השיב משה אבן העזר קח

לביטול הקו' עיי"ש אמנם בעיקר מילתא כו' שם ועוד שאף אם יהי' ממש בדברי המעררין מ"מ אין בדבריהם ממש לפסול את הגט וכו' עיי"ש עוד שם ובדיני ממונות הוא דאמרינן גילוי דעת' מילתא היא וכו' שם עוד כראה שאפילו אם התנה המגרש בתנאי כפול וכו' שם ואע"ג דאכן סהדי וכו' דדעתו ולבו תמיד על התנאי אף שמבטל בפירש אפי"ה דעתו ולבו על התנאי שהתנה קודם הנתינה מ"מ וכו' לא מהני בגט וכו' ויותר מזה וכו' עיי"ש שם ואכתי איכ' למידק בנד"ד וכו' הא כמי ליתא דהא תכן בפר' השולח וכול'. עוד שם גם אין להחמיר עלי' וכו' ועיין עוד שם בתשובה ע"ז בכל התשובה ועיין בתשובת הגאונים בתראי סי' נ"ב התשוב' מבעל הסמ"ע ז"ל ובתשובת ב"ח החדשות סי' צ' מה שהשיב לבעל הסמ"ע ובסי' צ"א מה שהשיב על תשובת מהר"מ ושם נמצא כל מבוקשתינו. ועיין עוד בב"ח על טור אה"ע סי' קמ"ח באריכות ובט"ז סי' קמ"ה ועיין בתשובת הגאון מפראג נ"י בחלק אה"ע ס"ס י"א אף דהוי ודאי אנן סהדי דהא הוכרח לגרש ע"פי פסק והוי כהתנה בתנאי כפול לדעתי' מ"מ כתב דהביטול מהני אף דודאי גם בשעת הביטול אנן סהדי על הביטול עצמו דהוא משום שסובר דאסורה ולא אמרינן דהוי מוטעה א"כ כש"כ הכא דלא הוי אנן סהדי דנותן הגט דוקא אדעתיה שיחזירנה לו דלא עדיף מכל שכ"מ דעלמא דלא הוי אכן סהדי בכך וראיה לזה מהא דאתקן שמואל בגט שכ"מ תנאי כפול ואם אמרינן דהוי אכן סהדי א"כ למה לי התנאי כפול א"ו דלא אמרינן אנן סהדי בזה א"כ מכש"כ דמהני ביטול ומי' בהא דכתב הנודע ביהודא דתנאי כפול א"צ באנן סהדי והביא ראיה מתוס' קדושין דף מ"ט ע"ב עיי"ש הנה שם לא מוכח כן רק בממון אבל לא בגיטין וכן מבואר להדיא בתשובת רש"ל הנ"ל ובתשובות מ"ב הנ"ל ובתשובת בעל הסמ"ע הנ"ל ועוד בתשובות אחרות היוצא מדברינו אלה דבנד"ד הוי גט מעלי' ובפרט כיון שאמר כדרך סתם גט בשכ"מ שאינו כהן א"כ ודאי דג"כ אמר שאם יבגוד אחד בחבירו וכו' ככתוב בסדר הגט: והנה כל הנביאים מתנבאים בסגנון אחד ה"ה המ"ב והסמ"ע והב"ח בתשובתם דביטול מהני אף אם בלבו היפך פיו. וכן כתב מהרש"ל שם בתשובה הנ"ל דהביטול מהני אף דאנן סהדי שבודאי כונתו להיפך והביא ראיות. ועיי"ש מ"ש בשם תשובת מהר"י מעיל צדק' ואני הצעיר אעשה ג"כ סמוכין לדבריהם כיהוד' ועוד לקרא אף שדבריהן אין צריכין חיזוק וכל דבריהם תורה מ"מ אומר אני דבמקומו היא מוכרע מדיני תנאי דבעינן הן קודם ללאו עיין באה"ע בסי' ל"ח סעיף ג' ובהג"ה שם ובחלקת מחוקק ס"ק ב' מ"ש שם בשם הר"ן ועיין בב"ש ס"ק ג' וא"כ מבואר שם דאם אמר השכ"מ תנאי כפול רק שסיים דבריו בהן דהיינו שאמר אם לא מת לא יהיה גט ואם עתי יהיה גט לא מהני התנאי כלל ומעשה קיים והתנאי בטל והיינו משו' דתופסין לשון