השיב משה אבן העזר מה

רק באם הוא אמורא שייך שפיר להקשות מאי מקשה לשנוי' כך וכך משא"כ על סתמא דגמ' לק"מ דרבינא ורב אשי שסדרו הש"ס הם שכתבו בדרך שקלא וטריא כדי לעמוד הכל על מכונו ולא שייך להקשות על סתמא דגמ' רק באם שהתחלת הקושיא אין כאן רק דעיקר הקושיא צריך להיות למה לא משני כך וזה פשיטא דלא קשה דוודאי האי תירוצא דמשני עדיף טפי מהתירוץ דסובר כרבי אבל קושיתי הוא עצומה מאד דהוא על גוף דברי רב חנן וזה ברור: והנה אחר שירדתי ויגעתי לעומק דברי התשובות ופלפלתי בדברי כל אחד כאשר הראוני מן השמים על עמדי אני עומד ביתר שאת ועוז דבנד"ד חייב הבעל להוציאה באופן שכתבתי לעיל סוף דרך השני ואם יתן כתף סוררת כופין אותו בכל מיני כפיות להוציא הרשעה אכלה ומחתה פי' לאבדון עד שערי מות הגיעה. ובאש לא נופח יהי חלקה בשאי'. וקנונה וחרפתה תגולה בקהל ועדה בקול הומי' וכל העם ישמעו ויראו להשיב לב אבות על בנים ובנות לרדותן בכל מיני רדי'. ולא יעשה כן בישראל אלו מנזף נזיף בה אבי'. והאשמה בראשה וכל ישראל נקיים ועל זה כתבתי וחתמתי את שמי הק' משה טייטלבוים מפשעמושלא החונה בק"ק שינאווא: א"ה הנה שפתי לא אכלה מלהודיע כי שמעתי מפי מוזלה"ה כי הגאון אבד"ק ליסקא שלח תשובה זו לגיסו הגאון מהו' משולם אבד"ק טוסמניטץ והסכים ע"י ואמר משה אמת ותורתו אמת: שאלה סא להנשר הגדול אתו עוז והמשל ממשלת התורה וחכמת דעות השכלי לו עשר ידות בכל. לה"ה כבוד אדמ"ו ידיד ה' וידיד נפשי צדיק וקדוש עליון הרב הגאון אמיתי אין קץ ואין חקר לתבונתו רבים חקרי לב אשר אתו אין ערוך ואין ספור לחריפותו ובקיאותו המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים בשם צדקתו ותורתו התמימה נ"י ע"ה פ"ה הרב רבינו משה האב"ד דק"ק שינאווי ואגפי': אחד"ש תלמיד המאזין ומקשיב לקול הורי' ומור' והמתעלס ועלז לראותו כראות פני אלקי' לסוך בצלו צל המעלות תורה יבקשו מפיהו כי כמלאך ה' צבאות הוא. וחפץ יחפוץ לשמוע אמריו כי נעמו לחכו ולהאזין מה אדוני משה דבר בהשב לשואלו דבר אשוב וארוצה עד איש אלקי' קדוש יאמר לו כל הכתוב והן פקודתו שמרה רוחי מיד בבואי לביתי אספנו אנחנו שלשה והם ב"ד ואני בתוכם כדבר היוצא מפי רב הקדוש וחתומים באיגרת הרצוף ושאלתי פי נשים זקנות מומח' יודעות המה בטוב טבעות נשים ומזגיהם את אשר יקרא להם ובשגם בענין האשה פלונית אלמונית עסקנו בה והדבר מפורש יצא מפיהם כן היא שמענה ואוכיח לעיני פקוחות מול עבר פני הדרת קדשו עיין עלי' וטרם החלי לדבר ולבקש שאלתי אדונינו ורבינו אחלה פניו המאירים כברקים וכשחר פרוש על ההרים וכזהר הרקיע לבקרים למחול ע"כ הרם והנשא באשר אני המדבר להרים ראש פני גבר גברא רבא דכוותי' כמי"ב ומול זיו יקרו לפרש שיחתי כאשר יפרש השוחה כו' באלה הדברים אבל ידעתי טוב טבעו ומהות מזגו הנחמד במקום גדולתו כו' ובפרט נגד תלמידו וזה החלי לחלות פניו ולבקש בעתירה גדולה היות כעת הראשון הקל בעיניהם דבר התרה והאחרון הכביד ביום עש"ק העבר השגנו מכתב מש"ב הרב דק"ק גורייא ומהרבני מו' יהושיע מבראד כתבו באשר הם שם איך שמחו' הנגיד המפורסם מו' נטע בראישוניר מקפיד הקפדה רב להשיג מקודם התרה משלשה רבני הדור ועבור זאת איחר זמן המוגבל עד אי"ה י"ט א' פ' עקב הבע"ל והאמת אגיד ולא