חלקי אבנים נד

ושבת שמה ויעסקו בך ועתה אחי וידידי שים נא דברי אלה בין עיניך וקשרם על לוח לבך ואז תשכיל ותבין ותציל נפשך מדיני דינים וזולת זה אין תרופה למכתך פקח עינך וראה מה שייכות יש שבת ותורה כא' כמ"ש על הר סיני ירדת ודברת עמהם ואת שבת קדשיך הודעת להם והנה עיניך רואות דברי פה קדוש בעל חסד אברהם שכתב בקוצר על עיקר מצות התורה הסוגר כלל התורה הוא מצות תשובה כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ואנחנו נאריך במקצת ע"פ דרכי התשובה אינו שוה לכל אדם כי בעל תורה העוסק בה תמיד כמ"ש והגית בו יומם ולילה ואז אש של תורה שנאמר אש דת למו תוקד בו תמיד אינו מניח לכנוס בגופו שלוחי צר הצורר תוך גופו כי תורה מכבה עבירה וזהו שאמרו הוי כל צמא לכו למים ואין מים אלא תורה נמצא ת"ח שסרח בקל יוכל לתקן את עצמו ולבער אותו קליפה מעל גופו של אדם ומבטלו בתשובה כי הוא דומה לכלי זכוכית אשר תיקונו בשיטוף מים לבד משא"כ עם הארץ שהוא בור ריק אין בו מים ואין שום מגין עליו והוא חוטא ואז החטא מטמא אותו מתוכו ומאוירו כי אותו חטא נכנס לתוך גופו בלתי מונע ואל יבטיחו יצרו שעשה איזה מצוה הלא שנו חכמים עבירה מכבה מצוה ודומה העם הארץ לכלי חרס אשר פליטתו אינו יוצא מדופנו לעולם ואין לו תקנה אלא שבירה כי שבירתו הוא טהרתו אם לא להכניסו תוך כבשן אש עד שלא יחוס על הכלי שיאבד כמבואר בא"ח סימן תכ"א כן הוא באדם אשר בל למד צדק שהוא עם הארץ ואף גם אם למד ופירש מד"ת כלל גם הוא דומה לכלי חרס שאין לו תקנה כי אם מיתה ומיתתו היא תקנתו ובאשר שאדם הראשון עם הארץ היה לדעת חז"ל לפיכך בא לו אזהרתו כי ביום אכלך ממנו מות תמות מיתה דייקא כהא דאמרו נפש החוטאת היא תמות ואין לו תקנה בתשובה והחומל על כל מעשיו ית' שמו הקדים רפואה למכה ובחר יו"א ממעשה בראשית והיא שבת בראשית כי יום השבת יום קדוש הוא ומכפר עון אפי' לע"ה שנטמא מתוכו ומגבו והרי דברים אילו ברורים הם אחר שראה אדם הראשון שאין לו תקנה כדאמרן פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת ועלתה לו אשר אין מקומו להאריך כאן ולגודל מעלת שבת שזכרנו יעמיד כל אדם מרעיד ויציל את נפשו ואת גופו מעונשים אשר זכרנו וכתבנו בספר תפוחי זהב והרואה בהן בפתח שער הענוה תסמר שערת ראשו עד שלא ידע אנה יפנה אבל באמת הקב"ה רחמן ורחמיו מרובים לבל ידח בו הנדח. הורה לנו שכל איש ואיש יוכל לתקן את עצמו בקל בשמירת שבת כדינו כאשר מפורש הוא בש"ע ובתוך ספרי שומר שבת הנדפס והכל עשה ה' לאהבת וחיבת קודש עמו ישראל אשר בחר בהם לעם סגולתו עד שנעשו ע"י שבת ארוסה כביכול להקב"ה כאשר ייעדנו בריש דרושינו זה שנאמר וארשתיך לי באמונה נמצא כל זמן שישראל משמרי שבתות המה כראוי ראוים הם ומתקרבים להיות נשואים להקב"ה כמ"ש ובועלך ה' עושיך ואיל ישראל משמרי שבתות מיד הם נגאלים לטעם זה שהם מחזיקים האירוסין ויזכו לבועלך ה' עושיך ואף שרבים מעמנו אטומי לב המה ואינו משמרים שבת כראוי וגורמים ח"ו לבטל האירוסין. הנה לא אלמן ישראל יש בהם צדיקים משמרי שבתות כראוי אשר על ידם האירוסין אינם מתבטלים בסוד וצדיק יסוד עולם והבינהו אך שהגלות מתארכת בעו"ה וקדושת אלהינו מתחללת בין האומות האומרים איה אלהיכם אשר קצרה ידו מלהושיע ועל זה ידוו כל הדווים ששכינתינו הקדושה עצורה היא בגלותא ובני' נתונים בצרה ובשבי' מי היא זה ואיזהו השומע דברים הללו או הקורא אותם ואיני שם על לבו כמה הוא מונע שמחת הקב"ה ומוסיף צער לשכינה בגלותא ומפרידה ממקום מנוחתה וכל צרה המגיע לישראל הוא הגורם ועונשו גדול במאד והאיש ההוא לא יזכה לעולם לראות נחמות ציון וירושלים ושמחת קב"ה עם שכינתי' בהקמתה מגלות המר הזה אוי לאותן אנשים כי יאבדו גוף ונפש מתוך הקהל אבידת עולמות ואשרי אנשים שככ"ה לו זה משה שמקיימים ומחזיקים בתורתו האמורה מפי הקב"ה ומשמרי שבת כאשר ציוונו שנא' ושני לוחות אבנים הוריד בידו וכתב בהן שמירת שבת כי אין לנו תיקון אחרת כי אם ע"י שבת והוא תיקון חטא אדה"ר כאשר כתבתי באריכות בהקדמות ספרי שומר שבת ובשאר חיבורי שחיברתי שיצאו בדפוס ובפרטות בספרי הגדול עיר דוד בדרוש תנו עוז לאלהים על ישראל גאוותו במ"ש דהע"ה וחטאתי נגדי תמיד כי בהיות שדוד הע"ה ראה אחר מעשה דבת שבע שנדחה ממחיצתו וממידתו שהו' מדת שבת ה'אחרונה ונגזר עלי' להיות כל היום דוה שהוא יומו של הקב"ה כי נתהפכה מדת הוד לדוה ונזנחת ה' אחרונה שהיא מלכות בית דוד מאות ו' היא מדת ת"ת ע"י דינים קשים שנתעוררו עלי' והיא מתגוללת