חלקי אבנים ט

פה נגד השטן וא"ה וז"ש עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה בלתי פני' אחרת ומעתה יש לי מה להשיב לשטן ולא"ה והבינהו:

פרשת חיי שרה (רש"י) לספוד לשרה ולבכותה ונסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק לפי שע"י בשורת עקידה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט פרחה נשמתה ממנה ומתה. ודבר תימה הוא צדיקת כשרה אשר עליה אמרו חז"ל שאברהם היה טפל בנבואה נגדה יאמרו עליה שמתה בשביל ששמעה מעקידתו שנעקד לשחיטה גם הלשון וכמעט שלא נשחט הוא מגומגם ומה היה חסר באמרו שעל ידי בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה פרחה נשמתה אלא כוונת רש"י להציל צדיקת זאת שלא יאמרו שמתה ח"ו בשביל שהיה רעה בעיניה להביאו לעקידה לשם ה' אלא הכי פירושו אדרבה שרה היתה שמחה בעקידתו ושאברהם ישחט אותו בעצמו כדי שלא יאמרו ליצני הדור יותר מאבימלך נתעברה שרה שהרי אברהם נשבע לאבימלך במה שאמר אם תשקר לי ולניני ולנכדי ואם היה יצחק מאבימלך האיך יעבור אברהם על שבועתו אלא בוודאי מדשחטו אברהם נתברר הדבר שאינו בנו של אבימלך הוא ואחר ששמעה שרה שנזדמן בנה לשחיטה והיה כ"כ קרוב כמעט ולא נשחט לפיכך פרחה נשמתה כי יאמרו הבריות הא דלא שחטו אברהם היינו טעמו מחמת השבועה של אבימלך שנשבע לו ולבניו לפיכך משך את ידו לפגוע בו כי הוא בן אבימלך ונשאר חשד הבריות שמאבימלך נתעברה שרה ולפיכך פרחה נשמתה והוא מבואר בטוב מ"ש סוף פ' וירא ופ' תולדות והבינהו:

ויושם לפניו לאכול ויאמר לא אוכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר ויאמר עבד אברהם אנכי. ודבר תימה הוא וכי עד השתא לא ידעי שהוא עבד אברהם עד שהוצרך לומר להם על שלחנו שהוא עבד אברהם ובצחות הפשוטא אפשר לומר מהא דאיתא בגמרא יפה שוחתן של עבדי אבות יותר מגופן של תורה שהרי גוף דברי התורה באים ברמז ושיחתן של עבדי אבות נכפלו בתורה אלא בודאי יפה שיחתן של עבדי אבות יותר כי' והנה כשיושם לפניהם לאכול אמר אליעזר לא אוכל כ"א דברתי דברי וצרכי על מה שבאתי והשיבו לבן מה לך לדבר דברי חול על השולחן דבר בדברי תורה כמאמר חז"ל והשיבו אליעזר שפיר עבד אברהם אנכי ויפה שיחתן של עבדי אבות יותר מגופן של תורה ממ"ו הגאון מוהר"ר העשיל ז"ל:

פרשת תולדות (רש"י) ויעתר לו ה' לו ולא לה לפי שאינו דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע לפיכך לו ולא לה. דברי רש"י ז"ל צריכין ביאור דלכאורה האי לפיכך דברי מותר המה ושמעתי מבני ידידי האלוף התורני כמוהר"ר פתחי' שי' דרש"י בא לתקן כי היכי דלא תקשה קושי' עצומה על הא דכתיב לנכח אשתו מלמד שזה עומד בזויות זה ומתפלל וזו עומדת בזויות זו ומתפללת ומה היה תפילתן יצחק היה מתפלל י"ר שתתן לי זרע מצדיקת זו והיא היתה מתפללת י"ר שתתן לי זרע מצדיק זה והא דלא התפלל כל אחד על עצמו אלא היינו טעמו דק"ל המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה א"כ קשה לא היה ליצחק להתפלל כלל מאחר שהקרא מעיד עליו שהיא היתה. עקרה אמר כי עקרה היא והוי לה להתפלל על יצחק בד ותהיה תפילתה רצוי' מטעם המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה וביותר קשה מאחר שיצחק לא היה צריך לתפילה מטעם כי עקרה היא וברבקה שייך לומר כל המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר כו' א"כ הל"ל ויעתר לה ה' לפיכך בא רש"י וכתב שמכאן מוכח שאינו דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע מאחר שיצחק התפלל בלתי צורך כנ"ל א"כ למה התפלל אלא כדי להורות שאינו דומה תפילת צדיק כו' וזהו שמסיים רש"י לפיכך לו ולא לה והבינהו כי מאד יומתק לשון של לפיכך לו ולא לה:

ובזה נבין הא דהורה לנו התורה כאן שאינו דומה תפילת צדיק בן צדיק ולא במקום אחר אלא שמכאן מוכח עוד אחרת שיצחק הוא בן אברהם ולהוציא מלב ליצני הדור שאמרו מאבימלך נתעברה שרה אלא מאברהם נתעברה שרה דאלת"ה קשה מדוע נעתר לו ולא לה שהרי הדברים הם בהיפך מאחר שרבקה היתה מתפללת על יצחק והוי אצלה המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה הל"ל ויעתר לה ה' ואם אתה רוצה