השיב משה חושן משפט לו

ופטור מדינא דגרמי מ"מ אין זה מחייב את שמעון שיתן לו חלק לפדות את עצמו מן השבועה והרי זה דומה ממש לשלשה שותפין באיזה עסק וא' מהן עסק בכבד וכא היה שום ריווח והנה א' מהן מאמין להעוסק שלא היה שום ריווח או שידוע לו עפ"י איזה ידיעה וא' אין מאמין להעוסק ומטיל עליו שבועה ורוצה העוסק לפשר עמו בעד שבועתו הכי יאמר שום אדם שיש נו מוח בקדקדו שזה שמאמין לו או שידוע לו מחוייב ליתן להעוסק חלק להפשר שנתן להשותפו האחר שלא ישבע נגדו והוא זה דומה ממש לזה בלי שום שינוי והיא היא ח"ב

והנה אף שהדברים ברורין כשמש בעזר"ה מ"מ אביא עוד ראי' לזה בסמוך בביאור החלוקה השני והנה בחלוקה השני' שכתבתי דבעה"ש גובה משמעון ושמעון רוצה לגבות מרא בן מדינא דגרמי דראובן פטור אין זה מהטעם של כת"ר שרוצה לחלק בין הא דהש"ך בסי' פ"ו לנד"ד דחילוק לא ידענא דהלא אין שום חיוב חל כלל על היורשים לשל משלהם רק ממה שהניח אביהם ואם לא הניח רק השט"ח יכולין לתת כו השט"ח ומה להם עוד לזה מאי תאמר דהם גורמים היזק דאם היו נשבעים היו גובה הה"נ אם הי' נשבע הי' גובה משמעון וממילא נדחה מ"ש כת"ר לנגד דברי הש"ך בסי' ס"ו דכשל עוזר ואדרב' איפכ' מסתברא דהיורשים כיון דלא ירשו הויין כאנשים אחרים ומה לו להם שישבעו עבורו אבל הכא בשתוף כל שותף מחוייב לעשות כל טצדקי דמצי למעבד לטובת השותפות וע"ז נשתעבדו כל א' ואחד בתחילת השיתוף מסתמא שיעשה כל מה דאפשר לטובת השותפות א"כ גם השבועה בכלל כיון שהוא אמת רק דהעיקר הטעם שלי משום דנ"ל ברור כהסמ"ע ולא כהש"ך וכן מסיק האו"ת בהלכה ולא רציתי להאריך בזה כיון דגם אם ספיק' הוי ודאי י"ל קים לי כהסמ"ע ובפרט שהאו"ת שהוא אחרון מסכים עמו בדברים נכונים וכן בעל קצה"ח ומ"ש מעל' ראי' מהכובש עדותו יפה כתב וכבר אמור עם הספר באו"ת סי' ס"ו ס"ק כ"א ובקצה"ח סי' ס"ו ס"ק כ"א עיי"ש ואף שכתבתי סברא טובה לעיל לחלק בין הא דסימן פ"ו לנד"ד דכאן מחוייב לעשות כל טצדקי דמצי למעבד לטובת השותפות מ"מ מפני שאנו מדמין נעשה מעשה להוציא ממון הלא י"ל דלא נשתעבד לעשות לצורך השותפות רק מה שעושה בשלו וכאן יאמר דאף בשביל עצמו אינו רוצה לשבע אפילו באמת ועיין בסי' קע"ו סעיף יוד בהג"ה וז"ל וכל מה שאינו משנה או פושע יעשה בשל חבירו כמו בשלו עכ"ל ואפשר דגם הכא לא הוי משנה או פושע במה שאינו רוצה לישבע ובפרט אם כבר כלה השיתוף אבל בחלוקה הראשונה אם בעה"ש נא יגבה משמעון רק שראובן רוצה ליקח ממון שמעון אף שהוא ביד ראובן מעות של שותפות ורוצה ליקח מחלקו של שמעון אינו יכול ליקח כלום מלבד מה שכבר כתבתי דהרי זה שיתן הרווחים לבעה"ש לא הי' היזק כלל בהשותפות ורק פדיון שבועתו אביא עוד ראי' לזה דהא לכאורה גם בחלוק' השני' שכתבתי י"ל לכאורה דראובן חייב אף ים בסי' פ"ו קיי"ל כהסמ"ע דכאן שיש חיוב ממון על ראובן ובשבועה פוטר עצמו ואם אינו רוצה לשבע הרי עליו חיוב הממון רק שהמחצה יתן שמעון א"כ הוי מציל עצמו בממון חבירו דמציל עצמו משבועתו בממון של שמעון וקיי"ל דאסור ב"ב דף ט' ע"ב וחייב לשלם כדאית' שם דף קי"ז ע"ב וכן קיי"ל בש"ע סי' שפ"ח סעיף ב' ואף אם אנסו האנס חייב לשלם מכש"כ כאן שמציל עצמו משבועתו אבל שם ביורשים אין עליהם שום חיוב לשבע רק אם ירצו ליטול וכשלא ירצו ליטול אין עליהם שום חיוב שבועה ואף שהממון מניע ללוי אין עליהם שום חיוב פרעון ללוי כיון שאינם רוצים לירש יאמר איני יורש ואיני פורע ומה להם לשבע עבור לוי ולכך לא הוי מציל עצמו בעמון חבירו דהא אינם מצילין עצמן כלל ודוק מינ' דאין לחייב את ראובן מש"ז דאף שאסור להציל עצמו בממון חבירו מ"מ אין חייב לשלם רק בנשא ונתן ביד וכאן לא הוי (רק) מניעת הטובה והעדר ממילא וז"ב והנה זה דוקא בחלוק' השני' אבל בחלוק' הראשונה שהוא בעצמו נוטל ממון שמעון א"כ הוי מציל עצמו בממון חבירו וחייב לשלם וז"ב לדעתי כשמש בצהרים והוא נכון בס"ד ובזה אצא ואומר שלום מאוה' כנפשו וכנפש אוהבו הדו"ש באהב' הק' משה טייטל בוים מפרעמשלא החונה ב"ק שינאווע

