השיב משה יורה דעה מג

עבור ימי הנקה דאז איכא רוב דמים שבא ממקור אימר אין תולין במכה וכעת אין הזמן מסכים עמי לעיין בזה ואי"ה אחר עבור ימי הנקה נחכים בדבר בל"נ אם יגזור השי"ת בחיים וגם י"ל כיון דנראה בחוש שהדם יוצא דרך נקב הרי אינה רואה כדרך שהנשים רואות מפי המקור הן לו יהיה המקור כופל למטה הרי בא הדם דרך נקב ואינה כדרך שהנשים רגילות לראות והוי כמו דם בחתיכה והבן

שאלה מ עוד אדרש לבית ישראל בהלכתא רבתי בדיני נדה בוסת הקפיצה דנתבאר בש"ע יו"ד סי' קפ"ט סעי' י"ז דוסת של קפיצה לחודה אינו כלום והמחבר אזיל לשיטתו בב"י שהקשה על הטור שפוס' בוסת שאינו מורכב קובעת וסת של קפיצות לחוד יש לתמוה למה סתם דבריו נגד כל הנך רבוותא לכך פסק כאן בש"ע דהוסת של קפיצה לחודה אינו כלום וגם הרמ"א לא הגיה כלל ושום א' מהאחרונים לא נחלק עליו כאילו הוא הלכה ברורה מסיני מסורה ולפענ"ד כראה דעת הטור עקר בש"ס וגם נפיש חילי' סיעת מרחמוהי מהפוסקים כמו שאבאר בעז"ה ומי שירצה לעמוד על ברורי דמילי יעיין בגמרא דנדה דף י"א ע"א אמר ר"ה קפצה וראתה וכו' וכל השקלי וטרי' עד המשנה שם ותוס' ד"ה לקפיצה ואז יאורו עיניו בעז"ה במה שאכתוב בס"ד

דהנה התוס' הקשו שם על פירש"י שני קושיות עצומות ואני אוסיף עוד בקושיא על פירש"י דהא למאי דמשני רב אשי ומוקי להברייתא כגון דקפצה וכו' א"כ קשה הא בכי האי גוונא וודאי דליכא וסת בקפיצה לחודא כלל דהא בפעם הג' דקפצה לא ראתה וא"כ למה לן לחזור מסברא הראשונה דבראתה ג' פעמים ע"י קפיצה דקבעה ווסת לקפיצה. וא"ל דרש"י מפרש כהרז"ה דפירש אלא בקפיצה בווסת שאין מורכב דהיינו שלא הי' הג' הקפיצות ביום ידוע רק בימים חלוקין כגון זה א' בשבת וזה בשני בשבת ולפ"ז יכולני לומר דבוסת המורכב דהיינו כל הקפיצות בא' בשבת דלא הוי ווסת רק בימים ובקפיצה ומקשה הגמרא מהברייתא דקתני לא קבעה לה ווסת מאי לאו דלא קבעה כלל ובין אי מיירי בווסת שאין מורכב או בווסת המורכב מ"מ קשה דאם נימא דבווסת המורכב לא קבעה כלל אף לימים וקפיצה ממילא גם בווסת שאין מורכב לא קבעה דמאיזה טעם נימא בווסת המורכב דלא קבעה לקפיצה אי משום דהיום גורם א"כ תקבע לימים ואי תרווייהו גורמים תקבע לתרווייהו עכ"פ לימים וקפיצה ואמאי לא קבעה כלל א"ו משום דמחמת אונס לא הוי קביעות כלל ע"כ בווסת שאין מורכב כמי וכן צריכין אנו לפרש קושיות הגמרא להרז"ה וזה ברור לפ"ד ומשני דלתרווייהו דהיינו לקפיצות ולימים קבעה בוסת המורכב וממילא בוסת שאין מורכב י"ל דקבעה לקפיצות וא"כ מיושב קושי' ראשונה של תוס' וק"ל מקשה הגמרא ימים לחודייהו פשיטא ולא קשה קושיא השני' של התוס' דנימא דהברייתא קמ"ל דלא קבעה לקפיצות דבווסת המורכב ג"כ פשיטא דלא קבעה לקפיצה לחודא רק בווסת שאין מורכב סבר ר"ה דקבעה כמו שהוא לתירוץ התוס' דלקפיצות ג"כ פשיטא דלא קבעה ואף דהרז"ה לא סבר כן מ"מ י"ל דרש"י סבר כן וא"כ מיושב גם הקושיא השני' של התוס' אבל מה אעשה שאין פירש"י סובלת דברי הרז"ה מדכתב בד"ה אלא לקפיצה כו' ואפילו שאר ימות השבת ש"מ דבווסת המורכב איירי וא"כ הדרא הקושיות לדוכתייהו ודבריו קשים להולמם וכבר כפירים ואריות בעלי התוס' ז"ל שמו בסד רגלו ואני אומר ויחכם שלמה מכל האדם כשמו כן הוא הוא שלמה ומשנתו שלמה ודבריו נהירין ומזהירין כשבילי דרקיע וכעצם השמים לטוהר ואדרבא לפירושו אתי' כל הסוגיא שפיר ולפירוש התו' קשה כמה קושיות בהסוגיא דהא קשה קושיא א' דמציע הגמ' למאי אי לימים הא כל יומא כו' ואלא לקפיצות והא תניא כו' משמע להדיא דאם הוי מפרשינן הך דרב הונא לימים לא הוי קשה להברייתא ואמאי הא לא קבעה וסת משמע לי' למקשה לא קבעה כלל ואמאי קשה לי' טפי וברייתא בקפיצות מבימים וע"ק לפירוש התוס' דהמתרץ דאמר לא קבעה ווסת לקפיצות לחודייהו קשה ממ"נ אם לא פשיטא לי' מלתא בפשיטות גמור א"כ מנ"ל דהברייתא אשמועינן ג"כ דלא קבעה ווסת לקפיצות דילמא לא קבעה ווסת פירושו לימים וכדמיון קושיות התוס' על רש"י וגם לפי מה דאסיק רב אשי לא קבעה לימים הוי רבותא ודילמא הא לחודא קמ"ל או זיל לאידך גיסא דמנ"ל הך דרב אשי דילמא הא לחודא קמ"ל דלא קבעה לקפיצות דלאו פשיטא הוא ואי פשיטא לי' בפשיטות גמור דליכא שום ה"א כלל לומר דקבעה לקפיצות כמ"ש התוס' א"כ למה לי' לומר כלל דלא קבעה לקפיצות לא הוי לי' לומר רק לא קבעה לימים דהוא הרבותא דאשמועינין בברייתא כדמסיק רב אשי והך דלא קבעה לקפיצות לא שמעינן מהך ברייתא כלל אי לאו דפשיטא לי' מעיקרא ועוד קשה אהא דמקשי בתר הכי לימים לחודייהו פשיטא הוי לי' לומר לקפיצות לחודייהו ולימים לחודייהו פשיטא דהא לפירוש התוס' לא קשה מכח דתרווייהו פשיטא **(וקושי' זו מצאתי בשם הרז"ה ואני מוסיף עוד)** דטפי ראוי לן לאשמועינין דהך דלא קבעה ווסת לקפיצה פשיטא דלא אשמועינין כבר ממה דאשמועינין דלא קבעה לימים פשיטא דאשמוענין כבר בקושיתו על ר"ה אי לימא לימים הא כל יומא כו' דמקשה כמו ממילתא דפשיטא אבל לרש"י ז"ל תחוור כל הסוגיא כשלמה ומקודם נתרץ קושיא א' של תוספות על רש"י

ונקדים דהרשב"א בת"ה שער הוסתות כתב לתרץ הך קושיא בשם הרז"ה דאיך נימא דפשיטא לי' ג"כ דלא קבעה לקפיצה מדמקשי' לימים לחודייהו פשיטא משמע דלקפיצה לא פשיטא כתב הרשב"א דבאמת קפיצה לאו פשיטא והא דפריך לימים לחודי' פשיטא לאו אברייתא קא מקשה די"ל דאשמועינון דלא קבעה לקפיצות כקושית התוס' רק דהקושיא קאי אהתרצן ולישנא דיתורא קא מדקדק דקאמר התרצן לא קבעה לימים לחודא הא פשיטא הוא ע"כ דברי הרשב"א בשינוי הלשון עיי"ש היטיב כי דבריו אינם מובנים לכאורה ותמצא נחת מדברי כי ברור כוונתו כמו שכתבתי

