השיב משה יורה דעה סז

שכולם מתנבאים בסיגנון אחד לחלוק על הש"ך ס"ק י"ב שמתיר למחוק השם שלא נכתב לשם קדושה מסוגיא דגטין הנ"ל וכמו שהקשינו לעיל דפריך ולעבור עליו קולמוס נימא דלא כר"י ולהש"ך לרבנן נמי נמחוק ותירץ שם אחיו הגאון הנ"ל כמו שתירצנו לעיל באופן השני הנ"ל כיון שאינו נאמן אסור למחוק כנ"ל רק שלא ביאר היטב מה שביארתי דלא קשה דמ"מ ממ"נ יש לו שכר כנ"ל עיי"ש ות"ל שכוונתי לדעת הגדולים. והנה מחמת שכל הדברים הנ"ל בנוים על יסוד ומקור דברי הש"ך הנ"ל וראיתי שם שרשב"ץ חלק שם על תשובת אחיו הנ"ל בכמה דורים ודוחה: דברי הש"ך שם בשתי ידים לומר שהוא יחיד נגד הג' פוסקים הנ"ל וסיים שם וצ"ע על מר אחי ששגג בכל זה וכשנופל היסוד נתרועע הבנין ולפע"ד לפי מה שביארתי דנהפוך הוא דצדקו דברי אחיו ושהדין עם הש"ך ז"ל ושהוא שגג בכמה שגגות ע"כ מוכרח אני להאריך קצת ולהשיב על דבריו על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון ואח"כ אביא ראיות לדברי הש"ך מכמה פוסקים וכמו שאבאר: בראש מה שהקשה על תירוץ אחיו הנ"ל אף לדברי ר"י דמהני העברת קולמוס ע"כ אינו נאמן לפסול ס"ת וא"צ שום תיקון ומה שאמר נאמן אתה להפסיד שכרך היא מטעם קנס דלגבי' דנפשי' מהימן כמו דאמרינן באיסורין שווי' אנפשי' חתיכא דאיסורא וא"כ מה דמקשה הגמרא נימא דלא כר"י היינו משום דלר"י לא היה להפסיד אלא שכר האזכרות כיון דהוא נמי לא רצה להפסיד לבעלים אלא שכר אזכרות ובהיות כן שפיר מקשים הג' תשובות הנ"ל על הש"ך דגם לרבנן לא היה רוצה להפסידו רק שכר אזכרות דהיינו למחוק ולכתוב אחרים אבל מעולם לא אפשר לומר דהוא צריך לתקן דבר בס"ת דהא אינו כאמו לפסול ובחידושי הרשב"א יבואר כ"ז על נכון עיי"ש עכ"ל קושייתו בקיצור ולפי מה שביארתי לק"מ דבאמת מעולם לא עלה על הדעת שיהא צריך שום תיקון רק עיקר החילוק דמה שהפסיד כל שכרו לרבנן הוא משום דאיהו אפסיד אנפשי' דלא אמר בפעם ראשון וכעת לולי שאין אנו חוששין כלל לדבריו לא היה שוב אפשר כלל [ואין רשאין להניחו למחוק דאין צריך תיקון] בתקנה דאסור למחוק ומספק הוי פסלינין כנ"ל ולא היה שוה כלום ומש"ה הפסיד כנ"ל אבל לדברי ר"י דמהני העברת קולמוס אף דבאמת אין אנו חוששין כלל לדבריו ולא צריך לשום תיקון מ"מ לא הפסיד שכרו משום דלא אמר בפעם ראשון כי גם כעת אפשר בתקנה מספק ובידו לתקן רק דאין אנו צריכין לזה וכי משום זה יפסיד כל שכרו לא היה להפסיד אלא שכר אזכרות דגם לפי דבריו מפסיד זה ומקשה הגמרא שפיר גם לדברי ר"י ומה שרצה המחבר הנ"ל לומר דמפסיד שכרו הוא מטעם קנס ולא מפסיד אלא מה שרצה להפסיד להבעלים מעולם לא שמענו כזה וקנס מאן דכר שמי' וכי משום כאשר זמם קאתינין