חידוד הלכה ק

נגד כל המקצת שנתנו בה וכ"ק כנגד הריקן שלמעלה דאין כלו חם מפליט בלא רוטב רק כ"ק. אבל אם בישל ממש במקצתה יש ספיקא אם בישול מפעפע בכל הכלי שיצריך ס' נגד כולה עכ"ל. והנה לדעת החו"ד סי' ק"ה סק"ט אפילו עד קליפת הכלי שלמעלה מהלח א"צ דאין דין תתאה בכלי רק לקולא אם נתן עליה חם והכלי קרה אבל לא לחומרא לדין הכלי חם תתאה והמאכל קר. והט"ז סוס"י צ"ב כ' דכל כלי כשנתרוקנה נחשבת תיכף כ"ש ולפי"ז יש להתור הכל ע"י קליפה כדין צונן לתוך חם של כ"ש אם לא שהכלי הוחמה מחמת אש ולא הגיע לליבון וצ"ע

סעיף ז. ביצת אפרוח או דם שנתבשל עם אחרים צריך [יח] ס"א לבטל פליטתה

[יח] צריך ס"א. בסי' פ"ו כ' המחבר דין זה בביצת נבלה או טרפה וע"ש בש"ך סקט"ו. ובאמת דין דכאן תמוה קצת דשיער ס"א נאמר בביצה בין ביצים אבל בתבשיל א"צ אלא ס' גם כ' שם חילוק בין אם היא קלופה אז אוסרת שאר ביצים שעמה וצריך ס"א אבל באינה קליפה אין אוסרת. ובביצי אפרוח או דם אוסרת אפי' בקליפתה והש"ך שם סקי"ז כ' דביצת דם אין אוסרת אלא כשהיתה ודאי במקום האוסר. והש"ע קיצר כאן ובחידודני לסי' ס"ו ביארתי ע"ש

סעיף ח

כחל מתבטל בנ"ט: הגה. כל איסורים הנוהגים בזה"ז מתבטיל בס' חוץ מחמץ בפסח ויי"נ וכו' ובלבד שאין האיסור נו"ט אבל [יט] אם נו"ט בקדרה והוא איסור מחמ"ע אפי' באלף לא בטיל כ"ז שמרגישין טעמו. ולכן מלח ותבלין מדברים דעבידי לטעמא אם אסורין מחמ"ע אין בטלין בס'

[יט] אם נו"ט. בפתיחה ביארתי דכל איסור הולך אחר הרגש הטעם אלא דכן שיערו בסתם איסורין בס' ובאמת כשירגיש טעם אסור ולכן בדברים דעבידי לטעמא מסתמא אסור ביותר מס' עד שידע שנאבד הטעם כגון גרגר מלח ליורה גדולה. ונ"ל דבכה"ג נסמוך אקפילא בה"מ כיון שא"א בע"א. והיכי משכח"ל שיהי' מלח איסור מחמ"ע כגון מלח של תקרובת ע"ז. ואם יש גם מלח היתר הוה זוז"ג ומותר בס' נגד האיסור משום לא פלוג. ובחזיתה בעינן שתכלה המראה. וכ' הט"ז דשומן במאכל חלב לא נחשב מדברים דעבידי לטעמא משום דאין גוף השומן איסור מחמ"ע ואפי' שומן איסור כחלב אין נחשב מעבידא לטעמא. אבל בפיהמ"ש להרמב"ם למס' ערלה פ"ב כ' דכל שומן ויין שנותנים לקדרה לתבלה נחשבו לתבלין וצ"ע. ודע כשנפל שומן לחלב ויש ס' אף דהכל מותר. אבל יש חילוק אם אין חלב בעין בקדרה רק ירקות נעשית הקדרה בשרית כשימוש של עכשיו. וממילא נאסר הקדרה לשני התשמושין דומה למ"ש בסי' צ"ד דכשנתן כף בשר אב"י לקדרה ב"י כיון דמערין המאכל למין הב"י אסרינן האב"י. ואם הי' חלב ממש בקדרה הכל מותר והקדרה חולבת כמו שהיתה

סעיף ט

קדרה שיש בה נ"ט זיתי היתר [כ] ונפלו שם ב' זיתים א' של דם וא' של חלב כל א' מצטרף לבטל השני. וכן [כא] כ"ט זיתים שנפל בהם זית חלב ובקדרה אחרת שרשים של היתר ונפל שם זית של דם ונתערבו הקדרות בשוגג מותר [כב] וכ"ש ב' זיתים א' שא גבינה [כג] וא' של בשר דכל א' מבטל חבירו

