השיב משה חושן משפט כב

ישראל אם צריכים להיות דוקא כולו ישראל ה"ל להגמ' לפרש ולא לומר רוב ישראל או רוב טבחי ישראל עיין שם בגמ' במס' ב"מ דף כ"ד ע"ב בעובדא דר' חנינא מצא גדי שחוט. ועוד דבשלמא ברוב מצוין אם נימא דכל מצוין ב"י דהא ודאי ראוי לסמוך דמומחה הוא ושייך שפיר לומר דרוב דנקט אשגרית לישן הוא ולא דק אבל בהאי דרוב ישראל דיש טעות בדין דבאמת אין להכשיר ברוב ישראל רק בכולו ישראל א"כ איך נימא דרוב דנקט אשגרית לישן הוא ולא דק הלא אמרינן כמה פעמים בש"ס אימר דאמרינן לא דק לחומרא לקולא מי אמרינן אלא ודאי דבאמת מתירין ברוב ישראל והדרא קושיתי נימא סמוך מיעוטא דעכו"ם לחזקה דבהמה בחי' בחזקת איסור עומדת והוא קושי' עצומה על הרא"ה ז"ל וכן קשה על הרשב"א ז"ל במשמרת הבית שם דף ז' ע"ב לחד תירוצא דמתרץ כעין תירוץ הריטב"א דכתב דלא אמרינן לנגד רוב מצוין אצל שחיטה סמוך מיעוטא לחזקה משום דהמקלקלין הוי מיעוטא דמיעוטא דגם בהמיעוט שאינן מומחין יש שאינן מקלקלים ע"כ דבריו. א"כ קשה ג"כ עליו כונו שהקשתי על הריטב"א והיא היא וקושיא עצומה וגדולה וחזקה היא על רבותינו ר"ת והרא"ש והריטב"א והרא"ה והרשב"א ז"ל אבל על שאר תירוצים דמתרץ שם לא קשה קושיא זו אבל על תירוץ זה סל הרשב"א וכן. על הרא"ש והריטב"א והרא"ה ודאי דהקושיא חזקה מאד

(כז) ונראה לתרץ דהא מבואר מדברי הרא"ש שהבאתי דלא סמכינן מיעוטא לחזקה רק היכא דחייש ר' מאיר למיעוטא אבל מיעוטא דר' מאיר לא חייש לה גם אנו לא סמכינן לה לחזקה המ"ש גבי מיעוטא דל"ש ואפילו ר' מאיר למיעוט דל"ש לא חייש כו' ע"ש הרי כיון דר' מאיר לא חייש לה גם אנן לא סמכינן לחזקה ונ"ל הטעם דהא דאנן סמכינן מיעוט לחזקה הוא רק להחמיר ומדרבנן דהא מה"ת קיי"ל רובא וחזקה רובא עדיף והרי כיון דליכא רק רובא איכא מיעוט עם החזקה אעפ"כ אמרינן רובא עדיף אלא ודאי דהיינו לדידן רק חומרא דרבנן. וא"כ י"ל שפיר דאנן לא מחמרינן רק במיעוט חשיב דר' מאיר חייש לה אף בלא חזקה לכך גם אנן סמכינן לה לחזקה אבל במיעוט שאינו חשיב דגם ר' מאיר לא חייש לה גם אנן לא סמכינן לחזקה כנ"ל: (כח) והנה שם בחולין דף י"א ע"א רובא דאיתא קמן כא קא מבעיא לן כי קמבעיא לן כגון קטן וקטנה פירש"י דפליגי ביה ר' מאיר ורבנן וקשה על רבנן דפליגי מכלן ע"כ משמע דברובא דאיתא קמן לא פליגי ומודה ר' מאיר דלא חיישינן למיעוט ועיין במס' בכורות דף י"ט ע"ב בתוס' ד"ה ברובא דאיתא קמן דכתבו בהדיא דר' מאיר לא פליג ברובא דאיתא קמן ועיין במס' יבמות דף קי"ט ע"א בתוס' ד"ה כגון ולפי דברי התוס' בבכורות אתי שפיר גם שם ביבמות דג"כ אמרינן דהוה מצי למימר וליטעמך וכמ"ש התוס' בכמה דוכתא בש"ס א"כ לפ"ז גם