חלקי אבנים מג

מצאתי בספר עסיס רמוני כלל התורה היא נשמה לפרשיות וכללות הפרשיות היא נשמה לפסוקים וכללות הפסוקים היא נשמה לתיבות וכללות התיבות היא נשמה לבחינות האותיות אילו מתלבשים באילו ואילו מקבלים מאילו לפי זה לא יקשה שיהיו התיבות מורים רחמים והאותיות יהיו מורים דין מפני שהתפשטות החסד הוא בגבורה ענפי החסד מתלבשים בגבורה כי זו תהיה עילה לזו וזו תהיה עליל מזו ודא היא מוחא לדא ודא תהיה קליפה לדא:

וכן התורה הוא שמו של הקב"ה והשם בכללו הוא כדמות גוף האילן והפסוקים אשר בהם קיבוץ התיבות הוא כדמיון ענף הגדול מתפשטים סביב האילן כל א' במקום הראוי לו לא במקרי כי אם בהשכלה גדולה מאתו ית' והאותיות שתוך הפסוקים הם דמות העלין המתפשטים מהענפים והיותר פנימי היא נשמה למה שחוצה לו:

דרוש נחמד מופלא וחריף ובו תלוי גאולתינו ופדות נפשינו:

כתיב סוף פ' משפטים הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכינותי וגו' כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמורי והחתי והפריזי וגו' וכתב רש"י ז"ל הנה אנכי שולח מלאך לפניך כאן נתבשרו שעתידין לחטוא ושכינה אומרת להן כי לא אעלה בקרבך אשר הכינותי לך אשר זמנתי לתת לכם זהו פשוטא ומדרשו אל המקום אשר הכינותי כבר מקומי ניכר כנגדו וזה א' מן המקומות שאמרו שבית המקדש שלמעלה מכוון כנגד בית המקדש שלמטה. כתב הזוהר כמה ניחא ליה להקב"ה להתעסק בתורתו הקדושה האמיתי לחקור ולדרש ולהקשות בה כדי להבין ולהשכיל אמרי' אמרי נועם וגם דברי רש"י ז"ל הנאמרים ברוח הקודש פירושו על התורה ובסקירה ראשונה נראין דבריו כאן תמוהים במאוד והרואה יעמיד מרעיד ומתקשה לדעת אמריו ופירש סדר הכתובים אבל כד מעיינת בי' שפיר יהיו דבריו דברי אמת וצדק נאמנים ונחמדים נאמרים באמת וביושר דלכאורה יש להקשות במה שאמר כאן נתבשרו שעתידין לחטוא כו' היתכן לומר כן על חטא גדול כזה ועונש מיתה אשר נאמר עליו הרף ממני ואשמידם ואכלה אותם כרגע יפול עליו לומר לשון בשורה כמ"ש כאן נתבשרו שעתידין לחטוא ומה בשורה שייך בזה תו קשה הכתוב אומר ואתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חקי ותורותי ינצורו משמע על תנאי זה נותן להם ארצות גוים באם יקיימו חקי ה' ותורותיו ינצרו וכאן משמע אף אם לא יקיימו חוקים ומשפטים ותורת ה' לא ינצורו מ"מ ינתן להם ארצות גוים והיכי יתקיימו שני מקראות הללו הלא סתרי אהדדי גם במה שפירש רש"י ז"ל על הקרא שאמר אשר הכינותי אשר זמנתי לתת לכם והוא הפשוטא ומדרשו הוא כבר מקומי ניכר כנגדו כו' הוא צריך ביאור להבין דבריו גם המשך הפסוקים על פירושו תו קשה אחר שאמר הכתוב ולהביאך אל המקום אשר הכינותי נכלל במאמרו נתינת שבעת אומות לישראל א"כ תו לא צריך לומר והביאך אל ארץ האמורי והחתי והפריזי כו' פעם שנית ופרטא למאי אתא:

וכדי לישב כל זה נשים פנינו לבאר תחיל' איזה פסוקים סוף פ' בשלח ואגב יתבארו גם דברי התנחומא במ"ש הבה נתחכמה לו לבטל מהם שמירת שבת מה היה צריך חכמה בביטול שבת הלא כאשר יגזור עליהם שלא יהיו פנוים מעבודה ביום ההוא ממילא יתבטל מהן שמירת שבת אשר תיקן להם משה ע"פ פרעה כדעת המדרש והוא צריך ביאור רחב להבינהו:

כתיב סוף פרשת בשלח ויבואו מרתה וילונו העם על משה וגו' ויצעק אל ה' וגו' שם שם לו חק ומשפט ושם ניסהו אשר חכמינו יגידו כי שבת במרה נצטוה וסמיך לי' תלונות הרעב שנא' וילונו בני ישראל על משה ועל אהרן במדבד ויאמרו מי יתן מותינו ביד ה' בארץ מצרים כי הוצאתנו אל המדבר הזה להמית כל העם הזה ברעב ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא. כאן הבן שואל להשיבו מה היה כוונת