חידוד הלכה קט

כבישה ומליחה וכיוצ"ב אין להם דין חהר"ל והגרע"ק דחה דבריו מדברי הט"ז הנ"ל דגם מעמיד נותן להגבינה דין חהר"ל ולדברינו אין הט"ז נותן דין חהר"ל מחשש העמדה לבד וגם לא מחשש חלב טרפה לבד ורק בשני החששות כשהם ביחד אז מבטלים קולא דרוב בהמות כשרות וממילא יש על גבינותיהם חומרת חהר"ל וכיון שיש גם חשש דתערובות חלב טרפה ע"י חשש העמדה המצורף לה שפיר הוה איסור מחמ"ע דאין זה רק העמדה לבד רק עירוב ממש. ומ"מ בדין דהמנ"י רוב אחרונים ס"ל גם בבב"ח דרבנן י"ל דין חהר"ל כמו שמחמירין חומרת חנ"נ גם בבב"ח דרבנן משום לא פלוג ורק בקולא דנשפך פליגי הט"ז עם הש"ך בסי' צ"ח אם להקל בבב"ח דרבנן וע"ש בדברינו בס"ק ג' ד' מזה

ודע דבסי' ק"י אמרינן בנולד טרפה במקולין ונתערבו החתיכות שאוסרין גם אותם שאין ר"ל משום שיש גם ר"ל ואם נתיר אותם שאין ר"ל יבואו להתיר גם הר"ל לכן אסרו הכל. ולפי"ז אם יש חנות של גבינות כשרים ונתערב שם גבינה אחת של נכרי והיתה ר"ל שנאסר כל הגבינות אפי' אותם שאין ר"ל. מיהו יש לחלק דהתם כל החתיכות הם מבהמה אחת שיש ממנה חתיכות גדולות וקטנות שפיר שאם נתיר הקטנות יאמר שגם הגדולות כשרות דהא הם מבהמה אחת אבל בגבינות לא יבא לומר אם זו מותרת גם זו מותרת דאינם מבהמה אחת

מיהו אם האיסור בא מחומרת מנין כגון שהגבינות קטנים דאין כל אחת ר"ל ורק מחמת מנין אנו מחמירין בהם. ומנין לא שייך אלא בשלימות ולא בנחתכים ודאי דלא שייך לאסור הנחתכים מחמת השלימות דהכל יודעים דאין הנחתכים חשובים שלא להתבטל כמו שלימות ורק בחהר"ל אין הכל בקיאין בשיעורם ובחומרתם. והנה במדינות אלו אין מעמידין חלב בקיבות רק מחממין החלב חמוצה ונקפה ונעשה גבינה ודאי דלא שייך בגבינה חומרת ר"ל. ובקו"א בסי' פ"ז ביארתי: [ד] חתיכה שלא נמלחה. מכאן קצת ראיה דגם בבב"ח דרבנן יש דין חהר"ל דאל"כ תיפוק לי' דבלא"ה איסור בשר שנתבשל בלא מליחה הוא מדרבנן דקודם הבישול הבשר מותר באומצא והאיסור כשנתבשל ואז הוה דם שבשלו דרבנן ובכה"ג גם בבב"ח אין דין חהר"ל וע"כ דאם הי' האיסור משום בב"ח הי' נוהג חומרת ר"ל אפי' בדרבנן וכאן הקילו משום דאינו איסור מחמ"ע. ובסי' ס"ט העליתי דבלא"ה לא אמרינן דין חהר"ל בבשר שלא נמלח דתחלת ביאת האיסור לעולם בא בתערובות דקודם הבישול מותר באומצא והאיסור מתחיל בעת הבישול ואז מונח בתערובות בתוך הרוטב וחתיכות ובכה"ג גם בדשיל"מ מקילין ע"ל סי' ק"ג וזה נלמד מדין גיגית ענבים דרוכים מע"ש אף שזב יין מהם גם בשבת ומותר לשתות ממנו מטעם זה דתחלת האיסור נולד בתערובות. ובפתיחה דברתי הרבה מזה

ודע דאין דין חהר"ל אלא כשכל החתיכה מאיסור וכן בבב"ח כשכולה בלועה מחלב אבל אם לא הלכה הבליעה אלא בכ"ק או כ"נ כבר כ' הרמ"א דא"א חנ"נ בחצי חתיכה ולא ר"ל: הגאון מטה יונתן הקשה דכשנתערבה, חהר"ל בחתיכות ורוטב ויש ס' דהרוטב מותר והחתיכות אסורות א"כ יטעמו כל חתיכה ואם אין בה טעם איסור מותרת ממ"נ אם היא דהתירא ודאי הרי טוב ואפי' אם היא דאיסורא הרי אין בה טעם איסור ונודע דכל האיסור בא לתוך הרוטב ונתבטל. ואף שי"ל דאין הממ"נ טוב דאם היא דאיסורא יש בה איסור משום אפשר לסחטו אסור דאין מועיל הגעלה באוכלין דזה אינו דגם אפשר לסחטו כאן אינו מה"ת דמה"ת נתבטל ברוב ובאמת כמו שא"א חנ"נ כשיש ס' אף שנשאר בה איסור מחמת חשיבות כמו כן גם אפשר לסחטו לא נאמר להחמיר בה ובפרט כשיש ס' וגם רוב וצ"ע ואפשר כיון דאנן לא נהוגין להתיר ע"י טעימה גם בכה"ג אין מתירין