ועפ"י דברי הרשב"א האלו מיושב קושיא השני' של תוס' על רש"י בפשיטות אך דקשה לי על תירוץ הרשב"א **(תיבת ועוד שם ברשב"א הוא ט"ס וצ"ל ולישנא יתורא וכו':)** מה דמשני רב אשי בכי ה"ג כו' ולפירש הרשב"א ע"כ הכי פירושו הא דאמר התרצן לימים לחודייהו רבותא הוא בכה"ג ובודאי כוונת התרצן דהברייתא אשמועינין הך דאל"כ אין שייך כלל לכאן למה דמפרש הברייתא אלא ודאי דמפרש דברייתא אשמועינין הך א"כ עדיין קשה מנ"ל דברייתא איירי בכה"ג ואשמועינין דלא קבעה ווסת לימי' דילמא הברייתא איירי כפשוטו כמו שסובר מעיקרא ועיקר הרבותא דלא קבעה ווסת לקפיצה וא"כ לא הרווחנו כלל בתירוץ הרשב"א דאהתרצן קאי דמ"מ קשה אהתרצן גופי' מנ"ל הך מברייתא וקושיא עצומה הוא לפ"ד על הרשב"א ועד בשחק נאמן כי רציתי לפרש כך דברי הגמ' כדי לישב קושי' השני' של התוס' על רש"י קודם שראיתי אותו ברשב"א ודחיתי אותו מחמת קושיא זו ועכשיו דראיתי דהפירוש הנ"ל מבואר ברשב"א אמינא דאין לדחותו כלאחר יד וחזי כמה רב גוברי' לכך ישבתי קושיא הנ"ל בעז"ה בטוב טעם כמו שאבאר בסמוך כי שם ביתו ובינו בינו נחזיק פירוש הרשב"א למונח קיים ויתד שלא תמו' א"כ לפי הצעה זו המקשה שהקשה ימים לחודייהו פשיטא ורב אשי המתרץ כשקל' וטרי' בדברי התרצן הראשון והשתא מיושב קושיא א' של התוס' בין לסברת המקשה בהתרצן ראשון בין לסברת רב אשי דלסברת המקשה מתורץ כפשוטו דלא הוי מצי לשנויי דלא קבעה ווסת לימים לחודייהו אבל לקפיצות קבעה דא"ה מאי קמ"ל פשיטא לכך צ"ל דאף לקפיצות לא קבעה והיינו רבותא רק דקשה א"כ למה נקט התרצן לימים לחודייהו בדבריו כיון דפשיטא הוא היינו באמת קושיות המקשן וא"כ עיקר הקושיא של התוס' ל"ק רק למאי דמתרץ רב אשי דלימים לחודייהו הוי רבותא א"כ לפ"ז קשה למה חזר מסברא קמא דקבעה ווסת לקפיצות ולא קבעה ווסת דברייתא היינו לימים והברייתא כמו שתירץ רב אשי וכיון דזכינו לזה יתורץ קושיות התוס' על נכון דאף למאי דמתרץ רב אשי צריך המתרץ לומר דלא קבעה ווסת גם לקפיצות דאי נימא דלקפיצות קבעה ולא קבעה דברייתא רק לימים א"כ נשאר קושית הגמרא אברייתא מאי קמ"ל פשיטא ואין לומר כתירץ ר"א דהא אי נימא דקבעה ווסת לקפיצות ליתא לתירוץ דר"א כלל דנחזי אנן הטעם דנימא דקבעה ווסת לקפיצות לחודי' דילמא היום גורם כיון שהי' תמיד ביום א' כגון בא' בשבת וכדומה א"ו צריכין אנו לומר דלא מסתבר לן כלל למיתלי הקפיצות בימים דאם הקפיצה גורם לבד שיבוא מה לי קפיצה ביום או ביום אחר כך צ"ל לפי דעת זה וא"כ הא רב אשי פירש