חלקי אבנים יז

אבי כי זהו הבכור ויעקב השיבו ידעתי בני ידעתי כי זהו הבכור וגו' אשר לכאורה כי זהו הבכור דברי מותר המה למאי מזכיר שם הבכורה אלא שהראה ליוסף שכל מה שהוא עושה הוא עושה בהשכל ודעת והנה ראה שחלקתי כבוד לבכורה שלא צוויתי לך להחליפם בכדי שיגיע מנשה ליד שמאלו ולא היה צריך לשכל את ידיו אלא שחלק כבוד לבכורה להיות עומד במקומו והוא הטריח את עצמו לשכל את ידיו והא דלא ברכו ביד ימינו טעם אחר יש בו כמפורש שעתיד לצאת ממנו ירבעם והבינהו:

(רש"י) וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה פירש"י אחר שראה יעקב שנסתלקה השכינה ממנו שאל מי אלה שאינם ראוים לברכה ויאמר יוסף בניי הם אשר נתן לי אלקים בזה פירש"י שהראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה כאן השואל עומד ומתקשה את עצמו לדעת מה זה ועל מה זה הוצרך יוסף להראות לאביו שטר אירוסין ושטר כתובה הלא בחד הוי סגי אחר שהראה לו שטר כתובה תו לא צריך להראות שטר אירוסין דלמאי חזי ליה תו קשה אחר שעלה על דעת יעקב שחשדו לדבר עבירה אשר ע"י זה נסתלקה השכינה והאיך נסתלק תלונה זו מעס יעקב אחר שהראה שטר כתובה ושטר אירוסין הנה כבר כתבנו בספרי הגדול באריכות אשר גם זכרנו לעיל מזה קצת שיש שני פירושים על הא דאמר הקב"ה לאברהם לזרעך אתן את הארץ הזאת חד אמר האי זרעך הוא קאי המיוחס אחריך ואזהרתו דלא תנסוב גוי' דאפקרא רחמנא לזרעי' ולהאי דיעה אין חטא בשתי אחיות לדעת הפענח רזא שהבאתי שם דכתב לאה ורחל לאו אחיות היו מצד האם כי אם בנות לבן היו וכבר אפקרי רחמנא לזרעי' כי זרמת סוסים זרמתם והלכה כחנניא דסומכוס דאין חוששין לזרע האב והבינהו הוטב נמצא לא היה ליעקב חטא שתי אחיות ויש עוד מ"ד דהא דאמר הקב"ה לאברהם אבינו לזרעך אחריך בא להזהיר על הבחנה ליתן הבחנה בין טפה לטפה למען ידעו בוודאי שהוא מיוחס אחריך כו' לפי' זה הלכה כסומכס דחוששין לזרע אב נמצא שתי אחיות היו והוי איסור ליעקב והנה כאשר ראה יעקב בשעת ברכה שנסתלקה השכינה מהם היה שואל מה פסול יש בהן שאין השכינה רוצה לברכם אם נאמר בשביל שהם באין מאיסור שתי אחיות ולפיכך אינם ראוים לברכה ז"א שהרי הראני השם לקבור את רחל בארץ כנען לדעת הזוהר חדש שאין שתי אחיות חל כלל בח"ל כמ"ש גם לעיל מזה א"כ מדוע נסתלקה השכינה מזה מאחר שאיסור שתי אחיות לא היה חל כלל ומזה נשמע ומוכח דהאי לזרעך קאי על הבחנה שצריך אתה ליתן הבחנה בין טפה טיפה ויוסף נסב בת דינה שהיתה שבוי' בבית פרעה ושבוי' צריכה הבחנה והוא לא עשה הבחנה נמצא בשבוי' לא שייך לזרעך אחריך שמיוחס אחריך שהרי גם הקב"ה כשפדה את ישראל ממצרים היו נקראים שבוי' ונתן להם הבחנה שנאמר בחודש השלישי לצאת בני ישראל וגו' לדעת המדרש שהמתין להן דין הבחנה א"כ היה יעקב סובר שבשביל זה שלא נתן יוסף הבחנה לפיכך נסתלקה השכינה בשביל הבחנה מה עשה יוסף הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה והזמן הכתוב בשתיהן יגיד שנתן הבחנה כדין ואין עליהם אשמה וביקש יוסף רחמים עליהם ונתגלה ליעקב השכינה גם נתגלה לו בשל מי באה הסתלקות השכינה והוא בשביל מנשה הבכור שעתיד לצאת ממנו ירבעם והבינהו ויונעם לך:

תם ונשלם ספר בראשית. בעזרת אשר לו אחרית כראשית. פרשת שמות (רש"י) הבה נתחכמה לו פירש"י למושיען של ישראל וברש"י ישן כתב והם לא ידעו שהם באו בתוך המים והנה באשר היותם חכמי ויועצי פרעה מפורסמים לחכמים כמ"ש חז"ל והם בלעם איוב יתרו האיך יעלה על דעת אנושי להאמין שהם לא היו יודעים ולא העלו לבם לחוש אולי הם יבואו תוך המים והרי אפילו תינוקות של בית רבן יודעים אף שנשבע הקב"ה שלא להביא מים עליהם אבל שהם יכולים ליענש שהם יבואו תוך המים ובתוך הביאור זה יתבארו גם שאר קושיות הראוים להקשות כאן. כדי ליישב נקדים הא דכתב המגלה עמוקות הא דנידונו מצרים במים היינו טעמא שהם פגעו באשת איש של הקב"ה כי דין נשואין היה להם ועונש הפוגע בא"א דינו חנק והטובע בנהר הוא חנק כמו בדור המבול שעיקר חטא שלהם היה על שחטאו בא"א ודינם חנק ע"כ נידונו במבול מים שהוא חנק ואני הוכחתי בספרי עיר דוד באריכות גם יתבאר בדרוש חריף לקמן שישראל כל זמן עה"ז דין ארוסה להם שנאמר וארשתיך לי באמונה ולימות המשיח