חידוד הלכה קיז

בצירי הוה נט"ל. גם החו"ד בשם הנו"ב דחלב בצירי נט"ל ביין וחלב בקמץ לשבח. עוד בנו"ב סי' ל"א ביין שבשלו בכלי בשר ב"י ותחבו בו כף חלב ב"י אף שגוף היין מותר דהבשר בו לפגם אבל הקדרה אסורה כמ"ש הב"י בסי' ק"ב דשמא יש מש בה דבר מושבח וגם הכף אסור דשמא קיבל מגוף הקדרה בלא אמצעית היין והחו"ד חולק ע"ש וגם הי"א חולק דבלא"ה לא קי"ל כתי' ב' של התוס' הובא בסי' צ"ה בש"ך סקט"ו לחוש שמא קבלו הכלים זמ"ז בלא אמצעית המים ע"ש בסוגי' דמב"מ

סעיף ה

כל קדרה שאינה ב"י חשיב טעמה לפגם וכו'. ואם בישל בה כשאינה ב"י מותר דהוה נט"ל. והוא שתהי' מודחת שלא יהא שומן דבוק ע"פ. שאם [י] לא הדיחה אוסרת והרי היא כחתיכת איסור וכו' ויש מתירין אפי' אם בישל בה קודם שהדיחה: הג"ה. ואם יש ס' נגד הדבוק עליה מותר לכ"ע מאחר [יא] דהקדרה אב"י וה"נ

סעיף ו. ומ"ש שאם שמו פלפלין בקדרת אב"י אסור דחורפא מחלי' לשבח

[י] לא הדיחה. ואז בעינן ס' נגד הטוח. ובסי' צ"ה נתבארו דינים אלו ע"נ וגם דיני חריף מחליא ע"ש לענין נ"ט בנ"ט וה"ה כאן לענין אחר מעל"ע

[יא] דהקדרה אב"י. הדין כך דלכתחלה אסור לבשל בקדרה אב"י אפי' בכ"ח דא"א בהגעלה אפי' כ"ח חשוב כפורצליי. ואם בישל ספק טרפה בכ"ח אם לא נודע עד אחר מעל"ע יש לצדד בכ"ח חשוב בה"מ. וישון יב"ח מהני לענין לכתחלה כה"ג. והנוהגים בפסח באזהרת מצה שמירה מותרים הכלים לפסח הבא ואין מדקדקין בשנה פשוטה בחסרון איזה ימים וגם אין מדקדקין שלא לבשל דבר חריף אבל בשאר איסורים אין להקל כ"כ

סעיף ז

קדרה בלועה מבב"ח שנתבשלו יחד או בזא"ז וקודם שעברה לילה א' הוחמו מים חשיבא ב"י עד שתשהא מעל"ע מחימום המים: הג"ה. אבל אם עברה לילה מותר. וכן אם עברה לילה בין הבשר להחלב אע"ג דאח"כ הוחמו בה מים מיד נמי דינא הכי. וה"ה [יב] בכל איסורים נמי דינא הכי לפי מה דקי"ל חנ"נ בכל איסורים וע"ל סי' צ"ב ובמקום הפסד יש להתיר בש"א בכ"ע רק שיהי' מעל"ע מבישול ראשון

[יב] בכל איסורים. הפ"מ נסתפק בקדרת איסור שבישל בה אחר לילה בשר ולא הי' ס' ונ"נ ונפל מהבשר לתבשיל שיש ס' נגד איסור ראשון מי מצטרפין סברת ר"ת דלינת לילה פוגמת לצרפה לסברת האומרים דאין חנ"נ בשארי איסורים וסיים להחמיר אפי' בה"מ דחנ"נ בש"א כבר נתקבל אבל אם יש לצרף ספק אחר לקולת ר"ת כגון בנשפך יש להתיר ובסי' צ"ד ביארתי לנכון

ודע דהא דמחמירין במים שבשל בין בב"ח לבישול אחר וכן בין בישול איסור לבישול היתר היינו כשלא הגיע המים שבכלי לשיעור הגעלה בכלי מתכות. ואף דגם כשהגיעו לרתיחת הגעלה בעינן ס' במים כיון שהי' תוך מעל"ע מ"מ אם עיראו המים בתוך הרתיחה קודם שנחו מרתיחתן קי"ל מיבלע בלעו מפלט לא פלטו ולא נ"נ הקדרה אז לחשוב מזמן המים ויש לצרף לזה סברת המקילין עכ"פ בש"א וע"ל סי' צ"ג בדברינו בדברי ר"י הלבן שמביא הט"ז שם והמורה ידקדק בדברינו אלה דכאן ושם ורק להערה באתי לפיכך קצרתי