אחרון שמסיים יהיה גט וא"כ מה התם שמתנה תנאי מפורש ועדיין עוסק בתנאי וגם יהיה גט שאמר קאי אמה שאמר אם מתי ובודאי דאנן סהדי דגם באמרו יהיה גט דלא נתכוון רק על תנאי זה. אעפי"כ אמרינן דהולכין אחר גמר דבריו והיינו ודאי אחר פיו ולא אחר לבו והתנאי בטל ומעשה קיים וא"כ מכש"כ וק"ו ב"ב של ק"ו באם ביטל אח"כ בפירוש דהולכין אחר פיו ולא אחר לבו. ועיין בסי' קמ"ה סעיף ג': ועוד נראה דכ"ע מודי דבטעות כי האי בנידון דידן אין לחוש לגט מוטעה אף להחמיר ע"י זה ואף בלא הביטול דהא טעמי' דהנך דסוברים דחוששין לגט מוטעה אף אם לא התנה כלל היינו ודאי משום דסברי דהוי כאלו התנה בפירוש ואף דלא כפלי' מ"מ סברי דלהחמיר אמרינן דלא בעינן תנאי כפול אבל ודאי דמ"מ לא עדיף מאלו התנה כן בפירוש ולא נתקיי' דיציבא בארעא וגיורא בשמי שמי' וא"כ לפי"ז ודאי דבנד"ד אף להחמיר אין חוששין לגט מוטעה לכ"ע אף לדעת מהר"ם מלובלין ז"ל דהאי ודאי דכ"ע מודו דבעינן תנאי בדבר שאפשר לקיימו ואף להחמיר אין חוששין אם היה תנאי בדבר שאי אפשר לקיימו עיין בב"ש סי' ל"ח ס"ק וא"ו ודבריו נכונים וא"כ טעות זה שהי' סובר דמותר' לחזור לו ע"י נשואין לא עדיף מאלו התנה כן בפי' בתנאי כפול מ"מ התנאי בטל והמעשה קיים דהא הוי התנאי דבר שאי אפשר לקיימו דהא גרושה אסורה לכהן וא"ל דאף שהוא דבר איסור מ"מ הוי אפשר לקיימו כמו ע"מ שתאכל חזיר בסי' ל"ח סעיף ד' בהגה וגם לא הוי מתנה על מ"ש בתורה דלא תנשא ולא תתגרש בגט זה ועוד דמתנה עמ"ש בתורה אינו רק בכוון לעקור כמ"ש התוס' בכתובות דף ט"ו ע"א בד"ה הרי זו מקודשת עיי"ש וא"כ הכא בטועה דלא כיון לעקור י"ל דלא הוי מתנה על מ"ש בתורה מ"מ ז"א חדא דכאן הוי אי אפשר לקיימו דבשלמ' בשר חזיר אפשר שתעבור ותאכל בצינעה אבל נשואין יש לו קול ואנן מי שבקינן להו. ועוד דהא הכא הטעות הוי שהי' סובר שמותרת לחזור לו ע"י נשואין א"כ ודאי דאף אם הוי כן בכל דיני תנאי לא מהני דהא הך ודאי אי אפשר שתהא מותרת לחזור לו דהא גרושה אסורה לכהן ואם תחזור לו ויקיים התנאי א"כ היא גרושה למפרע ואסורה לו וא"כ הוי תנאי שאי אפשר לקיימו והתנאי בטל והמעשה קיים וסברא נכונה היא לפי ענ"ד ובאמת אם מתנה עמה שתהא מותר לה בשר חזיר ג"כ התנאי בטל והמעשה קיים: ולכאורה יש לומר בשלומ' לרוב הגאונים דסברי דאף לקולא אמרי' דבעינן תנאי כפול א"כ שפיר דדוק' דיני תנאי בעינן ולא מפסל משום מוטעה רק בהתנה בדיני תנאי ולא נתקיים דדוקא דומי' דב"ג וב"ר בעינן ואף אם נימא דגם כאן הוי אנן סהדי דע"ד כן נתן הגט שהי' סובר שמותרת לחזור לו וגם נימא דאף בגט היכא דהוי אנן סהדי לא בעינן תנאי כפול דהוי כהתנה בתנאי כפול מ"מ לא עדיף מהתנה בתנאי כפול ובעינן דאפשר