עליהו ועוד האיך רוצה להפסיד זה הא בוודאי ידע שאיהו מפסיד עכ"פ שכר אזכרות כמבואר שם סוף סימן רפ"א אלא הדבר ברור כמו שכתבתי ומה שמקשה עוד דגם לר"י אסור כאן בעובדא דר' אמי להעביר בקולמוס דכתב ע"ג כתב הוי כמוחק כתב הראשון כמבואר לעיל בגיטין דף י"ט גבי דיו ע"ג דיו הנה טעות גדול נזדרקה בקולמוסו כי כבר כתבתי לעיל דאדרבה מבואר שם להדיא דלא הוי כמוחק ומה שציין בתוס' לא נמצא שם רמז מזה רק דלר"י היכא דכתב האחרון מתקן חשוב כתב העליון כתב אבל לא נזכר שם רמז מזה דיהא כמוחק התחתון ואם נאמר מסברא דלר"י דחשוב כתב הוי כמוחק את התחתון כנ"ל א"כ אדרבא מזה ראיה לדברי הש"ך דמותר למחוק השם שנכתב שלא לשם קדושת שם מדמתיר ר"י להעביר בקולמוס וכמו שמבואר באמת ראיה זו בתשובת תשב"ץ והביאו ב"י בבדק הבית וכמו שמבואר בסמוך ואעפ"כ מותר כאן בעובדא דר' אמי להעביר בקולמוס אף מצד הספק דממ"נ מותר לתירוץ התוס' שם בגיטין דף י"ט הנ"ל כמבואר לעיל וכמו שכתב המחבר הנ"ל בעצמו כן בדרך אין לומר והוא האמת לפע"ד כי מה שכתב אכן זה אינו רק לר' אחא בר יעקב משא"כ לר"א עכ"ד לא ידעתי מה קאמר ולא דק בתוס' דגטין ובשבת דמבואר בדבריהם להדיא דאף לר"ח מודה ר"י כשאין הכתב השני מתקן כלום דאינו כתב רק דר"א ס"ל דרבנן פליגי גם בגט וראב"י ס"ל דבגט גם רבנן מודה דחשוב כתב אבל כשאין כתב השני מתקן כלום לא פליגי כלל דודאי לכ"ע לא הוי כתב וז"ב עיי"ש בתוס' ושגגה יצא מלפני השליט בזה ובוודאי לא נעלם מעיני הש"ך הגמרא ערוכה הנ"ל ומהתימא על תשובת הנ"ל שחשבו להש"ך מאורן של ישראל כטועה בדבר משנה ומה שרוצה המחבר הנ"ל לומר דמה שכתב הש"ך וכן שם של קודש שלא נכתב לשם קדושה והיינו שלא נכתב לשם שום קדושה אפילו לא לקדושת ס"ת סתם רק ככותב איגרת אבל אם כותב סתם לקדושת ס"ת כמו בפלוגת' דר"י וכמעשה דר"א מזה לא איירי הש"ך עכ"ד בקיצור לא נהירא לפע"ד כלל וא"א לומר כן דמבואר להדי' בדברי הש"ך בסופו ס"ק י"ב הנ"ל וז"ל ואם הרבה שמות נכתבין שלא לשמן אסור למוחקן דמחזי כמנומר משמע דברישא בחדא אזכרה דמותר איירי ע"כ ג"כ בכה"ג דרק כתבו שלא לשמן אבל לשם קדושת ס"ת נכתבו ואפ"ה מותר למחוק והדין עמו עד פה השבתי על דברי המחבר הרשב"ץ הנ"ל שלא יקשה על דברי הש"ך הנ"ל ועתה אביא קצת ראיות ברורות לדברי הש"ך. הא' נראה לי ראי' ברורה מדברי התשב"ץ הביאו בב"י ריש סימן רע"ו דאם כותב שם אלהים אחרים לשם קדושת שם דאין בכך כלום והביא ראיה מדאמרינין בפרק שבועות העדות ד' ל"ה וכתב שם בהגהת ר' ליב חנליס דר"ל מדאמרינין שם כל שמות האמורי' בלוט חול ובוודאי אפילו נתכוין לקדושת השם הוי חול דאי לא נתכוין אפילו שמות הקודש לא קדשו