השיב משה אורח חיים ג

למשחא ר"ל מ"ט אבל השפע אלהי אינו שופע על כלי המעשה רק היא בתורתו צריך לזרזם והנה באמת יש רבים שיד שכלם רחב להבין בגדולת הבורא ית"ש וחשק לעבודתו ואעפ"כ כלי מעשים אינם גומרים כי אבריו עצלנים ואינם שומעים למה שיגזור השכל עליהם אבל יש שזוכה במעשיו שאור אלהי דבוק בכל אבריו ולא ינוחו ולא ישקטו עד אשר ישלמו בזריזות מה שיצוה השכל בלי איחור ועיכוב ודחי' וזה פי' המדרש באברהם אבינו ע"ה שמצינו במדרש שהיו נרתע למול עצמו עד שאחז הקב"ה בידו שנאמר וכרות עמו הברית ע"כ והן הן הדברים כדכתבנו כי אף ששכלו ודעתו ורצונו הסכימו לכל אשר יאמר ית' כי היא זה אעפ"כ כלי המעשה היו נרתעים לאחוריו מלהשלים הדבר למול עצמו איש זקן כמוהו עד ששפע אור אלהי גם על אבריו ואז השלימו הדבר והבן זה ויותר מזה מצינו במדרש ויקרא רבה פרשה ל"ה שדרשו חז"ל על פסוק מאמר דוד המלך ע"ה חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך בכל יום אני מחשב למקום פלוני אני הולך והי' רגלי מביאות אותי לבתי הכנסיות ולבתי מדרשות ע"כ הרי שאור אלהי שופע כ"כ בכל אבריו עד שהביאו אותו לדבר מצוה בלא דעתו והבן זה ועפי"ז יתבאר לך מה שאמרו שזכו כל א' מישראל לב' כתרים היינו מה ששפע על כלי מעשה היינו נגד נעשה ואחד כנגד כשמע היינו שאור אלהי שופע על שכלם היא כתר אחד היא כנגד נשמע ועל גוף הכלי מעשה הרי כתר שני כנגד כעשה כנ"ל ופי' זה נכון ואמת בס"ד ונחזור לענינינו עי' בעקידה שער שבעים ובכוזרי מאמר ראשון ומאמר שלישי הנ"ל שהבאתי לעיל מבואר שמה דהדבקות של עוה"ב יתכן להיות בחיים ועפ"ז יובן ג"כ מה שהקדימו נעשה לנשמע היינו כדי שיחול עליהם הכתרים כסדר אמירתן ויהי' יראת חטאו קודמת לחכמתו והבן ובדרושים דרכתי בענין זה בדברים נפלאים בדרך אחר בס"ד ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע ודבר זה שאין נמנע שיזכה האדם לזה בחיים שיוכתר בעטרה זו אם יעשה עצמו מרכבה לשכינה מבואר ג"כ מזוהר דהלא כבר ביארתי דמבואר מהש"ס דהקב"ה בעצמו ע"ד השאלה היא העטרה כו' ועפי"ז יתבאר לך דבר זה מהזוהר פ' בלק במאמר יניקא שם פתח ואמר החכם עיניו בראשו כו' שם דשכינת' שרי' ברישי' וכל חכם עיניו ומלי' בראשי' אינון בההיא דשרי' וקיימין על רישן וכד עיניו תמיד תמן לינדע דההיא נהורא דא דלוק על ראשי' איצטרך למשחא בגין דגופא דבר נש איהו פתילה וכו' והבן זה כי מאמר עמוק הוא והנה דבריו מבוארים דמ"ש דשכינתי' שרי' על רישי' היינו העטרה דבראש כל צדיק לפי מה שמבואר מהש"ס ולהיות גופו פתילה להאי נר וכל עובדי' משחא היינו ענין מרכבה יתברך והבן זה כי ברור ואמת היא בס"ד ועי' במס' קדושין דף ל"א ע"א ר' הונא ברי' דר"י לא מסגי ד' אמות בגילוי ראש