אכן לא סמכינן לחזקה רק בליתא קמן אבל ברוב דאיתא קמן דרוב חשוב הוא ודוחה להמיעוט ומשוי ליה כמאן דליתא לכ"ע ואף ר' מאיר לא חייש לה א"כ גם כן לא סמכינן לה לחזקה גם להחמיר כנ"ל ברור: (כט) והנה הא דהביא הרא"ש ז"ל ראי' דאנן סמכינן מיעוט לחזקה להחמי' מרובא דבהמות אינם חולבות אלא א"כ יולדות רובא דליתא קמן הוא אבל ברובא דאיתא קמן כ"ל ברור דלא סמכינן מיעוט לחזקה אף להחמיר ולפ"ז יתיישב הכל בס"ד דמרוב מצוי' אצל שחיטה הקשו שפיר דנימא סמוך מיעוטא לחזקה דרובא דליתא קמן הוא אבל ורוב העיר ישראל או מרוב גנבי העיר ישראל לא קשה מידי דרובא דאיתא קמן הוא שיש לפנינו בעיר רוב ישראל ומיעוט עכו"ם או רוב גנבי ישראל ומיעוט גנבי עכו"ם א"כ בכה"ג לא אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה וא"כ אף דמה דתירצו ברוב מצוין לא שייכי כאן ברוב העיר ישראל או רוב גנבי העיר ישראל מ"מ אתי שפיר דברוב העיר ישראל או ברוב גנבי העיר ישראל אין כאן התחלת קושי' כנ"ל נכון בס"ד. והנה הקשה על דברי א' מתלמידי הלא בגבינות בית אונייקי במס' ע"ז ל"ד ע"ב דמקשה שם הש"ס מאי איריא רוב עגלים אפילו מיעוט כמי דהא ר"מ חייש למיעוט ע"ש והלא התם הוי רובא דאיתא קמן ע"כ קושייתו והשבתי לו דטעה בזה דהוא סבור דמה שהוא בעיר אחד הוי איתא קמן ומה שהוא לכל העולם הוי ליתא קמן אבל זה אינו דאטו בחדא מחתא מחתינהו דבאמת יש אף בעיר אחד מה דמיקרי ליתא קמן דאטו בכמות תליא מילתא בקביעי וקיימי תליא מילתא דמה דקביעי וקיימא לפנינו הוי רובא דאיתא קמן כמו תשע חניות וסנהדרין כמו דאמר בחולין דף י"א ע"ב רובא דאיתא קמן כגון ט' חניות וסנהדרין עיין בהשמטות סי' ח' וכמוהו רוב העיר ישראל דאנשי העיר קבועים לפנינו וכן ברוב גנבי העיר ישראל דקבועים בעיר לפנינו אבל בהמות ועגלים הנשחטים אשר עוברי' וחולפים בכל יום הכי אזלי והכי נינהו אחריני רק שדרכן של אותו העיר לשחוט רובן שלא לע"א ודאי הוי רובא דליתא קמן וזה פשוט וברור והנה אף שא"צ לראיה דהוא מושכל ראשון דגבינות בית אונייקי הוי רובא דליתא קמן מ"מ לרווחא דמלתא אביא ראי' לזה דהלא התוס' במס' בכורות דף כ' ע"א דיה ואי בעית אימא בין לקולא כו' הוכיחו דר"מ לא חייש למיעוט מדאו' מדלא גזר שאר מקומות אטו גבינות בית אונייקי כדגזר במס' ע"א דף מ' ע"ב בר"פ כל הצלמים שאר מקומות אטו מקומו שהיו נעבדים כולן פעם אחת בשנה אלא ודאי דגזר רובא אטו מיעוט הוא דרבנן לכך לא גזר שאר מקומות אטו בית אונייקי ע"כ דברי התוס' ואי אמרת דהא דבית אונייקי הוי רובא דאיתא קמן מה צריכין לראי' דהוי דרבנן והלא ודאי דליכא למימר כלל דפליג ברובא דאיתא קמן וחייש למיעוט מדאורייתא וכי פליג