חידוד הלכה קד

איסור וספיקא דרבנן לקולא דמה"ת כבר נתבטל ברוב בעוד קודם הפרישה ובפרט שאין לו הנאה מזה דנפל לים כנגד האיסור. אבל בנדון שלפנינו שביטל איסור בשוגג דלא שייך לומר כל דפריש ולקלקל הביטול דאין כאן פרישה שפיר מתירין עכ"פ כשהי' שוגג

ובזה יובנו גם דברי הט"ז והש"ך בסי' ק"י דגם כשאכל אחת בשוגג לא מהני להתיר האחרים אא"כ אכל קודם שנודע הספק. והיינו כמ"ש דמעשיו מבטלין חשיבותו בין כשמפילו לים או אכלו. ואה"נ דקודם ידיעת הספק יועיל גם הטלה לים מק"ו דאכילה כנ"ל בישוב הדברים ובמהדו"ק הארכתי יותר

קיצור הענין דכשנטל אחת מהתערובות לידו ביטלה מחשיבותה שהרי זרקה לים וכיון שנתבטלה חשיבותה נתבטלה קביעות וכשאין בה תורת קבוע חזר עליה תורת רוב להחמיר עליה ולומר עליה כל דפריש מרובא פריש אבל לא להקל לומר שהאיסור נתבטל ברוב היתר דזה אינו דהא השאר עדיין בחשיבותן עומדים וסברא זאת לא שייך כאן בסתם מבטל איסור בששים בשוגג. כנ"ל ברור

סעיף ו

איסור של דבריהם אין מערבין אותו בידים כדי לבטלו ואם עשה כן במזיד אסור אבל אם נפל מעצמו וכו' מרבה עליו ומבטלו: הגה. וי"א [יג] דגם איסור דרבנן אין לבטל ולא להוסיף עליו כמו בא"ת וכ"נ ואין לשנות. איסור שנתבטל כגון שהי' בו ס' ונתוסף בו אח"כ מן האיסור הראשון [יד] חוזר וניעור ואוסר ל"ש מב"מ ל"ש בא"מ ליש לח ל"ש יבש ל"ש נודע בנתים ל"ש לא נודע בנתים. [טו] כזית חלב שנפל במים ונתבטל בס' ואח"כ נפל המים לקדרה ש"ב מותר אעפ"י שאין בבשר ס' נגד החלב שהרי נתבטל במים וכן כל כיוצ"ב

[יג] דגם איסור דרבנן וכו'. דע דקודם זמן חלות האיסור מותר לגרום ביטול כגון חמץ קודם שעה ה' [בצלים שחתכן בסכין ש"ב צ"ע אם מותר לשומן בחלב ע"י ס' נגד הסכין] וכן סכך פסול קודם סכות. וכן יבש ביבש שיש רוב ונודע מותר לבשלו בס'. וכן מים שלנו מותר להוסיף ולבטל בתוכם המים שלא לנו. ושומן שנאסר בהנאה מחלב אסור להוסיף ולבטלו כדי להתיר הנאתו. ואפי' כדי להדליקו בנר חנוכה אעפ"י דמצות לאו ליהנות ניתנו מ"מ אסור שמא יבא לאכלה ע"י ביטול זה. מיהו י"ל להיפוך כיון דדעתו להדליקו יועיל גם לאכילתו כמ"ש לעיל בחלב חטה דמתכוין להלבינו. אבל הפ"מ בש"ד אות ט"ו אוסר. אבל הוא בעצמו כ' בסי' פ"ז סק"ב דמותר לנ"ח אף בלא ס' דהשומן הוא כטיגון ואיסורו מחלב אינו דאוריתא וגם אין חשש שמא יבא לבשלו אח"כ ויבא לידי איסור תורה דלעולם אין בישול גמור בשומן. ואם יתננו למאכל ודאי יהי' ס' וגם לא חיישינן לזה כיון דעיקר תחלת איסורו לא היה רק טיגון וצ"ע

כתב הגהות יד שאול דאיסור משהו שבלע מותר לבטלו בתערובות שני דאפי' בדשיל"מ דמחמרינן גם בספיקו מ"מ בבליעתו מקילין לערבו ולבטלו ע"י ס' דאפי' בעינו בטל בא"מ בשוגג כשאר איסור ומכ"ש בליעתו. והא דלהמחבר מותר להוסיף באיסור דרבנן דוקא כשעיקר התערובות הי' בלי מעשה אדם רק מעצמו נפל אבל אם הי' ע"י אדם אפי' שוגג אסור להוסיף. וגם חנ"נ לא אמרינן בדרבנן אם לא נודע עד שנתוסף עד ס' נגד האיסור לבד ודוקא בש"א אבל בבב"ח אפי' לא נודע עד שנתוסף כיון שהי' חם בשעת תערובתו נ"נ אפי' בבב"ח דרבנן