אמר שכינה למעלה מראשי והן הן ממש דברי הזוהר הקדוש הנ"ל ועיין בטא"ח בסי' ב' ועי' במ"נ חלק ג' פרק שנים וחמישים וז"ל וגדולי חכמים ז"ל היו נמנעים מלגלות ראשם להיות השכינה מחופפת על האדם ומסוככת אותו וכן היו ממעטים בדבריהם לזאת הכוונה ע"כ ועיי"ש בפי' המשנה להרמב"ם פרק חלק ומ"ש על ונהנין מזיו השכינה ועי' בעקרים מאמר רביעי פ' ל"ג מ"ש בזה עיי"ש ועיין בזוהר פ' ויקהל שם בתיקון כפילת אפים וז"ל וכדין איצטריך למנפל על אנפוי ולמסר נפשי' כי' עד החי איהו בר נש דאיתצרר צרור דחיין בהאי עלמא דוגמת עלמא דאתי ועי' בפרדס בשער מהות והנהגה בפרק י"ח י"ט כ' כ"א כ"ב עיי"ש ועיי' בע"ח שער א' שערי הכללים פרק א' שכתב שנפילת אפים עולה ומעלה כמו שהצדיקים במיתתן עולין ומעלין עיי"ש אף שהיא בשינוי הלשון מ"מ הן הן הדברים והבן זה ועין בזוהר פ' נח על פסוק והקימותי את בריתי אתך אמר ר"א אמר ר"ש משה סתום כו' ת"ח רזה דילה כד צדיק איהו בהאי עלמא מיד שכינתי' לא איעדי' מני' ותיאובתי' דילה בי' כעין תיאובתין דלעילא כו' עיי"ש ועיין בפרדס שער אבי"ע פרק ששי וא"כ לפי"ז לק"מ קו' התנחומא דהרי אמרו חז"ל האבות הן הן המרכבה שנאמר ויעל מעליו אלהים וא"כ לפ"ז עליהם שפיר ייחד שמו בחייהם כו' ואף הן בקדושיו לא יאמין לא שייך כאן דשוב אינו מעותד לחטוא כנודע מכתבי האריז"ל דמאן דזכה לנשמה דאצילות שוב אינו חוטא והיא הענין המרכבה והבן זה וזה מה שאנו אומרים אלהי אברהם כו' כי עליהם נתיחד אלהותו ושמו ית' בחייהם מה שאין זולתם ובודאי דק"ו ב"ב של ק"ו לאחר פטירתם שנתאחדו באופן התאחדות מה שלא ידמו לזה שאר צדיקים רק בהתאחדות פרטי דודאי במדריגה זו יש מדריגות מדריגות אין שיעור ותכלית גבוה מעל גבוה וכמו שאמרו חז"ל כל אחד נכוה מחופתו של חבירו ועפ"ז נתישב הקו' שנשאל הגאון מהר"ם איזין שטאנו והיא בתשובת פנים מאירות חלק א' פ"ט והיא למה אנו אומרים אלהי אברהם בכל ג' פעמים אלהי בחד אלהי סגי והי' ראוי לומר אלהי אברהם יצחק ויעקב והנה הגאון הנ"ל יפה השיב עיי"ש ולפמ"ש נתישב שפיר טפי דהא כל א' נעשה מרכבה לשכינה וכל א' רגל בפ"ע כנודע לי"ח ועי' בספר התמונה סוף תמונה ב' שם וז"ל כי כבר הוא רצונו כענין אלהי אברהם אלהי יצחק כו' ועיי"ש במפרש יוצא ג"כ ישוב לקושי' זו כי ר"ל מדת אברהם ומדת יצחק והבן ועיי"ש לעיל מני' בענין רצוני והנה אף שיש צדיקים שנעשים מרכבה לשכינה בחייהם מ"מ מדריגות מדריגות יש לכל אחד היא בהשאלה נגד הצדיק היותר גדול ממנו וכן התואר הזה דמשכיל ומושכל היא בהשאלה לנגד זולתו היותר גבוה כנ"ל כמו שהיא בדרך שאלה לנגדו ית' אף הגבוה מעל גבוה כן בענין המרכבה שדבקותה נפלא עד שיהי' המרכבה על אמיתת הענין כמו שאמרו האבות הן הן המרכבה