השיב משה אבן העזר נג

כיון דאפשר דאיתרמי והשאיל כלים אלו לאיש אחר כמותו שהי' בו ג"כ סימני' אלו ותו לא הוי סי' מובהק ביותר וזה סברא נכונה להמעיין אשר עם ישר הולך וא"כ אין לסמוך אסימני' מובהקים שבכליו כיון שיש חשש שאלה לאיש אחר כמותו ולא הוי סימן מובהק ביותר ולא מהני אי סימני' דרבנן. ובזה שכתבתי נ"ל דאזדא לה הוכחת מהרי"ן לב ז"ל דדייק מלשנא דמתניתין דקתני אע"פ שיש סימני' בגופו ובכליו דמשמע אפילו יש כמה סימני' לא מצטרפי וא"כ ללשנא בתרא דסימני' דרבנן דמיירי מתניתין בסימני' אמצעים משמע דאפילו כמה סימנים אמצעים לא מצטרפי להוי סימן מובהק ביותר עכ"ל. ולפמ"ש אין כאן ראי' דשפיר י"ל דשני סימני' אמצעים מצטרפים להיות סימן מובהק ביותר וכדעת מ"ב וסייעתו ומתניתין דתני אע"פ שיש סימנים בגופו ובכליו י"ל דלשון סימני' קאי אגופו ואכליו מדלא תני סימני' בגופו וסימני' בכליו א"כ י"ל דה"ק מתניתין אע"פ שיש סימני' כו' ר"ל סימן א' בגופו וסימן א' בכליו והוי שני סימני' אלו אמצעים או שהי' סימן שבכליו אפילו סימן מובהק ביותר וה"א שיועילו השני סימני' אלו להצטרף למהוי סימן מובהק ביותר קמ"ל התנא דלא מהני כיון דסימני' דרבנן וכדכתיבנא ולא כשאר רק סימן אמצעי דגוף ועליו לא סמכינן כיון דסימני' דרבנן אבל באמת אמצעיים בגוף לחוד שפיר י"ל דמצטרפי' שיהא נחשב לס"מ ביותר כדעת המ"ב וסייעתו. ובזה מיושב ג"כ קושית מהר"ל מפראג הבאתי לעיל שהקשה אמאי לא תני מתניתין ט"ע דאוריית' לא מהני בכלים דחיישינן לשאלה ואמאי תנא סימני' בכלים שאינו אלא מדרבנן ולדברינו לק"מ כי היכי דלא קשיא לי' להגאון ז"ל אלשנא דסימנים דאורייתא דאמאי לא תני במתניתין ט"ע בכלים דלא מהני דחיישינן לשאלה היינו משום דללשנא קמא תני מתניתין סימני' דכלים אפילו סימנים מובהקים ביותר לא מהני משום חשש שאלה ממילא ה"ה אפילו ט"ע נדע דלא מהני דמה לי סימני' שהן דאורייתא או ט"ע חדא היא שניהן הם דאורייתא א"כ ה"ה ללשנא דסימני' דרבנן כיון דתני אע"פ שיש סימני' בגופו ובכליו והיינו גם בכליו עם סימני' שבגופו דלא מהני אף דהי"ל ב' סימני' אמצעיים דבעלמא מצטרפין להיות ס"מ ביותר אפילו אי סימני' דרבנן אפ"ה לא מהכי כמו הכא דנעשה ע"י צרוף ס"מ ביותר והו"ל דאורייתא אפ"ה לא מהני משום חשש שאלה ממילא ה"ה ט"ע בכלים שהוא מדאורייתא אפ"ה לא מהני ג"כ משום חשש שאלה וחדא מכלל חברתא נשמע כמו דניחא לי' כהגאון ז"ל אלשנא דסימני' דאורייתא כ"כ אלישנא דסימנין דרבנן ודוק אך עדיין הוכחת מהרי"ן ל"ב ז"ל נצבה וגם קמה לסברת המקשה דפריך אמתניתין למימרא דסימני' לאו דאוריית' ורמנהו מצאו קשור כו' משמע אי סימני' דרבנן א"ש דקתני אע"פ שיש סימני' כו' אע"נ דאכתי לא אסיק אדעתי' דחיישינן לשאלה וא"כ מוכח לכאורה דלא מהכי ב' סימני' ע"י צירוף דע"כ איכא כאן ב' סימני' אמצעיים אף שלא הי' רק סימן א' בגופו וסי' א' בכליו הו"ל ב' סימני' אמצעים ואי איתא דע"י צירוף ב' סימני' אמצעים נעשה ס"מ ביותר א"כ קשה גם ללשנא דסימני' דרבנן אמאי תני במתניתין דלא מהני. וא"ל דהמקשן הי' סבור דמתניתין בגופו ובכליו או או קתני מ"מ לשנא דסימני' בגופו דמשמע כמה סימני' דמיעוט סימני' שנים ותני סימני' או סימני שבכליו ואפ"ה לא מהני ש"מ דלא מצטרפין להיות נחשב ס"מ ביותר דאל"כ אמאי לא מהני אף ללשנא דסימני' דרבנן אלא ע"כ דלא מהני. וכן יש לדקדק מהמקשה דפריך להך לשנא דסימנים דאורייתא הא דתני אע"פ שיש בגופו כו' משמע דללשנא סימני' דרבנן א"ש ולק"מ אף דאכתי לא ידע מחשש דשאלה עד דשני ליה אף דע"כ איכא ב' סימני' אמצעים הרי דמוכח דאף ב' סימני' אמצעים לא מצטרפי ודוחק גדול לומר דמתחלה סבר המקשה דשני סימני' אמצעים לא מצטרפי למהוי ס"מ ביותר ובתר דמסיק דחיישינן לשאלה שפיר אמרינן דשני סימני' אמצעים מצטרפין זו דוחק גדול דלא נזכר רמז מני' בגמרא: ובזה יש לישב הקושיא שהקשינו לעיל אסוגיא דחולין דקאמר אלמא קסבר ר' אבא סימני' דאורייתא דילמא לעולם סימני' דרבנן וש"ה דשני סימני' אמצעים מצטרפין ולפמ"ש א"ש ודו"ק: ואיך שיהי' עכ"פ יש לפקפק על היתר הנ"ל די"ל כיון דסימני' דרבנן ובעינן ס"מ ביותר שפיר יש לחוש אף לשאלה דיחיד כיון דאפשר דאיתרמי כך שהשאיל זה הנעלם כליו לאחר שהי' בו ג"כ סימני' בגופו כזה הנעלם וא"כ לא הוי ס"מ ביותר ולא סמכינן עלי' ואפשר שמזה הטעם פסק הטור וש"ע אה"ע בסי' קל"ב שאם מצא הגט בכלי שהי' בו הגט ויש לו או ט"ע בכלי ויודע שלא השאילו לאחר כשר מבואר מזה הא אם אינו יודע אם לא השאילו לאחר חיישינן שמא גט אחר הוא אף דאין לך שאילה דיחיד גדול מזה דשמא השאיל כליו לאחר שהי' בידו גט ממש כזה השליח ואפ"ה חיישינן כיון דקיי"ל סימני' דרבנן ובעינן ס"מ ביותר וכל כמה דאיכא חשש שאלה אפילו דיחיד תו לא הוי הסימן דכלי ס"מ ביותר ולא מהני אפילו ט"ע אמנם במצאו קשור בכיס כו' פסק שם דאף שאינו יודע שלא השאילם לאחרים הגט כשר שחזקת כלים הללו שאינם משאילם כו' היינו אף דלפעמים משכחת דמשאיל כיס וארנקי ג"כ מ"מ מחמת שאינם בחזקת משאילים ולא משכחת כלל להשאילם וגם הוא שאילה דיחיד דנימא שהשאילם לאחר שהי' לו ג"כ גט כזה והוי תרתי למעליותא שאלה דיחיד וגם להשאיל כלים אלו לא מצוי לכן לא חיישינן שם בגט וכשר משא"כ במצאו הרוג ונמצא אצלו כיס וארנקי כו' שפיר פסק הב"י בסי' דשפיר חיישינן דהוי שאלה דרבים ואף דאיכא חדא למעליותא שאין דרכן להשאיל כלים אלו מ"מ חיישינן כיון דסימני' דרבנן ובעינן ס"מ ביותר וכיון דיש חשש שאלה אף בכיס וארנקי לא מהני