שאלה פט מעשה בא לפני שנתעצמו שנים בדין לפני ולפני הבד"ץ ונתחייב האי שבועה והיו לו עד המסייע הפוטרו משבועה ונפסק הדין שיקב"ח כמבואר בש"ך סימן פ"ז ס"ק י"ד ועדיין לא קיים הפס"ד שלא קבל בחרם עדיין ואחר איזה ימים נתעצמו אלו השנים לפנינו בדין אחר ונתחייב זה שהי' עליו ק"ח שבועה ממקום אחר ונסתפקנו אם מחויב לשבע ע"י גלגול גם ע"ז שיש לו עד המסייע או לא אם נימא דכמו שכל הדברים שאין נשבעין עליהם מה"ת כמו עבדים ושטרות וקרקעות נשבעין עליהם ע"י גלגול א"כ הא דעד המסייע לא עדיפ' מיניהו דאף שפטור מן השבועה מ"מ ע"י גלגול נשבעין או דילמא בשלמא התם אין בהם דבר הפוטר משבועה דלא חל עלייהו שבועה מעיקרא דהתורה לא חייבה בהם שבועה א"כ כיון שנשבע כבר בל"ז אמרה התורה שיגלגל גם עליהן אבל בהא דעד המסייע שהיו בענין זה שבועה רק דיש כאן דבר הפוטר דהיינו עד המסייע א"כ נימא כי היכא דפוטרו מעיקר שבועה ה"כ פוטר מגלגול שבועה די"ל דגלגול איכו מועיל רק דאף בדברים דאין בהם שבועה מעיקרא יהיו מאיזה טעם שיהיו ע"י גלגול חל עליהם שבועה כאלו היו בהם שבועה מעיקרא הרי עד המסייע פוטר או דילמ' כמו שהוא בשאר שאין נשבעין עליהם דמ"מ ע"י גלגול נשבעין וה"ט דאף דלא רצה התורה לחייב שבועה ע"ז בתחילה מ"מ כיון שכבר נשבע בל"ז אמרה התורה דישבע גם ע"ז ה"ה נמי גבי עד המסייע אף דעד המסייע פוטר היינו דלא רצה התורה לחייב שבועה בתחילה כיון שיש נו עד המסייע אבל כיון שכבר נשבע בל"ז אימא לך דישבע גם על זה אף שיש לו עד המסייע דהא בלא"ה נשבע