טעמו דלא קבעה ווסת לימים בהאי גוונא דאיירי בי' משום דתלינין בקפיצה דאתמול והא דלא קחזיא אתמול אם הקפיצה היתה גורמת היינו משום דנא מטא זמן קפיצה כמו שמפרש ר"א בהדי' וא"כ היינו דוקא אם נימא דאיכא סברא למיתלי הקפיצות בימים אבל אם נימא דליכא סברא כלל למיתלי הקפיצות בימים וודאי דבגוונא דרב אשי קבעה ווסת לימים דהא חזינין דיום גורם משום דראתה בא' בשבת השלישי בלא קפיצה וא"ל דתלינן בקפיצה דאתמול דא"כ מ"ט לא חזיא אתמול ואי משום דלא מטא זמן קפיצה הא לפי סברתן עכשיו קפיצה לא תליא בזמן כלל וא"כ איך נימא דאשמועינין הברייתא דלא קבעה ווסת לימים בהאי גוונא דר"א דוודאי קבעה ווסת לימים א"ו מדאמרינין דלא קבעה ווסת לימים בהאי גוונא דרב אשי משום דלא מטא זמן קפיצה א"כ ממילא ש"מ דמסתבר למיתלי הקפיצות בזמן וא"כ וודאי בווסת מורכב דהי' כל הקפיצות והראיות ביום אחד כ"א בא' בשבת וודאי דלא קבעה ווסת לקפיצות לחודי' רק לקפיצות וימים דילמא היום גורם כללא דמילתא אם נימא בווסת המורכב לא קבעה ווסת לקפיצות לחודי' א"כ בגוונ' דרב אשי לא קבעה ווסת לימים לחודי' הא אם נימא דבוסת מורכב קבעה ווסת לקפיצות לחודי' אם בגוונ' דרב אשי קבעה ווסת לימים לחודי' וא"כ מיושב קושיא א' של תוס' בטוב טעם ודעת בעז"ה והשתא מיושב ג"כ קושיא שלי על פירש רשב"א דקשה לן כיון דמתרץ אשמועינין הך דרב אשי מנ"ל הך מברייתא דילמא הברייתא אשמועינין דלא קבעה וסת לקפיצות ל"ק וידי דנהי דהברייתא לא אשמעינן רק דלא קבעה וסת לקפיצות ממילא שמעינן הך דרב אשי דהא בגוונ' דרב אשי קפיצות שבת יש לומר דמגרע הוסת וי"ל דמתקנו הוסת י"ל דמגרע הוסת דבלא קפצה בשבת כלל ראוי לנו לומר כיון דחזינן דבא' בשבת השלישי ראתה בלאו קפיצה איגלאי מילתא דהיום גורם וקבעה וסת לימים אבל בקפצה בשבת לא קבעה וסת לימים דתלינן בקפיצה דאתמול וכן הוא באמת דעת הטור וי"ל דמתקנו הוסת דבלא קפצה בשבת אין סברא לומר דקבעה וסת לימים דהא לא ראתה ביום זה בלא קפיצה רק פעם אחת ולא קבעה וסת בפעם אחד ופעמים הראשונים אפשר דהקפיצה גורמים והא דראתה עכשיו בלא קפיצה וה בכך באמת ראתה ביום זה בפעם ראשון רק בקפצה בשבת ולא ראתה איגלאי מילתא למפרע דהקפיצה לא גרמה רק הימים אם כן כיון שראתה בפעם ג' ביום זה קבעה וסת בשלשה פעמים כדין וסת והשתא נחזי אנן דאם נימא דבוסת המורכב קבעה וסת לקפיצות לחודא א"כ בודאי דהך קפיצה בשבת מתקן וסת הימים ולא מגרע דמתקן מדחזינן דבשבת קפצה ולא ראתה ודאי דקפיצה לא גרמה ואין לומר משום דלא מטא זמן קפיצה דהא לפי הסברא זו הקפיצה לא תלי בזמן כלל כמ"ש לעיל א"כ ודאי מתקנו וגם לא מגרע באידך ניסא דנימא דתלינן בקפיצה דאתמול א"כ מ"ט לא