עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryהשיב משה אבן העזר

השיב משה אבן העזר קד

Heshiv Moshe Even Haezer 104 · השיב משה אבן העזר · free full Hebrew text

Open in the reader →

אביו שאנו יודעין אותו אח"כ נתברר דאביו נק' בשם אחר דבכה"ג לסברתי הרי זה דומה ממש להוחזק עצמו בשם שלא הי' לו מעולם משא"כ לסברת הרא"ש ג"ז איכו דומה דלעצמו יש לו יכולת לשנות שמו א"כ אשר פיו יקבנו ונתחזק בו ראוי לכתבו כי הוא שמו אבל באביו אין לו יכולת לשנוהת שמו ולא נשתנה שתו של אביו מש"ז שהוא שיקר בו לכך נקט הרא"ש טעם זה שהוא טעם כולל כנ"ל ברור בדעת הרא"ש. אבל בנד"ד חוברו יחד הטעם של הרא"ש ז"ל והטעם שלי והוא נכון בבס"ד: והנה מה שכתבתי דאולי מ"ש הב"י כו'. דאף בהוחזק השם פסול היינו דוקא במומר שהיה דר מקודם באותו העיר והיו יודעים שמו האמיתי כו' עכ"ד הנה זה אינו דהלא בתה"ד בפסקים וכתבים סימן קל"ח מבואר דאיירי בהוחזק ומשם אמיתי לא היה יודע רק איש אחד ועיי"ש ומה שנתקשה לכם דכאן במקום הכתיבה והנתינה יאמרו שאין זה המגרש ומש"ז כתבתי דצריך להחזיק עצמו מחדש קודם כתיבת הגט בשם האמיתי של אביו עכ"ד הנה מסתימת הפוסקי' לא משמע כן דכתבו סתם דאם כתב שם אביו כמו שהוחזק פסול וממילא מבואר דצריך לכתוב בשם האמיתי ואי הוי צריך לזה תקנה להחזיק חזקה אחרת קודם הכתיבה לא הוי שתקו הפוסקים מלפרש ובפרט בארחות חיים בתשובות שאלה אל הר"ש ז"ל המובא בב"י באה"ע בסימן קכ"ט שהוא דיעה המובא בש"ע דאם נשאת לא תצ' דאיירי בהוחזק כמו שמפורש שם בתשובה ההיא וז"ל מאחר שהחזיק שמו ושם אביו כן במדינה וכמ"ש זקיני הרמ"א זצ"ל בעל דיעה ההוא אעפ"כ כתב שם וז"ל ואם לא מפני שנשאת האשה כו' הייתי מסכים לרדות הרשע לכופו שיתן לה גט בשם שברור לו לאביו עכ"ד ולא כתב כלל להחזיק מחדש לעקור החזקא קמייתא לכך נ"ל דדעת הפוסקים דבכה"ג שמחזיק עצמו בשקר והשם אינו חל כלל א"כ מכאן ולהלן וודאי לא יקראנו בשם זה וזה א"צ לבאר ולפרש כלל דודאי שארית ישראל לא ידברו כזב א"כ תיכף כשנודע האמת בטל מה שהחזיק וכמאן דליתא דמי דמילתא דתמיה מדכר דכירי אינשי ומלחשי אהדדי וחברך חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית לי' ומתפרסם ובוודאי תיכף כשנודע כל הקרי' הומה שהחזיק עצמו בשקר אבל בשם של עצמו שהחזיק בו הרי אינו בטל אף כשנתוודע שיש לו שם אחר דהרי יכול לשנות שמו וגם מכאן ולהלן יקראנו כאן בו וודאי כשלא נכתב יאמרו הרואים כאן שאין זה המגרש כנ"ל ברור בדעת הפוסקי' להלכה ועוד נראה לי לומר דבכה"ג שהחזיק עצמו בשקר והשם אינו חל כלל תיכף כשנתגלה השקר בטלה חזקת' וכמאן דליתא דמי וליכא למיחש