השיב משה אבן העזר קג

הואו שהוא מורה על תנועת החולם והשוריק והיוד שמורה על תנועת החיריק והצירי לא הוי דינ' הכי. עכ"פ בא' המורה על הפתח כולן הרא"מ והרשד"ם ומהריב"ל שוין לטובה שאינו פוסל בדיעבד דהלא הרא"מ מכשיר אפי' בחסרון אלף השורש כיון שאינו ניכר במבטא א"כ בנד"ד ודאי אין פסול א"כ אף לכתחילה יש לכתוב כן בנד"ד שלא לטעות בשם מאטל. ובאמת שם תנועת האלף יותר ניכר. וז"ב לדעתי כשמש בס"ד. וכן מבואר במכתב מאליהו שער ד' בשמות האיש והאשה סי' כ"ה. והנה בב"ש במהדורא קמא בסדר הגט כתב וז"ל מטא מטל כן יש לכתוב אם קורין המם בפתח ממש ומייטי מייטלין אם קורין המם נוטה לפתח יש לכתוב כן עכ"ל. אלמא דבפתח ממש אף שמושך א' כתב לכתוב מטל. והיינו ודאי מטעם דאמרן. וידוע דבהרבה מקומות הלשון במ"ק מנהיר עיני חכמים בהלכה יותר ויותר ממה שהוא במ"ב: שאלה עג מאורן של ישראל. שר התורה אביר הרועים אלוף מגדיאל. הואיל באר התורה בע' פנים איש חי ורב פעלים מקבציאל. ניהו כבוד גאון עוזינו מופת דורינו הגאון הגדול החריף ובקי המפורסים לשבח בוצינא דנהורא קדישא חסידא ופרישא קדוש קדוש יאמר לו כק"ש מוה' משה נרו יאיר וכסאו כשמש נגדו: הנה מעשה בא לידינו באיש אחד ששמו יוסף בן כה' בע"ר ודר פה בעירינו זה שנתים והנה אביו של זה האיש יוסף היה נקרא לתורה וחותם שמו בשטרות בשם הקודש דו"ב והמכונה בע"ר כן החזיק שמו כל ימי חיותו על האדמה זולת בנו יוס"ף הנ"ל שבנה שם הקודש של אביו בשם יששכ"ר המכונה בע"ר כללו של דבר האב היה עולה לתורה וחותם במקום דירתו בשם הקודש דו"ב ומכונה בע"ר והבן החזיק שם אביו פה בעירינו זה שנתים בשם יש"כ"כ"ר ומכונה בע"ר וכעת נתגלגל הדבר שהאיש יוס"ף צריך לגרש אשתו ונתוודע הדבר לפני הב"ד זה השינוי בשם הקודש של אביו וכפל מחלוקת בין חכמי העיר לענין כתיבת הגט: מקצת חכמי העיר אומרים כי דין זה דומה למה שהביא הטור באה"ע סימן קכ"ט בשם תשובות הרא"ש והובא בש"ע ג"כ והסכים גם הרמ"א באחד שהיה שמו יוסף בן שמעון והימר אביו ושינה שמו בשם יוסף בן שמואל ולאחר זמן גירש את אשתו בשם זה יוסף בן שמואל וכתב הרא"ש שהגט פסול כי אין אדם רשאי לשנות שם אביו והרואה גט זה יאמר שאין זה בעלה של זו וכתב הבית יוסף בשם כתבי מהר"יא. דאף בהוחזק בשם זה יוסף בן שמואל שלשים יום אפ"ה הגט פסול דאין אדם רשאי לשנות שם אביו עכ"ד ולזה הסכים הטור והב"י וש"ע ורמ"א א"כ ממילא בנדון דידן ממילא דינא הכי שהרי זה מבואר בראשונים ובאחרונים כי שם הקודש העולה בו לתורה וחותם בשטר הוא עיקר השם א"כ כיון שזה האיש כ"ה בע"ר כל ימיו הי' עולה לתורה וחותם