חלקי אבנים לא

נגעי אדם ואח"כ נגעי בגדים ואח"כ נגעי בתים מה עשה רש"י ז"ל תיקן בפירושו כי היכי דלא תקשה קושי' זו בהצטרף עוד מ"ר וזל"ה כששמעו ישראל פ' נגעים נתייראו אמר להם הקב"ה אל תיראו אלו לא"ה אבל אתם לאכול לשתות ולשמוח. והמדרש הזה צריך ביאור רחב דהל"ל בשעה ששמעו ישראל שהנגעים באים עליהם נתייראו תו קשה במ"ש שנתייראו מפני עונש הנגעים אם יעשו חטאים שעונשו נגעים מה מועיל להם היראה ואם לא יעשו חטאים אילו שהנגעים באים אליהם אין להם לירא מפני הנגעים גם מה שהשיבם הקב"ה אלו לא"ה אבל אתם לאכול לשתות ולשמוח הוא צריך ביאור האיך אמר אלו לא"ה הלא טהרת הנגעים כתובה בצידה וכי בא הכתוב לטהר אומות העולם ולא עוד שאמר אבל אתם לאכול לשתות ולשמוח אכילה ושתי' ושמחה מאי בעי הכא ויראה ליישבו ע"ד המדרש לא היו א"ה ראוים להיות דווים וסחופים אלא כדי שלא יאמרו לישראל אומה דווים וסחופים אתם לפיכך גם א"ה דווים וסתופים המה ואין להקשות לא יבואו נגעים על ישראל כל ולא יצטרכו א"ה להיות דווים וסחופים בשביל ישראל כדי שלא יאמרו כדאמרן ז"א שהרי ביאת נגעים על ישראל בשורה טובה היא להם כדאיתא במדרש כל מה שישראל אוכלים בעוה"ז אינם אוכלים אלא בשביל יסורים שבא עליהם נמצא אחר שישראל מוכרחים לטובתן להיות נגעים באים אליהם מוכרחים א"ה להיות להם ג"כ נגעים כי היכי שלא יאמרו אומה דווים וסחופים אתם ובזה יומתק שפיר לשין המדרש בשעה ששמעו ישראל פרשת נגעים ר"ל סדר הפרשיות הכתובים אדם כי יהיה כו' שהם נגעי אדם ואח"כ פרשת נגעי בגדים ואח"כ נגעי בתים לפיכך נתייראו באומרם אנחנו רואים סדר הפרשיות שמתחלת בנפשות תחילה ודוקא בישראל שהרי נאמר אדם כי יהיה ואמרו חז"ל אתם קרוים אדם ואין א"ה קרואים אדם נתייראו כי א"ה יהיו מונין את ישראל לאמור אומה דווים וסחופים אתם לא שנתייראו מפני הנגעים כדאמרן אלא יראתם היה שלא יהיו א"ה מונין את ישראל כדאמרן ושפיר השיב להם הקב"ה אל תראו אילו לאומות העולם ר"ל שגם על אומות העולם יבואו הנגעים בכדי שלא יהי' מונין את ישראל אבל אתם לאכול ולשתות ולשמוח ר"ל הא דהנגעים מוכרחים לבוא עליכם בשביל אכילה ושתי' שיש לכם בעוה"ז ומחמת שלא יהיו מונין אתכם לומר לכם אומה דווים וסחופים אתם יבואו גם עליהם בלתי שום טובה להם וזהו בשורה טובה שיהיה להם אכילה ושתי' בעוה"ז ושגם הא"ה לא יאמרו אומה דווים וסחופים אתם כי גם עליהם יעבור הכוס. כלל הדבר שהנגעים באים על ישראל וא"ה בישראל יש להם טובה אכילה ושתי' בעוה"ז משא"כ א"ה שאין להם שום טובה ובזה רציתי לבאר פסוקי תהילי' שאמר דוד הע"ה רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו דלכאורה נאה היה לדוד לומר רבים מכאובים לרשע וחסד יסובבנו להבוטח בה' או איפכא לרשע רבים מכאובים ולהבוטח בה' חסד יסובבנו ולפי דרכינו שפיר הוא דהאי והבוטח בה' קאי למעלה ולמטה ר"ל רבים מכאובים לרשע ולהבוטח בה' כי הנגעים באי' על שניהם בשוה והא דקרא אצל רשע המכאובים רבים היינו טעמא כי והבוטח בה' חסד יסובבנו אף שיבא נגעים על הבוטח בה' אינו נחשבים מכאובים להיות להם עבור הנגעים חסדים כי כל מה שאוכלים ישראל בעולם הזה אינם אוכלין אלא בשביל יסורים שבאים עליהם משא"כ אצל א"ה הם באים עליהם רק בשביל ישראל שלא יהיו מונים את ישראל לאמור אומה דווים וסחופים אתם ואין להם שום טובה בשביל זה ולפיכך המכאובים רבים הם אצל הרשע כדאמרן וזהו כוונת רש"י ז"ל בשורה טובה נתבשר לישראל שהנגעים באים עליהם ובבית ארץ אחזתכם ר"ל אף על בתי א"ה שבארץ אחזתכם כי הנגעים אינם באים אלא על אכילה ושתי' ושמחת אוצרות אשר ימצאו ואשר יבואו הנגעים אל א"ה היינו בשביל שלא יהיו מונין את ישראל כדאמרן ואין לך בשורה גדולה מזו וז"ש רש"י ז"ל בשורה טובה נתבשר להם והבינהו כי נכון הוא ולפיכך הפרשיות בטוב נאמרים אדם כי יהיה וגו' נגע צרעת כי תהיה בבית כו' הכל נאמרים כדי לבשרם בשורה הנ"ל ודברי חו"ל עומדים על נכון שאין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה והא דנאמר כאן בהיפך הוא בשביל בשורה שנתבשרו ישראל ודוק היטיב:

פרשת אחרי מות (רש"י) בזאת יבא אהרן אל הקודש בפר בן בקר לחטאת פירש"י אף זו לא בכל עת כי אם ביום הכיפורים לבד. בסקירה ראשונה נראין דברי רש"י תמוהין הם מי הכריחו לפירוש זה שאף זה אינו אלא בי"כ לבד ולא בכל שעה שירצה כדעת המדרש יכנס בכל שעה שירצה רק כסדר הזה בפר בן בקר לחטאת ואיל לעולה וכדי לבאר כוונת רש"י