סעיף ג

תרנגולת בנוצתה שנתערבה באחרות בטילה שאינה ר"ל לאורחים כמות שהיא ואפי' הסירו הנוצות אח"כ אחר שנתערבה וכן לא חשיבה ר"ל אלא [ה] מבושלת [ו] וכן כבש שאם [ז] או חתיכה גדולה יותר מדאי לא חשיבה ר"ל דאין הדרך ליתן לפני אורחים כבש שלם או חתיכה גדולה יותר מדאי ויש חולקין בכ"ז: הגה. והכי נהוג [ח] מלבד בתרנגולת בנוצתה דמחוסרת מעשה גדול דבטילה וכן רגלים או ראש שלא נארכו משערן אבל כשנחרכו חשובין אפי' לא נמלחו עדיין ואפי' כבש שלם אין בטל מיהו [ט] רגלי עופות [מלבד רגלי אוז] וכן רגלי בהמות קטנות במדינות אלו לא חשיבי כלל ובטילים. [י] ראש של עופות לא חשיבה ובטל. [הכרו"פ מחמיר גם בתרנגולת בנוצתה וכבש בעורו וכן בכל חתיכה גדולה יותר מדאי מחמת דבר שבמנין וצ"ע]

[ה] מבושלת. צ"ע דבסי' ק"י איתא שגם במקולין שייך דין חהר"ל כן הקשה הש"ד סק"ז כאן והגרע"ק בסי' ק"י. ואני הקשיתי עוד דהא כל השבעה דברים שבמשנה כולם אין מבושלים וא"ל דשאני ירקות שטובים חיים דהא חשבו שם דלעת יונית וראויה לאכלה חי ורק חילפי תרדין אין ראוין לאכלם חי ועוד דאם בעינן מבושל א"כ ל"ל בתרנגולת בנוצתה משום הנוצות הא אינה מבושלת. גם בפורים יוצאין מצות שלוח מנות בבשר חי [באמת המ"א בסי' תרצ"ה כ' דבעינן מבושל] לכן נ"ל דהך מבושל לא אתי לאפוקי בשר שאינו מבושל אלא לאפוקי מעושן או מלוח או שלוק או אפי' צלי אש דאין דרך כיבוד בהם רק או בחי או במבושל דבשר חי יפה שעומד לבישול שפיר חשוב וראי' לזה מירושלמי ע"ז בצפורי מצורע דצפור בצפרין לא בטיל ושם מיירי באינם מבושלים דהצפור השחוט אין בטל ושם מטעם מנין או חהר"ל. ונ"ל אם נתערבה קודם בישול וחתכם לחתיכות קטנות דמותרין דבלא"ה הרבה פוסקים מתירין בבשר חי שנתבטל: [ו] וכן כבש שלם. כ' הש"ך דגם משום מנין אין בהם מה"ט דגם בחשיבות מנין בעינן תנאים כמו בחהר"ל וא"כ לדידן דפסקינן כהרמ"א להתיר בעוף בנוצתה וכבש בעורו. לא נזיק גם המנין והכרו"פ כ' דיש בהם משום מנין וכאן מיירי שנחתך ממנו חלק גדול עד שאינו לא ר"ל וגם לא מנין וגם בתרנגולת י"ל כן

[ז] חתיכה גדולה. והחתיכות הצריכין ניקור הוה מחוסר מעשה ובטילה ומ"מ אין להתיר בלא צדדים כ"כ הנו"ב יו"ד סי' ט"ז. וא"כ חלק אחורים שלא ניקרה מגה"נ ואירע בה טריפות בטילה. חתיכה שעמדה ג"י בלא מליחה אינה בזה ר"ל כבסי' ס"ט ובטילה

[ח] תרנגולת בנוצתה. ואם נודע טריפתה אחר הסרת הנוצה והתערובות היתה קודם לכן לא בטל ואין לצרף דעת המחבר דקודם בישול דכבר כתבתי בסק"ה דהמחבר לא בא למעט קודם בישול אלא ממעט מלוח או מעושן וכה"ג וצ"ע בה"מ

[ט] ורגלי עופות וכו'. וגם ברגלי אוז במקום שמכבדין בו אבל צריך להסיר קליפתן שקורין קרילן ובסי'