וספירן עילאי קדישין מתיחסין עליהון כנודע לי"ח היא מוגבל ושיער בדעתי' של אל דעות והאבות ע"ה הגיעו בדביקותם לשיעור הנפלא והנעלם ההיא ועי' במ"נ חלק ב' פרק כ"ב במעלות האבות ועי' בפרדס פרק שלשה עשר משער היכלות שהיא חשיבות יותר מחנוך ואליהו שמגופם נעשה מלאך כמו שביאר שם ועיי"ש בפ"א משער הנשמה ואשר למטה מהם היא בדרך שאלה לנגדם ומאתם והנה זה אדונינו דוד ידענו מה הי' לו כי הי' רגל רביעי כנודע וע' בזוהר הקדוש פ' נח שם ד"א שתה מים מבורך דא דוד מלכא כו' ועי' בפרדס שער הכינוים בפ"ג וד' עיי"ש היטב ודורשי רשומות פירשו עפ"ז הפסוק ותעמוד מלדת האמור בלאה אחר לידת יהודא והבן שלו לדוד יאתה להשלים המרכבה כי היא הי' מאוד נפלא בדביקות אהבתו ויראתו כנראה בעליל מתהילותיו וזמירותיו נעים זמירות ישראל במקומות רבים עד אין מספר מורה עולם הדביקות נפשו בו ית' לאין ערך ואין קץ ולא ע"ד הגוזמא והפלגה דבר בשום מקום כי הכל ברוה"ק בכתב יד ד' עליו השכיל כמו שחילקו חז"ל בין מזמור לדוד ובין לדוד מזמור בזה מזמור ואח"כ רוה"ק ובזה רוה"ק ואח"כ מזמור אבל הצד השוה שבהם שהכל ברוה"ק נאמר ויוכיח על דביקותו הנפלאה שמלך גדול כמוהו לא ישן שיתין נשמין מחצות לינה וכדומה דברים הרבה מפזז ומכרכר בכל עוז ובודאי דלא נעדר מהדביקות בשום מקום וכל אבריו מרכבה לשכינה כאומרו חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותך דרשו חז"ל במדרש ויקרא רבה פרשה ל"ה אני מחשב למקום פלוני אני הולך והי' רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות והבן זה וא"כ לפי"ז נופל עליו התואר שכל משכיל ומושכל אחד בהשאלה וראוי ליחד שמו עליו אף בחייו וגם הן בקדושיו לא יאמין ל"ש אבל כבר אמר ולבי חלל בקרבי אף שאח"כ חטא נסיון שאני והבן ועי' בעיון יעקב של הגאון בעל חק יעקב שם בסנהדרין שכ' שם שבא לידו חטא אף שכבר אמר ולבי חלל בקרבי משום שהביא עצמו לידי נסיון ולע"ד אין צורך לזה דכיון דהי' נסיון בודאי הי' אז רשות לס"א להתגרות בו דזולת זה אין כאן ניסיון וזה ברור אבל מצר מהותו שוב לא הי' מעותד לשום חטא והבן זה כי נכון הוא וגם אפשר שמטעם זה אמרו חז"ל לא היה דוד ראוי לאותה מעשה כנ"ל וכ"ש אחר פטירתו בהתיחדות פרטי והוא ג"כ רגל בפ"ע וראוי להיות קיים זכרו לדור דורים שיאמר אלהי דוד כדרך שאומרים אלהי אברהם יצחק ויעקב והשיב כו ית' הם עמדו בנסיון וא"כ לא הי' בגדר העדר קדושה בשום אופן עפ"י איזה קרי והזדמנות ולכך הם מתוארים בתואר הראוי משכיל ומושכל כו' דלא נפלו כלל תחת סוג העדר ולכך נתיחד שמו ית' עליהם משא"כ אתה שלא עמדת בניסיון וא"כ אולי אם יארע כך איזה ניסיון לא תעמוד ואף שלע"ע אינך בגדר העדר מ"מ כיון שיצויר בך העדר עפ"י איזה קרי והזדמן כבר נפלת תחת סוג ציור העדר ואינך במדריגת השכל ומשכיל כו' כמו שהם כמ"ש לעיל בשם מהר"ם אלמושנינו בפ' שימנו כחותם על לבך מבואר מזה דהעדר בשום פעם מגרע כח מדריגה זו וכן מבואר במ"כ חלק א' פ' ס"ח ואיני ראוי ליחד שמי עליך כמו עליהם והבן מאוד כי נכון היא בס"ד

