חלקי אבנים כח

עובדים בשיתוף ואם תאמרו שיתוף אסור מכח שלא נאמרה ביום שני כי טוב לומר שאין טוב אלא בא' ואין שני לנגדו זה אינו שהרי מת משה ולכן לא נאמר כי טוב ביום שני שאין כדאי להזכיר שמו שהוא טוב ביום שנבראו מים אשר בסיבת המים מת ושיתוף מותר כדאמרן ומכח מיתת משה נתפתו לעבוד ע"ז בשיתוף ע"כ אחר שראו שמת משה באו ואמרו קום עשה לנו אלהים כי זה משה לא ידענו מה היה לו וגו':

(רש"י) וידבר ה' אל משה לאמור לך רד וגומר פירש"י רד מגדולתך לא נתתי לך גדולה אלא בשבילם באותו שעה נתנדה משה מפי ב"ד שלמעלה. וקשה מנ"ל לרש"י הא דאמר הקב"ה לך רד שהורידהו מגדולתו דלמא פירושו כפשוטא שציווהו לירד עם הלוחות כדי לחייבם שיהיו נדונים כא"א אשר לזה הטעם שיבר משה הלוחות אחר שראה מעשיהם כדי שיהיו נדונים כפנוי'. תו קשה מ"ש רש"י באותו שעה נתנדה משה מפי ב"ד שלמעלה מנ"ל לרש"י הא ומאי בעי. ונראה דקושי' חדא פרוקא לחבירתי' ידוע הוא מחז"ל שמשה רבינו כהן גדול היה. גם התוספות בגמרא דמועד קטן די"ד כתבו דאין נידוי בכ"ג והנה משה היה ראוי להיות מנודה מפי ב"ד שלמעלה אך לדעת התוספות אין נידוי בכ"ג לכך הוכרח הקב"ה להורידו מגדולתו שהיה כ"ג כדי שיהיה חל עליו נידוי ב"ד והא דהורידו תיכף ומיד לז"א כי באותו שעה נתנדה משה מטעם הידוע ע"כ הוכרחו להורידו ג"כ תיכף אף שמשה רבינו לא חטא מאומה מ"מ הורידהו בטעם זה שכל גדולתו בשבילם הבינהו כי נכון הוא:

פרשת פקודי (רש"י) אלה פקודי המשכן משכן העדות פירש"י משכן משכן שנתמשכן שני פעמים בעונות ישראל. העדות עדות הוא לישראל שויתר להם הקב"ה על מעשה העגל. וקשה מדוע תלה העדות שויתר להם על מעשה העגל והשראותו שכינתו בתוכם מטעם שנתמשכן שני פעמים הלא גם בפעם ראשון הוא ג"כ ראי' שויתר להם על מעשה העגל ויבואר בנקדים גמ' בפ' המקבל אמר רבי מאיר מאחר דמחזירין לו למה ממשכנין אותו ומשני שלא יעשו מטלטלי דיתמי וכדי שלא תשמטנו שביעית כתבו התוספות הקשה ר"י מאורליינש למה ממשכנין אותו פעם שני' ומשני כדי שיהא הלוה זהיר להמציא מעות ולפדותו נמצאין למדין מזה שעיקר כוונת שנתמשכן פעם שנית כדי שיהיה הלוה זהיר וזריז לפדותו והנה אי' בגמרא דע"ז לא היו ישראל ראוים לאותו מעשה אלא כדי להורות תשובה ויש לבעל דין לחלוק לומר הא דחטאו ישראל לכתחילה כדי להורות תשובה לרבים. מאן יימר שהקב"ה חפץ בתשובה דלמא נפש החוטאת היא תמות. והא דהקב"ה כיפר להם זה היה מחסדו הגדול אבל במה שנתמשכן שני פעמים הוא ראי' גדולה שהקב"ה חפץ ומהדר אחר תשובה כדאמרן. א"כ יפה עשו שחטאו כדי להורות תשובה לז"א משכן משכן שנתמשכן שני פעמים א"כ קשה מאחר שעתיד להחזירו למה ממשכנו פעם שנית אלא מוכרחים אנו לומר שכוונתו במשכנו שנית כתירוץ התוספות כדי שיעשו תשובה וימהרו לפדותו ש"מ דהקב"ה חפץ בתשובה נמצא שפיר אמר משכן משכן העדות ר"ל הא דנתמשכן שני פעמים זהו העדות לישראל שויתר להם על מעשה העגל שהרי מזה מוכח שהקב"ה חפץ ומהדר אחר התשובה נמצא אין בזה חטא ועון שהרי עשו כדי להורות תשובה וק"ל:

תם ונשלם בעזרת אלהים אל עולם:

פרשת ויקרא (רש״י) ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר פירש"י לכל הדברות ולכל האמירות קדמה קריאה לשון חיבה כו'. כדי להבין דברי רש"י נקדים מדרש רבה ורבקה אוהבת את יעקב בכל פעם שהיתה שומעת קולו של יעקב היתה מוספת אהבה על אהבתה וקשה על לשון המדרש דתלה דרש זה כששמעה רבקה קולו מה היה חסר באומרו בכל פעם שראה רבקה את יעקב שהיה עוסק בתורה היתה אהבה אותו ומדוע תלה אהבתה בקולו. גם באומרו כשהיתה שומעת קולו של יעקב היתה מוספת אהבה על אהבתו האי תוספות אהבה למאי אתא והוא מבואר ע"פ גמרא דר"ה בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני מלך ה' מלמד שהחצוצרות היו מקצרים ושופר היה מאריך כי מצות היום הוא בשופר ומקשה הא תרי קלא לא משתמע ומה הועילו שהיה מקצרים לבסוף הלא קול שופר בעינן תחילה ועד סוף ומשני איידי דחביבי משתמע