם ודאי שהא כדי להרתיח וספק מעל"ע אסור רק שאינו ודאי איסור תורה ונ"מ ג"כ בנשפך וא"י אם יש ס'. ומה שחוץ לציר בדברים שצריכים מעל"ע מותר אפי' שמן כ"כ הגרע"ק מיהו אין מצטרף החלק שחוץ לציר לס'. ובציר י"ל גם דיני מליחה ובה"מ אף בשמן מותר בכ"ק כבמליחה וגם אין אומרין היתר מפטם לאיסור כמו במליחה. ורק בשמן בודאי אז אוסר בפחות מש"כ משום המלח דלא גרע מנמלח ואם האיסור מחמת דם אז תמיד מה שחוץ לציר מותר דדם אין מפעפע למעלה רק כ"ק מחלק העליון אסור ובסי' ס"ט נתבארו אלו הדינים ועהגר"ע כאן

[ז] בחומץ. דוקא מחתיכה מפליט חומץ בש"כ אבל מכלי אין חומץ מפליט בשיעור כדי שירתיח וגם אינו מבליע רק כ"ק. ובכבוש בציר כשיעור בעינן ס' וגם קליפה כדיני מליחה. וקודם שיעור זה לדידן דבמליחה אסרינן גם בכחוש גם כאן אסור מיד מטעם מלח אם אין ה"מ ואם הוא מדברים שאין בו חשש שמנונית והוא מדרבנן אז אין אוסר בפחות מש"כ רק כ"ק ובש"כ הוה כבוש מטעם ציר ובעינן ס' וגם קליפה מטעם מלח ולק' יבואר עוד מדיני מליחה

[ח] אם שהא כדי שיתן על האור וכו'. הש"ך האריך להקל בחומץ בפחות ממעל"ע והמ"א מחלק בין חומץ חזק שמפעפע כששופכין אותו על הארץ. ופשוט דאין שמן זית נקרא חריף כחומץ לענין זה כ"כ הבאר יעקב. וכ' הפ"מ דגם בחומץ בעי ס' וקליפה בש"כ ובפחות מש"כ רק כ"ק כבציר לעיל סק"ז וצ"ע

סעיף ב

חום של כ"ר שהיס"ב [ט] מבשל ואומר כולו.