השיב משה אבן העזר סד

שמאלע באלייגט עם קרסי ברזל פלאמשיגע הטלית קטן הי' של ציץ והגיד ר' הירש התמונה מהציץ היינו שהציץ הי' עם קעמרליך עגולים מלאכת התפירה הי' אן רר זייט צו גוקנעפילט אונ פארונט איין טעשיל זאקין ברעסליר בלאע שטי ועל חדשים בלא מסמרים החגורה של שערזי דראן גקלעצילט קלעצליך קטנים וכ"ז הגידו קודם שראו אותו ואת בגדיו והלכו הב"ד מאוליינוב וראו בעצמם שכיונו כל הסימני' שבגופו ושבכליו וגם בפני ב"ד דפ"ק העידו שהכירו אותו בטב"ע בגופו ובפניו וגופו הי' שלם רק שקצת בשר מירך א' נחסר שאכלו הכלבים בהיותו מונח ביבשה ור' הירש הנ"ל אמר שהכיר הבגדים שלו בטב"ע ג"כ היינו השטיוועל הכיר מלאכת של איזה בע"מ מפ"ק המה וגם שאר בגדים שהי' שלמים הכיר אותם בטב"ע פ"כ השאלה עם כל הקורות אותו: והנה באגרת שכתבו הב"ד ד"ק אוליינוב מבואר שהמה מסופקים על הסי' שבגופו הנ"ל אם הוא סי' מובהק ביותר מאחר שלא נמצא הדבר מפורש בשום פוסק שאזנו אחת גדולה ואחת קטנה היא ס"מ ונוטה דעתם קצת לצרף בזה סימני' שבכליו כדעת כמה גאונים וגם מחמת שטלית קטן לא מישלי אינשי כדאיתא בבאר היטב סי' י"ז ס"ק ע"א בשם מהר"י מטראני ולא החליטו הדבר בהיתרא כמבואר באגרת שלהם והנה מה שרצו לצדד התירא מחמת צירוף סימני' שבגוף ושבכליו אני מסופק בדבר אם הסימני' שבכליו שאמרו העדים המה סימני' אמצעים כי כב בגדיו הי' כדרך שלובשים רוב בני אדם בעתים הללו ודומה רק כחיורי וסומקי המבואר בש"ס יבמות ד' ק"ך ע"ב דאף אי אמרינן סימני' דאורייתא דאז לא בעינן רק סימני' אמצעים אעפ"כ אינו מועיל סי' זה כמו שפירש רש"י שם וז"ל שאין זה סי' דהרבה יש שחורים ולבנים ואדומים לכן גם סברת מהרימ"ט הנ"ל אף דטלית קטן לא מושלי אינשי היינו אם הי' בו איזה סימן אמצעי עכ"פ והסימן שאמרו היאך הי' מלאכת התפירה של הטלית קטן ג"כ אינו סימן מחמת שבעתים הללו רוב בני אדם טליתות שלהם בזה התמונה. וכן פי' הד"מ שנדפס על הטור א"ע סי' י"ז בס"ק ל"ב על מ"ש בתשובת מהר"מ פדוואה סי' ל"ו דאם הכירוהו ע"י סימני' שבבגדיו במקום דליכא למיחש לשאלה כגון שארו שנפל למים באותן הבגדים נאמן להעיד ופי' הד"מ דבריו וז"ל ואע"ג דסימני' שבכליו לא מהני היינו דווקא בסימני' דחיורי וסומקי דיש הרבה כיוצא בהם אבל בס"מ בבגדיו ובמקום דליכא למיחש שמא שאל עכ"ל ע"ש וה"ה מ"ש במהרימ"ט לצירוף סימני כלים היינו בס"מ אמצעים ולא סימני' גרועים כחיורי וסומקי דבזה כתב רמ"א דאפילו מאה סימני' אינם כלום (ויכול להיות מחמת שר' הירש הגיד שהקאפטין הי' עם ב' סטראצקליך שמאלע וגם הציץ שעל הטלית קטן הוא צבוע קעמרליך עגולים מחמת שכעת אין