כדמוכח האי דגיטין כו' עיי"ש א"כ אם נימא דאפי' לא נתכוין לקדשם אסור למוחקן אפילו לצורך תיקון א"כ לאו ראי' הוא דילמא באמת התם מיירי דלא קידשם והוי חול לענין דמותר למוחקן משא"כ בשאר שמות דאסור אבל בקדשם אפילו שם של חול י"ל דהוי קודש א"ו מוכח כדעת הש"ך דאף בשמות הקדושים כשלא קידשם מותר למוחקן לצורך תיקון וע"כ התם מיירי דקידשם ושפיר ראי' הוא וזה ברור. ועוד מבואר להדי' בב"י בבדק הבית בהג"ה המתחלת כתב רבינו סעדי' דכתב לבסוף וז"ל וכתב הרשב"ץ בתשובה דאם כתב השם שלא בכוונת קדושה דאינו קודש והביא ראי' דתני' פ"ב דגיטין דף כ' הרי שהי' צריך לכתוב את השם ונתכוין לכתוב יהודא וכו' וכ"כ הסמ"ק דשם שנכתב שלא מדעת מותר למוחקו ע"כ והנה מדהביא הרשב"ץ ראי' מהאי דגיטין ע"כ מיירי ג"כ שנכתב לשם קדושת ס"ת רח שלא נכתב לשם קדושת השם ומדכתב הב"י עליו וכ"כ הסמ"ק משמע דגם הסמ"ק איירי בכה"ג וכתב דמותר למחוק ומשמע שגם התשב"ץ לענין מחיקה כתב דאינו קודש מדכתב הב"י וכ"כ הסמ"ק ועוד דאי לענין לפסול הוא בעצמו כתב דאינו קודש ומביא ראי' ממה שצריך לקדשם קשה הלא מפורש בגמרא דגיטין דף נ"ד בעובדא דר"א ומשמע שם דאפילו בסתמא פסול ולמה לו להביא ראיה מדף כ' דצריך שיהיה מתכוין לכתוב את השם דמשם לא מוכח רק היכא דנתכוין לכתוב תיבה אחר' וכמו שדחה הב"י באמת ראיות המרדכי ריש סימן רע"ד הביאו הט"ז בסימן רע"ו עיי"ש וכאן שתק הב"י וזה דבר תמיה על התשב"ץ ועל הב"י א"ו ע"כ מוכח דכוונת התשב"ץ לא לענין פסול דכבר הוא מפורשת רק לענין מותר למחוק כמ"ש הסמ"ק דזה לא מוכח כלל מגיטין דף נ"ד מעובדא דר' אמי ע"כ מביא ראיה מהיה צריך לכתוב את השם כו' ומביא ראיה מר"י מדמתיר להעביר בקולמוס וסברת התשב"ץ דלדברי ר"י הוי כמוחק התחתון כמבואר לעיל ואף דאנן קיי"ל כרבנן לענין העברת הקולמוס מ"מ לענין זה לא מצינן דפליגי עלה כנ"ל ברור בכוונת התשב"ץ דכן מוכח עוד בהדי' מתשובת התשב"ץ בב"י בב"ה שם עוד בסמוך בהג"ה שכתב בענין השמות שיש מחלוקת בין המפרשים אם קודש אם חול מסתמא יש לחוש למוחקו שמא הכותב נתכוין לקדשם אבל אי ידעי' בי' בספרא דכתבינהו ולא נתכוין לקדשם משום דס"ל דחול הוא וודאי שרי למחקינהו כו' כצ"ל כמו שכתב שם בהגה"ת ר' ליב חנליס עיי"ש הרי מוכח בהדי' כדברי הש"ך דאל"כ האיך מותר למחוק מספק דילמא קודש א"ו מוכח כיון דעכ"פ הסופר סבר שהוא חול ולא נתכוין לקדשם מותר למחוק אפילו אם יהיה קודש