אכחד לא הטרחנו את כבודו הרמה והנשאה ומה גם ידעתי עומק עיונו ורב פלפולו וחידוד שכלו כאשר עשה לבני קדם ולראשונים אשר פעל ועד יחות לדינא אשר ידין רוחו ימים ימשכו וכבוד תורתו התמימה יודע כי כאן אין עת להאריך והלא חכם הוא ויבן הכל אבל מה אעשה רבים יבקשו ויחפשו מטעמים אור תורתו הקדושה ואין סומכין כ"א על היוצא מפי כת"ר הרמה והנשאה ושנו ושלשו במכתב הלזו וטעם נתנו להכבדת האחרון יותר מהראשון בזה"ל כתבו שמעו מפי חכם אחד מבראד בני הרב מוויטקוב אמרו שנשתדלו בכל עוז לעכב הנשואין בתחבולות שונות. ומכותלי דבריו של ר' יושע הנ"ל מוכח לשמע אוזן שמעו בני מריבה הנ"ל אנו עוסקים בהשג יד התרה מכבודו הרמה והנשאה ובא מורך בלבבם ולא יקשו רוחם כ"כ הרבה כי לא יביטו אחרי משה כהביטם אחרי זולתו יודעים המה עם מי עוסקים ע"כ ידוע ידע אדוני משה אין לנו על מי להשען וזולתו הכל משענת קנה רצוץ ועיקר סמיכתם אם כת"ר יהא בראשון להשלשה ובחתם ידו שנינו וגם הרבה יתנו יד בחת"י אחרי רואים כת"י הקד' והדבר יוצא מפיו הקדוש גם הרב דפה"ק כעת איננו בביתו וצוה על הנגיד מוהר"י קאשינער יודע לכתי ונסעי לכת"ה בהשיגי היתר מאת כבודו ישלח הנגיד מוהר"י לפשרעווארסק באשר הוא שם ויתן גם הוא חותמו ויודה כדברי הרב ע"כ מרוב חיבת חפצם ה"ה הבראדר שהאשה תותר בהתרת כבודו הנשאה ע"כ אנו שולחים במכוון ציר מיוחד ובאמת דעתי היה בעצמי ליסע אך קשה עלי טורח הדרך ואני שואל ומבקש מאת כבודו אדמ"ו לבלתי ידח ממנו נדח וישוב פני ריקה אך למחול עכ"ה והנשאה לכתוב דרך התרה ומאיזה טעמים אף שאין עת כ"כ לחוות דעת פלפולו העמוק ובאם כת"ה יבין אם יום או יומים יעמוד השליח יוגמר הפלפול ג"כ מה טוב ומה נעים כי מגמתם של הנ"ל לשמוע בלימודים חידושי הרב אדמו"ר נ"י אלה דברים אשר דבר משה ובאם לא יוכל לגמור הכל ביום או ביומים במטותא מיני' דמר לשלוח מקדם התרה לבד כיאות ובזה נצא ונבוא עד מקום המוגבל ואח"כ ניקח מידו ונשכח לשם וכבוד אדמ"ו על דעתי כי מרוב הנחיצה וגודל הצורך מהר ימהר יוסף לעשות מלאכתו רץ אחרי רץ וע"כ ימחול מאה פעמי' ע"כ לשום מענה בפי להשיב לשואלי דבר ולמצוה רבה וטובה גדולה יחשב לו לצדקה הכ"ד תלמידו מאזין ומקשיב לקול הוריו ומצפה על תשובתו: הק' יוסף באא"מ שמואל פרוחניק: העתק מגב"ע אשר עלי' סובב השאלה הנ"ל: אנחנו הב"ד ח"מ שמענו מפי נשים נאמנות דפה"ק והעידו בפנינו שהאשה מ' נעחא בת הרבני הנגיד מו' יצחק מפה"ק הגרושה מאשה הרבני מו' אלכסנדר בהרב מו' מנחם מבראד שמשעה שילדה לא התחילה להניק ולדה כלל וביום ד' ו' אדר תקכ"ד ילדה ותיכף ביום ה' למחרתו נפלה לחולי גדול ר"ל לערך שני שבועות ואש קדחה בה מאוד ובערך ששה ימים לא ידעה בין ימינה לשמאלה מחמת גודל קדחת האש אשר בערה בה וכשנתרפאה מחולי זה ניסה רופא פעלשיר אשר בקי במיעוך דדי' אם תוכל להניק הולד ולא יכול להוציא טפה אחת אף כדמעת עין מחמת יבשות וצימוק דדים כל זה שמענו מפי נשים מהימנות דפה"ק והוגבה כדת גם אצלינו ולכל באי העיר גלוי ומפורסם שהיתה חולה האשה הנ"ל כנ"ל: ולראי' באנו עה"ח יום ד' י"ג מנחם תקצ"ד פ"ק לאנצהיט: הק' אהרן זלמן ספיר. הק' בצלאל רוזין. הק' שמואל עשטלינן. וידיע להוי שכל זו המעשה היה כמה שבועות קודם שנתגרשה: תשובה בתר