לקיימו ואל"כ התנאי בטל והמעשה קיים אלא להסוברים דלהקל לא אמרינן דבעי ת"כ וא"כ יש כאן צד להחמיר להצריכה גט אחר להתירה לעלמ' אם לא היה הביטול דהא ודאי דהנך דיעות סברי דלהקל לא אמרינן דבעינן דוקא דומי' דב"ג וב"ר והא דבעינן תנאי שאפשר לקיימו דבזה כ"ע מודו היינו משום שנא הוא רק מצד הסברא ילפינן כמ"ש הב"ש לדיעה הנ"ל שם בסי' ל"ח ס"ק ו' וא"כ כיון דלדדהו גט מוטעה פסול אף שלא היה בו דיני תנאי כיון דלא ע"ד כן נתן א"כ י"ל דאף בכה"ג דנד"ד הוי גט מוטעה דאף דהוי דבר שאי אפשר לקיימו ולא עדיף מאלו התנה בפירוש מ"מ כיון דבסברא תליא מילתא א"כ י"ל דדוקא בידע שאי אפשר לקיים התנאי שהתנה כגון ע"מ שתעלי לרקיע המבואר בסי' קמ"ג סעי' ח' או ע"מ שתבעלי לפלוני המבואר בסי' ל"ח וכדומה אמרינן דהתנאי בטל כיון דידע המתנה דאי אפשר לקיימו ולא הוי רק פטומי מילי בעלמא משא"כ בטעה בזה שסובר היה שאפשר לקיימו י"ל דהוי תנאי מעליא ואף אם לא התנה כן הוי גט מוטעה: מיהו גם זה אינו ויש לי הוכחה רבה דלא אמרינן הך סברא רק דאף אם הוי טועה וסובר שאפשר לקיימו מ"מ כיון דלפי האמת אי אפשר לקיימו לא הוי תנאו תנאה וא"כ לפי"ז הדרן לקמייתא דלא עדיף מהתנה בפירוש. ומנא אמינא לה דאיתא בכתובות דף נ"ז ע"א האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאין לך עלי שכו"ע וכו' שם פלוגתא דר' מאיר ור"י שם בתוס' ד"ה הרי זו מקודשת שהקשו קושיא עצומה לר' מאיר דלמה מקודשת פי' לדבריהם דאם המתנה ע"מ שכתוב בתורה תנאו בטל מ"מ הוא לא קדשה רק אדעת' דהכי כיון דהתנה בתנאי כפול. ותרצו כיון דיליף מב"ג וב"ר א"כ גם להא יליף דלא להוי מתנה ע"מ שכתוב בתורה עכ"ל. וקשה לי קושיא עצומה דלר"י דלא יליף מתנאי ב"ג וב"ר כדמוכח בב"מ דף צ"ד ע"א עיי"ש א"כ בעונה דמודה ר"י לר"מ כדמשמע מדבריו דאמר בדבר שבממון וכן קיי"ל בש"ע סי' ל"ח סעיף ה' בלי חולק קשה לדידי' קושית התוס' דלמה מקודשת וע"ז לא שייך תירוץ התוס' דהא ר"י לא יליף מב"ג וב"ר. וא"ל דבאמת ר"י לא סבר בעונה רק דהתנאי בטל ולכך אמר בדבר שבממון אבל סובר דאינה מקודשת כיון דתנאו בטל ודלא כר' מאיר והא דקיי"ל בש"ע דבעונה תנאו בטל ומקודשת היינו משום דאנן קיי"ל כר' מאיר בתנאי דילפי' מב"ג וב"ר וא"כ שפיר מקודשת כתירוץ התוס' ז"א דמדפליג ר"י ואומר תנאו קיים ולא פליג לומר ואינה מקודשת ש"מ דמודה לר"מ בהא [ועוד איך שייך לומר בדבר שבממון תנאו קיים פי' דאינה מקודשת תנאי למה דמשמעו דאמר כל השלשה] וכן משמע מדברי הר"ן שם ועוד דעכ"פ לא הוי לכתבו (בש"ע) בפשיטות כיון דלהי"א שם בסי' ל"ח סעיף ד' ראוי להיות לפי"ז רק ספק מקודשת: והנ"ל בזה דיש לישב קושי' הנ"ל בטוב טעם דהא קשה מה מקשו התוס' על