חלקי אבנים נא

לדוד היתר לבא בקהל ה' מטעם לא יבא עמון ולא עמונית מואב ולא מואבים כי הנשים לא חטאו שנית ואשר שכר עליך בלעם כו' ועצתו היה להכשיל אתכם בזימה והנשים יפקירו את עצמם להחטיא אתכם ואז יאסרו גם הנשים מלבא להקהל והכל הוא כדי שלא יהיה היתר לדוד לבא בקהל ה' כלל ע"כ לא יבא עמון ומואב בקהל ה' על גודל חטאם וזהו כוונת רש"י ג"כ על דבר על דיבורו של בלעם שיעץ עליכם להחטיא אתכם לכוונה הנ"ל בכדי שלא יהיה שום היתר לדוד לבא בקהל ה':

העולה מכל דברינו שזכרנו שאומה ישראלית יש הן שני דינים כשהם עושין רצונו של מקום כמו שיהיה בימות המשיח כשיסלק הקב"ה הקליפה המחטיא אותנו כהיום אז יהיו ישראל נקראים בנים אתם לה' אלהיכם בני אל חי ודין בן הוא היורש הכל וירשו ישראל כל האומות כמ"ש למעלה מדרש חזית ויאמרו שירה כזכר שנאמר שירו לה' שיר חדש וכשאין עושים רצונו של מקום אז הם נכנסים בסוג בת בין הבנים כדאמרן ותופסי' לבד שבע אומות ר"ל דרך תפיסה בעלמא ולא בדרך ירושה דהלכה היא כרב אשי כדמצינו פלוגתתם בכתובות פ' מציאות אשה וז"ל הגמרא בת בין הבנים הנוטלת עישור נכסים אמימר אמר בת יורשת פירש"י הא דתקינו להם חכמים עישור נכסים כעין דאורייתא תקנו להן כמו שהבן יורש נכסי אביו בתורת ירושה כך הוא העישור ואי בעי לאסלוקא בזוזי או בארעא אחרא לא מצא לסלוקי כו' עיין שם ורב אשי סבר בת בין הבנים הנוטלת עישור נכסים בעל חוב היא מתנאי כתובה למאי נפקא מיני' למיגבי בזיבורית כו' ומסיק דהדר בי' אמימר והלכתא כרב אשי דנגבית בזיבורית ומצי לסלקה מהם כאשר כתבתי לעיל ריש פ' בראשית. ויצא לנו מכל זה אף היותינו בעו"ה עתה בסוג בת בין הבנים ולא בסוג בן אף שיש לנו גריעותא שאין אנו נוטלים כי אם העישור נכסי' לבד המה שבעה אומות טובה גדולה היא לנו מאת אבינו אב הרחמן להקרא אותנו בלשון בת דאילו היינו בסוג בן היינו חייבים ח"ו כלי' בימי בלעם לדעת הזוהר שמעשה שיטים נדמה לישראל כבן סורר ומורה שחייב מיתה משא"כ כשאנו בעה"ז כבת לבד הלא כבר שנו חכמים בן נקרא סורר ומורה וחייב מיתה ולא בת וזהו כשביקש אברהם מהקב"ה ואמר במה אדע כי ארשנו לא שהיה מתריז ח"ו נגד הקב"ה וגם הוא אינו חטא כלל אלא כשהקב"ה הבטיחו לנתינת הארץ ונתינת הארץ אפשר להיות בשני אופנים שיתן להם הארץ כבן היורש הכל ואינה מזיזין אותו ממקומו והלכה היא כאמימר ויש עוד להיות נתינת הארץ כבת בין הבנים והלכה היא כרב אשי דמסלקין אותה כדאמרן ולפיכך שאל אברהם אבינו מהשם במה אדע כי ארישנו שתתן לבניי הארץ בתורת ירושה שלא יזיזו אותם מארצם כדין בן היורש ואורישנו דייקא השיבו הקב"ה דזה אינו טובה להם שיהיו נקראים בן והראה לו ארבע מלכיות ואם יהיו נשארו על אדמתם כדין בן יתחייבו ח"ו כלי' כדאמרן וטובה גדולה היא להם כשיהיו בסוג בת בין הבנים ויכולים להיות חיים וקיימי' כדעת הזוהר בת ולא בן וכבר כתבנו בספרי הגדול עיר דוד באריכות ולפי ענינינו פה נתפוס בקצרה בנקדים הא דאי' בזוהר דמקשי הקב"ה הבטיח לאבות ליתן להם הארץ הזאת שנאמר לך ולזרעך אתן את הארץ הזאת לזרעיך נתקיימו דברי השם שנתן הארץ לבניו אבל להם לא נתן מאומה ואיה דברי השם יתברך ומסיק אדרבה לאבות נתן הקב"ה הארץ כי כל הבטחות השם היה על ארץ העליונה הטובה המכוונת לארץ שלמטה שהיא זיבורית נגד א"י שלמעלה כדאי' בבחיו וקבלו האבות הבטחתם וירשו אותה ואי לאו שהחטא גרם אז היה משה רבינו מכניס את ישראל דרך ג"ע שלמטה לשלחן של אביהן א"י שלמעלה ומחמת חטא גרמו שגלו מעל שלחן אביהם וירשו הזיבורית א"י שלמטה כי א"י שלמטה היא זיבורית נגד א"י המכוון למעלה אשר לזה הטעם באו המרגלים בגילוי פנים לסתור עיני ה' ולומר שהוא דבר שאי אפשר שיקחו ישראל הארץ להיותם בסוג בת בין הבנים הנוטלת עישור נכסים והלכה היא כרב אשי דהאי עישור נכסים הוא בזיבורית כדאמרן והארץ הזאת היא מבחר של כל הארץ וזהו שאמרו והנה היא ארץ זבת חלב ודבש וזה פריה להורות שהוא מבחר של כל הארצות ואם אנחנו בסוג בת בין הבנים הנוטלת עישור נכסים הלכה היא כרב אשי דאמר האי עישור נכסים נגבית בזיבורית ואיך אפשר לנו ליקח הארץ ואם נאמר דנחשבין אנחנו כבן היורש הכל א"כ גם זה אי אפשר ליקח הארץ כי אז אנו נתחייבין מיתה כבן סורר ומורה כדאמרן והשיבם כלב שפיר האמת הוא שהקב"ה עשה לנו טובה זו להיות נקראים בת בין הבנים כדי להציל אותנו ממיתת בן סורר ומורר כי בן ולא בת לענין מיתת בן סורר ומורה ולפיכך אנו תופסי' ז' אומות לבד כדין בת