חלקי אבנים נג

אם תהיו זכאים זמנתי לתת לכם א"י שלמעלה ואם לא תהיו זכאים מ"מ זימנתי לתת לכם א"י שלמטה וזהו כוונת רש"י ז"ל ומדרשו כו' כי היכי דלא תקשה הלא אי אפשר שיקחו ישראל א"י שלמטה כשלא יהיו זכאים להיותם נחשבים לבת בין הבנים ודינים כב"ח וב"ח אינו גובה בעידית וא"י שלמטה הוא מובחר מכל ארצות לזה כתב רש"י ומדרשו אל המקום אשר הכינותי כבר מקומי ניכר כנגדו וזה א' מן המקראות שאומרים שבית המקדש שלמעלה מכוון כנגד בה"מ שלמטה נמצא אף שחטאו ונכנסו בסוג בת בין הבנים ודין ב"ח להם מ"מ אפשר להם ליקה א"י שלמטה אף היות מובחר של כל הארצות שלמטה להיות א"י שלמטה מכוון נגד א"י שלמעלה עד דנחשב א"י שלמטה לזיבורית כי הוא עולם השפל כדאמרן ודוק היטב. נמצא אף שהן חוטאין מ"מ הקב"ה מורישים א"י שלמטה כדין ב"ח הגובה בזיבורית לאהבת וחיבת קודש האבות א"כ אין לך בשורה גדולה מזו ולפיכך תפס רש"י ז"ל בלשונו כאן נתבשרו שעתידין לחטוא כו' ומ"מ להביאך אל המקום אשר הכינותי לך כדאמרן והטעם כמ"ש והארכתי בספרי עיר דוד כי ישראל אין להם חטא משפט מות כי רבים גם היצ"ה תמיד קמו עליהם להחטיאם ולא היו נידונים למרד שמרדו ח"ו במלך מלכי המלכים הקב"ה כמה שאמר הקב"ה כי יצר לב אדם רע מנעוריו פירש"י שננער לצאת ממעי אמו נתון בו יצה"ר ולפיכך אמר כלב אך בה' אל תמרודו אשר לכאורה קושי הבנה כאן וכי יש עבירה שעושיהו אינו מורד בהקב"ה אלא הוי אומר זהו עבירה שרבים מחטיאים אותו כאשר הארכתי בזה בספרי תפוחי זהב בהגהות ע"ש בשער היראה אם לא שאדם עושה עבירה בלתי מחטיאו אותו כ"א שהוא מתעורר את עצמו לדבר עבירה ועבירה בלתי הסתה זהו נקרא מרד ולכן אמר כלב אך בה' אל תמרודו והבינהו:

והנה הקב"ה הצופה ומביט עד סוף כל הדורות ראה בכל דור יעמדו לכלות את ישראל וסמאל צופה ומביט כל שעה ושעה במה יוכל להחטיאם ולהשטינם ולבערם מן העולם אבל חסדי ה' מרובים על עמו ישראל להיות בעזרותינו והצלתינו כאשר כתבתי מזה הנוטה לדבר אמת בהג"ה בספרי תפוחי זהב פירוש הפסוק צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו וה' לא יעזבנו בידו מה עשה יתברך שמו קשר אותנו בקשר אמיץ וחזק ונתן לנו תורה קדושה הארוגה ומרוקמת ברמ"ח מצות עשה ובשס"ה מצות ל"ת מנין אברי וגידי אדם בכדי שלא יוכל סמאל וסטרוהו לחול על שום אבר מאברי אדם ואף גם אם יתגבר יצרם ויתפעל להעבירם מחלק דתם עד שימצא מקום לאחוז בו ולקטרג על כל אחד ואחד על פרצה אשר נעשה בעצמינו כאשר מצינו בראשונים ואם הראשונים כבני אדם אנו כבהמות כו'. ובפרט היותינו גולה אחר גולה מטולטלים ומפוזרים בין האומות ונדחים מארצינו אדמת קודש לארצות אשר נביאים קראום אדמת טמאה נגד קדושת א"י המטמא אותנו מתוכינו ומאוירינו אשר בקל נבוא לפגוע בעצמינו ולעבור ברית אשר כרת ה' עמנו נואלנו אשר חטאנו נתן לנו אלהינו ואלהי אבותינו רטי' לרפאות כל מכאובינו והוא יום קדוש שמירת שבת קודש הנבחר לזרע קודש והוא מצוה כוללת ושקולה כנגד כל מצות ה' התורה כולה שנאמר ועל הר סיני ירדת ודברת עמהם וכתיב בתרי' ואת שבת קדשיך הודעת להם הכי אי' ג"כ ביפה תואר פ' בשלח אמר הקב"ה אם תשמרו שבת כראוי מעלה אני עליכם כאילו שמרתם כל מצות התורה ואם חללתם ח"ו את השבת כאלו עברתם על כל התורה כולו ולא עוד אלא אפי' אם עבר אדם על מצות ה' קדושת שמירת שבת מכפרת אותו עון כדאי' בפ' כל כתבי כל המשמר שבת כהלכתו אפי' עע"ז כאנוש מוחלין לו שנאמר שומר שבת מחללו אל תקרי מחללו אלא מחול לו ומעביר משם אותה עבירה ושורה עליו קדושת שבת ושומר האדם בשמירה גדולה ומעולה וע"פ דרכינו הוא מבואר קושי' בט"ז הובא בש"ע א"ח ריש סימן רמ"ב ע"ש ופן ואולי ישכח האדם גם בקדושת היום קדוש הזה ויעבור עליו ח"ו שוב אין לו תקנה כאשר מצינו בצלפחד בן חפר מקושש עצים בשבת הציץ בעל הרחמים יתברך שמו ונתן לנו עוד מצוה אחת הכוללת כל המצות והיא מצות ציצית להגן כדי שיהיה לזכרון שלא יבא לידי חילול שבת שנאמר וראיתם וזכרתם את כל מצות ה' וכמ"ש חז"ל למה נסמכה פ' ציצית לפ' מקושש לומר כו' ובהתחברם שתי מצות הללו שהיא שמירת שבת וציצית נתחזקה בנו השכינה ע"י סעד וסמך הזה הנרמז בר"ת שבת צצית שהוא ש"ץ גי' שכינה והוא יום פנוי ללמוד תורה וכדאי' במדרש בשעה שנכנסו ישראל לארץ ישראל אמרה התורה רבש"ע הורדתני משמי שמים ונתת אותי לבני אדם עכשיו יכנסו לארצם זה יעסוק בכרמו וזה בזיתו וזה בשדיהו ואני מה תהא עליהם אמר הקב"ה אני אתן להם יום אחד פנוי ממלאכתם