ולא הוי ס"מ ביותר וכן בשאר כלים שדרכן להשאיל אף דהוי שאלה דיחיד כמו בגט שמצאו קשור בכלי שדרכו להשאיל אף דהוי שאלה דיחיד לומר שהשאיל לאחר והי' לו גט כזה ג"כ חיישינן כיון דסימני' דרבנן וכיון דאיכא חשש שאלה דמתרמי לפעמים שמשאילן תו לא הוי ס"מ ביותר וחיישינן לשאלה ולכן בעי הטור וש"ע שיודע בבירור שלא השאיל כלי זה לשום אדם וצדקו דברי הרב ב"י ואין כאן סתירה בדבריו וכמש"ל בס"ד וא"כ יצא הדין מזה באם שנמצא אצל ההרוג כיס או ארנקי וטבעת ומכירין אותו בט"ע או בס"ת וגם יש בנופו סימן אמצעי וכיוצא בו שפיר סמכינן אסימן מובהק דכיס וארנקי ולא חיישינן לשאלה דהוי תרתי למעליותא שאלה דיחיד וגם כיס וארנקי אינן בחזקת שמשאילן אף ללשנא דסימני' דרבנן כמו שפסקו הפוסקים בגט אבל בשאר כלים שדרכן להשאיל וישנן בשאלה ויש לו ס"מ ביותר או ט"ע אף שיש סימן אמצעי בגופו הדבר צריך אצלי תלמוד אי סמכינן עלי' כיון דסימני' דרבנן ודברי הגאון ח"צ בנדון שלו צל"ע לענ"ד אמנם כמדומה לי שראיתי בשו"ת כנסת יחזקאל שהביא בשם גדול א' דגם בתי שוקים אינן דרכן להשאיל ובחזקת שאינן משאילן הן יע"ש וכעת איננו ת"י התשובה הנ"ל לעיין בו וא"כ בנד"ד שיש ס"מ ביותר בבתי שוקים וגם ט"ע ויש סימני' אמצעים בגופו שפיר יש לסמוך אסימני' דכלים דהוי תרתי למעליותא שאלה דיחיד ואין דרכן להשאיל כמ"ש וזה פשוט וברור לענ"ד: והנה לפמ"ש אמרתי להביא ראי' לסברת המ"ב ודעמי' דשני סימני' אמצעים מצטרפין וליישב קושית התוס' בשלהי יבמות דף ק"כ ע"ב ד"ה אמר רבא שהקשו ללישנא דסימני' דרבנן א"כ ברייתא דמצאו קשור בכיס וארנקי כו' כמאן מתוקמא יע"ש והנה לפוסקים י"ל לפי מה דק"ל בח"מ סי' ס"ה דקשר הוי סימן אם אמר סימן הקשירה וא"כ י"ל דה"נ הוי קשר סי' וסימן דכיס והו"ל ב' סימני' אמצעים מצטרפין להיות ס"מ ביותר אף ללשנא דסימנים דרבנן ומדוקדק לשון הברייתא מצאו קשור בכיס וארנקי ר"ל בכיס וארנקי בעינן דוקא קשורים כי היכי דלהוי שני סימני' ומצטרפין או שמצאו בין כליו ר"ל שהוא בין כלים שאין דרך להניח שם גט כמו שפירש רש"י בהדי' ביבמות וכיון שאין דרכם להניח שם גט והוי הא גופא סימנא שהוא בין אותם כלים דאין דרך להניח שם גט ועם סימן הכלים הו"ל ב' סימני' ומצטרפין ולכך כשר הגט וכיס וארנקי הו"ל ס מן גמור שאין דרכן להשאיל ואינם בחזקת משאילם וגם הו"ל שאלה דיחיד לומר שהשאילו לאחר שהי' בידו גט כזה ממש בכל ענינו ושפיר לא חיישינן לשאלה כמ"ש הטור וש"ע בסי' קל"ב שהבאתי והו"ל סימן אמצעי ועם סי' קשר מצטרפין להחשב ס"מ ביותר דמהני אף ללישנא דסימני' דרבנן והא דפריך המקשה למימרא דסימני' לאו דאורייתא ורמנהו מצא קשור כו' ומה פריך והא י"ל כמ"ש דש"ה דהו"ל ב' סימני' אמצעים ומצטרפין להיות