[כ] וא' של חלב. וכיון דמסתמא החלב לא נמלח מדמו ומחזיקין דם בחלב הוה כשני זיתים דם ואסור

[כא] וכן כ"ט וכו'. באופן דהכ"ט זיתים לא נ"נ קודם שנפלו שני התערובות ביחד כגון יבש ביבש או שנפלו בצונן כמבואר בסי' צ"ב ס"ד

[כב] וכ"ש בב' זיתים א' גבינה וכו'. אם נפל איסור צלול בקדרה והיה ס' ונשפך הכל שרי אבל באיסור גוש שנפל לא מהני נשפך להיות מותר אא"כ שהי' צונן בשעת שפיכה דאם היתה הקדרה חמה בעת שפיכה והאיסור נשאר בלא ס' אוסר. וכן אם נשפך ממנה בצונן אבל עמדה כך מעל"ע והאיסור בתוכה נאסרת בכבישה. ולפי"ז בנידון שנפל זית גבינה וזית בשר לנ"ט ירקות והסירו האחד אפי' בשעת חימום מותר רק שהמאכל והכלי נידונין כמין הזית הנשאר אם גבינה או בשר. דאז ליכא ס' נגדו. אבל בשאר שני מיני איסור לנ"ט ירקות והסירו א' חוזרת לאיסור דנשארת בלא ס' דאין כאן איסור שני להצטרף. ובכל זה אזלינן אחר שמות האיסור אז איסורין מבטלין זא"ז אבל אם שמות איסורין א' רק טעמן משונה כגון ערלה מתפוחים וערלה מאגסים אין מבטלין זא"ז. ומ"מ מועיל שינוי טעמם לענין חומרת ערלה דבעינן במינם ר"א וכאן שהם שלא במינם די בק"ך כלומר ב' פעמים ס' נגד ב' זיתי ערלה ויהי' הדין כך אם היה לו נ"ט תפוחים כשרים וששים אגסים כשרים בין הכל קי"ט כשרים ונפל שם תפוח א' ערלה ואגס א' ערלה הרי יש ק"ך נגד הערלות ונשפכן ויש ס' אם הי' ק"ך ויודע שהי' ס' יש לצדד ולומר זיל בתר תפוחים אין טעם וזיל בתר אגסים אין טעם. וסלק המינו ושא"מ רבה ומבטלו ומזה תדין גם לכ"כ ותרומה וכה"ג דכלם בא"מ בס' רק במינם חמורים כל א' כדינו ואין כאן מקום ובספרי נמוקי הרא"ה למשניות הארכתי במקומן

[כג] א' של גבינה. בדין דכאן שנפל לנ"ט ירקות זית גבינה וזית בשר שמותר. וכתבתי בס"ק שלפ"ז דה"ה כשסילק אחת שמותר רק שהמאכל והקדרה נעשו כמין הזית שישאר אם גבינה גבינה אם בשר בשרית. זהו דוקא כשהנפילה ראשונה היו שניהם בב"א. אבל אם נפלה דרך משל הגבינה תחלה ואח"כ הבשר וסילק הגבינה קודם נפילת הבשר אסור דחסר כאן חלק א' לבטל הבשר והירקות יש בהם טעם גבינה מתחלתו כ"כ הפ"מ. ומשמע דאם לא סלקו הגבינה עד אחר נפילת הבשר מותר. ולענ"ד גם בזה יש לאסור דכשסילק הגבינה והתבשיל חם. והירקות כבר היו חולבות קודם שנפל הבשר בה ועכשיו כשמסיר הגבינה והבשר נשאר בלא ס' נאסרו הירקות שהרי יש בהם שני הטעמים ורק כ"ז ששני הזיתים הם ביחד בקדרה שיש ס' נגד שני המינים מותר אבל לא בסילק הגבינה שהיתה ראשונה לנפילה. ואין להתיר בסילק אא"כ נפלו שניהם ביחד ואז אם מסיר מין א' נשארת כמין השני בהיתר כמ"ש בס"ק הקודם. ואם סילק הבשר והגבינה נשארה פשיטא שמותר דהגבינה היתר תחלה וגם עכשיו היא בתוכה

עוד כתבתי בס"ק הקודם דבשאר שני איסורין שבטלן זא"ז אם הסיר האחד דהתבשיל אסור דנשאר חסר חלק אחד מס' אמנם יש אופן להתיר כגון כזית חלב וכזית בשר נבלה לנ"ט ירקות עם בשר כשר וכשסלקו החלב אף שנשאר הבשר נבלה בלא ס' אבל כיון שיש שם מיני רוב בשר כשר ואינו