ולכאורה היו נ"ל דהא אמרינן בכ"מ שהאמינה התורה עד א' הרי כאן שנים א"כ כיון שהאמינה התורה לעד א' לפטור משבועה הרי הוא כמו שנים וא"כ גם ג"ש אין כאן ואף דהש"כ בסימן פ"ז ס"ק ט"ו לא ס"ל האי סברא בעד המסייע לענין דנימא דראשון הוי לי' כתרי ואין דבריו של שני כלום היינו כדמפרש שם טעמא דהשני נחש' ג"כ כשנים עיי"ש משא"כ בשאין כאן שני וגם בנידון דהש"ך פליג עליו התומים ומביא ראי' מיו"ד סי' ל"ט עיי"ש וכן בעל קצוה"ח הביא ראי' מיו"ד סי' קכ"ז מדברי הש"כ עצמו שם: מי' אחר עיון קצת אין זה ענין לנד"ד כלל דהא אמרינן כל מקום שהאמינה התורה הרי הוא כשני' א"כ דאף דלפטור משבועה האמינה לפטור מג"ש לא האמינה כלל ודוגמ' לזה דהא כתב הש"ך שם בסי' פ"ז ס"ק ט"ז היכא דהוי מחויב שבועה ואיל"מ אין עד מסייע פוטרו ואמאי הלא הוי כשנים א"ו דאמרינן דלא האמינתו התורה לענין זה כלל לפטור מממון כיון דיש כאן חיוב ממון הה"נ דיש לומר כן כמ"ש ושם יש לפקפק כיון דהאמינתו התורה לפטור משבועה ולא הוי מ"ש כלל א"כ ממילא דאין כאן התחלת חיוב ממון כלל ואין כאן מקומו ומבואר באחרונים שם

והנה לכאור' משמע מדברי בעל תה"ד שכתב בשבועת שומרים וגם יש ע"א שפשע ולשומר יש ג"כ עד המסייע דלא אמרינן אוקי חד לבהדי חד ונשאר עליו שבועת שומרים משום דכי מצטרפין נמי העדאת עד המחייב ושבועה לשבועה דרמי' עליו כבר מ"מ אין עליו שום חיוב ממון אלא חיוב שבועה וע"א מצי לאפטורי מכל חיוב שבועה עכ"ל א"כ כראה דה"ה כאן אמרינן כן שאף אם נצטרף הך שבועה דמעיקרא בהדי שבועה דגלגול מ"מ אין עליו רק שבועה וע"א פוטרו מכל שבועה וביותר ממה שכתב שם עוד דהא כתב האשרי בשם מהר"ם דלא מיעט קרא לע"א לכל עון ולכל חטאת אבל קם הוא בין לחייב שבועה בין לפטור משבוע' וא"כ נוכל לדקדק ג"כ מקרא דוקא לכל עון ולכל חטאת אינו קם אבל קם הוא לכל צד וחומר שבועה בין לחיוב בין לפטור עכ"ל ואף דהש"ך נחלק עליו בסי' פ"ז ס"ק ט"ו היינו משום דאוקי חד להדי חד והוי כמאן דלית' אבל אם אין עד מעיד נגדו ודאי דמודה דפוטר מכל שבועה מ"מ עדיין י"ל דמכל שבועה פוטר ולא מג"ש כיון שנשבע בל"ז ואדרב' י"ל דגם תה"ד מודה בזה וגם מהקרא י"ל דהדיוק הוא דקם לפטור מהשבוע' משא"כ היכא דבלא"ה נשבע שוב לא מקרי פטור כלל ופוטר דדייקינן דומי' דמחייב דהיינו בלא גלגול דע"י גלגול ל"צ לע"א ודוק