קו"א לסי' ק"ג. הגאון בכו"פ סי' פ"ז חקר בסקט"ו הלא קי"ל כהרמב"ם דאפי' עירב לענה ורוש בבב"ח אסור משום דבב"ח הוא מדברים האסורים שלא כדרך הנאתן וכן פסקינן בש"ע סי' פ"ז דאין לחתות אש מתחת יקוד כירה של עכו"ם משום דבאפר שלהם יש מבישולם בב"ח ואפרו אסור. ואלו כאן בסי' ק"ג דיני נטיל אין חילוק בין בב"ח לש"א ובכולם נט"ל מותר דגם אם בישל חלב בקדרת בשר אב"י מותר. עוד הקשיתי דבסוגיא דגעולי מדין אמרינן דחידוש הוא דא"א אפי' קדרה ב"י דלא פגמא פורתא ולא אמרינן שמא בישל בהם בב"ח. ובכ"ז עשה הכו"פ כעין פשר וכ' דרק כשכבר נתבשל הבשר עם החלב כאיסורן מה"ת אז גם אפרן אסור וגם אם עירב אח"כ בהתבשיל לענה ורוש לא מהני להתירם. אבל אם קודם שנתבשלו ביחד הבשר עם החלב ופגעו זה בזה בפגם מותר דעדיין לא נקראו בב"ח לאסרם בפגמן וגם אם נתן לענה ורוש קודם שנתבשלו ביחד מותרים אפי' נתבשלו אח"כ ביחד דסתם בישול הוא לשבח ולא לפגם ורק כשהיתה תחלת בישולם בשבח ונקרא עליהם שם בב"ח לא נתרו עוד ע"י פגם שאח"כ כשאר איסורים דקי"ל נבלה שאינה ראויה לגר אין קרויה נבלה. ובבב"ח עדיין איסורם עליהם

העולה מדעתו ז"ל דאם בדרך משל נתן הרבה מלח בהחלב עד שאינה נאכלת מחמת מלח שבה ואח"כ בישל בה בשר דתחלת בישול של איסור בא בפגמן אין זה בישול שאסרה תורה ולא נאסרו דסתם בישול הוא לשבח ולא לפגם ורק כשנתבשלו בשבח ונאסרו תו אין יוצאין מאיסורן אפי' הקדיח אותם אח"כ במלח הרבה וצ"ל דגם אם הבשר היה מוסרח קודם בישולו בחלב שפיר מותר כמו נבלה מוסרחת דאל"כ אכתי י"ל בגיעולי מדין שמא בשלו איזה תבשיל בכלי שבשלו בה בב"ח דלא מועיל פגם של אב"י אף דסתם כלים אב"י וע"כ כיון דהבליעה שבקדרה נפגמה לא גרע מאלו היה הבשר פגום ובשלו בחלב ומכ"ש כאן דכל הבליעה פגומה. ולכן קי"ל בסי' קכ"ב דהמבשל בכלי של נכרי מותר דסתם כלי אב"י ומה יועיל בזה הא שמא בישל הנכרי בב"ח וע"כ דהבישול של ישראל עכשיו לא עדיף מאלו בישל בשר וחלב פגומין ביחד דלא אסור כיון דהפגם קדים להבישול וה"נ הבליעה דקדרה כבר נפגמה או אין אוסרין הבישול של עכשיו. זהו העולה מתוך פשר דברי הכרו"פ

אמנם החו"ד כאן סק"א חולק אכרו"פ ויצא לידון בדבר חדש דשלא כד"א ונט"ל תרי מילי נינהי ונלמדים מתרי קראי. ולדעתו הא דאמרינן דבב"ח אסור שלא כדרך אכילתו היינו שהאדם שאוכלו אוכלו אכילה גסה או שאוכלו עם דבר מר ולא טעים בחיך שלו טעם מושבח אכל גוף המאכל היה בשבחו אז לקי שלא כד"א אבל אם יש פגם בגוף המאכל אין חילוק בין בב"ח לשאר איסורים. והא דאם עירב לענה ורוש בבב"ח דאסור היינו אם חזר ומתקו ע"י