ס"מ ביותר ז"א כיון דהמקשה לא אסיק אדעתי' עדיין מחששא דשאלה עד שמשני לי' וקתני במתני' אע"פ שיש סימני' בגופו ובכליו דמשמע כמה סימני' דמיעוט סימני' שנים אפ"ה לא מהני ואף שלא הי' אלא סי' א' בגופו וסי' א' בכליו וקאי לשון סימני' עלייהו מ"מ הו"ל סימני' אמצעים גמורים דסימני' דכלים למה דס"ד השתא הוי כמו סימני' בגופו כל כמה דלא ידע מחשש דשאלה ואפ"ה לא מהני במתני' אלמא דב' סימני' אמצעים לא מצטרפין וכדברי מהרי"ן לב ז"ל שמדייק מלשון המתני' כן לכך קשה שפיר ממצאו קשור בכיס וארנקי דאמאי הגט כשר הא סימני' דרבנן ואפילו כמה סימני' לא מצטרפין אבל למסקנא דחיישינן כשאלה וה"ה ללישנא דסימני' דרבנן כו' דחיישינן לשאלה וכמ"ש הפוסקים לק"מ מברייתא דמצאו קשור בכיס דהו"ל ב' סימני' אמצעים דמהני אף אי סימני' דרבנן מצטרפין להיות ס"מ ביותר וחשש שאלה ליכא בכיס וארנקי כמ"ש דהוי תרתי למעליותא דאינן בחזקת שמשאילן וגם הו"ל שאלה דיחיד והו"ל שפיר ב' סימני' אמצעים דמצטרפין משא"כ במתני' דתני אע"פ שיש סימני' בגופו ובכליו ר"ל ב' סימני' א' בגופו וא' בכליו דלא מהני משום דסי' כלים אינו סי' משום חשש שאלה וכמאן דליתא דמי ולא נשאר רק סי' א' דגופו לחוד ולא מהני משום דסימני' דרבנן וכמש"ל לדחות הוכחת מהרי"ן לב ז"ל מלשנא דמתני' דדייק דשני סימנים אינם מצטרפין: ומעתה הנה עשינו סמוכים ליישב שיטת המ"ב וסייעתו דס"ל דשני סימני' אמצעים מצטרפין להיות ס"מ ביותר ויש לשיטתו ג"ר פנים בהלכה וא"כ בנד"ד יש ג"כ לצדד להתיר מטעם זה שהרי מבואר בגב"ע שהעידו שהיו שני סימני' בגופו דהיינו שהיו לו אצבעות וצפרנים ארוכים הנקרא לענגחדיג ועוד סי' שהיו הצפרנים גבנונים קצת באמצעיתן והן סימני' אמצעים שאין מצוין כן ברוב העולם ומצטרפין להיות ס"מ ביותר אך אמנם לבי מהסס וחוכך הרבה לסמוך ע"ז למעשה חדא דאפשר דאצבעות ארוכים קצת הוי סי' גרוע ועוד דקשה להקל נגד מהרי"ן לב ז"ל שנסתפק הרבה בזה וסיים דלא נמצא בשום א' מהפוסקים רמז לדבר זה ולא להתיר מטעם זה ואף שעיקר ראייתו מלישנא דמתני' אע"פ שיש סימני' כו' משמע אפילו כמה סימני' לא מהני וכבר ישבתי לנכון דאין ראי' לפי המסקנא דבכלים חיישינן לשאלה מ"מ לפי מה דלא אסיק אדעתי' סברא דחיישינן לשאלה ע"כ צ"ל כפשט' דמתני' דמשמע דלא מצטרפין ב' סימני' אמצעים א"כ גם לפי המסקנא אפשר דלא מצטרפין כיון דלא נזכר בפירוש דמצטרפין: וגם הגאון בעל ח"מ בתשובה ס"ק נ"ה לא רצה לסמוך ע"ז להתיר וכ"מ מ"ש הב"י וז"ל וכתב בכתבי מהרא"י סי' רכ"ד דאפילו ב' סימני' שאינם מובהקים גמורים לא מצטרפין להתיר עכ"ל ומלשון שאינם מובהקים גמורים משמע אפילו מובהקים קצת אפ"ה לא מצטרפין וכ"נ לפע"ד להוכיח במישור דלא מצטרפין ב' סימני' אמצעים מהא