והנה אחר הצעת דברים הנ"ל נ"ל להביא ראי' ברורה דאין יכול לגלגל בנד"ד דממה שכתבנו מבואר דדין זה תולה בדין אחר דהיינו אם נתחייב אחד שבועה ומגלגל עליו התובע איזה דבר לשבע עליו מה שלא הי' עליו חיוב שבועה ולאחר שגלגל עליו אם מועיל העד שלא יכול לגלגל עליו או לא דאם כפשוט בזה דאינו יכול לגלגל עליו ודאי דגם בנד"ד אינו יכול לגלגל עליו דאין לומר דשאני נד"ד כיון דכבר פטרו משבועה העצמית שוב לא יוכל לפטרו מהג"ש משא"כ כאן דלא היו בזה שבועה עצמית פוטרו מג"ש דזה ודאי אינו דאם נימא דגם בגלגול שייך עד המסייע לפטור א"כ מה לי שבועה אחת או ב' כמו שכתב בתה"ד לענין שבועת שומרים ושבועת ע"א וגם הש"ך לא נחלק רק משום דאוקי חד להדי חד אבל אם אין עד לנגדו פוטר אפילו מאה שבועות וא"כ לא נשאר לנו רק לברר אם שייך פטור עד המסייע על הגלגול וכ"ל להביא ראי' ברורה דשייך פטור עד המסייע לפטור מהגלגול אף אם אינו מסייע רק על הגלגול דהא מבואר במסכת' קדושין דף כ"ז ע"ב דג"ש נלמד מסוטה ומקשה שם הש"ס אשכחן סוטה דאסורא ממונא מנ"ל ומשני תכא דבי ר' ישמעאל ק"ו מה סוטה שלא ניתנה להתבע בע"א פרש"י שלא ניתן להתבע שבועה שלה בע"א דצריך שני עדים שראוה שנסתרה מגלגלין ממון שניתן להתבע בע"א פרש"י להשביע בע"א אינו דין שמגלגלין עכ"ל הגמרא והנה במסכתא קדושין דף ה' אית' א"ר הונא חופה קונה מק"ו מה כסף שאינו גומר קונה חופה שגומרת אינו דין שתקנה והקשו שם התוס' ד"ה חופה גומרת וא"ת ונימא דיואסוף דינא דמהיכא מייתת דחופה קונה משום דגומרת דיו לבא מן הדין להיות כנידון מה להלן אחר כסף אף כאן אחר כסף ע"כ קושיתם א"כ גם כאן סוף דינא הוא ממון שניתן להתבע בע"א א"כ ג"כ אמרינן דיו אסוף דינא דג"ש בממון מהיכא קא מייתת לה משום דממון ניתן להשבע בע"א א"כ אמרינן דיו דכמו שבע"א המחייב אם יש כנגדו עד המסייע פוטר בבאים בב"א לכ"ע ולהש"כ גם בבאים בזא"ז וגם אי לא הוי אמרינן אוקי הך להדי הך היו פוטר מכח דיש עד המסייע כמו דפוט' בכל השבועות ודוק ה"נ ג"ש אם יש עד המסייע פוטר וכאן לא שייך מה שתירצו התוס' דאף לר"ש איש דאין כאן מופרך ק"ו דהא איצטרך היכא דליכא עד מסייע ולדעתי הוא ראי' ברורה שאין עלי' תשובה

והנה גם מהתומים בסימן פ"ז ס"ק ה' מוכח דסובר דעד המסייע על הגלגול פוטר מג"ש לפי מה דפי' שם הרא"ש בריש מציעא דקאי אג"ש דע"א א"כ בעיקר לא מהני כלל עד המסייע לפי דבריו שם דכיון דעד המחייב בא ראשון הוי כבי תרי רק על הגלגול מהני סיוע שלו כיון