כתב בהגרע"ק דהא דמצריכין ס' באיסור דבוק נגד כולו כגון בלב הדבוק בעוף שנצלה עמו בלא קריעה לא מהני מה שלא נודע עד שנתוסף ס' נגד הלב. רק אם נחתך הלב מהעוף קודם שנתוסף דשוב אינו דבוק או שהי' קר בעת הוספה ואח"כ נתחמם ואז נודע מהאיסור בכה"ג יש לצדד בה"מ שיהי' די נגד הלב לבד

ודע דבמקום דמותר להוסיף אז חושבין גם ההיתר שהי' שם קודם ההוספה דעל שם זה נקרא הוספה ולא מבטל ורק במקום דא"א חנ"נ כמ"ש לעיל

[יד] חו"נ. ואם שמות האיסורין מחולקין אז אדרבה האחד מסייע לבטל חבירו כבסי' צ"ח ס"ט ובלח אף במינו חו"נ וביבש אם במינו אין חו"נ. מיהו אם עכשיו נתרבה האיסור כ"כ עד שיש בין הכל רוב איסור אסור לכ"ע. וגם בדרבנן חו"נ בא"מ. ובאו"ח סי' תמ"ז יבואר דדוקא ביבש חו"נ ולא בלח וצ"ע

[טו] כזית חלב וכו'. אבל ליתן לכתחלה חלב במים כדי לבטלה ויוכל ליתנה לבשר אסור וע"ל סקי"ג לענין בצל כה"ג

סעיף ז

אם נבלע איסור מועט בכלי ש"ב ודרך אותה כלי להשתמש [טז] בשפע היתר מותר להשתמש בה היתר לכתחלה כיון שהאיסור מועט וא"א לבא לידי איסור נו"ט אבל אם דרכו להשתמש במועט לעתים כקערה וכיוצ"ב אסור. להשתמש בה אפי' בשפע

[טז] בשפע. הט"ז האריך דדוקא כשהאיסור הוא לפגם בתשמיש זה כגון כלים של יי"נ שפוגם לכל משקה אז מותר. ולפי"ז כל שכבר היא אב"י מבלע מועט ודרכה לשימוש שפע מותר לבטלו לכתחלה ולעיל סקי"ב כתבתי מזה

אמר הכותב בסיום סי' זה אמרתי לרשום קצת פרטים מדיני נשפך שבסי' צ"ח המסתעפים לסי' זה ג"כ. וזהו. ידוע דיני חנ"נ דהיינו אם חתיכה בלעה איסור ונפלה לקדרה דבעינן ס' נגד כולה אם לא הי' בחתיכה גופה ס' נגד הבליעה. ואם כשנפלה לקדרה נשפך ממנה וא"י אם יש ס' נגד כולה אבל יודע שהי' עכשיו ס' נגד הבליעה שבחתיכה דמותר כן העליתי לעיל ועכשיו אוסיף דגם בקדרה א' כשנשפך ממנה וא"י אם הי' ס' נגד החתיכה ויודע שיש ס' נגד הבליעה שמותר. וכ"ז אם לא הוחמה הקדרה אחר השפיכה או שסלקו החתיכה קודם החימום. או כשנשפך מהרוטב אז נחתך גם מהחתיכה בערך זה אז מותר. ואם ליכא כל הנך תנאים נ"נ עכשיו. ובסי' ק"ז יבוארו עוד דינים כהם. ואם נפל לקדרה ב' א' משאר חתיכה שבקדרה א' ולא גוף החתיכה הדבוקה באיסור מותר גם בלא נשפך כיון שיש ודאי ס' נגד חשבון. בליעת החתיכה זאת שנפלה מה שהיא בלעה מחברתה שנפלה לשם עם האיסור דבוק. דכאן הוה תרי דרבנן דגם הראשונה נ"נ מדרבנן ושאר החתיכות שנאסרו ממנה ע"י שלא הי' ס' נגד כולה מחומרת חנ"נ מכ"ש דהוה רק מדרבנן. ואף דאנן ס"ל חנ"נ גם באיסורי רבנן מ"מ יש חילוק בין אב לבן מידי דהוה אנ"ט א' נגד נ"ט בר נ"ט ובפרט כשאין האיסור דבוק בה בתולדה רק בלעה ע"י בישול דבכה"ג ל"א חנ"נ לרוב פוסקים.