השיב משה חושן משפט סה

קשי' לי' היינו מדמע היא כדמפרש שם בגיטין דקנסא מקנסא לא ילפינן דהיזק שאין ניכר הוא ולא שמי' היזק וא"כ האי ברייתא דר' חייא דמסיק שם בב"ק דף הי ע"א דסובר היזק שאין ניכר שמי' היזק ועיין בתו' שם ד"ה דאי שמי' היזק כו' עיי"ש וא"כ לא שייך אליבי' תירוץ הג' קנסא מקנסא לא ילפינן לכך ליכא למימר דפירושו מערב. אחר כתבי קושי' ותירוץ זה על המהרש"א מצאתי ראיתי בפ"י שם בב"ק שהקשה ומתרץ כן והנאני ואין להקשות דעל מ"ד מערב קשה מברייתא דר' חייא דהא חזינא שם בב"ק דף ד' ע"ב דמקשה שם מהא דתני ר' אושעי' על רב דאמר מבעה זה אדם דמקשה שם בשלומא לשמואל כו' אלא לרב לתני כו' ופירושו דלרב קשה הך ברייתא א"כ ה"נ קשה מהך דתני ר' חייא על שמואל דאמר מערב לק"מ דשמואל דאמר מערב גם להך ברייתא מוקי בכך אך דהג' רוצה לומר דר' חייא גופא סבר כחזקי' בנו כמו שכתבו שם התוס' אבל הברייתא דמקובלת ביד ר' חייא מוקי שמואל כשמעת'. אבל רש"י בב"ק כתב כפיר דהא אליבא דר' חייא קיימא כנ"ל מי' לפי מ"ש שם הפ"י דליכא למימר דר' חייא סובר היזק שאינו ניכר לא שמי' היזק רק דהוא קנס חכמים א"כ לא שייך למחשבי' בהדי אבות דמילי דרבנן לא שייך לקרותן אבות עכ"ל א"כ לפ"ז קשה שפיר מהאי ברייתא דקא חשיב מנסך בהדי אבות אמ"ד מערב ודו"ק ובלא"ה קשה על הפ"י מהא דאמר שם בג' דף ה' ע"א לימא ס"ל כר' חייא כו' עיי"ש דנדחק מאוד לישב זה ואף לפי דוחקו שם מ"מ קשה קושיתו אמ"ד מערב ואין להאריך בזה כי אין כאן מקומו ואין להקשות על פירוש רש"י הא אם מפרשינן מנסך ממש ומפסיד לי' פשיטא דקשה היינו מדמע דכ"ש היא לק"מ די"ל כמ"ש רש"י בגיטין דאשמועינן דלא אמרינן קלב"מ אך קשה לי על פירוש זקני הגאון ז"ל ברש"י דלא קא מחסרי' וא"כ היינו מדמע משמע דאם הוי אמרינן במערב דמפסיד לי' כולי' לא הוי קשה היינו מדמע הא אדרבא אי הוי אמרינן דמפסיד לי' כולי' כ"ש הוא ממדמע ואיך תלי הקושי' דהיינו מדמע במה דפי' רש"י דלא קא מחסרי' ותמי' גדולה היא ולא ראיתי מי שהרגיש בו והנ"ל בזה דלקמן בב"ק דף קי"ז הביא הגמרא שתי ברייתות אחת דקתני בה בראשונה אמרו המטמא והמנסך חזרו לומר אף המדמע וברייתא השני' דקתני בה בראשונה אמרו המטמא והמדמע חזרו לומר אף המנסך ע"כ ועכשיו א"ש דברי זקיני ז"ל דבלא"ה לא הוי קשה היינו מדמע די"ל מתחילה אמרו מנסך ולבסוף מדמע ובשעה שנישנית מנסך עדיין לא נישנית מדמע ואף אח"כ כשנישנית מדמע משנה הראשונה לא זזה ממקומו ואין להקשות להיפך דא"כ מדמע היינו מנסך דמדמע ממנסך לא אתי משום דבמנסך מפסיד לי' כולי' לכך כתב רש"י דלא קא מחסרי' והוי ממש כמו מדמע כמו שפירש זקיני הגאון ז"ל א"כ קשה ממ"נ אי סבר כהך ברייתא דקתני מנסך לבסוף א"כ היינו מדמע ואי קסבר כהך ברייתא דקתני מדמע לבסוף א"כ קשה אפכא מדמע היינו מנסך כנ"ל