ועפי"ז נתישב לי מה שעמדו בו כל חכמי לב בענין ניסיון וכי לנסות הוא צריך אם לבו שלם עמו הלא ד' חוקר לב ובוחן כליות וחופש כל חדרי בטן. וכל אחד המציא דרך סלולה כפי אשר קבל חלקו עי' במורה חלק ג' פרק כ"ד ועי' בעקרים מאמר רביעי פרק י"ג והנה גם אני חלקי אמרה נפשי בכמה דרכים שונים בדברים נפלאים בעזרה"י בביאור על התורה בדרך מחקרי ובביאורים על התורה בדרך דרוש כל אחד פונה לדרכו ונותן טעם לשבח ומסיר כל ספק וכל קושיא שיש באותו ענין הן במקראי קודש והן בדברי חז"ל אשר דברו בזה בתלמוד בבלי ובירושלמי ובמדרשים ואין כאן מקומם וכאן לחדש אני באתי בעזה"י לישב קושי' הנ"ל עפ"י מ"ש באופן אחר ממה שכתבתי בביאורים הנ"ל והוא זה כי מאחר שרצה הקב"ה ליחד שמו ואלוהותו ית' ולהיות עטרה כו' בראש איזה צדיק כראוי לו לפי מעשיו ועסקיו ותנועותיו ומחשבותיו ועשתנותיו ואף שיודע ית' שלבו שלם עמו לע"ע מ"מ אולי ע"י איזה קרי והזדמן יתפעל וישתנה לבבו ואף שמ"מ יודע ד' הלא כבר נתקבל אצל כל מאמין ישר הולך דהידיעה בעתיד אינו מתנגד להבחירה והכל בידי שמים יהיה מאיזה טעם שיהי' וא"כ לפי"ז נופל תחת סוג ההעדר אינו ראוי לעטרה הלזו וכבר אמרו חז"ל כל האומר הקב"ה וותרן כו' ולהמנע ממנו העטרה הלזו א"כ נראה עול בחקו ית' למנוע הטוב מבעליו הראוי לו לכך מביאו הקב"ה תחת הניסיון וצירוף שיתראה בפועל דלא יעצרהו כל הקריות והזדמנות ואינו בסוג ההעדר וראוי לעטרה הלזו הראוי לו כנ"ל והבן זה כי נכון בס"ד מאוד למבין. והיא תי' מספיק בעזרה"י

ועיין בסוף ספר התמונה המיוחס לר' נחוניא בה"ק ולר' ישמעאל כה"ג שם בסוף הספר בסוד שם המפורש שם וכה"ג מדות נוראות כו' וע"ש בהמפרש מ"ש בענין והארץ אזכור ע"ש היטב ותראה עד היכן הדבר מגע מה שאמרו עתיד הקב"ה להיות עטרה בראש כל דיק המורם מכל מ"ש ע"פ הזוהר והגמרא דעטרה זו הוא כביכול ד' צבאות שמו ויש כח בחק איש הישראלי לבוא למדריגה זו בחיים אם יעשה עצמו מרכבה לשכינה יתברך בכל אבריו ופעולותיו וכוחותיו הגשמיים והרוחנים בכל תנועותיו ולא ינוח הנד ולא ינוד הנח בלתי לד' לבדו והבן זה

ונחזור לענינינו דהנה בהקדמת תיקוני הזוהר וז"ל ואות יוד כד סליק בכ' אתקריאת כתר ועלי' אתמר כתר יתנו לך וכו' עוד שם דא איהו כ' כתר למה ויחלום והנה סולם מוצב ארצה כו' ע"ש וראשו מגיע השמימה כו' ע"ש והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו מכ"ל הצריך