השיב משה יורה דעה לג

תחתיו איירי רק דבאונא עליונה לא מהני גומא מפני דוחק החזה א"כ איפכא הוי לי' למימר דבמקום שיש דוחק החזה טריפה ובמקום שאין דוחק החזה כשר א"ו כמ"ש דבאין גומא איירי אבל ביש גומא ודאי דלא גרע משאר הריאה כנ"ל ברור וכן כשאין לה צורת אונא הוי כמו גבשושית ודאי דכשרה גם כאן בלמטה מחציו רק אם הוא כיתרת כשר בלמעלה מחציו דוקא כנ"ל אך דראיתי בד"מ שכתב בשם בדיקות ישנים דאין להכשיר באונא עליונה פיצול שגומא תחתיו דזו הגומא לאו משום פיצול אלא גומא בפ"ע כו' שם והקנה קשה ונופל לתוך הגומא וסופו להתפרק אך דמסיק שם ודעת מהרי"ו וב"י משמע דאין לחנק בזו שכתבו סתמא להכשיר פי' שכתבו בסתמא דפיצול בגומא כשר דאף דהמחבר לא כתב בש"ע דין דפיצול בגומא מ"מ הא כתבו בספרו ב"י וכן הרמ"א כאן בהג"ה סתם וכתב דפיצול בגומא כשר ולא חולק כלל וגם לא חלק כלל על הש"ע באונא עליונה דהא לפי דעת הבדיקות ישנים הנ"ל שהביא בד"מ ודאי דאף מחציו ולמעלה טריפה דנהי דהוי כמו פיצול בגומא מ"מ הא פיצול בגומא באונא עליונה טריפה א"ו דלא סבר כהבדיקות ישנים הנ"ל ופיצול בגומא באונא עליונה כשר כיון דגם בד"מ מסיק להכשיר ובהגהות לא הביא כלל הך דמטריף ושום אחד מהאחרונים לא הביאו כנ"ל ברור

סימן כו בריאה שהי' סירכה יוצאה מקצת מתוך צמקה מקצתה והנה מחמת הסירכה הי' כשר כי עברה ע"י מיעוך ומשמוש רק שהפ"מ כתב בסימן ל"ו יש לעיין בזה די"ל דהוי תרתי לריעות' כיון שב"ח סובר דאף בצמקה מקצתה צריך בדיקה וא"כ לדידן שאין אנו בקיאין טריפה אף שהוא נגד הגמרא מ"מ הוי ריעות' עכ"ד