בשטרות במקום דירתו בשם הקודש דו"ב ומכונה בע"ר רק בנו שינה כאן שמו הקודש של אביו בשם יש"ש"כ"ר המכונה בע"ר ועשה השינוי בשם העיקר של אבו אף שלא נעשה שינוי בשם המכונה דהיינו בע"ר מ"מ כיון שנעשה השינוי בשם העיקר בוודאי לא מהני השינוי הזה ואף שהחזיק פה ב' שני' יששכ"ר בע"ר מ"מ הוי זה בכלל המשנה שם אביו דלא מהני אף בהוחזק שלשים יום כמ"ש הב"י בשם כתבי מהרי"א וצריך לכתוב בגט יוסף בן דו"ב המכונה בע"ר כי זה שם העצם והאמתי של אביו ואין לומר דשאני הכא בשלמא גבי נדון הרא"ש לענין שמעו"ן ושמוא"ל כי שני שמות הללו מחולקים הם לגמרי אבל הכא הלא מי שהשם הקודש שלו הוא דו"ב או יששכ"ר יש כנוי חד והוא השם בער הוא כנוי לשני שמות הללו ויודעים העולם מי שנקרא בשם בע"ר שם הקודש שלו דו"ב או יששכ"ר א"כ אין זה שנוי זה ליתא כיון דשם הקודש הוא עיקר מה מהני לי שם הכנוי כיון דלענין עיקר השם הם שמות מחולקים כי שם דו"ב ושם יששכ"ר הם חלוקים כמו שמעו"ן ושמוא"ל ומה יועיל שם הכנוי לעיקר השם ובוודאי תדין נותן שצריך לכתוב בגט יוסף בן דו"ב ואף שהוחזק בכאן ב' שנים בשם יששכ"ר רק דעדיין יש להסתפק דילמא הא דכתב הב"י בשם כ' מהר"יא דאף בהוחזק שם שמואל הגט פסול היינו במומר שהיה דר מקודם באותה העיר והיו יודעים ששמו שמעון רק אח"כ שהימר ושינה בנו שמו לשם שמואל מחמת בושה והעולם הניחו לו לשנות שם אביו שהי' יודעי' שמחמת בושה עושה כן אבל אח"כ בגט הוצרך לכתוב שם האמת שהוא שמעון אשר היה מוחזק בעיר מקדמת דנא ואין בזה חשש כלל שהרי העולם יודעים ששמו של המומר היה שמעון רק בנו מחמת בושה הוחזק שם אחר דהיינו שמואל א"כ ליכא חשש דהרואה יאמר שחין זה בעלה אף שהחזיק בשם שמואל זה זמן רב דמ"מ באותו העיר היה יודעים ששמו של אביו היה שמעון רק מחמת בושה שינה שמו אבל בנדון דידן הרי פה גרויס וארדיין לא היו יודעים כלל ששם הקודש של זה האיש כ"ה בע"ר הוא דו"ב רק בנו החזיק בכאן שם אביו בשם יששכ"ר א"כ אי יכתבו כאן בגט יוסף בן דו"ב יש לחוש שיאמרו שאין זה בעלה של זו שהרי בכאן לא יודעים העולם כלל משם דו"ב רק במקום דירת אביו הוחזק בכך מעולם בשם הקודש דו"ב א"כ יש לחוש כאן על מקום הכתיבה שיאמרו שאין זה בעלה וכמ"ש הרא"ש והטור גופי' לענין יוסף בן שמואל ואכתי לא יצא מהך חששא כאן במקום הכתיבה שיאמרו שאין זה בעלה כיון שהוחזק בכאן בשם יששכ"ר ובשם הקודש דו"ב אין יודעים העולם כאן רק שם במקום דירה הוחזק בכך מעולם ע"כ לצאת גם מהך חששא ומספק הזה אמרנו שימתין עוד שלשים יום ויחזיק שמו גם כן בכאן במקום הכתיבה בשם יוסף בן דו"ב וידעו העולם שהחזקה