להרואים דשקר אין לו רגלים ואין לו שום קיום תיכף ברגע כשיוצא האמת מתבטל השקר ובוודאי יתוודע לכל שהחזיק עצמו בשקר משא"כ בשם עצמו דחל השם שמחזיק עצמו בו ואינו שקר למפרע אם לא יכתבנו יאמרו שאין זה המגרש דקושטא קאי ושיקרא לא קאי וברית כרותה שתיכף כרגע בעת התגלות האמת מתבטל השקר וזה אצלי פירש הפסו' שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר שפירשו לשון רגע והוא תמוה דעינינו רואות דאית לשון שקר מתקיימת עידן עידנים זמן זמנים טובא בעוה"ר ועיין בזוה"ק פ' תשא דף קפ"ח מה שהשיב ר' אלעזר להגמון שפת אמת כוננת לא כתוב אלא תכון ועי"ש דבריו הקדושים כי נעמו אך לא השיב כלום בסיפא דקרא ועד ארגיעה לשון שקר ואומר אני ברתת ובזיע דבר זה נפתח בגדולי גדולים ר' אלעזר בר"ש ונסתיים בקטני קטנים יתוש כמוני דהסיפא קאי על הרישא וזה מאמר האמת ועד ארגיעה ר"ל רק עד הרגע הראשון שאני מתגלה הוא קיום של לשון שקר אבל תיכף בזו הרגע שאני מתגלה שוב אין לו קיום להשקר והשתא א"ש מה דאמר ארגיעה באלף וזה ברור ואמת בס"ד: וכן נראה ברור דעת הפוס' בזה דודאי תיכף כשנודע כל הקרי' הומה שהחזיק עצמו בשקר וזה אין צריך לפרש כלל שמכאן ולהלן לא יקראנו בשם זה דשארית ישראל לא ידברו כזב משא"כ בשם של עצמו יכול לקרוא אותו גם מכאן ולהלן בשם זה דכיון שהחזיק עצמו כן הרי חל עליו באמת כנלע"ד ברור להלכה אבל למעשה מפני חומר א"א וודאי אמרינן וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה וודאי דצריכין אנחנו למעבד כל טצדקי דמצינו כדי להסיר כל הפקפוקים וודאי יפה דנתם שימתינו שלשים יום עד שיוחזק מחדש וגם אם היה בא לידי מעשה כזה ודאי ג"כ הייתי דן למעשה כן וגם להכריז בפומב' באותן שלשים יום בבה"כ ובהמ"ד הקדושים כמה פעמים בימי הכנה להודיע שאותו פלוני שהחזיק עד עתה שם אביו יששכ"ר בע"ר הוא בטעות ושמו האמת הוא דוב בע"ר ובזה יוסר כל הפקפוקים ואין שטן ואין פגע רע ושלום על ישראל ועל דייני ישראל דברי ידידכם א"נ אוהב נאמן לכל ישראל הק' משה טייטל בוים בהמנוח מוה' צבי הירש זצק"ל הכ"מ חונה בק"ק אוהעל והגליל יצ"ו: סי' ע"ד מה שנכתב בהגט יששכר בשני שינין כמו שהוא בב"ש ובשאר פוסקים אין לפקפק ולומר דאולי הוא דוקא בשאר מדינות שקורין לתורה בשם יששכ"ר וכן חותמין א"ע בשני שינין אבל בפולין שקורין לתורה בשם ישכר וכן חותמין א"ע א"כ כן ראוי לכתוב בגט דז"א דהכי הוא שם הקדש לשם בע"ר ושם הקדש לא מצינו בחד שין בשום מקום ומה שקורין בתורה הק' בשם ישכר הוא מטעם הכמוס ומזה שקורין בתורה נשתרבב המנהג בארץ פולין לקרוא לס"ת כן ומזה נשתרבב לחתום כן והוא רק קיצור השם ואין לכתוב רק