והנה ראיתי דבאמת בגמרא משמע דלא כב"ח דבצמקה הריאה ודאי משמע כולה וכן מבואר להדיא בהרי"ף והרא"ש והטור והש"ע והש"כ והט"ז ומהרש"ל ותבו"ש וכל האחרונים והב"ח הוא יחידי בדבר ומהרמב"ם ומהג"א אין ראיה כלל וכלל כמבואר בש"ך הארוך וע"ש בשם חתן מהר"ם ר' מענדיל ועיין בתבו"ש ובכו"פ אך לרווחא דמילתא אביא סמך גדול לכל הקדמונים והאחרונים הנ"ל ודלא כהב"ח דדעת לנבון נקל דמדסמכו להכשיר על האי בדיקה בצמקה ש"מ דבריא היא דאם הדר בריא בפשורי ודאי גם בחי' היתה הדרא בריא וידיעת הפכים בשוה דמינה דאם אמרינן לא הדרא ברי' מחיים גם בפשורי לא תהדר ברי' דאי יכול להדר בפשורי מה דלא הדר בחי' א"כ אין זה בדיקה כלל א"כ לפי זה הא דאמר רבא חולין דף מ"ו ע"ב יבשה מקצתה טריפה ומפרש כדי שתפרוך בצפורן ומקשה מאוזן בכור דהוי יבשה לרבנן בכדי שתינקב כו' ומשני התם שלט ביה זיקא הכא לא שלט ביה זיקא והדרא ברי' וחי' אבל בנפרך בצפורן לא הדרא ברי' וא"כ ודאי דגם בפשורי לא תהדר ברי' א"כ אין חידוש דין כלל בדברי רבא לדעת הב"ח דהא אפי' בלא יבשה כ"כ מ"מ בעי בדיקה כמו צמקה וא"כ אי לא תהדר טריפה וזה ודאי לא תהדר כמו שהעיד רבא דלא הדרא ברי' א"כ אין כאן חידוש דין כלל דודאי הוי טריפה וא"כ לא אשמועינן רק שהקל מעלינו טרדת הבדיקה ובאמת משמע דקמ"ל חידוש הדין דלא כהב"ח וא"כ בלא יבשה כ"כ א"כ בדיקה כלל והוי חידוש הדין כנ"ל וראיה ברורה לסברא זו דהא קשה על הרא"ם ז"ל שכתב לדחות ראיות הראב"ד בחזו"מ דלא פסיל עד שיתפשט בכולו מדנקט ביבשה יבשה מקצתה ש"מ דבאידך עד שיתפשט בכולו וכתב הוא ז"ל דלכך נקט שיבשה מקצתה דאלו בכול' אף בלא יבשה עד שנפרוך בצפורן הלא פסול משום צמוק עכ"ד ותי' דרבא דייק לומר מקצתה כדי שלא יפול קושי' בדבריו הלא בל"ז פסול משום צמוק לכן נקט מקצתה דאין צימוק במקצתה וקשה על זה קושיא מה בכך דפסול משום צימוק הלא מהני בדיקה ורבא אמר ביבשה דטריפה ודאי ולא מהני בדיקה א"ו דכוונת הרא"ש ז"ל כמ"ש דאם צריך בדיקה גם באינה נפרך בצפורן א"כ ממילא יהי' טריפה בנפרך בצפורן לפי מה שידוע לרבא דלא הדרא ברי וא"כ אין כאן חידוש הדין בדברי רבא לכך נקט מקצתה ודו"ק היטיב

סי כז בריאה שהי' בה סרכותא עוברות ע"י מיעוך ומשמוש ונפחוהו לבודקה ולפי דברי הבודק בחוזק נפחוהו ולא בצבצה אח"כ נמצא בה נקב במקום אחר ורצה הבודק לומר דתלינין דהנקב נעשה מחמת הנפיחה בחוזק ובזה לא שייך הממ"נ של הש"כ בשם אביו בסי' ל"ו ס"ק ה' דהא כל מה שהנפיחה יותר טובה יותר הבדיקה עכ"ד ואני אומר דהדין של נקרע בשעת נפיחה שהתירו הפוסל אינו רק שראו שנקרע מחמת הנפיחה דאז מכשירין אם הי' נפיחה חזקה ואין אומרים דהי' הקרום מחמת מכה או סופה לסתור דלא מחזיקינין רעותא רק אמרינן אולי לא היתה נפיחה בחי' כ"כ דנשחטה הותרה אבל כשנמצא נקב ולא ידעינין אם היה קודם מה"ת נימא דניתלי בהנפיחה כיון דאינו ידוע איך היתה נפיחה בחי' כמ"ש הט"ז בקי' ל"ו ס"ק ג' א"כ באינו ידוע אם העביר הטבח ידו בכח דכתב הט"ז שם בס"ק ו' דאין מקילין לתלות דהעביר הטבח ידו בכת דהוי ס"ס לחומרא אולי בחי' היתה נפוחה ג"כ כמו שנפחוהו או יותר ואת"ל דלא היתה נפוחה כ"כ מ"מ דילמא לא נעשה הנקב הנ"ל מחמת הנפיחה ממש כעין ס"ס שכתב הט"ז שם אולי לא העביר הטבח ידו בכח ואת"ל העביר אימר לא ניקב וה"נ ממש דוגמתו דמחמת נשחטה הותרה לא מקילינין רק בחד ספק אבל לא בס"ס לחומרא ועיין בתבו"ש סי' ל"ו ס"ק י"ב דהקשה על זה הדין דנקרע מחמת הנפיחה מהא דסי' ל"ז בש"ע סי' ד' בהגה והנה לפי תירוץ הראשון שכתב שיש בהמות שהם נפוחות מאוד ויש שאין נפוחות ובכל חדא אזלינן לקולא עיי"ש א"כ ודאי ברור הדין כמ"ש דע"כ לא מכשרינין רק אם שראינו שנקרע מחמת הנפיחה אבל לא דנתלי ביה מה"ט שכתבתי והנה גם לתירוץ השני שכתב שם דאמרינן דבהמות בחייהן נפוחין יותר ויותר רק דאמרינן דהחיות מחזיקן משא"כ אחר מיתה וזה תורף תירוצו אף שאין זה לשונו ועפ"ז דחה הממ"נ שכתב הש"כ עיין שם והא דלא מכשרינן בנפיחה כדרך הבהמות משום דיוצא מדרך רוב הבהמות לפנינו עיין שם הנה גם לפי תירוץ זה דאין הנפיחה חזקה דומה להעביר הטבח ידו בכח דניתלי בי' דהא כתב שם דאם הי' במקום הרעות' אף דממ"נ אין כאן מ"מ טריפה דאמרינן דהחולי גרם והי' סופה לחזור ואנו בדין העביר ידו בכח כתב שם בסי' ל"ו בשמ"ח סעי' י"א אם נמצא הנקב בבועא או בשאר רעות' שא"צ בדיקה אילו לא הי' בכאן נקב כשר ולא אמרינן דהוי תרתי לריעותא דהנקב אינו רעות' כלל דתלינין דאחר שחיטה כעשה בהעברת הטבח ידו בכח וכדומה רק אם הרעות' צריך בדיקה טריפה מחמת דא"א למבדקי' עכ"ד וא"כ אם הנפיח' חזקה הוי כמו העביר הטבח ידו בכח למה הטריף כשהוא במקום רעותא נימא דהנקב אינו רעותא כלל דתלינין דנעשה לאחר שחיטה מחמת הנפיחה החזקה וא"כ אין כאן רק רעותא ראשונה וכבר נבדקה א"ו דזה אינו דומה להעביר הטבח ידו בכח וכדומה רק בכאן אף אם מקילין בנקרע מחמת הנפיחה משום דנשחטה הותרה מ"מ רעותא הוי לכך מטרפינין היכא דהוי במקום רעות' משום תרתי לרעותא דזה מעיד על הנקב שבא מחמת חולי וז"ב וכיון שהוכחנו דזה אינו דומה לדברים דאמרינן דתלינן נקב בהן א"כ אין ללמוד משם לכאן לתלות בהנפיחה אם לא ראינו שנקרע מחמת הנפיחה וזה ברור בס"ד