על הקרא דכתיב אחרי רבים להטות אלא ודאי דהוי רובא דליתא קמן לכך צריכין לראי' דלא חייש רק מדרבנן וז"ב ועד הלא כבר הבאתי לעיל דהתם בבכורות דף י"ט כתבו להדיא דר"מ לא פליג ברובא דאיתא קמן וא"כ קשה על התוס' מגבינות בית אונייקי אלא ע"כ כמ"ש דהוי רובא דליתא קמן וז"ב ואל תשיבני מהא דר"פ כל הצלמים דודאי הוי רובא דאיתא קמן שאר מקומות נגד מקומו של ר"מ ולכאורה היא קושיא עצומה על התוס' במס' בכורות דף י"ט שהבאתי מיהו לק"מ דהא דאמרינן דלא חייש למיעוטא ברובא דאיתא קמן היינו כגון ט' חניות דבנמצא הלך אחר הרוב ולא חיישינן שמא מן האסור הוא אבל כאן אין כאן חשש כלל בשאר מקומות דודאי אינן נעבדין רק כיון דבמקומו של ר"מ ודאי אסור גזר הא אטו הא דאי שרית בהא שרית נמי בהא וכדרך כל הגזירות שגזר היתר אטו איסורא רק חכמים דלא חיישי למיעוט בכל מקום א"כ המיעוט אינו חשוב אצלם למגזר אטו דידי' ואף דברוב דאיתא קמן לא חייש למיעוט היינו מהטעם שאבאר בסמוך בסי' ל' אבל לענין חשיבות מצד הסברא אין לחלק בין איתא קמן לליתא קמן לפי מה דקי"ל דאזלינן מן התורה בתר רובא גם בליתא קמן וכמו שאבאר באות ל' וא"כ כיון דחשיב המיעוט לר"מ בליתא קמן לחוש לו שמא הוא המיעוט א"כ גם באיתא קמן חשיב אצלו עכ"פ למגזר היכא דשייך למגזר והמיעוט בודאי אסור אבל לחוש ברובא דאיתא קמן שמא הוא מן המיעוט ודאי דלא חייש ומהטעם שאבאר בסמוך באות ל' וז"ב כשמש ועפ"ז הבנתי דברי התוס' במס' יבמות ר"פ האשה בתרא דף קי"ט ע"א בתוס' ר"ה כגון ט' חניות כו' ע"ש דתירוצם שם אין מובן כלל שכתבו התוס' וז"ל ושמא לאו דווקא נקט ט' חניות וסנהדרין אלא כגון מיעוטא דפליגי בחולין דף י"א ובפ"ז דף מ' עכ"ל התוס'. והנה דברי התוס' תמוהין המה מאד דהא בחולין דף י"א ליכא שם שום פלוגתא דפליגי ר' מאיר ורבנן רק קטן וקטנה ומ"ש ובע"ז דף מ' קשה דאם רצונם לומר דפליגי שם ברובא דאיתא קמן כמ"ש דהא שאר מקומות הוי רובא דאיתא קמן א"כ קשה אמאי לא נימא דפליג גם בט' חניות דמ"ש אנא ודאי דמש"ה סברת התוס' הוא דודאי לא פליג בט' חניות משום דרובא דאיתא קמן ודאי נלמד מאחרי רבים להטות וכמבואר בגמרא חולין י"א ע"א ובתוספות בכורות דף י"ט ע"ב שהבאתי אם כו קשה אמאי פליג שם ר' מאיר בע"ז דף מ' ברובא דאיתא קמן ודוחק לומר דהתוספת לא קאי בתירוצם הנ"ל רק על קושיא השנית היכא אשכחן דפליגי בט' חניות ועל זה תירצו דלאו דוקא נקט ט' חניות אלא דאשכחן דפליגי ברובא דאיתא קמן בע"ז דף מ' הדומה לט' חניות. אבל על קושייתם הראשונה לא תירצו כלום ואם נימא לפרש כן בתוס' אזי ודאי צ"ל כיון דקושי' ראשונה כשאר מעל ולא תירצו כלל ודאי צ"ל כמ"ש התוס' בבכורות ד"ה וליטעמך ע"ש