חלקי אבנים י

רוצה לחלק בין תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע שהרי ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה והיה תפילתו ג"כ תפילת צדיק בן רשע ומדוע לו ולא לה אלא בוודאי ש"מ ששרה מאברהם נתעברה והוי צדיק בן צדיק ולפיכך ויעתר לו ה' ש"מ שיצחק בן אברהם והתורה כפטיש יפוצץ סלע שזהו כוונת הכתוב ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק ר"ל מאחר שעיקר תולדות יצחק בא מכחו להיות תפילת צדיק בן צדיק כמ"ש ויעתר לו ה' מזה מוכח שאברהם הוליד את יצחק ולא כדברי ליצני הדור והבינהו כי נכון הוא:

או נוכל לומר עוד רמז אחד במש"ה לו ולא לה דאיתא בגמרא מפני מה רבקה עקרה מפני שלבן ברך את אחותו שנאמר אחותנו את היי לאלפי רבבה ויאמרו האומות ברכתותינו עשה פירות לכך היתה רבקה עקרה וקשה מה תיקן בזה די"ל שאמת הוא הקב"ה פוקד עקרות אך הרבוי שיצא מרבקה היה מברכותיו של אותו רשע שאמר היו לאלפי רבבה אלא מכאן מוכח שתפילת לבן הרשע לא עשה פירות כלל שהרי מצד הדין היה מהראוי להתקבל תפילת רבקה ע"פ הא שהקדמנו כל המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה ומדוע כתבה התורה ויעתר לו ה' דמשמע לו ולא לה ומוכרחים אנו לומר טעם הדבר משום שאינו דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע נמצא שתפילת צדיק בן רשע אינו נשמעת כלל במקום תפילת צדיק בן צדיק מכ"ש תפילת רשע בן רשע ש"מ שאף הריבוי שיצא מרבקה לא היה כ"א בשביל תפילת יצחק שהוא צדיק בן צדיק ולא בשביל לבן שהוא רשע בן רשע:

ומפי חביבי האלוף התורני כמוהר"ר יוסף בק' אובן מפראג שמעתי בהיותנו במסיבה אחת אשר מחמת חיבה יתירה הבאתי דבריו תוך דברינו וז"ל דרש"י ז"ל דרך בתמי' קאמר לו ולא לה אחר ששניהם צדיקים ושניהם היו מתפללים לה' ומדוע לא כתב קרא ויעתר להם ה' אלא בודאי היינו טעמא שאינו דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע וכדי שלא להקשות על פירושו מנ"ל הא דלמא הא דלא כתב להם להודיע שהקב"ה שומע תפילתו של יחיד ואי הוי כתב להם ה"א תפילת רבים שאני ולפיכך נתקבלה תפילתם אבל אם היה תפילת יצחק לבדו לא היתה מקובלת. לז"א לו להודיע שהקב"ה מקבל אפילו תפילת יחיד לבדו לכך בא להורות דזה אינו דה"ל לכתוב ויעתר לה ה' ונלמד מזה שתפילת יחיד מקובל ג"כ ויבא תפילת יצחק שנתקבל במכ"ש ומה תפילת צדיק בן רשע הקב"ה מקבל לבדו מכ"ש תפילת צדיק בן צדיק שהקב"ה מקבל תפילתו ביחיד אלא בוודאי כשצדיק בן צדיק וצדיק בן רשע מתפללים אין הקב"ה נזקק לקבל תפילת צדיק בן רשע כלל כ"א תפילת צדיק בן צדיק לבדו והטעם כי אינו דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע ולפיכך כתיב ויעתר לו ה' לו ולא לה:

(רש"י) ולכה איפה מה אעשה בני פירש"י איה איפה אבקש מה לך לעשות. ויתבארו דברי רש"י עם המשך הפסוק ע"פ הא דאמרו חז"ל בגיטין בשנת בצורת יכול העבד לומר לרבו פרנסני או שחררני וז"ש רש"י ז"ל איה איפה אבקש מה לעשות לך רצינו בזה אם אברכך ברכה אחרת מיוחדת לך מה תועלת יש לך בזה הלא גביר שמתיו לך נמצא כל מה שקנה עבד קנה רבו ואם יעלה על דעתך שיש לך זמן לצאת מרשותו כשיהיה שנת בצורת ותאמר לו פרנסני או שחררני ואז תוכל לחול עליך הברכה שניה מה שאתה רוצה לברכך גם זה אינו שהרי דגן ותחרוש סמכתיו ולא יהיה לו בצורת א"כ מה אעשה לך בני להפטר ממנו:

(רש"י) למה אשכל גם שניכם ביום א' פירש"י אם יעמוד עליך עשו ואתה תהרגהו יעמדו בניו ויהרגו גם אותך. כאן מקום שאלה מדוע פירש"י דוקא בזה אופן שיהרוג יעקב את עשו ויעמדו בניו של עשו ויהרגו את יעקב ולא בהיפך שמא יהרוג עשו את יעקב ויעמדו בני יעקב ויהרגו את עשו ונמצא שניהם ימותו ביום א' אלא כוונת רש"י הוא מאחר שכ"כ היה צער של רבקה על שימותו שניהם ביום אחד כמ"ש למה אשכל שניכם ביום אחד וזה אי אפשר כי אם כשיעקב יהרוג את עשו תחילה ויעמדו בני עשו כגואל הדם ויהרגו את יעקב בו ביום ויהיו נשכלים שניהם ביום א' משא"כ בהיפך כשעשו יהרוג את יעקב תחילה אז אף יקומו בני יעקב כגואל הדם מ״מ לא יהרגו את עשו בו ביום כי בני יעקב משמרי התורה היו אף קודם נתינתו ודינו לבוקר משפט כדאיתא בגמרא נמצא לא יהיו נשכלים ביום אחד לפיכך פירש"י אם כדברי רבקה שאמרה למה אשכל את שניכם ביום א' לא תמצא בשום אופן