עיקר השם ולא הקיצור ואינו דומה לשם יהודא דיש דנקראו לו כן ע"ש כללות האומה ע"ש הפסוק איתי גוברין יהודאין ולא נעלם מעיני דברי הגאון בעל נו"ב בתשובות החדשות בחלק אה"ע סי' ק"ז שדבריו מטין לומר שבמדינות פולין ראוי לכתוב בחד שין וכתב וזה לשונו ומה בכך שלא מצינו בכל תנ"ך רק בשני שינין כיון שחתימתן ועלייתן לתורה הוא בחד שין עכ"ל ובעיני יפלא כיון שאינו שם לעז דהא יש לו כינוי בער א"כ הוא שם הקודש ושם קדש ישכר בחד שין לא מצאנו וראינו בתנ"ך וברור כשמש דנקראו כולם על שם יששכר ובחד שין הוא רק קיצור השם כנלע"ד ברור ומ"מ לא מלאנו לבי לעשות מעשה נגד הגאון הנ"ל רק שיש לי קבלה בבירור מהגאון מהו' צבי הירש מייזלש אב"ד דק"ק זאלקווי זללה"ה. שהורה כן הלכה למעשה בכל הגטין ששם המגרש ישכר בער לכתוב בשני שינין וכן נמצא ג"כ תשובה כ"י אצל הרב הגדול מהו' הירץ אב"ד דק"ק ראוו' הנקרא ר' הירץ ר' איסרס מהגאון מהר"מ חריף אב"ד דק"ק לבוב: תשובה עה שלום וישע רב לכבוד ידידי הרב המופלג המפורסים מהו' יוסף הלוי נ"י לנצח האב"ד דק"ק סעטשין ואגפי'. הנה ביום בא מכתבו ק' אלי מהב"ד היתי טרוד להשיב לשואלים מרבנים הסמוכים ג"כ בדברים נחוצים מאוד ג"כ בדיני גט ובדיני בכור בזה"ז ואחר שהשבתי להם בעזה"י פניתי מעט לעיין במכתבו ק' וזה דבר התשובה מ"ש בענין שינוי השמות לא ידעתי מקום הספק כי מבואר היטב בש"ע ובאחרוני' באה"ע בסימן קכ"ט סעיף ד' ושם בסעיף ט"ו ט"ז לפי המבואר דיש לכתוב שם מקום הנתינה לעיקר ועל שם מקום הכתיבה דמתקרי וקיצור השם א"צ לכתוב כלל ע"כ שאבסיל א"צ לכתוב כלל כי היא רק קיצור השם משבתאי או משבתי אף שיש בו יותר אותיות בשאבסיל מ"מ הוי כמו קיצור השם כמו בבילא בילטא ואהרן ארנין פרץ פרצין המבואר בפוס' דקיצור השם ואריכות השם דין אחד להם וכשם שא"צ לכתוב קיצור השם ככה אין צריך לכתוב אריכות השם וכן איתא להדיא בספר עזרת נשים חברו הגאון בעל ספר גט פשוט שם בשמות גטין באות ע' בשם עזריא עי"ש וזה פשוט וברור ואף לדעת מהרש"ל בכינוי יעקל ליעקב משום דיש לו שם קודש אחר ג"כ דהיינו אליקום אין לומר דכאן נמי יש לו לכינוי שאבסיל שני שמות שבתאי ושבתי דשבתי מכנין אותו ג"כ לפעמים כך מלבד דיש לחלק הלא בל"ז בנידן דידן שנכתבים שני השמות שבתאי ושבתי בודאי א"צ לכתוב שאבסיל דבשלמא התם אם לא נכתב יעקל רק יעקב יש לחוש דאותן השומעין מקריאת שמו יעקל יסברו דשם הק' שלו אליקום והוי שינוי השם אבל הכא למאי ניחוש לה הלא נכתבין שניהם שבתאי ושבתי וז"ב ולפ"ז יש לכתוב בנ"ד שבתי המכונה שעפטיל דמתקרי' שבתאי וז"ב בלי שום ספק ושעפטל מסתמא כותבין בלא יו"ד כמבוא' בב"ש רק אם יאמר המגרש בוודאי