ר' מאיר למה תהיה מקודשת נימא דהיינו משום דהתנאי הוא בדבר שאי אפשר לקיימו דהא מחויב לה מדאורייתא ואף דמ"מ יכולין הם לקיים דהוא יעבור כמו בבשר חזיר והיא לא תתבע אותו מ"מ שלא יהיה לך עלי משמע שלא יהיה לה שום חיוב עליו דהיינו שלא יתחייב לה וזה אי אפשר שתתקדש לו ולא יהיה מחויב דמ"מ מחויב ועומד הוא לר"מ כיון דמתנה על מ"ש בתורה וכמ"ש לעיל הסברא בנד"ד ולענין שיהיה מותר לה בשר חזיר מי' ז"א דודאי התנאי מה שלא יהיה מחויב לה אפשר לקיים דאף דלא אזיל החיוב מיני' ע"י תנאי זה מ"מ יכולה היא שתפטרנו ותמחול לו כמ"ש התוס' בדבור הנ"ל לקמן דמחילה שלא ע"י תנאי ודאי מהני וא"כ עכ"פ אפשר לקיי' תנאי זה שלא יתחייב לה רק דעכשיו התנאי בטל משום דהוי מתנה עמ"ש בתורה וא"כ למה מקודשת ושפיר הקשו התוס' ומי' היינו דוקא בשאר כסות דאתיהיב למחילה אבל בעונה הא כתב הר"ן והביאו הבאר הגולה והט"ז שם בסי' ל"ח דצערא דגופי' לא אתיהב למחילה א"כ אי אפשר שלא יתחייב לה לכך לק"מ קושית התוס' למה יהא מקודשת דהא תנאי שאפשר לקיימו בעינן לכ"ע אף למאן דלא בעי תנאי כפול לכך לר"י דמודה בעונה לק"מ כנ"ל ומדברי הר"ן הנ"ל נ"ל להוכיח דלא כהב"ש שם בסי' ל"ח ס"ק י"א דאם מתנה שתפטרנו מן העונה דהוי תנאי עכ"ל דהא לר"י כל מאי דמהני ביה מחילה מהני ביה תנאה ולא אמרינן דהוי מתנה על מ"ש בתורה ואם גם עונה ניתן למחילה א"כ הוי מהני ביה תנאה א"ו כמ"ש הר"ן הוא עיקר ואם כן אף על מנת שתפטרנו לא מהני. ואף שכתב הב"ש כן בשם התוס' אין ראיה מדברי התוספת דיש לומר דהתוספות לא כתבו כך רק אשאר כסות אליבא דר"מ עיי"ש ועונה אגב שיטפי' דלישנא. ואין להקשות הא קיי"ל בסי' ע"ו סעיף וי"ו דיכולה למחול לק"מ דעיין שם בסעיף ה' ושם בב"ש ס"ק ז' דאם נתנה לו רשות מעצמה מהני מחילתה אף לעולם אבל ע"י פיוס לא דהגיע התורה לסוף דעתה דאינה מוחלת בלב שלם ולא מפטר בכך לעולם מ"כ תוכן דבריו בשינוי הלשון וא"כ כיון דהוא מתנה עמה שתפטרנו והיא מוכרחת בכך מחמת התנאי א"כ אף אם תפטרנו לא מפטר ואף אם אמרה שמוחלת בלב שלם דגרע מע"י פיוס כנ"ל וא"כ אי אפשר לקיום התנאי כנ"ל וא"כ לפי"ז אם אמרינן בנידון דידן דנעלם ממנו דגרושה אסורה לכהן לא אמרינן דבטל התנאי משום דאי אפשר לקיימו כיון דהוי סובר דאפשר לקיימו א"כ עדיין נשאר קושית התוס' על ר' יהוד' למה מקודשת כיון דהתנאי ע"מ שאין לך עלי עונה לא נתקיים ואי משום דהוי שאי אפשר לקיים דאי אפשר דמפטר דלא מהני תנאה דהוי מתנה על מ"ש בתורה וגם אם תמחול לא מהני כיון דכבר התנה מ"מ וכי כ"ע דינא גמירי דידעי דאף שהתנה לא מהני וגם אם תמחול לא מהני דילמא סובר דכיון דהתנה פטור או דאם תמחול יפטר וא"כ לפי דעתו אפשר לקיימו ואיך נימא