ואין להקשות הא תנא בדר' חיי' מנסך לבסוף א"כ הדרא קושיתי על זקיני הגאון ז"ל דאדרבא אי מפסיד כולי' כ"ש דקשה טפי ואין לומר דר' חייא בתר דחזרו לומר איירי ולא קפיד אסדרן א"כ גם במשנה דגטין נימא כן ומ"ט דרב דלא אמר מערב משום הקושי' דהיינו מדמע הא איהו הוא דסבר במערב דמפסיד לי' כולי' כמ"ש לעיל דפסק ביין ביין כרבנן דאסור כול' בהנאה וא"כ נימא דמתניתן לא קפיד אסדרן וכברייתא דחזרו לומר אף המדמע וא"כ בשעה שנישנית מנסך עדיין לא נישנית מדמע וג"כ לא קשה מדמע היינו מנסך דהא במנסך מפסיד לי' כולי' לק"מ דמ"מ ה"ט דרב דלא אמר מערב משום דהיינו מדמע ואף אם נתרץ כמ"ש מ"מ קשה הך ברייתא דקתני בה חזרו לומר אף המנסך ומברייתא הנ"ל מוכח דפירושו מנסך ממש דא"כ היינו מדמע וממילא דה"ה במשנה ובברייתא השני' הפירוש כן דאין סברא לומר דהברייתות פליגי בפירושא דהמנסך ואין לומר דלא פליגי והברייתא הנ"ל מיירי במנסך ממש דהיינו הברייתא דחזרו לומר אף המנסך דבתר מדמע אמרו מנסך ואשמועני' דלא אמרינין קלב"מ ובברייתא דקתני חזרו לומר אף המדמע מנסך דידי' היינו מערב ואמרו מדמע בתר מנסך משום דמדמע ממנסך לא אתי דבמערב ג"כ מפסיד כולי' לרב וכן תירץ הפ"י שם בגיטין נ"ג ע"א שם במ"ש על התוספות ד"ה בראשונה כו' דלא תהוי הברייתות סוגיות הפוכות עיין שם לא קשיא מידי חדא דאף אם נפרש כן א"ש דפירוש רב במתניתן מנסך ממש ולא מערב משום דכיון דבברייתא דקתני חזרו לומר אף המדמע אם כן וודאי מנסך דהברייתא הנ"ל מנסך ממש לכך מדמע לא אתי מיניה וא"כ ממילא מוכח דלא אמרינן קלב"מ א"כ למה לא נימא במתניתין כפשטא דמנסך היינו מנסך ממש וא"ש דסדר מנסך בתר מדמע למה נדחוק לומר דלא קפיד אסדרן ועוד דפירש הפ"י בזה במכ"ת אינה עולה יפה דאיך נימא דאם נימא דהברייתות פליגי בפירושי' דמנסך זה דוחק גדול ואלא דנימא דלא פליגי וכמ"ש וא"כ תרי מנסך הוי מנסך דהיינו מערב אמרו קודם מדמע ומנסך ממש אמרו בתר מדמע א"כ קשה ברייתא דקתני בה חזרו לומר אף המדמע למה לא קתני ג"כ מנסך דגזרו בתר מדמע דהיינו מנסך ממש ואף אם נדחוק מאד ליישב זה ולומר דהא ברייתא שנוי' קודם שגזרו במנסך ממש וברייתא קדומה היא קשה אידך ברייתא דקתני בה חזרו לומר אף המנסך דהיינו מנסך ממש דנגזר עלה אחר מדמע וברייתא אחרונה היא א"כ למה תני בראשונה המטמא והמדמע משמע דתו לא הא איכא ג"כ מנסך דהיינו מערב דנגזר עליו קודם מדמע וכיון דהברייתא זאת רוצה להשמיענו כיצד גזרו וסדר גזירתן למה דילג מערב אלא