ראשונה כה היה בטעות וזה השם הקודש דו"ב הוא אמתי והיינו שיקרא לתורה ויחתום בשטרות בשם יוסף בן דו"ב ויהיה עולה לתורה כל שלשים יום בבה"כ ובעהמ"ד בשם יוסף בן דו"ב ובזה יתבטל שם הראשון ויוחזק בשם האמת ובזה יצאנו כל החששות. כללו של דבר שצריך לכתוב בגט יוסף בן דו"ב וגם צריך הוחזקה שלשים יום ואי יכתבו בגט יוסף בן יששכ"ר הגט פסול זה הוא דעת מקצת חכמי העיר. אמנם מקצת חכמי העיר אומרים להיפך שצריך לכתוב בגט יוסף בן דו"ב דמתקרי' יששכ"ר המכונה בע"ר כך צריך לכתוב בגט ואומרים הטעם משום דבמקום דירה הוחזק שמו דו"ב וכאן במקום כתיבה הוחזק שמו יששכ"ר צריך לכתוב הך ב' שמות בגט ואין זה בכלל שינה שם אביו חדא דאף גבי נדון הרא"ש והטור לא הי' פסול רק הואיל וכתבו שם שמואל בלבד אבל אי היו כותבין שם שמעון דמתקריא שמואל היה כשר א"כ בנדון דידן נמי יש לכתוב כן ואת"ל דגבי נדון דרא"ש אי היו כותבין שמעון דמתקרי' שמואל היה ג"כ פסול מ"מ גבי נדון דידן כיון דלשם יששכ"ר ולשם דו"ב יש להם כנוי אחד והוא שם בע"ר והשם המכונה הוא נכתב ג"כ בגט א"כ אין זה שנוי אי כותבין יששכ"ר כיון דעכ"פ העולם יודעים שזה שם אביו הוא בע"ר ליכא למיחש שהרואה יאמר שאין זה בעלה אף שכותב שם יששכ"ר בגט עכ"ד קצת חכמי העיר ואנחנו סותרים דבריהם דגבי נדון הרא"ש אי היו כותבין שמעון דמתקריא שמואל היה ג"כ פסול והשם הכנוי אין מועיל ג"כ כיון דעיקר השם הוא שם הקודש וכל מה שיש להשיב עליהם הוא מבואר לעיל במענה ראשונה ואין צריך לכפול הדברים ועתה אין אנו יודעי' כדת מה לעשות בגט זה ונעשה פשרה והוסכם אצלינו שנכתב לכבודו הרמה וכל אשר הוא יורה אותנו אותו נעשה ולא נעשה שום מעשה עד אשר יגיע לנו תשובה מכבודו הרמה ע"כ נבקש עוד הפעם שישא פנים וישיבונו מהר הכ"ד הכותב בעד כולם צבי הירש במה' דוב בער הלוי הורויץ ממיקאלאש" הק' ראובן במ"ה משה זלה"ה: תשובה בירך לקחתי ובירך אשיב להשואלים כענין. מהרה יזכו לבנין ה"ה התורנים המופלאים ומופלגים בתורה ה"ה החכם. כקש"ת מהו' צבי הירש הלוי הורוויץ ומהו' ראובן ושאר חכמי העיר השואלי' נ"י כא"א לפי מדריגתו ומעלתו שוי"ר: הנה בדבר הגט אשיב לשואלי דבר ה"ה החכמים שהורו דיש לכתוב בגט בן דוב דמתקרי יששכר המכונה בע"ר ודאי אין רוח חכמים נוחה מהוראה הלז דהא לשיטתם שמחזיקין אותו השם שהחזיק בכאן לאביו ג"כ לשם היה להם לומר להיפך יששכר דמתקרי דוב דהא אם יש לו שני שמות א' במק' הכתיבה וא' במקום הנתינה הוי הדין דיכתוב שם הנתינה ועל שם מקום הכתיבה יכתוב דמתקרי ואם היפך שכתב שם מקום הכתיבה עיקר ועל מקום הנתינה דמתקרי כתב