חלקי אבנים מח

נפשות ולא מחמת ממון וכהן אסור בשבוי' עולמית אף שמעיד עלי' והאיך אני מאכיל אתכם לחם תרומה כעולא וכרב שמואל בר' יהודא שאינו אוכלת כדאמרן אלא מוכרחים אתם לומר מאחר שהוצאתי אתכם בניסים ונפלאות וכמה משפחות של ערוב כו' נתתי עבורכם ופדיתי אתכם כדאמרן כדעת המדרש הבן יקיר לי אפרים שפדיתי אתכם בממון וכבר זכרנו המשנה ששנו חכמים אם הארוס פדאה בוודאי קים בגווה דכשרה היא כי לא שדי אינש זוזי בכדי ויכול להעיד עלי' נמצא בקים בגווה גם רב יוסף מודה דארוס חייב כדאמרן א"כ יוסר תלונתכם לזה תלה הקב"ה דווקא בנתינת המן שנאמר הנני ממטיר לכם לחם מן השמים להראות לה מכח נתינת המן שהוא ית' קים בגוון דישראל ויתן להם פרנסתן בין לר"ח ובין לרב יוסף וא"ת אם זה מוכח שאתה קים בגווינו תן לנו המן פעם אחת בשנה זה אינו אף שאני קים בגווי' כן מ"מ ולקטו דבר יום ביומו כתירוץ רשב"י לתלמידיו שזכרנו לעיל בכדי שיכוונו לבם לשמים אם תעשו רצון מצותי אתן לכם גם מחר ואם לאו לאו ואף שאני יודע הכל מ"מ אמרת ה' צרופה רצוני לזכך ולצרף אתכם התלכו בתורתי אם לא וא"ת למה היה בודק ומשקה אותם כסוטה הלא מוכח הדבר שהקב"ה קים בגווהו מאחר שהוציאם דרך פדיון כדי להעיד עליהם דקים ליה בגוון היותם כשרים היינו כדי להודיע שאילו ואילו דברי אלהים חיים דיש לומר דהלכה היא גם כרב חסדא אף בלא קים ובלא קים עדותו אינו כלום לפיכך צריך השקה להודיע לאומות שהם כשרים שהרי השקה אותם כסוטה ונשארו כשרים נמצא יש לנו סמך ממקרא זה ככל הנהו רבוותא האלפס והרמב"ם והנמשכים אחריהם וכרש"י והרא"ש והנמשכים אחריהם:

ועל פי הדברים שזכרנו יתבארו דברי דוד נעים זמירות ישראל באומרו שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו וכן שלמה בנו אמר ברוח הקודש כלך יפה רעייתי ומום אין בך אתי מלבנון כלה אתי תבואי תשורו מראש אמנה. ודבריהם צדק ואמת אך אינם מובנים לנו וצריכין ביאור רחב ולהקדמתינו שהקדמנו ואשר נוסיף עוד עליהם גמרות יבאו על נכון מתוקים מדבש כי הנה שזכרנו שהמן הוא לחם תרומה וניתן לארוסתו שהיא ברתא דאברהם ברתא דגלוותא כמו שקוראם גם הנביא בת גולים נמצא אותו בת נעש' ארוסה כביכול להקב"ה ע"י שבת והיה בת ישראל ארוסה לכהן ומצינו גמרא בכתובות פרק אעפ"י ובפ"ק דקידושין אמר עולא דבר תורה בת ישראל הארוסה לכהן אוכלת משלו ואוכלת בתרומה דכתיב וכהן כי יקנה נפש וגו' והאי נמי קנין כספו הוא ומפני מה אמרו דאינ' אוכלת הטעם הוא שמא ימזוג לה כוס של תרומה בבית אבי' ותשקה לאחי' ולאחותי' א"ה הגיע זמן ולא נשאת נמי התם דמייחד לה דוכתי' רב שמואל בר יהודא אומר משום סימפון והלכתא כוותי' ומסיק שאף לדברי רב שמואל בר יהודא יש תיקן שאוכלת בתרומה היינו בכהן שאינו מקפיד במומין אז אוכלת בתרומה אף בעודה ארוסה תו אית' שם בגמרא אמר אביי מחלוקת בבת כהן לכהן סבר ר"ע כולו תרומה פירש"י לפי שהיתה בקיאה בשימור בימי נדתה להיותה בת כהן משא"כ בת ישראל לכהן דברי הכל מחצה חולין ומחצה תרומה ובזה הוא מבואר בטוב דברי דוד המע"ה והרבה תיקן דוד הע"ה באומרו שאל ויבא שלו כו' כי יש קושי' עצומה מאחר שישראל נעשה ארוסה להקב"ה ע"י שבת והוי בת ישראל ארוסה לכהן ונתחייב הארוס ליתן לארוסתו מזונות ומזונתם היה המן כמ"ש הנני ממטיר לכם לחם מן השמים שהוא לחם קודש לחם תרומה וכבר זכרנו הא דאמר עולא אף שדבר תורה ארוסה בת ישראל לכהן אוכלת משלו ואוכלת בתרומה מטעם שהוא קנין כספו מ"מ תקנת חכמים היא שאינו אוכלת הן משום סימפון והן משום שמא תשקה לה כוס של תרומה בעודה בית אבי' ותשקה לאחי' ולאחותי' א"כ נתן הקב"ה המן לישראל שהוא לחם תרומה שלא כדין כי מצד תקנת חכמים אינו אוכלת והקב"ה החמיר בדברי חכמים יותר מדבריו וכי היכי דלא תקשה קושי' זו בא דוד וישבה להורות מה שנתן להם הקב"ה הכל תרומה היינו טעמא להיותם ברתא דאברהם ואברהם הוא כהן לאל עליון מזמן עקידה כי שם נתכהן אברהם אבינו וכמ"ש הנני ר"ל הנני לכהונה הנני למלכות כדעת המדרש והוי בת כהן לכהן ובבת כהן לכהן הלכה הוא כרבי עקיבא דסבר שנותנין לה הכל תרומה וזהו שיעור הכתוב הדור הוא שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם ר"ל שנתן להם המן לשובע הכל תרומה ותקשה כל הנהו קושי' שזכרנו הלא בבת ישראל לכהן דברי הכל הוא שנותנין לה מחצה חולין ומחצה תרומה כעול' לז"א הא דתנן נותן הכל תרומה היינו טעמא כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו שאברהם נעשה בעקידת יצחק בנו עבדו שהוא