דרך רוב העולם ובפרט אנשים רכים בשנים כמותו לילך בבגד עם סטראצקליך לכן שפטו הב"ד דק"ק אוליינוב דסי' אמצעים המה אך אני מסופק מאוד בדבר ולענ"ד נראה לצדד התירא חדא הגם שאינו מבואר בשום פוסק הסימן שינוי אוזן הנ"ל אטו תנא כי רוכלא ליחשוב וליזול וכי לא די לנו במה שביאר הרב רמ"א ז"ל סי' י"ז סעיף ד"ד מה המה סימני' מובהקים ביותר וז"ל כגון שהי' לו יתיר או חסר או שינוי באחד מאבריו עכ"ל ואין לך שינוי באחד מאבריו גדול מזה שהוא דבר שלא נמצא באחד מאלף ומה שמבואר באגרת מאוליינוב שלא מצאו בשום פוסק הדבר הזה היינו שלא מצאו באיזה שו"ת מפוסקים אחרוני' אזכרה מזה נראה שמעשה ושינוי כזה אינו בנמצא לכן לא בא מעשה כזה לידם ומזה נראה שהוה ס"מ ביותר ואם תאמרו וכי יש שינוי גדול ממי שרגליו עקומות והפוכות דאיתא בשו"ת מור"מ לובלין דלא הוי ס"מ הביאו הבאה"ט בס"ק ע"ד הנה התשובה הנ"ל אין בידינו אך לענ"ד נראה דעת מהר"ם הוא מחמת שכל דבר שינוי באבריו של אדם שיוכל להשתנות אחר הלידה הוי רק כמו רושם בגופו שהביא הרמ"א כאן ובב"ש ס"ק ע"ד מביא ב' פירושים ע"ז לפירש המ"ב לא נקרא ס"מ ואף לפי הכרעת הט"ז כשמכוון המקום הוי ס"מ היינו משום דזה דמי כנקב יש בצד אות פלוני לכן הוי שפיר ס"מ משא"כ כשאין מכוון המקום שבאבר אף שאומר באותן אבר הוי רושם הוי רק כמו נקב יש בצד תיבה פלונית דלא הוי ס"מ ולכן גם שינוי אברים שבגוף שיוכל לבא השינוי ההיא מחמת מקרה ממקרים האנשים ע"י נפילה או ע"י חולי אינו ס"מ לכן גם ברגליו עקומות והפוכות שהדבר יכול להתהוות ע"י מקרה וכן מצינו בש"ס מועד קטן דבר אבין ובר קיפוק איתהפכו כרעיהו ובזה לא שייך מכוון המקום לכן לא הוי ס"מ ביותר משא"כ השינוי הנראה לעין כל שנולד בשינוי הזה ואינו עשוי להשתנות כמו שומא נראה פשוט דהוי ס"מ וכן בתשובת מהר"מ פדוואה סי' ל"ו איתא שהתיר אשה ע"פ עדות יהודי א' מונח על שפת הים ואמר שהכיר אותו בזקנו שהי' חד וחוטמו היתה דקה וחדה יותר מהראוי ובראש החוטם הי' גס וזקוף מעט וכתב ע"ז מאחר שהי' בו ס"מ בגופו וכי גרע סי' אוזן הנ"ל מזה לכן נלע"ד שזה הוי ס"מ ביותר בנופו שיש להתיר האשה הנ"ל אף שנשתהה אחר שפלטתו המים: עוד נראה לענ"ד דאף אם ימצה איזה חולק ע"ז לומר שלא הוחלט הדבר להחזיק הסי' זה לס"מ עכ"פ לא יחליט שום אדם לומר שאיני ס"מ אעפ"כ יש למצוא להאש' פתח תקוה ע"י ס"ס כיון שהעדים הכירו את הנטבע הנ"ל גם בטב"ע הגם דבנשתהה לאחר שהועלה מן המים מבואר בסעיף ד"ו שאין מעידין עליו ע"י טב"ע רק ע"י ס"מ ביותר אך מסקנת הרמ"א בסעיף ך"ח שכתב ויש מחלקים דכל מי שהי' אצלו כו' ומי שלא ראה הטביעה ואומר