זקני הרמ"א בסימן קכ"ט סעיף ד' בהג"ה דפסול וכש"כ כאן דמקום הכתיבה והנתינה א' הוא בוודאי דשם מקום הכתיבה והנתינה צריך לכתוב לעיקר השם והשם של מקום אחר בדרך טפל וכשכותבין דמתקרי על שם מקום הכתיבה והנתינה אכתי לא ניתקן המראית עין דכאו שיאמרו אין זה המגרש דהא עיקר השם של אביו נכתב בהגט לטפל ואם כה יאמרו שיש באמת לכתוב כן בן יששכר דמתקרי דוב הלא זה וודאי אינו דהא עיקר הפסול של זה הגט שנכתב בו שם אביו כאשר החזיק המגרש בו קודם הכתיבה באותו מקום שנכתב וניתן אף שלא נודע קודם הכתיבה והנתינה משם אחר של אביו הוא כמבואר בתשובת הרא"ש כלל י"ז סי' י"ב וזה לשונו אף אם יוכל אדם לשנות את שמו ולקרא לו שם אחר כדאמרינן שלשה דברים מבטלין את הגזירה כו' ויש אומרים אף שנוי השם אבל שם אביו האיך יוכל לשנות עכ"ל הרי מבואר כיון דאינו יכול לשנות שם אביו לאו בכלל שם הוא כלל מה שהחזיק נגד האמת והא דמסיים שם הרא"ש דיאמרו הרואים שאין זה המגרש עכ"ל כוונתו דלא נימא כיון דאם לא נכתב שם אביו כלל כשר א"כ אף בשינה כשר לזה אומר דשינה גרע דיאמרו הרואים כו' וז"ב א"כ כיון דלא בכלל שם הוא כלל א"כ איך יכתבנו בגט לעיקר או לטפל הא לאו שם הוא כלל ואיך יכתוב בגט שם אביו יששכר או דמתקרי יששכר הא אביו בעצמו לא נקרא כן בשום מקום רק המגרש החזיק עצמו כאן בשם יששכר והוא אינו יכול ליתן לאביו שם חדש ובמקומו שקורין לאביו בעצמו לא נקרא רק דוב משא"כ בשמות של עצמו הרי הוא נקרא כן במקום א' בשם זה ובמקום אחר בשם זה הרי יש לו שני שמות דכל שם שנותן לעצמו שמו הוא דיוכל אדם ליתן שם לעצמו לכך ראוי לכתוב שניהם וז"ב. ועוד אומר אני דכאן בנידון דידו לא צריכנא כלל להא דמחלק הרא"ש דשם של עצמו יכול לשנות ושם של אביו אינו יכול לשנות דבל"ז יש חילוק והפרש גדול דבשלמא בשמות של עצמו שאנו מכירין אותו כאן וגם במקום אחר הכירו אותו וקורין אותו כאן בשם זה ובמקום אחר בשם אחר הרי חל על גוף זה שאנו מכירין אותו שני השמות כאן שם אחד ובמקום א' שם אחר משא"כ בנידון דידן אביו של זה המגרש אינו ניכר כאן א"כ אינו חל השם על גופו של אביו רק שהוא כיחש באביו לומר שאינו בן של אותו איש הנקרא כך ר"ל דו"ב בע"ר רק בן של איש אחר הנקרא יששכר בע"ר ועתה נתברר ששקר נסכו והוא בן של אותו איש הנקרא דוב בע"ר ואותו האיש לא נק' בשום פעם יששכר ואיך יכתוב עליו יששכר והוא שברא מושכלת למבין בס"ד רק דסברת הרא"ש לא נצרכה רק במקום שאנו מכירין את אביו של זה בצורתו ויודעין אנחנו דאביו הוא רק שלא ידענו מה שמו והוא החזיק עצמו בשם בן פלוני דאז חל אותו השם על גופו של