חבל יוסף (חוקי העזרה) כא

נראה להחמיר בדבר שהקדמונים נהגו לכותבו לכתחי' וכ"ה דעת הב"ש סק"ב ע"ש:

ס"ט לא כ' שם אבי האיש כשר כ"כ הרשב"א והרא"ש ויש ראי' לדבריו ביבמות קט"ו לגירסא דידן אנא אנדרונלאי נהרדעא כו'. ומיהו ברא"ש פ"ד דגיטין סי' ז' נראה שהי' גירסתו שם דוד בר נהלאי ע"ש. ומ"מ נראה דזה דווקא בכה"ג שהוא שם מופלא שהכול יודעין שאין אחר בעיר. וכההיא דאסור לקראת לאחרים בשם רבו אפילו שלא בפניו דהיינו דווקא בשם מופלא כמש"כ שם הפו'. וה"נ אפשר להכשיר בשם מופלא שאינו שכיח ונודע שזה המגרש. אבל בל"ה ודאי להרשב"א לשי' דס"ל דלא כ' שם העיר פסול דחיישינן לשני יב"ש בעלמא כמבואר בתשו' הר"ן שהוביא הב"י סוסקכ"ח ע"ש. כ"ש דיש לחוש בכתב שם של עצמו בלבד. אף שכתב שם העיר דגם בעיר זו גופא ודאי דכמה יוסף איכא בשוקא וכ"ה בפירוש בתשו' הרשב"א בב"י סוסקכ"ה דנמצא מחק בשם אביו הוה כמחק בתורף דפסול ע"ש. וע"כ דהכא דווקא בכה"ג בידוע שאין אחר בשם זה בעירו וצ"ע:

שם בהג"ה ואם הכינוי לבן ולא לאב יכתוב קודם שם האב. ואם כ' לבסוף פסול. עב"ש דבשם האשה כשר בדיעבד ולענ"ד להוסיף דזה דווקא בכינוי שהיא רגיל על שם הבן וגם על שם האב, וכמבואר בב"י בשם המהרי"ל דעובדא הוה בשם משולם בן אורי והכינוי פייוש. דרגיל להיות כינוי זה לשני השמות כמו שמסיק שם הב"י. והמעשה הי' שכינוי זה הי' רק להבן ולא להאב. וכתבו אחר שם אביו. ויש לטעות לחושבו על שם אביו. אבל היכי דאין הכינוי רגיל אלא על שם הבן. ולא על שם האב. י"ל דכשר בדיעבד אפי' כתבו אחר שם אביו. דודאי נפרשו על שם הבן כמש"כ שם הב"י מקודם דהריחוק אינו מזיק כמש"כ ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברהם ע"ש. וכן משמע קצת בב"ש סקכ"ד ע"ש:

סי"א אם לא כ' שמות האיש והאשה פסול בב"ש דשי' המרדכי דכשר. וכן שי' התו' בד"כ גבי שקיל ס"ת ויהיב לה דלר"מ דווקא פסול אבל לר"א דע"מ כרתי כשר מן התורה. ונראה דאע"ג דר"י קאמר שם למאי נחיש לה הא בעינן שמו ושמה ומשמע דאין כאן אפי' חשש גט כלל. והרי ר"י ס"ל בהדיא בסנהדרין (כ"ח) גבי מתנתא דחתמי עלה תרי גיסי כר"א ע"ש. נראה לפ"מ דמבואר בדפ"ה בפלוגתא דודן. דטעמא דרבנן דל"ב ודן דידים שאינן מוכיחות הווין ידים ע"ש. והנה זה דווקא בגט שכתוב בו לשון אני מגרש אשתי דעכ"פ הוה ידים שהוא גט. אלא שאינו מוכיח שמגרשה בגט זה. אבל ס"ת שאין בו כלל אלא לשון ספר כריתות. בודאי אפי' אם כיון הסופר לשם גירושי איש זה. אבל הגט הרי אין בו אפי' ידים כלל לגירושי זה. ולכו"ע אין בו שום חשש גט. ולשון שמו ושמה ל"ד השמות. אלא גירושין מהבעל לאשתו ונכון. ב"ש סקכ"ד ואין לחוש דהכינוי לי"ב קאי גם ע"ש משה דמסתמא קאי אדסמוך לי'. והנוב"י השיג ע"ז דהכינוי אינו חוזר כלל על השם. אלא על האדם עצמו. וראי' דבזכר כותבין דמתקרי ובנקיבה דמתקריא. אמנם לענ"ד משמעות הרב בסי"ח גבי נשתנה שמו שני פעמים וגם יש לכל שם כינוי כותבין כל שם עם כינוי שלו. משמע דהכינוי הוא על השם. ואע"ג דיש לחלק דנשתנה שאני. דאז כל שם עם כינוי שלו בשעתו הוא לבדו. ל"נ לחלק בזה דמ"מ עכשיו הוא נקרא בשניהם יחד. והשגתי יש ליישב דהא מבואר בד"מ סוסי"ז גבי נהרות דגם טבע השמות גופא הם נגזרים ללשון זכר וללשון נקיבה ע"ש. וא"כ פשוט דהזכרים גם שמותם הם לשון זכר. והנקיבות גם שמותן טבע לשון נקיבה. וא"כ אף שהכינוי על השם. מ"מ השם גופא בזכר הוא לשון זכר. ובנקיבה הוא לשון נקיבה:

סט"ו בהגה קיצור השם שהוא שם בפ"ע כמו אלחנן חנן כותבין ונראה דאע"ג דגבי חזקיהו חזקיה אמרינן דחזקיה הוא קיצור השם מחזקיהו. הכא לא אמרינן דתנן גופא הוא קיצור השם מאלחנן. חדא דחזינן דלאו הכי הוא דרגילין אנו לאסוקי בתחילה שם חנן לשם. וגם במקרא שם אלחנן נמצא אחד בין גיבורי דוד. ושם תנן יש הרבה בעזרא ונחמי' ודה"י. בודאי יש לילך אחר הרוב דשם זה שכיח לעצמו. ולפי"ז נראה במי שנקרא מלך תלינן דשמו אלימלך שהוא מפורסם בנינו במגילת רות. ולא חיישינן לשם מלך שנמצא בדה בין בני בנימין כיון דאינו מפורסם כלל ויותר יש לתלות דשם דהתם גופא הוא קיצור מאלימלך וצ"ע:

סי"ח מי שנשנה שמו מחמת חולי הנה כל האחרונים הסכימו דקביעת שם הוה בשלשים יום ויסודם מהא דב"ב קס"ז כל שהוחזק שמו ל"י אין חוששין ונראה בכוונתם דאע"ג דלכאו' י"ל שם דאינו כלל מדין קביעת שם אלא כדאמרינן ביבמות סו"פ ב"ש גבי לא נבעלתי דטפי מתלתין יומין לא מוקי אינש אנפשי'. ויש ראי' שכך שמו באמת אלא דמלשון המשנה דקתני אין כותבין אלא א"כ מכירין ומפרש בגמרא דבלא איתחזק סגי בל"י. ומשמע דקאי גם על לשון המשנה דבהכי הוה מכירין והיינו שזה חשוב שהם עצמם מכירין זה ולא בתורת הוכחה וראי'. אלא דבל"י כבר הוה קביעות שם ונכון. ובדין זה דנשתנה מחמת חולי דעת הח"מ דתיכף הוה קביעות. ובגירש באותו יום כותב שם זה ששינה ונראה לענ"ד סעד גדול לדבריו דהא ברה"ש דט"ז אמרינן דשינוי השם משנה הגזירה מקרי דשרי אשתך לא תקרא שמה שרי כי שרה שמה כו' וגם נתתי לך ממנה בן. ומבואר בכתוב דבעצם היום הזה נמול. ואמרינן בר"פ הפועלים דבג' למילה באו המלאכים ואמרו לו כי למועד אחרת יהי' לה בן. ואמרינן ברה"ש (די"א) דתיכף בתר ז"י נדה אח"ז נתעברה ממנו את יצחק ע"ש והרי לא הי' אלא עשרה ימים אחר שינוי השם ואי ס"ד דגם בשם שינוי שבשביל שינוי גזירה צריך ל"י הרי אכתי לא נשתנה שמה בעשרה ימים. וע"כ בשינוי מחמת חולי שהוא בשביל גזירה תיכף חשוב שינוי השם:

שם ואם יש לו שם מובהק שבו עולה לתורה וחותם כו' הוא עיקר. בתו"ג כ' ע"ז דהוא חידוש דהא חניכה שהכור קורין כשר לכתחי'. ועיקר השם אינו אלא דיעבד. הרי דזה אלים יותר ולפמש"כ בעצמו בסק"ג. דחניכה שכשר לכתחילה היינו דווקא שממש הכול קורין. אבל רוב לא מהני כמבואר בהדיא דרובא מרים ופורתא שרה. א"כ שפיר מקדימין עיקר השם בסתם. דמי יוכל להבחין אם יש מיעוט שאין קורין בחניכה רק בעיקר השם. וגם לפ"מ שהתנה שם בשם הג"פ דדווקא בחניכה שדומה לעיקר השם א"כ שפיר י"ל דעיקר של השם גופא ודאי הוא עדיף טפי:

סכ"ב אם לא נודע אם שמו אליה או אליהו יכתוב אליהו כ' הטעם דעפ"י רוב קורין על שם אליהו הנביא ועפ"י רוב נכתב שמו עם וא"ו לולי שאיני כדאי הוא תמוה דהוא כ' הרמב"ן וריטב"א בקידושין ד"נ גבי סבלונת דלא אזלינן בתר רובא. דאין הולכין אחר הרוב אלא כשהוא בטבע. אבל רוב שאינו אלא עפ"י מנהג לא שייך להחזיק בו אחר הרוב כיון דנודע לנו שיש מיעוט להיפך ע"ש. וה"נ כיון דודאי יש אנשים דידוע ג"כ ששמם אליה. בלא וא"ו ולפי"ז מסתמא אינן על שם הנביא שרובו בואו וא"כ אין לנו לילך כלל אחר הרוב בזה. והרי אם יכתוב בוא"ו ושמו בלא וא"ו הוה שינוי גמור והגט בטל. ולכאו' הי' ראוי' יותר לכתו' בלא וא"ו שבדיעבד כשר אפי' אם שמו בוא"ו דהוה קיצר. ואין כאן אלא ספק דלכתחי'. וכן בגדליה גדליהו וכה"ג וצע"ג:

סל"ד בהגה ואם כ' ה"א במקום אל"ף כשר עב"ש והוא מפורש בד"מ אות כ"ח בשם מהר"מ פדוו דאל"ף במקום ה"א ג"כ כשר: