חלקי אבנים יד

(רש"י) ויבך אותו אביו פירש"י כלפי יצחק שבכה על צרתו של יעקב עיין בספרי הגדול עיר דוד בבית יעקב באריכות דברים הנוטים לאמת ונחזיק כאן בקוצר אמרים כי שם כתבתי שיעקב אבינו היה מתנצל את עצמו שלא חטא בשתי אחיות לדעת הרמב"ן לפי שהיה קודם מ"ת ולא היה נצטווה והא דמצינו שאמר הקב"ה כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו י"ל דהאי בניו קאי על יצחק ולא על יעקב משום דיעקב בנ' בניו איקרי והוא לדעת מ"ד דבני בנים אינם כבנים ועתה כשנאבד יוסף ונתמלאו לדעת חז"ל אפרים ומנשה למספר שנים עשר שבטים וכדעת הגמרא ש"מ דהלכה היא כאידך מ"ד דבני בנים הרי הם כבנים וטעמו דהרמב"ן ליתא והאי למען אשר יצוה את בניו קאי גם על יעקב ושלא כדין עשה יעקב שלקח שתי אחיות לפיכך בכה יצחק על צרתו וזהו ויבך אותו אביו כלפי יצחק אמר שבכה יצחק על צרתו של יעקב והבינהו ועיין בבית החכמה פ' וישב לאידך גיסא שיצחק צוה לו ליקח שתיהן במ"ש וקח לך מבנות לבן שציווהו ליקח שתיהן וד"ת כפטיש יפוצץ סלע המה ויונעם לך:

פרשת מקץ (רש"י) אין נבון וחכם כמוך פירש"י לבקש איש נבון וחכם שאמרת כו' ולכאורה תיבת שאמרת הוא מיותר כי מה היה חסר באומרו לבקש איש נבון כמוך לא נמצא כמוך ונראה כוונת רש"י ז"ל ע"פ הא דחלקו חז"ל בין נבון לחכם כי נבון הוא יותר גדול מחכם וזהו פירושו בשלמא יוסף שאמר ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם פירושו הוא דמתחילה אמר לו ראה אחר נבון ואם לא תמצא נבון תקח חכם והנה בדברי פרעה קשה למה אמר לא נמצא איש נבון וחכם כמוך מאחר שלא מצא חכם פשוט הוא דלא מצא נבון א"כ נבון למה נאמר לכך מפרש לבקש איש נבון וחכם שאמרת לדידי אינו צריך להזכיר נבון רק לדבריך שאמרת לבקש נבון כמוך לא נמצא והבינהו:

פרשת ויגש (רש"י) ואחיו מת פירש"י ז"ל שהוציא שקר מפיו מפני היראה וקשה מנ"ל שמא הא דאמר מת מפני שהי' מסופק אולי מת מחמת אריכות הענין שלא שמעו ממנו היכן הוא הארכתי בזה בספרי עיר דוד בבית יעקב גם בבית החכמה סדר פ' זו ושם תראה דבר אמת ויונעם לך בהיות כי ראובן לא רצה להכניס את עצמו בערבות כמו יהודא כ"א אמר ואביאנו אליך בין חי בין מת. אבל יהודא נעשה ערב להציגו חי כמ"ש רש"י במקומו והטעם הוא שמתחילה למד ראובן מיעקב ששלחו בשליחות לאחיו כי סבר שאין מיתה בלא חטא ולפיכך אמר נשליכהו באחד הבורות וטעמו היה למען הצילו מידם אבל נחשים ועקרבים לא יעשו לו דבר כי אין מיתה בלא חטא וכאשר שב ראובן אל הבור ולא מצאו חשד את אחיו שהרגו אותו ולא האמין להם במה שאמרו שמכרוהו והיה ראובן סבר יש מיתה אף בלא חטא ולפיכך לא רצה ראובן להיות ערב שיביאנו חי מטעם היותו צדיק ואין מיתה בלא חטא ז"א שהרי כבר הרגו את יוסף הצדיק מזה מוכח שיש מיתה בלא חטא אבל יהודא היה יודע באמת שלא הרגוהו ושמכרוהו וכדי שלא יאמרו שמא חטא אחר זה ומת גם זה אינו שהרי יש להקשות האיך עלה על דעתם לנחם את אביו מאחר דק"ל אין מקבלים תנחומים על החי ויוסף היה חי שהרי מכרוהו ואדרבה האי תנחומין הוא סותר על שהביאו כתנת יוסף מטובל בדם בוודאי יחשוד אותם יעקב שמכרוהו אם כן למה באו לנחמו אלא כוונתם היה בתנחומין לדעת אם יוסף עדיין חי הוא שמא עבר יוסף עבירה בזמנים הללו שהרי גירו בו את הדוב שיחטא ואז מת בוודאי ולכך באו תמיד לנחם אותו אחר יוסף ויעקב לא רצה לנחם את עצמו בזה הבינו שעדיין יוסף חי כי אין מיתה בלא חטא נמצא הלך יהודא בטח שלא יארע תקלה לבנימן הצדיק מטעם זה שאין מיתה בלא חטא וראייתו מיוסף הצדיק שלא מת לזה בא רש"י ז"ל לומר דמחמת יראה אמר מת דאלת"ה מאחר שיהודא נעשה ערב בעד בנימן על סמך זה שהיה יודע בוודאי שיוסף חי כי אין מיתה בלא חטא א"כ האיך הוציא צדיק כמוהו שקר מפיו באומרו ואחיו מת אלא וודאי כדאמרן שמפני היראה הוציא שקר מפיו וזה פי' הכתוב אחר שנשבע לו יהודא להציגו חי מעתה אינכם חסירים כלום אלא תפילה הריני מתפלל עליכם ומה היה תפילתו ושלח לכם את אחיכם אחר זה יוסף דקשה האיך עלה על דעת יעקב שיביאו את