ודאי כמו לשמואל הוי ודאי סוגיות הפוכות כמ"ש הפ"י בעצמו ה"נ לרב וא"כ דברי רש"י בב"ק נמלטו מהקושי' שיש בדבריו ועדיין אפשר לתרץ דברי הפ"י די"ל דברייתא הנ"ל לא נקנו רק מה דחד לא אתי מחברי' דמטמא לא אתי ממדמע וכן מדמע ממטמא כמו דעביד צריכותא בג' וכן מנסך ממש מתרוי' לא אתי דיש לומר קלב"מ וכן הם לא מצי למילף ממנסך משום דבמנסך מפסיד לי' כולי' לכך צריך לומר כל השלשה הנ"ל משא"כ מערב דגזרו קודם שגזרו על המדמע מ"מ לבתר דגזרו על המדמע תו ליכא נפקותא כלל בהך גזירה דכ"ש הוא ממדמע דהא אליבא דרב קיימינן ומה דהוי הוי לכך לא קא חשיב אף דבברייתא דקתני בה חזרו לומר אף המדמע חשיב מקודם מנסך דהיינו מערב לפירוש הפ"י היינו משום דמשנה הראשונה לא זזה ממקומה כברייתא הנ"ל מ"מ באידך ברייתא י"ל דנא חשיב רק מה דאיכא נפקותא לדינא מיהו ג"ז אינו דהא אי נימא כן דלא רצה למיתני מאי דנשמע מחברי' אף שהיתה במנין קודם א"כ מטמא למה תני' דהא בג' אמר דמטמא ממדמע לא אתי' משום דמטמא לא שכיחא עיין פירוש רש"י וא"כ הא ודאי דשכיחא כמו מנסך ממש וזה מבואר בפשיטות אף בלא שום ראיה: ועוד יש ראי' לזה דעביד צריכותא בתר הכי על הברייתא בין מטמא למנסך ולא עביד הך צריכותא רק צריכותא אחריתי משום דבמנסך מפסיד ליה לגמרי וא"כ עכ"פ מתרוי' אתי ממדמע ומנסך ודו"ק א"ו כיון דמדמע נגזר מאוחר משנה הראשונה לא זזה ממקומה א"כ קשה גם מערב ליתני: ואין להקשות גם לפי מה דעביד צריכותא על המשנה קשה הא עכ"פ מטמא מתרוי' אתי לק"מ דידוע הוא דלכ"ע לא נגזר על השלשה כא' וא"כ מקודם דאתינא לברייתא הנ"ל שהביא בג' הוי מפרשינן המשנה כפשטה דהמנסך נגזר בסוף כאידך ברייתא ומשנה הראשונה דהמטמא לא זזה ממקומה אבל בהך ברייתא אם נימא דלא רצה למיתני רק מה דהוי נפקותא לדינא עכשיו קשה מטמא למה לי ועדיין יש ליישב דמטמא מתרוי' לא אתי משום דלא מפסדי' לגמרי ולא שכיחא והוי תרתי לריעותא וק"ל ואין להקשות על הפ"י דא"כ מאי קאמר בג' בצריכותא על הברייתא דבמנסך מפסדי' לי' כולי' הא אף לרב מנסך דהכא היינו מערב לק"מ דהא לרב אף במערב מפסדי' לגמרי

מיה' אף דישבתי דברי הפ"י על נכון מ"מ ל"ק על רש"י ז"ל בב"ק **(הג"ה דמ"מ י"ל כמ"ש דלא קפיד אסדרן וטעמא דרב דאמר מנסך ממש כמ"ש משום דכבר מוכח דלא אמרינן קלב"מ ממילא דעדיף לפרש מנסך ממש ועוד נ"ל דודאי לא מסתבר להג' דגיטין לומר דהמשנה לא קפדי אסדרן ונקט מה שנגזר באחרונה קודם מ"מ היינו דוקא במשנה דעיקרה אתא לאשמעינן חיובא דהמטמא והמדמע והכא עיקר מלת' ודאי דלא שייך לומר כן אבל בדר' חייא דלא רצה לאשמעינן עקר חיובן דכבר נשמע במשנה וברייתות בדוכתא רק