דשאילנא קדמיכון בנידון האשה הגרושה הנ"ל כמבואר בגב"ע מב"ד צדק דיינים מומחים ומובהקים דק"ק לאנצוט איך שנתאמת להם כל הענין בבירור גמור שהעידו לפניהם נשים מהימנות מקהילתם על כל הנ"ל וגם גלוי אצלם ולכל בני העיר ומפורסם שהיתה חולה האשה הנ"ל וכעת שוקד אבי האשה הנ"ל על פתחי פתח עני בדעת כמוני להורות לו האם בתו הנ"ל מותרת להנשא כעת שהוא בתוך כ"ד חודש ללידתה הואיל ומלאכת שמים הוא שלא לעכב נשואין של בת ישראל על מגן היכא שמותרת להנשא ע"פ דין בלי פקפוק ע"כ נזדקקתי להורות כהלכה לש"ש ואען ואומר הנה לפי המבואר בדברי ב"ד הנ"ל לית דין צריך בשש ואין זה בית מיחוש ואין זה צריך לפנים כלל כי זה גלוי וידוע לפני כל יודעי דת ודין ולפני כל תלמוד וצורב ואף לקטנים פחותי ערך כי האשה הזאת מותרת להנשא בכל עת שתרצה כי השולחן כדת ערוך לעיני כל עד שיתפלא מה זו שאילה הצרי אין בגלעד הלא הוא מבואר להדיא באה"ע סי' י"ג סעי' י"א באלמנה דאם פסק חלבה בחיי בעלה ג' חדשים ושכרו לו מינקת בחיי בעלה דמותרת להנשא וזה פשוט וה"ה ומכ"ש בגרושה שנפסק חלבה קודם שנתגרשה ושכרה לו מינקת שמותרת להנשא וע"ש בח"מ ס"ק י' ובב"ש שם ס"ק כ"ז מבואר להדיא דאם לא פסק החלב אלא נתנה למניקה אז צריך ג' חדשים שהוא שיעור שע"פ הרוב נפסק החלב לאחר ג' חדשים אבל באם פסק חלבה מחמ' איזה סיבה אפילו נתנה בנה למניקה יום א' מהני וא"כ בנד"ד הרי נפסק החלב כמה שבועות קודם שנתגרשה ונתנה למניקה וא"כ בוודאי דמותרת להנשא וכ"ש שלא התחילה להניק כלל וגם אם לא היה מנוסה שנפס' חלבה כמבואר בגב"ע של הבד"צ הנ"ל הדעת נותן ששני חדשים שלא הניקה קודם שנתגרשה ולא התחילה כלל להניק בצירוף החולי הנ"ל שני שבועות בוודאי דהוי כמו ג' חדשים באשה שכבר הניקה והי' בריאה ומכ"ש שנתנסה הדבר ועיין בתשובת זקני רבינו הרמ"א ז"ל סי' קכ"א דאף בגרושה מהני ג' חדשים קודם הגירושין אף שבזה י"ל דבשלמא אשה שמת בעלה וודאי דלא נתכוונה לזה שתתן ג' חדשים קודם למניקתו כדי שתוכל להנשא אח"כ דלא ידעה מתי ימות בעלה משא"כ בגירושין יש לחוש כנ"ל דיודעת הזמן שתתגרש בו כמ"ש כל זה בתשובה הנ"ל ואפ"ה מבואר שם בתשובה הנ"ל דמותרת להנשא וא"כ בנד"ד שנפסק חלבה בידי שמים דאין כאן ערמה פשיטא דמותרת והדבר פשוט אצלי כביעתא בכותחא ובוודאי גם הדיינים דחתומים גם המה ידעו דרך ה' דמותרת להנשא בלי פקפוק וקל להבין דכל הרעש הזה משום שהוא מההכרח לשלוח גופא דעובדא למרחקים למקום המשודך ע"כ הוצרך הנגיד להחזיק הדבר דהיינו בירור הדבר וגופא דעובדא כדי שלא יהיה ח"ו בעיניהם כמתעתע אבל אין מן הצורך לדעתי אף לפלפלת כל שהוא רק לרווחא דמילת' למי שלבו נוקפו וירא וחרד לדבר ה' לבל יכשל ח"ו לעבור על גבול שגבלו הראשונים חז"ל ואולי יתירא לסמוך על האמתלא הנ"ל בחשבו אעפ"כ אולי היה החלב חוזרת אחר שנתגרשה אם רצתה להניק ואף שהוא חשש רחוק מאוד וממש בגדר הנמנע כפי הנשמע אעפ"כ פן ואולי ירך לבבו ולא יסמוך ע"ז ע"כ אני אומר דאל יחוש ואל ידאג כלל ואברר כי ראוי להתיר בגרוש' אף בצירוף קולא קטנה ואף אם ליכא רק יתד קטן לתלות עליו ומכ"ש ביש עמוד גדול כזה הראוי לכתף ולסמוך עליו ראשו ורובו. דהנה ידוע מחלוקת ישינה בין תקיפי קדמאי בין הר"ש הזקן ובין ר"ת ז"ל עיין בתוס' יבמות