שחתם א"ע שם במקום הנתינה תמיד שעפסיל ביו"ד יכתבו ביוד והנה ע"ש דאין צריך לכתוב הכנוי שאבסיל אל תשיבינו מהא דמבואר בב"ש בשבתי שיש לו כינוי שעפסי דמסתמא כותבין ביו"ד אחר הסמך עי"ש אלמא דכותבין הכינוי הנ"ל וכן כתב שם הב"ש שעפס הוא כינוי לשבתי עכ"ד אלמא דכותבין ולא אמרינן דקיצור השם או אריכות השם הוא דשאני שעפס או שעפסיל דאין הנקודות שווין דשבתי הברתו הוא בפתח ושעפס או שעפסיל הוא בסגול אבל שאבסיל הברתו ג"כ בפתח על כן הוא רק קיצור או אריכות השם והחילוק הנ"ל מבואר בט"ז ובב"ש באות א' של שמות אנשים בכינוין של אברהם ובאות ב' של שמות נשים בשרה שארקא עי"ש שהאריך קצת בזה עיי"ש ויותר נראה דמה שקורין העולם אותו שאבסיל כמ"ש מעלתו הרמה לא שאבסיל הוא רק שבתיל דהא במבטא אי אפשר להכיר בין זה לזה וכתיבה אין כאן דהא אינו חותם עצמו כך רק שקוראין אותו העולם א"כ אין היכר כלל והוי רק קיצור השם משבתאי או קצת אריכות משבתי כמו שלומיל משלמה או אברמיל מאברהם וזה ברור לדעתי דבאמת לא נשמע מעולם שיהיו העולם קוראין לאדם בשם שבתאי אף אם חותם עצמו שבתאי ועולה לתורה כך מ"מ המון עם קוראים לו או שבתי או שבתיל וכדומה ועוד הלא בנ"ש באות ש' כתב ג"כ טעם על מה שכותבין כינוי שעפסיל לשבתי ולא אמרינן דהוי קיצור השם כתב הטעם בנחלת שבעה שם בשם מהרש"ל משום שהכינוי מורה בלשון אשכנז על שם כבש שקורין שעפסיל ואינו דומה ממש לקיצור השם עכ"ל ונראה לי דמ"ש מהרש"ל ואינו דומה ממש לקיצר השם אין כוונתו משום ה"ט גופא דאמר משום שמורה על שם כבש מן הצאן ולכך לא הוי קיצור השם רק נראה דמ"ש ואינו דומה ממש לקיצור השם הוא טעם נוסף על מה שכותבין הכינוי הנ"ל משום דאינו דומה ממש לקיצור השם רצה לומר כמ"ש משום דאין הנקודות שווין כנ"ל ונראה מדבריו שם דגם שעפטיל דכותבין הכינוי הוי ג"כ האי טעמא גופא דבשעפסיל ונראה דשעפטיל ושעפסיל אחד הוא רק שנשתבש קצת הלשון ונתחלף סמך בטית כמו שהוא הדרך בשמות גם טעם זה דאין הנקודות שווין יש ג"כ בכינוי שעפטיל ועוד נ"ל דשעפטיל בל"ז ראוי לכתוב משום דהוי כינוי ג"כ ודוד ויעקב כמו שכתב הב"ש באות שין של שמות האנשים א"כ הוי כמו כינוי יעקל לדברי מהרש"ל וכמו שכתב הטו"ז בכינוי שלמקא לשלמה דכותבין משום דהוא כינוי נם כן לשלום עיי"ש ונחזור לענינינו דשעפסיל הוא נקרא על שם כבש משא"כ שבתיל או שאבסיל דהכבש אינו נקרא כך והנקודות שווין עם עיקר השם ודאי דלא הוי רק קיצור השם או אריכות השם וא"צ לכתוב כלל ואולי אפשר באקלים או במחוז שלכם נקרא כבש מן הצאן שאבסיל אז יש ספק קצת אם הוי קיצור השם וכבר כתבו הפוס' דבספק קיצור השם או כינוי דכותבין הכינוי' אם כך