שאלה כח נשאלתי מק"ק טערצאל היות שנשחטה בהמה אחת ונבדקה הריאה והי' בה סירכא ועברה ע"י מיעוך ומשמוש מעל הריאה והלכה עד חתך א' שהי' בריאה על ידי הטבח ושם נפסקה וסתם השוחט אותו החתך היטב ביד וניפח לשאר הריאה ובדקה כדינו ולא בצבצה מה דינו של אותה הבהמה והשבתי דאם חתך הנ"ל הוא ודאי שנעשה ביד הטבח ואין בה שום ספק אז יש להקל דאף שאותו המקום שהחתך שם הי' ג"כ צריך בדיקה כיון שנפסקה הסירכ' שם ואותו מקום אין יכולין לבדקה מפני החתך מ"מ יש להקל דהבדיקה היא רק לחומרא דהרי סירכ' לית לה בדיקה מדינא דגמ' רק דעיקר ההיתר משום דעברה ע"י מיעוך מחזיקין לריר בעלמ' רק הבדיקה היא לחומרא דשמא יראה בצבוץ ויהי' מוכיח סופו על תחילתו דלא הי' המיעוך ומשמוש כדין אבל כיון שאין יכולין לבדוק מכשירין מחמת המיעוך ומשמוש לחוד אף שהתב"ש החמיר בזה עיין בשמ"ח סי' ל"ו סעי' י"א ובתבו"ש שם ס"ק כ"ב מ"מ כל יסודו הוא מדברי הב"ח עיי"ש ובאמת מדברי הב"ח אין ראי' דהב"ח לא קאמר רק דלא תלינן ביד הטבח אבל היכא דידוע דהיא מיד הטבח או שניכר ודאי דהיא מיד הטבח לית לן בה במה שאין יכולין לבדוק דהבדיקה היא רק לחומרא וכבר הרגיש בזה הפ"מ בסי' ל"ו במשבצות זהב ס"ק זיין עיי"ש ואף שאין להקל כ"ם נגד התבו"ש מ"מ המיקל במקום הפסד או מניעת שמחת יו"ט לא הפסיד ויש לו על מה לסמוך אבל כשאין ידוע בודאי שהוא מיד הטבח רק דתלינן ביד הטבח בנד"ד ודאי לא תלינן ביד הטבח כמ"ש הב"ח והסכימו עמו האחרונים והבהמה טריפה