בחולין י"א הוא ט"ס בלי ספק ואיזה תלמיד טועה הוסיף כן על דברי התוס' על הגליון מבחוץ והכניסו המעתיקים או המדפיסי' בפנים וז"ב מיהו למ"ש אתי שפיר דתירצו גם לקושיתם הראשונה במ"ש כגון במיעוט דפליגי בע"ז דף מ' ורצו לומר דשם פליג ר"מ ברוב דא"ק נגזור רוב אטו מיעוט דאסור בודאי שלא יבואו להתיר במקום האסור משום שיראו שמתירין בשאר מקומות ולא ידעו דבכאן אסורין משום שהם נעבדין פעם א' בשנה ואינו דומה לט' חניות דאין שם שייכות גזירה. כלל וא"כ הא דאמר בש"ס כגון ט' חניות וסנהדרין לאו דוקא דהא בהני גם ר"מ לא פליג אלא ר"ל רובא דא"ק הדומה לט' חניות וסנהדרין והוא הפירוש של הא דאמר ביבמות רובא דא"ק כגון ט' חניות ר"ל רובא דא"ק שהוא כגון ט' חניות כו' ודומה לו והיינו בהא דפליגי בע"ז דף דלא חשו רבנן אף למיעוט דאסור בודאי למגזר משום ליתא דידי' על הרוב משום שהתורה גילה שאין לחוש למיעוט בא"ק. משא"כ ר"מ דגזר בכה"ג אבל ברובא דל"ק דלא גילה התורה אולי גם רבנן לא אזלו בתר רובא כלל כן הפירוש של הקושי' שם ביבמות לפי התוס' הנ"ל והוא ברור כשמש בביאור התוספות הנ"ל: (ל) ולכאורה קשה לי על דברי התוס' ביבמות שם ובבכורות דף י"ט דמבואר מדבריהם דודאי אין שום הוה אמינא לומר דר"מ פליג גם ברובא דקמן דאיך יחלוק על הקרא הלא כיון דהוכיחו התוס' בחולין י"ב ע"א ד"ה פסח וקדשי' ושם דף פ"ו ע"ב ד"ה סמוך מיעוט לחזקה דמס' בכורות דף כ' ע"א ד"ה ואב"א ובמס' יבמות דף קי"ט ע"א בד"ה מחוורתא דר"מ לא חייש למיעוט אלא מדרבנן ע"ש א"כ לפ"ז י"ל שפיר דגם ברובא דא"ק פליג ולא פליג אקרא דהא מדרבנן הוא דחייש. ואפשר לומר דהכי פירושו דבסנהדרין לא פליג דודאי דהולכין אחר הרוב דאין שום סברא לומר דיהי' סבור שאין הולכין מדרבנן אחר הרוב דא"כ לא יופסק דין הן בד"מ הן בד"נ לחיוב או באו"ה להקל עד שיסכימו כולם וזה רחוק מאד דר"מ יסבור כך אלא ודאי דלא פליג. א"כ גם בכל רוב דא"ק לא פליג דמ"ש דאין לומר דכוונ' התוס' בקושיתם רק על סנהדרין דא"כ איך כתבו בבכורות י"ט שם דיה וליטעמך דלפ"ז לא מצי לומר וליטעמך דהא יכול לומר דפליגי בשאר רובא דא"ק לבד מסנהדרין. אלא ודאי דאין לחלק בין סנהדרין לשאר רובא דא"ק. אלא ודאי צ"ל דהפירוש הוא כמ"ש. ומיהו כל זה איננו שוה לי דהא כתבו התוספת בהוכחתם וכי פליג אקרא וזו איכה הוכחה כמ"ש ועוד דודאי הוי י"ל לפי ההוה אמינא הנ"ל באמת לר"ת צריך שיסכימו כולם ואף שהוא רחוק שיסבור כך כיון דלא מצינו שום תנא דיסבור כן הלא באמת לפי המסקנא פליגי ברובא דל"ק. ועוד קשה לי דלפי האמת איך שייך כלל לחלק בין רובא דא"ק ובין רובא דל"ק דהא דמחלק הגמרא בחולין דף י"א בין רובא דא"ק ובין רובא דל"ק היינו