חלקי אבנים ח

אחי הוא בלתי שאלה כוונתה הוא ליתן לו מתנות ומכח זה וחיתה נפשי בגללך והבינהו:

(רש"י) וירק את חניכיו כו' שי"ח עבדים כו' פירש"י רבותינו אמרו זה אליעזר לבדו מנין וגמטרי' שלו וקשה הרי אמר אברהם בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכול וממרא הם יקחו את חלקם ואין לתרץ כדפירש"י שענר אשכל וממרא ישבו על הכלים שהרי כתיב הנערים וחלק האנשים ובספרי עיר דוד מפורש דרך דרש באריכות:

(רש"י) ודור רביעי ישובו הנה פירש"י צא וחשוב דורותיו יהודה פרץ חצרון וכלב מבאי הארץ היה עיין לקמן בפרשת שלח לך בפסוק ועבדי כלב כו' ותבין גם תשכיל מה שתיקן רש"י בחשבון הזה:

(רש"י) ואברם בן שמונים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם פירש"י לשבחו של ישמעאל נכתב להודיע שהיה בן י"ג שנה כשנימול ולא עיכב וקשה הרי בהדיא כתיב בסוף הפרשה וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמולו את בשר ערלתו וצ"ע:

פרשת וירא (רש"י) כחום היום פירש"י לפי שהיה אברהם מצטער על שלא באו אורחים לביתו הביא הקב"ה מלאכים בדמות אנשים וי"ל מנ"ל לרש"י את זה שהקב"ה הביאום בשביל שלא יצטער אברהם שמא שלחם כדי לרפאותו ולבשרו כו' אלא היינו טעמא דאיתא בתנא דבי אלי' כחום היום בשעה שאין לבני אדם צל אשר גם זה צריך ביאור ובביאורו יתבארו גם דברי רש"י בהיות שחז"ל אמרו שמדריגת יש בן אדם יש לו צל כו' וזהו אפשר טעם התנא דבי' אלי' שהקב"ה הביא המלאכים דוקא כחום היום בשעה שאין לבני אדם צל ואז לא ירגיש אברהם שהמה מלאכים דאילו היה מעט קודם חצות היום או מעט אחר חצות היום היה אברהם מרגיש שאינו בני אדם שהרי לאותו זמן יש לבני אדם צל ומדוע אין לאנשים אלו צל אלא בוודאי מלאכים המה ואברהם היה מתאוה לאנשים אורחים להאכילם ובזה הוכיח רש"י ז"ל פירושו הנ"ל שמחמת צערו של אברהם שלח מלאכים בדמות אנשים דאלת"ה למה שלחם הקב"ה דוקא כחום היום בשעה שאין לבני אדם צל הל"ל לשלחם קודם חום היום או מעט אחר חצות היום אלא בוודאי הטעם הוא שהקב"ה הוציא חמה מנרתיקה כדי שלא להטריח את אברהם באורחים וכשראה צערו של אברהם שלח מלאכים בדמות אנשים וכדי שיוסר צערו של אברהם עבור אורחים שלחם בחצי היום וזהו כחום היום בשעה שאין לבני אדם צל ואז לא ירגיש אברהם ע"י שאין להם צל שהם מלאכים שהרי גם לבני אדם אין להם צל ויהיה סבר שהם אורחים בני אדם ובזה יוסר צערו אבל אם היה כוונת השם לשלוח לו מלאכים לבשרו ולרפאותו לא היה צריך לדקדק באיזה זמן יבואו אלא בוודאי בשביל צערו כדאמרן:

ויאמר אבימלך לאברהם לא ידעתי מי עשה הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי ויאמר גם אנכי לא שמעתי חיבור ופירש הפסוק הזה שמעתי אומרים בשם ירושלמי אחד בשעה שהוכיח אברהם את אבימלך היה עומד לאותו זמן גם פיכול שר צבאו עמו והיה אבימלך מתנצל נגד אברהם באומרו לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה ודיבר אבימלך לפיכול שר צבאו וגם אתה מה טעם לא הגדת לי ויאמר פיכול שר צבאו וגם אנכי לא ידעתי והבן:

(רש"י) כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה פירש"י א"ר אבא אפרש שיחתי אתמול דברת כי ביצחק יקרא לך זרע וחזרת ואמרת קח נא את בנך ועכשיו אתה אומר אל תשלח ידך אל הנער ולכאורה אין זה אלא דברי נבואה דמנ"ל לרש"י כל זה גם בפסוק של אחריו פירש"י כי עתה ידעתי מעתה יש לי להשיב לשטן ולא"ה וקשה הלא משעת קיחתו כשלקח את יצחק לעקידה יש להשיב לשטן ולא"ה כחו של אברהם שעמד בנסיונו כמו עתה. ויש לישב דקושיא חדא פרוקא לחבירתה דיש להקשות על אברהם אבינו מדוע לא השיב להקב"ה תיכף באומרו קח נא את בנך אפרש שיחי אתמול אמרת כי ביצחק יקרא לך זרע ועתה אמרת קח נא את בנך אלא טעמא של אברהם אבינו היה דאילו שאל אברהם אבינו באותו פעם אפרש שיחי היה השטן מקטרג ואמר שכל כוונת אברהם אבינו היה כדי להציל את יצתק ממיתה אמר כן כי לא היה רוצה לשחטו וא"ה אמרו מאבימלך נתעברה שרה והיה מתפעל למצוא עילה שלא לשחטו כדי שלא יעבור על שבועתו מה שנשבע נגד אבימלך אבל עתה שלא שאלת אפרש שיחי כו' אלא בשעת עקידה והיית מתפעל דוקא לשוחטו א"כ יש לי שפיר פתחון פה