ועוד צריך לדעת דזה שכתבתי דאם היא ודאי מיד הטבח דכשר היינו דוק' באם אזלא ע"י מיעוך ומשמוש דהיינו שנפסק באמצע רק ע"י גלגול בין האצבעות דאז נתברר שהיא ריר דסירכה אינה נתמעך ונפסקת ע"י גלגול מן האצבעות ואדרבא היא מתחזקת וכיון שהיא נתמעכה ודאי היא ריר והבדיקה היא רק לחומרא רק אח"כ ממעכין וקולפין כדי שלא יעכב הבדיקה אבל אם לא היה רק המיעוך שנוהגין רוב שוחטי זמנינו שאינה נפסקה ונמחה כלל רק שמגלגלין וקולפין ומגביהין מעל הריאה ואם הלכה מכל וכל מעל הריאה מחזיקין זה למיעוך ומשמוש ואם אינה מבצבץ מכשירין הגם שמיעוך ומשמוש זה לא ישר בעיני ואין זה המיעוך ומשמוש שזכר זקני הרמ"א ז"ל ולדעתי העושין כן מאכילין טריפות בישראל בעוה"ר מ"מ אף הנוהגין במיעוך ומשמוש זה מ"מ בנד"ד מוכרחין להודות דהבהמה טריפה דהרי כל סברתן וטעמן היא דכיון שהלכה על כל הריאה ואינה מושרשת במקום אחד ודאי לאו סירכא היא רק ריר או כיון דהלכה מכל וכל ש"מ דהיא כמו קרום דבני רייניס שהביא הט"ז ובאמת דבר זה אינו מקובל מהפוסקים רק בדוי מלב הבודקים ושקר נסכם מי' אף אם יהבינן להו טעותייהו מ"מ בנד"ד ודאי טריפה דהרי לא נתברר דהלכה בולה מעל הריאה ושמא מושרשת היא להלן והא דנפסקה משום דנחתכה עם החתך ח"כ לא הוי מיעוך ומשמוש כלל כאן ובודאי הבהמה טריפה וזה ברור כשמש סיומא דמילתא באם שאין ידוע בודאי שהחתך נעשה ביד הטבח רק דתולין בהטבח אז בנד"ד ודאי טריפה ואם ידוע ודאי שהיא מיד הטבח אם נעשה רק מיעוך ומשמוש של הגבה באצבע וקולפין א"כ ג"כ ודאי טריפה רק אם ידוע ודאי שנעשה החתך מיד הטבח והסירכא עברה ע"י מיעוך ומשמוש שנפסק ונמחת באצבע ע"י גלגול בין אצבעות אז המורה להקל משום מניעת שמחת יו"ט יש לו על מה לסמוך כנ"ל ברור ונכון מאוד בס"ד

שאלה כט ע"ד השאלה באשר שמצוי מאוד בשיפולי האומה יש כעין כף או כפופה או פשוטה ולפעמים הוא קטנה עד שאין באפשרי להכניס בו אצבע גודל ויש בתוכו כמין קרום המהדק שני הקצוות ולפעמים הוא בחלון ולפעמים הוא בלא חלון והכה קצת בודקים מחלקין דביש חלון מטריפין לגמרי דלא אהני לי' מיעוך ומשמוש ושמעתי אומרים הטעם שבאין בו חלון רק קרום שקורין טולא ולא סירכא וב"ש בו חלון הוא ואין קץ לדברי הרוח דזה הבל ורעיון רוח כמבואר בהגה"ת רמ"א סי' ל"ט סעיף ד' ע"ש ונראה לכאורה להטריף בכל ענין. אך בהיותי