שוב ראיתי דאין מזה ראיה לנ"ד דשם סבר שהוא חול ע"כ מותר למחוק ודו"ק שוב הביא לי אחד מקהלתינו העתיק מתשובת התשב"ץ גופא סימן קע"ז בהדי' וז"ל כל שם שלא נתקדש שרי למחוק ואין לו דין קדושה כלל ומביא ראיה והירושלמי דמסכת מגילה ומפרק לולב הגזול אי שרי למחוק תיבת הללו יה ועיין שם שוב ראיתי בפ"י דגיטין דף כ' הנ"ל דהביא שם בפשיטות בשם התשב"ץ וסמ"ק בהג"ה בב"י דהשם שלא נכתב לשם קדושה מותר למוחקו רק שכתב שם שלדעתו אין ראיה כ"כ מסוגי' ואדרבה הסוגי' מכרעת בהיפוך עיי"ש ולע"ד ברור בכוונת התשב"ץ כמ"ש דוודאי דאי ראיה ברורה היא ומה שהקשה עוד שם מלשון חכמים דאין השם מן המובחר דמשמע אבל לענין מחיקה קיימא באיסורייהו ע"כ אשתמיטתי' דברי הרשב"א על שבת בשם הירושלמי שהבאתי לעיל בתחילת דברי דלדבריו דר"י קאמר עיי"ש וגם אשתמיטתי' המסכת סופרים שאביא לקמן דמפורש בהאי פלוגתא דהיה נתכוין כו' ד"ה מותר למוחקן ומה שהקשה שם דא"כ לינקט הבריית' רבותא טפי דאפילו כתב בסתמא פסול דא"ל כדי לאשמעינן כח דהתירא דאפילו בזה מהני העברת קולמוס לדברי ר"י דאדרבא לאשמעינן טפי כח דהיתרא דאפילו מסתמא מותר למוחקן ע"כ קושייתו יתבאר אי"ה בדרך הב' על נכון. ועוד הביא במרדכי פ' הקומץ בה"ק בשם ר"ת דאזהרה למוחק את השם הוא רק לאבד אבל לצורך תיקון לאו מוחק היא וכן הביא הב"י בסימן רע"ו הנ"ל בשם הר"י אכסנדרי בענין דאם הדביק אות של השם עיי"ש וכ"ש בנ"ד דנעשה מתחילתו בפיסול י"ל דכ"ע מודה בזה כמ"ש הב"י עיי"ש וכן כתוב בהדיא בשלטי הגבורים פרק שבועות העדות בענין שמות שאינן נמחקים והביא שם כמה ראיות ברורות דמותר למחוק את השם לצורך תיקון כשמתכוין לתקן אח"כ אותו השם עצמו שאף המחיקה תיקון עיי"ש הרי בהדי' דעת הב"י ותשובת התשב"ץ וסמ"ק והמרדכ"י ור"ת והר"י אכסנדרי והשלטי הגבורים כולם עומדים בשיטת הש"ך דמותר למחוק כנ"ל וא"כ מה שכתב הספר רשב"ץ הנ"ל שהש"ך יחיד הוא נגד הג' תשובת הנ"ל נהפוך הוא שהם כיחידים דמי נגד הפוסקים הנ"ל והכי נקטינן ובפרט לפי מה שכבר הוכחתי לעיל בדברי ר' ירמיה בגיטין הנ"ל ומדברי הש"ע שם ודו"ק. שוב מצאתי במס' סופרים פרק ה' הלכה ג' וז"ל הי' צריך לכתוב את השם ונתכוין לכתוב את יהודא ולא נתן בו דלת מוחקו וכותב את השם ר"י אמר מחזיר עליו את הקולמוס ומקדשו אמרו לו אין זה מן המובחר ע"ש הרי בהדי' דלד"ה מותר למוחקו ומהני מחיקה וכנראה דאשתמיטתי' להשלשה תשובות הנ"ל הך מסכת' סופרים כי אלו ראו אותה לא הי' חולקים על דברי הש"ך ואף דלכאורה אין ראי' לנ"ד דיש לדחות דהתם דווקא בנתכוין לכתוב יהודא וכמבואר החילוק הלז בדרך ה"ב באופן ה"ב להכשיר בשנתכוין לאותיות השם מ"מ השתא קאמינא בשיטת המחבר והפוסקים דאם לא קידשו דפסול אף כשנתכוין לאותיות השם ועיקר ראית' מהי' נתכוין לכתוב יהודא וא"כ לדדהו צ"ל דאין חילוק וממילא מוכח דמותר למוחקו כו' והא דלא כתב המחבר סוף סימן רע"ו בצריך לכתוב יהודא