חלקי אבנים לב

יראה שרש"י תיקן בזה הרבה כי יש להקשו' קושי' עצומה בפסוק הנאמר אחרי מות שני בני אהרן וכי עד השתא לא ידענא ששני' מתו ושנים נשארו מניינא ל"ל אלא דרש"י ז"ל ראה הגמרא במסכ' חגיגה רבי לוי רמי כתיב הוקר רגליך מבית רעיך ש"מ דשלמה אמר אל תרגיל עצמך לבוא עם קרבנות לבה"מ ודוד אמר אבוא ביתך בעולו' ומשני הא בחטאות ואשמות הא בעולות ונדבות נמצא לדעת הגמרא זו נשמע דבחטאת ואשמות לא יבא בכל עת שירצה מטעם הוקר רגליך מבית רעיך ולדעת המדרש רבה פ' זו שזכרנו שיכנס בכל שעה שירצה היינו טעמא דיש עוד פי' אחד על הא דאמר שלמה הוקר רגליך מבית רעיך דאי אפשר לומר האי בית רעיך שהוא קאי על בה"מ וכי חברותא איכא לקרוא את הקב"ה רעיך בתמי' אלא בית רעיך הוא קאי על בית הדיוט שלא יבא תמיד לבית חבירו פן ישבעך וישנאך א"כ לפירוש זה אין מקום רמי' דרבי לוי שהרי שלמה אמר דבר הנוגע בין אדם לחבירו ודוד אמר דבר הנוגע שבין אדם למקום ואין צריכין אנו שינוי הגמרא דמחלק בין חטאת ואשמות לבין עולות ושלמים ולפיכך סבר המדרש שיכנס אף בחטאת ואשמות בכל שעה שירצה רק כסדר הזה אבל אם נמצא שהקב"ה נקרא רעיך מוכרחי' אנו לשינוי הגמרא לחלק בין חטאת ואשמות לעולות ושלמים מכח רמיה דר' לוי הנ"ל ונקדים מ"ר בפ' נשא וז"ל בקצרה ראוים היו כל בני אהרן למיתה שנאמר ואשמיד פריו ממעל זה כלוי בנים אלא תפילתו של משה עשה מחצה שנים מתו ושנים נשארו והא דלא הציל אותם משה כולו היינו טעמא שהקב"ה אמר למשה כבר כתבתי בתורתי על כל דבר פשע זה אהרן שהופשע את ישראל כו' ולפיכך ישלם אהרן שני בנים לרעהו זה הקב"ה שנקרא רעהו שנאמר רעיך וריע אביך אל תעזוב ע"כ המדרש נשמע מזה המדרש שגם הקב"ה נקרא ריעך ובזה הוא מבואר כי יש כאן ספק גדול בהא דנאמר בזאת יבא אהרן אל הקודש אם הוא כדעת רש"י ע"פ רמי' דגמרא דחגיגה הנ"ל דיש חילוק בין חטאת ואשמות אל ירגיל ובין עולות ושלמים שיבא בכל שעה שירצה וכאן ג"כ כתיב בזאת יבא אהרן אל הקודש בפר בן בקר לחטא' נמצא נראה שלא יכנס אהרן בכל שעה שירצה כ"א ביום כיפורים לבד או אם הוא כדעת המדרש דהאי קרא הוקר רגליך מבית רעיך לא קאי על הקב"ה כי הקב"ה אינו נקרא רעיך וכי חברותא איכא א"כ ליכא נמי רמי' דר' לוי כי שלמה אמר אל תרגיל עצמך לבית רעיך חבירך שלא ישנאך ולא קאי כלל על הקב"ה ודוד אמר אבא ביתך בעולות הוא קאי על בית המקדש ואין אנו צריכין לחלק בין חטאת ואשמות ויכנס אהרן בכל שעה שירצה נמצא יש להסתפק בפירושו ולפיכך בא הכתוב להקדים ולומר אחרי מות שני בני אהרן כי היכא דיתקשה לך מפני מה מתו רק שנים הלא כולם היו ראוים למות כמ"ש ואשמיד פריו ממעל ואין השמדה אלא כילוי בנים מוכרח אתה לומר כתירוץ המדרש ושהקב"ה אמר למשה כבר כתבתי בתורתי על כל דבר פשע שהופשע אהרן את ישראל כו' ולפיכך ישלם שנים לרעהו ר"ל לפיכך מוכרח אהרן שלם שני בניו להקב"ה הנקרא רעיך שנאמר רעיך וריע אביך אל תעזוב ש"מ דהקב"ה נקרא רעיך נמצא אותו פי' שאמר חברותא ליכא שאין הקב"ה נקרא רעיך אותו פי' ליתא שהרי מצינו שהקב"ה נקרא רעיך ובשביל זה שהקב"ה נקרא רעיך לא יוכל משה להציל בני אהרן יותר משנים א"כ ש"מ הא דאמר שלמה הוקר רגליך מבית רעיך הוא קאי על הקב"ה הנקרא רעיך ושפיר רמי' רבי לוי קרא אהדדי הלא דוד אמר אבא ביתך וגו' אלא מוכרחי' אנו לחלק בין חטאת ואשמות לעולות ושלמים הא דאמר דוד אבא ביתך בעולות הוא קאי על עולות ושלמים אבל בחטאות ואשמות הוקר רגליך כמ"ש שלמה ואי ס"ד שיכנס אהרן בכל שעה שירצה הלא כאן נאמר בזאת יבא אהרן אל הקודש בפר בן בקר לחטאת אלא מוכרחים אנו לומר סברת רש"י אמת שאף זו לא בכל עת כ"א ביום הכיפורים לבד ונכון הוא במאד דברי רש"י ז"ל ועיין דבר אמת מ"ש בספרי עיר דוד בבית אהרן פי' הפסוק כי חסד חפצתי ולא זבח ע"ש:

פרשת קדושים (רש"י) לא תלין פעולת שכיר אתך עד הבוקר פירש"י לשון נקיבה מוסב על הפעולה ויראה לי דהכי פירושו הלא נודע כי נוכח לזכר ונסתר לנקיבה הם שווים כמו בכאן לא תלין הוא נוכח לזכר ונסתר לנקיבה א"כ קשה מפני מה אמרה התורה כאן לשון לא תלין דמשמע לשון זכר ולשון נקיבה אולי נטעה בזה לומר שהוא לשון נקיבה ובאמת לא מצינו בשום מצוה מתרי"ג מצות שהנקיבות נצטוו ומדוע נצטוו במצוה זו לכך בא רש"י ותיקן