חבל יוסף (חדרי דעה) עז

ר"ת:

והביאו הט"ז בסקי"ב. וכיון שהיקיל הש"ך בעצמו בסקס"ד באיסור דרבנן בספק אחד בגופו לשי' ר"י ה"נ בחד בחד לשי' ר"ת וצ"ע:

סקכ''ט כ' דגם הרב מודה דבמקום חזקת איסור ממש ל"מ ספק ספיקא ע"ש. וכבר כ' בחיבורי ב"י סכ"ו בהגה דבד"מ או"ח סתל"ט מוכח בהדיא דדעת הרב דאפילו בחזקת איסור גמור מהני ס"ס. אמנם לדינא כ' דדברי הטור שם נראין. כמש"כ הש"ך בשם הרא"ה. דל"מ ס"ס כנגד חזקה. וע"ש שהארכתי שם. ובאמת נראה דהרב נמשך לפי הבנתו בלשון האו"ה שהביא בד"מ סי' נ"ז דאע"ג דל"מ ס"ס במקום חזקת איסור היכי שיש לו תקנה בבדיקה מהני כגון נשבר הגף כו' והבין דבכה"ג הוה חזקת איסור אלא דמקילין משום דסומכין בזה על הבדיקה דידן ומשו"ה כ' דהטור שם גבי ס"ד שנתערבה ע"כ חולק ומתיר בלא בדיקה. וס"ל דהוה"ד בכל חזקת איסור ע"ש. ובאמת דטפי הו"ל להקשות לפ"ז מש"ס מפורש דמתירין בספק לא על. דהוה ס"ס. כמבואר שם בסי"ג בפירוש. ואולי יש לחלק בזה דהתם מיקרי לא אתחזק ריעותא כלל וצ"ע [ומש"כ לפי זה דמהרא"י פליג ולא הצריך בדיקה בס"ס ג"כ מגומגם דהמהרא"י לא איירי בחזקת איסור ע"ש ודוק]. אבל לענ"ד לא משמע כלל באו"ה דצריך בזה בדיקה והקולא שגם אנו סומכין בזה על הבדיקה אלא דכוונתו היינו דבאיסור כזה דיש לו בדיקה דאין החזקה מוחלט לאיסור לא מיקרי חזקת איסור וכדברי הש"ך דבכה"ג לא הוה חזקת איסור ומהני בזה ס"ס מקילין בזה באמת אפי' בלא בדיקה כלל וכדמוכח בטור גבי ס"ד ואין כאן מחלוקת ובחזקת איסור גמור ל"מ ס"ס כדברי הש"ך וזה קרוב מאוד בפשט דבריו למעיין היטב . ומש"כ בפלתי דגם בדרוסה הוה חזקה לאיסור דשמא דרס בסימנים ול"מ שחיטה וקיימא בחזקת שאינה זבוחה כבר דחה דבריו היטיב בח"ד ע"ש וכ"ש לפמש"ש רש"י בדנ"ב דרוב סימנין אין ארס שולט בהן דא"כ יש רוב נגד החזקה דקיי"ל דרוב עדיף. וע' רא"ש ור"ן גבי ושט אין לו בדיקה מבחוץ. ובעיקר הדין דנדרסת בסימנים אין שחיטה מתרת אי"נ דהתו' כ' דדרוסה אין סופו כלל לנקוב. אלא דכך הוא הלכה דא"י לחיות. א"כ לא הוה כלל כנקה"ו:

וא"כ שפיר י"ל דמהני שחיטה. ולכאורה יש להוכיח כן דליכא בס"ד חזקת איסור דהא רב מתיר ס"ד לגמרי ואי מיקרי חזקת איסור ודאי דכו"ע מודו דמדאורייתא מוקמינן לה אחזקה ובודאי נבילה. ואולי י"ל דרב סבר כרשב"ל דס"ל דדווקא במקום חתך הוה נבילה ע' דל"ב ולפי"ז ודאי דשפיר מהני השחיטה. אבל לדידן שפיר י"ל דל"מ או דבאמת גם לרב צריך בדיקה בסימני' וכ"ז דוחק ויותר מסתבר דמהני בזה שחיטה. ואף לפמש"כ בסכ"ו דכל שיש פסול בסימנים ואפילו בסימן אחד ל"מ שחיטה גם בהשני מ"מ י"ל דכ"ז בנקובה ושמוטה אבל דרוסה אין לו ענין כלל אלא לטריפות וצ"ע. ומש"כ עוד הפלתי מדברי התו' בהא דפ"פ אין לו שום הבנה דהתם ס"ס וחזקה להיתר הוא ע"ש:

סקל"ה כ' ראי' דס"ס שאפשר לבדוק צריך בדיקה מסוגיא דרי"פ כל הזבחים דמוקי מתני' דקדשים שנתערב בהן טריפה. היינו כגון בנפולה. ולשי' ר"ת דמהני ספק אחד בגופו וספק אחד בתערובות. א"כ הא נפולה נמי הוה ספק. ובתערובות הוה ס"ס ולשרי לגמרי. וע"כ משום דצריכה בדיקה. ובקדשים אין מקריבין את הצריכין בדיקה משום הקריבהו לפחתיך ע"ש, ולכאורה אינו מיושב בזה דנראה דכיון דבלא אפשר בבדיקה שרי ס"ס בלא בדיקה א"כ בקדשים דא"א לשרי לגמרי. ע"כ נראה דהנה לא כ' הש"ך אלא מנפולה ומאן דמוקי דאיערב דרוסת הזאב בנקובת הקוץ. לא קשה לי' דלהוי ס"ס. והיינו דבדרוסה שהאדים בשר כנגד מעיים הוה ודאי איסור. עפמ"ג סי' נ"ז. אבל נפולה אינה אלא להצריכה בדיקה. ואינו אלא ספיקא. והנה אמר שם דמאן דמוקי בנפולה לא אוקי בדרוסה משום דסבר מידע ידעי. הוכיחו בתו' שם דדרוסת חתול ודאי לא ידוע והא דלא אוקי בנתערבה דרוסת חתול דניחא לי' למוקמי בכל הבהמות ע"ש והנה מש"כ כל הבהמות ודאי דל"ד דהא לפ"מ דמוקי בדרוסת הזאב נמי קיי"ל דאין דרוסה לזאב אלא בדקה [וכ"ש לר"פ דמוקי שם טעמא דמתני' דלא בטל כר"י דסבר כל שדרכו ע"ש. ור"י הוא דס"ל ברא"ט דזאב דווקא בדקה] וצ"ל דכוונתם היינו ברוב הקרבנות דהיינו באימרי רברבי דכבשים הם רוב קרבנות הציבור וקיי"ל דחתול לי"ל בהו דרוסה אלא זאב. וזה ידוע ולא מ"ל בדרוסה. ומשו"ה אוקי בנפולה. והנה נראה ברור דאע"ג דס"ל לר"ת דספק אחד בגופו מהני מ"מ בתמיד דקיי"ל דתמיד שאינו מבוקר ה"ה פסול גמור. ואם הקריבו בשבת חייב חטאת בזה בודאי דספק הוא כודאי פסול. דגזיה"כ הוא דלא הוכשר בתמיד אלא ודאי כשר כדאיתא בסוכה (מ"ב) וא"כ כל שיש בו ספק פשוט דאינו ספק איסור אלא ודאי. וא"כ אם נתערב. נראה ודאי דגם ר"ת מודה בזה לשי' הפו' דזה חשוב כאיסור ודאי דנתערב. ולא הוה ס"ס. וא"כ איכא למימר דמאן דמוקי בנפולה משום דבעי למוקי גם באימרי רברבי. היינו דבעי לאוקי בקרבן תמיד דהוא תדיר כנגד כל הזבחים והוה אימרי רברבי [כמש"כ התו' סו"פ כל קרבנות הציבור. דהיו מרכיבין אותן על גמלים ורגליהם נגררות לארץ ע"ש]. א"כ ניחא שפיר דבתמיד הרי זה שנולד עליו ספק הוה כודאי איסור שנתערב ולא חשיב ס"ס גם לר"ת כנ"ל. ובשאר קרבנות יודה דאיירי בדרוסה. וכגון דרוסת חתול בגדאים ובטלאים דלא ידוע כמש"כ התו' ודו"ק. והמנ"י הביא ראיה דס"ס אין צריך בדיקה מנדה (דט"ו) דבעלה מחשב ימי וסתה ובא עלי' ואי"צ לשאלה משום דהוה ס"ס. שמא לא ראתה ושמא טבלה והביאו הפמ"ג. ולענ"ד ע"כ שאלה דהתם ל"ח כאפשר לבדוק בקל. תדע דהא בס"ד שם ס"ל דאפילו ודאי ראתה מקילין משום דהוה ספק הרגיל. ובודאי דזה לא עדיף מרוב גמור דקיי"ל דבאיתחזק איסורא צריך לברר ולמה התירו בלא שאלה. וע"כ דהא ל"ח אפשר והטעם פשוט כדאמרינן בפסחים (ע"ב) דביבמתו נדה פטור דאנוס הוא דבזיז מינה לשאלה. ואף דבאשתו דלא בזיז מינה אמרו דלא הוה אונס מ"מ ודאי י"ל דמ"מ ל"ח זה אפשר בקל לברר וז"ב. ומ"מ בחיבורי ב"י סי"ד הבאתי כמה ראיות דאין צריך לברר ברוב במקום דלא איתחזק איסורא ע"ש. ונראה דהוה"ד בס"ס וצ"ע:

ב קיצור כס"ס אות א' כ' להקל בס"א בגופו וס"א בתערובות בנודעו הספיקות ביחד בהפ"מ והאחרונים הקילו יותר ולכאו' צ"ע דבהדיא כ' התו' חולין די"א ד"ה דאתיא דעשה גבינות מכמה בהמות ואח"כ נשחטה אחת ונמצאת טריפה דאסורין כולן דלא ס"ל חזקת שאינה טריפה ואף דבזה לא קיי"ל כותיי'. אבל עכ"פ גם לשי' ל"ג מספק והרי לא נודעו אלא ביחד ואפ"ה החמירו וצ"ל דהר"י ודאי מחמיר גם בזה. אבל לדידן סמכינן בזה על שי' ר"ת דלי"ל כלל הך סברא וצ"ע:

סימן קיא ס"א וכן בקדירה אחת שנפל בה אחת מהשתי חתיכות. עש"ך דאם החתיכות לא היו ניכרות קודם אסור וע' ח"ד. ולכאורה מדברי הרשב"א שהביא הטור סק"י גבי ד"ח דאם הי' תחילה חד בחד אפילו נתערב אח"כ ברוב ל"מ וכיון דיש רוב הרי אף באיסור דאורייתא הם בטילות ברוב מ"ה ואפ"ה לא תלינן דהיתרא נפל והוכיח זה הרשב"א מדתניא התם אחד לג' ומג' לרבוא כו' הא הי' תחילה חד בחד אין מתירין וא"כ קשי' ודאי מתני' דתרומות שהביא הפ"ח דאפילו נתערבו חד בחד תני דאין מדמעות. ועכ"פ ברוב ודאי אינו אוסר. והרי הרשב"א אוסר גם בנתערב ברוב. וא"כ על הרשב"א יותר קשה מעל הש"ך. ויותר יש להקשות דהא ר"י בש"ס שם אוסר אפילו בשני תערובות אפילו הי' גם התערובות הראשון ברוב דכבר נתבטל מה"ת ולמה לא אמרינן התם שאני אומר דזה ודאי ל"ג מכל שא"א וכי נאמר דלי"ל לר"י שא"א. ועוד הרי מוקי בירושלמי סיפא דמתני' דפ"ז דתרומות כר"י כדהבי' הט"ז סק"ו וברישא שם תני דין שא"א בסאה תרומה שנפלה לב' קופות ע"ש:

וראיתי בנ"י סו"פ הערל אחר שכתב דשתי קדירות א' של שחוטה וא' של נבילה ונפלה חתיכת נבילה לתוכן תלינן דבתוך של איסור נפלה כיון דאיכא רבי' דשרי מה"ת ואפילו היתה חתיכה הר"ל שהביא זה הש"ך כאן בסק"ה. כ' ע"ז ואפשר דבאיסורי משהו החמורים לא אמרינן שא"א אפילו באיסורין דרבנן בלא רבי' ומיהו ברבי' אמרינן אפילו באיסור תורה. והביא גם זה