חלקי אבנים לט

עדיין ממצות ציצית א"כ לא היה בעדת קרח הנועדים על ה' וא"ת שמא הוא כדעת ר"ש שאמר מן המעפילי' היה ויכול להיות שהיה בעדת קרח גם זה אינו שהרי בנים לא היה לו וכל עדת קרח חשדו את משה בא"א עד שקמו כולם וקינאו את נשותיהם וכתיב ונקתה ונזרע זרע אם היה לה בנות ילדתו בנים ואנחנו רואים שבנים לא היה לו ש"מ שלא היה בעדת קרח כ"א בחטאו מת וכבר נמחל לו חטאו כי מיתה מכפרת עון לז"א למה נגרע ולא עוד אלא אף זה רמזו באומרם כי בחטאו מת שלא היה חוטא ומחטיא את הרבים כדמפרש רש"י להוציא מלבם לומר אולי עדיין לא נמחל חטאו באשר היותו חוטא ומחטיא את הרבים לז"א בחטאו מת ופי' רש"י שהוא לבדו מת בחטאו ולא החטיא את אחרים בנקדים הא דאמר הנביא לכו נא ונוכחה יאמר ה' אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ואם יאדימו כתולע כצמר יהיה ופרשתיו במקום אחר באורך ופה נחזיק בקוצר אמרי' דיש להקשות בדברי הנביא במה שאמר לכו נא ונוכחה כו' מה צריך הקב"ה להיות מתווכח עמהם ולא עוד מפני מה יש חילוק בחטאים אם הם כשני או כתולע אלא הענין כך הוא ידוע הוא שהתולע הוא בעצם אדום ומאדים גם את השני משא"כ השני אף היותו אדום אינו מאדים את אחרים וכבר הוא ידוע מפירש"י בפ' חוקת שפירש על פרה אדומה כל דבר אדום נקרא חטא וזהו פירושו על דברי הנביא לכו נא ונוכחה יאמר ה' כי אתם רוצים למחול כל עוונותיכם נעשה וויכוח באיזה חטאים יש למחול הכל ובאיזה חטאים למחול המקצות לבד לז"א אם יהיו חטאיכם כשני ר"ל שהוא בעצם אדום ואינו מאדים אחרים כך חטאיכם שחטאו ולא החטיאו את אחרים אז אחר שובו כשלג ילבינו שיכופר עוונו מכל וכל משא"כ אם יאדימו כתולע י"ל שיהיה נדמה חטאיכם כהאי תולע שהוא אדום והאדים גם אחרים אף ששב בתשובה אין לו כפרה מכל וכל עד ששבו גם אותן שהחטיא וזה שאמר אם יהיו חטאיכם כתולע שהוא אדום ומאדים אז אחר ששב יהיה כצמר לבד וה"ה בנ"ד באשר שבנות צלפחד הוצרכו לכל זה לומר הא דבאנו לתבוע חלק ירושת אבינו הוא מטעם זה כי בחטאו מת ולא החטיא את אחרים ומיתתו היה כפרה מכל וכל ולמה נגרע וגו':

(רש״י) כי אין לו בן פירש"י הא אם היה לו בן לא היו תובעום כלום מלמד שחכמנו' היו. וקשה הא דשבחו אותן שחכמנו' היו בשביל שאמרו כי אין לו בן הא אם היה לו בן לא היו תובעות כלום הלא כל נימוסי גוים דינם כך שהבן קודם לבת ומה חכמתן ששבחו אותן אלא הענין כך הוא באשר הם באו לתבוע שלשה חלקים לדעת המשנה והגמרא בב"ב דהיינו חלק אביהם וחלק בכורה בנכסי אבי אביהם שהוא חפר לפיכך באו בחכמה זו באמרם כי אין לו בן ר"ל הא אם היו לו בן ואותו בן מת והניח בת והוי בת הבן במקום הבת עצמה מ"מ לא היינו תובעו' כלום דבכל מקום שיש בת הבן הוי כבן עצמו עומד ואותו בת קודמו' לבת עצמה דבמקום הבן היא עומדת כדאיתא ובן אין לו עיי' עליו א"כ גם אנחנו בחלק אבינו במקום בן עומדים והוי כאילו חי אבינו תנה לנו אחוזה בתוך אבינו לרשת שלשה חלקים חלק אבינו וחלק בכורה של צלפחד אביהן בנכסי חפר כי בת הבן כבן עצמו וז"ש מלמד שחכמנו' היו וטעם הדבר שבת הבן קודמת לבת עצמה עיין בספרי עיר מקלט מצוה שצ"ה מה שכתבתי שם דברים נכונים:

פרשת עקב (רש״י) שמלתך לא בלתה מעליך ורגליך לא בציקה זה ארבעים שנה פירש"י לא בלתה מעליך לפי שענני הכבוד היו מגהצים אותה ואף הקטנים היו גדלים ולבושיהם עמהם כההוא חומט שגדל עמו ורגליך לא בציקה לא נפחה כבצק כדרך הולכי יחף שרגליהם נפוחות. ויש לתמוה לפירושו של רש"י האי ורגליך לא בצקה למה נאמר בשלמא הא דסיפר להם ניסי האל ית' מה שעשה להם דרך נם שענני הכבוד היה מגהץ בבגדיהם ולא היה צריכין אחרים זה ארבעים שנה ניחא אם כן כל מה שהיה להם ממצרים היה גדל עמהם אשר גם מנעליהם לא בלו ולא היה יחפים זה היה נם אבל מה שרגליהם לא בציקה ולא נפחה כדרך הולכי יחף מה זה נס הלא לא היו הולכי יחף שהרי היה להם מנעלים ולפיכך רגליהם לא בציקה ולמה חוזר ואומר להם שרגליך לא בציקה אחר שמשמלתך נשמע שלא הלכו יחף א"כ חידוש זה למאי אתא ואין זה סברא לומר שסמכו על הנס והלכו יחף אף היות להם מנעלים וכדי להבין המשך הפסוק הזה נקדים מ"ר תמוה הובא שיר השירים ר"א ברשב"י שאל מהיכן היה לישראל בגדים במדבר וכי כלי קוריים יצאו עמהם