שמכירו בט"ע מעיד עליו ומסיק הב"ח דזה דעת הרא"ש דמי שראה הטביעה אינו מעיד אא"כ העם ראוהו מיד ויש לו טב"ע עם סימני' שאינם מובהקים משום דבראה הטביעה חיישינן שאומר בדדמי לכך לא מהני טב"ע לחוד אבל מי שלא ראה הטביעה מהני ט"ע בלא סימני' ע"ש ס"ק פ"ז ובשני עדים לא אמרינן דאמרי בדדמי אפילו ראו הטביעה והנה בנד"ד שום אדם לא ראה הטביעה וגם העד ר' בנימין לא הי' עמו על הספינה ואף דידע מהטביעה מהקול וידע הוי כמו ראה לדעת הריב"ש אך אעפ"כ קצתן אמרו יכול להיות שהרוח נשאו ואף גם מחמת שתולין במצוי תלו גם הדבר זה שודאי נטבע בנהר מ"מ כתב הרא"ש הביאו הבאה"ט ס"ק כ"ג דאפילו למ"ד שמע הטביעה ראה מיקרי היינו דווקא כשידע ידיעה אמיתית אבל אם לא ידע אלא מכח השמיעה וקול הברה לא וגם הר"א ששון מתיר ע"פ דעת כל הפוסקי' אחרוני' בלא ראה הטביעה אפילו שמע הטביעה ולפ"ז בנ"דד שהכירו אותו ב' עדים ולא ראו הטביעה מכ"ש לפי טעמו של הרא"ש הנ"ל אפילו בנשתהה מהני טב"ע אך בס"ק צ' כתב הב"ש מה שלא ביאר הרמ"א בדבריו דא"צ לראות מיד בלא ראה הטביעה משום דחושש לדעת בעל המאור דס"ל אף בלא ראה הטביעה צריך שיראה לאלתר ומביא הב"ש ב' דיעות בפירוש דברי הרא"ש דעת מהרל"ב דדעת הרא"ש אף בלא ראה הטביעה צריך שיראה מיד משום דאח"כ י"ל שאינו יכול להכירו משום שהמת נשתנה ולפ"ז אף בשני עדים צריכים לראות מיד או אפשר לומר אפילו זה שלא ראה יכול להכירו שאומר קצת בדדמי ובב' עדים ליכא חשש זה עכ"ל ע"ש ולפ"ז יש כאן ס"ס המתהפך ספק אם הסימן שבאזנו הנ"ל הוא ס"מ וזה מהני אפינו בנשתהה ואת"ל שאינו ס"מ שמא הלכה כהרא"ש וטעמו הוא משום שאומר בדדמי אף מי שלא ראה הטביעה דבב' עדים לא שייך בדדמי וניתרת ע"י טב"ע לחוד וכן להיפך ספק אם הלכה כמ"ד דבשני עדים מהני טב"ע אף בלא ראה לאלתר ואת"ל בעינן לאלתר שמא הוא ס"מ בגופו הנ"ל והוי ס"ס המתהפך והבאה"ט מביא ס"ס כזה בשם הכה"ג וז"ל הבאה"ט ולעיל ס"ק פ"ח כתבתי בשם ככה"ג דבעיגונא דאיתתא אין מתירין מטעם ס"ס ואפשר לומר בס"ס המתהפך שאני עכ"ל והנה מצאתי חילוק נכון בספר מנחת יעקב בקונטריס הספיקות דין י" ס"ק ח' על מה שכתב הש"ך שם דאם השני ספיקות שם א' אינו ס"ס כמ"ש התוס' בשמעתא דפ"פ דשם אונס חד הוא פי' המ"י שם דכוונת התוס' הוא משום דהס"ס אינו מתהפך לכן הוי רק ספק א' יע"ש דהחילוק ההיא גם בנד"ד ואין להאריך בדבר המבואר בספר המצוי ביד כל מורה לכן גם בנד"ד אף ששני הספיקות המה אם זהו ר' איצק שמת או לא מ"מ הוי ס"ס: אך לכאורה אפשר לומר לגרוע כח הס"ס הנ"ל מחמת שזהו ספק מחמת חסרון ידיעה שאנחנו מסופקים בהסימן אם הוא ס"מ או לאו אך נראה