חלקי אבנים טו

יוסף עמהם אחר שנשתקע יוסף כ"ב שנה בין האומות דלמא מת הוא אלא מכח ערבות של יהודא שנעשה ערב להציגו חי מוכח שיוסף עדיין חי דהוה קשה ליעקב האיך הכניס יהודא את עצמו להביא בנימן חי הלא מכח יוסף שנאבד מוכח דיש מיתה בלא חטא אלא בוודאי סברי ליהודא שיוסף עדיין חי בשביל היותו עדיין צדיק ואין מיתה בלא חטא ולפיכך נעשה ערב גם לבנימין הצדיק כי אין מיתה בלא חטא ולפיכך התפלל יעקב ושלח לכם אחיכם אחר זה יוסף:

פרשת ויחי (רש"י) ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל וגו' ואקברה שמה פירש"י ידעתי שיש בלבך עלי שלא כך עשיתי לאמך אבל דע שע"פ הדיבור קברתיה שמה. הנה ראיתי בספר ילקוט ראובני מביא בשם גדול א' וז"ל הא דאמר יעקב ליוסף שעל פי הדיבור קברתי' לא באמת דבר לו כי לא מצינו שהדיבור היה בזה עכ"ל. אבל שגגה פלטה קולמסו לדבר דברים כאלה על מובחר שבאבות אשר מדתו אמת יאמר עליו כי לא באמת אמר לו השם ימחול לו. ומאחר שנכון הדבר מעם אלקים להציל את האר"י כי יעקב אבינו מדתו אמת ובאמת דבר גם ליישב דברי רש"י ז"ל אשר בסקירה ראשונה נראים תמוהים הם הרמותי ידי ולצאת חוץ לגדר כוונתי לקצר בחיבור קטן הזה ואפרש מילתי ויתבארו גם המשך הפסוקים האלו בטוב טעם ודעת הנה אחר השבועה נמצא בכאן שלש חלוקות חלוקה הראשונה במ"ש יעקב ליוסף אל שדי נראה אלי בלוז ויברך אותי וגו' שאין שום שייכת להשבועה שהשביע אותו חלוקה שני' במ"ש ועתה שני בניך הנולדים לך וגו' אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי מה שייכות יש לענין דלעיל מיני' חלוקה שלישית היא במ"ש ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל וגו' ואקברה שמה מה שייכת יש לו לדעיל מיני' גם הניח רש"י כל חלוקות שזכרנו והעמיד דרשתו ידעתי שיש בלבך עלי דוקא על חלוקה שלישי' הלא דבר הוא ועוד קשה מדוע אמר יעקב אילו שלש חלוקות אחר השבועה ולא קודם לכן ועיקר הקושי' ה"ל ליעקב להסמיך ואני בבואי מפדן וגו' לואקברה שמה מאחר שהוא עיקר הסרת תלונתו. והנה אסמוך על המבין ואקצר כל מה דאפשר למען שלא לצאת חוץ מגדר שגדרנו לקצר אי' בזוהר חדש הא דלא הביא יעקב אבינו את רחל לא"י לקברה שמה היה מטעם חטא שתי אחיות דכל זמן היותם בח"ל לא היה איסור שתי אחיות חלין כלל ולפיכך קברה בח"ל והנה יעקב כשנשא את רחל היה לפניו תירוץ של הרמב״ן שקודם מ"ת היה ולא היה נצטווה והא דנאמר אצל אברהם למען אשר יצוה את בניו האי בניו על יצחק קאי ולא על יעקב דיעקב בני בניו היה וכמ"ד בני בנים אינם כבנים אשר גם יוסף היה עומד בסברה זו להחזיקה ולהציל את אביו מחטא שתי אחיות אשר גם לזה הטעם נאמר ויאהב יעקב את יוסף כי בן זקונים הוא לו פירש"י בר חכים שהי' מוכיח לאחיו שאיסור שתי אחיות אין כאן וכתבתי הנוטה לאמת בספרי הגדול בבית יעקב גם לעיל פ' וישב ואידך מ"ד דסבר בני בנים הרי הם כבנים ראייתו מהא דכתב אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיה לי מזה משמע דבני בנים הרי הם כבנים בהצטרף עוד לזה דברי הגמרא דהוריו' הובא גם בילקוט ושם תשובת הגמרא דשאני כהנים דלאו איקרי קהל שאין להם אחוזה בארץ ופריך אם כהנים לא אקרי קהל הני י"ב שבטים דאיקרו קהל קא מחסרי שבטים שהרי לוי לא אקרי קהל ומשני אפרים ומנשה קא ממלא החסרון והוו י"ב שבטים קהל כמ"ש ואתן אותך לקהל עמים והנה בלוז נראה אל שדי ליעקב ואמר לו הנני מפרך והרבתיך ונתתיך לקהל עמים ונתתי לזרעך את הארץ הזאת לאחוזה ממילא הראה לו בזה שיצא לוי מכלל קהל בעבור שאין לו אחוזה בארץ ונתקשה ליעקב קושיות הגמרא הא קא מחסרי ליה שבטים אלא מוכרחים אנו לומר כתירוץ של הגמרא הנ"ל דאפרים ומנשה ממלאין המנין של קהל י"ב שבטים וכיון דאפרים ומנשה ממלאין המנין אף שהם בני בנים משמע דהלכה היא כמ"ד דבני בנים הרי הם כבנים וכיון דמוכח דבני בנים הרי הם כבנים א"כ היה יעקב מצווה אף קודם מ"ת וסברא דרמב"ן ליתא. נמצא יש כאן איסור שתי אחיות ולא היה ליעקב שום תרופה להנצל מאיסור שתי אחיות אם לא כדעת הזוהר חדש שזכרנו שלא להביא את רחל אתו לא"י משום איסור שתי אחיות ובזה הוא מבואר הכל כי הנה יעקב אבינו היה מתיירא מיוסף אולי יקברני בארץ מצרים כי יאמר וכי כך עשית לאמי שהיה בעוד לבא כברת הארץ קברתי' שמה לא הכנסת אותה. ואם יאמר לו יעקב שע"פ הדיבור