למחשבי' במניינא דאבות מה לו להקפיד על סדרן ולישנא דמתני' דגיטין נקט אף דסובר כאידך ברייתא דמ"מ כ"ד אבות הן כנ"ל ברור:)** ואין להקשות לפ"ז נפרש באמת הברייתות כמו שפירש הפ"י וא"כ י"ל בדר' חייא מערב לק"מ דהיינו דוקא לרב דס"ל בפ' השוכר את הפועל דיין ביין אסור בהנאה ואף בסתם יינם דפסק לגמרי כרבנן ביין ביין אבל למה דכולהו אמוראי פליגו עליו וגם ר' יוחנן דהלכתא כוותי' תמיד לגבי דרב ולפסק הלכה דר"כ א"כ אי אפשר לפרש הברייתא דתני' מדמע לבסוף דמנסך בידי' היינו מערב א"כ מטמא למה הא אתי ממנסך ואי נימא דלנגד מערב י"ל הצריכותא כמו דעביד בין מטמא למדמע דמערב שכיחא טפי דהא דלא עביד צריכותא הנ"ל בג' על הברייתא בין מטמא למנסך היינו משום דאזיל לרב דפירש מנסך ממש והא וודאי לא שכיחא כמו מטמא מ"מ תקשה מדמע למה כמ"ש לעיל ועוד דא"כ דתרי גווני מנסך הוי שאמרו חכמים א' קודם מדמע וא' אחריו א"כ כ"ה אבות הו"ל למיתני וא"ל דתנ' מנסך וכל מילי דמנסך דהא לא תכא אדם וכל מילי דאדם ומחלק מה שיכול לחלק ולא כללינהו בחדא ואין להקשות דמ"מ הוי לי' לרש"י לומר דמערב ל"ל דהיינו מדמע ולמה לי' לומר דלא קא מחסרי' מידי כו' ואין לומר כהברייתא דתני' מדמע בסוף קשה היינו מנסך ואף דבמנסך מפסיד לי' כולי' מ"מ הא גם הוכח' של רש"י דכתב משום דלא קא מחסרי' כו' רק משום דמשמע מהג' דרוצה לאוקים הברייתא כחזקי' דהיזק שאינו ניכר שמי' היזק כמ"ש לעיל וא"כ לפ"ז לא נצרך לדברי רש"י כלל דהא האי צריכותא בין היכא דמפסיד לגמרי ובין היכא דמפסיד מקצת היינו אם אמרינן כר' יוחנן דהיזק שאינו ניכר לא שמי' היזק רק דתקנת' דרבנן היא שלא יהא כל א' וא' הולך כו' שייך שפיר דמעיקרא להפסד מרובה חששו ותקנו ולהפסד מועט לא חששו לתקן מש"ז ובתר הכי תקנו אף להפסד מועט אבל אם אמרינן כחזקי' וא"כ מן התורה חייב לשלם ולאו תקנת' דרבנן היא א"כ מה לי הפסד מועט או הפסד מרובה דבדאורייתא לא שייך לחלק כלל דדין פרוטה כדין מאה מנה אבל אם אמרינן דפירושו מנסך ממש א"ש דסובר כהך ברייתא דמנסך לבסוף וכפשט' דמילתא דר' חייא ומעיקרא סבר דפטור במנסך משום דקלב"מ ולבסוף סברי' כר' ירמי' כדאית' בב"ק דף קי"ז ע"א עיי"ש וע"ק דאף אם נימא כברייתא הנ"ל ומתרצינן לה כמ"ש לעיל דכיון דמקודם מדמע נשנית מנסך משנה הראשונה לא זזה ממקומה מ"מ היינו לשנות ולא לסמי' אבל לא שייך מש"ז למחשביי לתרוי' למנינא דאבות למהוי על ידן כ"ד כיון דמנסך היינו מדמע וכ"ש היא לק"מ דהא אף אם מפרשינן מנסך ממש קשה בדר' חייא דלא הוי לי' למחשב רק מנסך לאב דרבותא גדולה יש דקמ"ל כר' ירמי' אבל מטמע ומדמע הא היינו מנסך דאין לחלק משום דמפסדי' לי'