דז"א רק בדבר שיש לו בדיקה ובדורות הראשונים היו בודקים כמו בנשבר הגף ספק קודם שחיטה או אחר שחיטה שבסימן י"ג או בחשש עיכול ניבי שבסימן כ"ה או באיסור שנתערב בהיתר והוא לפנינו ואי אפשר לעמוד על שיעורו שבסי' צ"ה שזהו מקרי ספק מחסרון ידיעה שאנו מסופקים והבקי יכול לשער ולבדוק משא"כ בנד"ד אף אם יאמר איזה חכם שאין זה ס"מ ואחר יאמר שזהו ס"מ זהו מחמת שכל אחד ידמה הדבר הזה זה ידמהו לס"מ וזה ידמהו לסימן שאינו מובהק ואין זה דומה רק לספיקא דפלוגתא ובפרט שלדעתינו יותר מסתבר לומר שהוא סימן מובהק גמור. וגם אין לגרע הכרת טב"ע מחמת דלהרא"ש והטור צריך שיהי' כל גופו שלם וכאן נחסר בשר שעל הירך כנ"ל יעוין בתשובת ב"י הביאו הבאה"ט בסעיף ד"ה ס"ק ע"ט שזה נקרא שפיר כל גופו שלם כיון שאינו חסר אבר: והנה אחר כותבי זאת ראיתי בשו"ת ח"צ שאלה ק"א שכתב שם בקצרה לאיזה חכם וז"ל לענין הסימני' נלענ"ד ברור שאין כאן ס"מ ואי מספקא כן נראה שאין להכניסו בספק דחסרון ידיעה אינו ספק עכ"ל הנה לענ"ד אין לדמות זה לנ"ד משום שהוא ז"ל החליט מתחלה שאין כאן ס"מ הוי הדבר הזה ברור לדעתו אך בדרך את"ל כתב ואי מספקא לן אין להכניסו בכלל ספק ונד"ד היא להיפך דלפי הנראה דבר ברור הוא שזהו ס"מ אך למי שאינו רוצה להחליטו בס"מ עכ"פ יודה שיותר קרוב הדבר לומר שהיא ס"מ משאינו ס"מ ויכול להיות שבזה מודה גם הגאון בעל ח"צ ג"כ שיש לעשותן עכ"פ סניף להתירא מחמת ס"ס. ועוד זאת שבתשובת מ"ב הביאו השיך י"ד סי' נ"ה דלענין ס"ס לא איכפת לן מה שהיא חסרון ידיעה והט"ז בי"ד סי' פ"א כתב בס"ק ד' דבדבר שאין שום אדם יכול לעמוד על הבירור בזמן הזה לא מיקרי חסרון ידיעה וכן היא במ"י בקונטריס הספיקות ס"ק מ"ו ונד"ד של השינוי באדם הנ"ל לדעתי אין אדם יכול לומר עליו כי הוא זה סימן שאינו מובהק לכן יש לסמוך גם על הס"ס הנ"ל: עוד יש סברא להיתרא מחמת שהעד ר' הירש הנ"ל שהי' עמו בספינה אמר שהכיר הטלית קטן בטב"ע וטלית קטן לא מושלי אינשי לכן אף שהסי' שבבגד הנ"ל אינו סי' עכ"פ טב"ע מהני אף בנשתהה שבגדים אינם משתנים מחמת שהי': וגם זולת סברת טלית קטן לא מושלי אינשי יש סברא להתיר מחמת סי' אמצעי שבגופו ומחמת טב"ע שבכליו מחמת ממ"מ אי סי' דאורייתא מהני סי' אמצע שבגופו ואי סי' לאו דאורייתא אז לא חיישינן לשאלה יש להתיר ע"י טב"ע שבכליו וכמ"ש הב"ש סברא כזו בשם מהר"ל מפראג סי' י"ז ס"ק ס"ח ע"ש ובזה לא שייך סתירות הב"ש שכתב נגד סימן מובהק שבכליו וז"ל דאף אי סימני' דרבנן ואז צריכים ס"מ ביותר אז ממילא לא חיישינן לשאלה כי בעינן ס"מ ביותר ואם יש חשש שאלה אז ליכא ס"מ ביותר כ' ע"ש דזהו רק