חלקי אבנים יא

כ"א כשיעקב יהרוג את עשו תחילה ויעמדו בני עשו בו ביום ויהרגו את יעקב שלא כדין ושלא כדת של תורה:

פרשת ויצא (רש"י) ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי פירש"י שאם ידעתי לא ישנתי במקום קדוש כזה. ע"פ צחות הפשוטא נראה כוונת רש"י בזה ממה שאחז"ל דניאל ראה באספקלרי' שאינו מאירה היה סבור שראה את המראה ובאמת לא ראה כלום כי תכלית אשר תדע הוא אשר לא תדע כמ"ש כי לא יראני אדם וחי נמצא גם כאן פירוש הכתוב הוא כזה ויקץ יעקב משנתו וראה בחלומו שה' נצב עליו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה מקום השראות שכינתו וראי' לדבר הזה שהרי ואנכי לא ידעתי ר"ל לא ידעתי מאומה בהקיץ כי אם בחלומי מטעם כי לא יראני אדם וחי מזה מוכח שיש ה' במקום הזה והבינהו ובא רש"י להוכיח שיעקב אבינו לא ראה שמה אפילו באספקלריא שאינו מאירה דאילו הראו לו אפילו באספקלריא שאינו מאירה מ"מ היה נוהג במקום הזה כבוד שלא לישן בו ומטעם שלא הראו לו כלל כ"א בחלומו נראה שיש ה' במקום הזה בעצמו ובכבודו כטעם תכלית אשר תדע הוא אשר לא תדע וז"ש אכן יש ה' במקום הזה שהרי אנכי לא ידעתי:

ותאמר אל אבי' אל יחר בעיני אדוני כי לא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי צחות הפשוטא יתבאר המשך הפסוק הזה ע"ד הא דשנו חכמינו במשנתינו מנין לע"ז שמטמא במשא כנידה. צא תאמר לו מה נדה מטמא במשא כך ע"ז מטמא במשא נשמע שע"ז ונידה דין א' להם והנה רחל גנבה את התרפים לסלק את אבי' מהיות עובד ע"ז מה עשתה הניחה התרפים בכר הגמל וישבה עליהן וכדי שלא תהא צדיקת זו נכשלת לשקר נגד אבי' באמרה כי לא אוכל לקום מפניך אמרי' תאמר טעם לדבר שאמרה לפניו כי לא אוכל לקום מפניך ורמז רמזה לו שטומאת נידה עליה והטעם הוא כי דרך נשים לי ר"ל שיש לי תחתי הטומאה כמו דרך נשים כי ע"ז ונידה שניהם שווים בטומאה והוא סבר כפשוטא שדרך נשים הוא לה בשם הגאון מוהר"ר יעקב מלובלין:

פרשת וישלח (רש״י) עם לבן גרתי גי' תרי"ג כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי כו'. ראוי לשום לב להבינו אם כוונת של יעקב לבזות את לבן בעיניו להיותו רשע הלא גם עשו כמוהו ואם כוונתו לומר שהוא צדיק גמור ששמר תרי"ג מצות מה לעשו עם יעקב על ששמר תרי"ג מצות הלא הוא מואס בהן וביותר קשה מה שייכות יש לתרי"ג מצות ששמר לפסוקים שלאחריו ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדוני מצורף לזה גדלה הקושי' במאד גם בפירושו של רש"י במ"ש מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי ופירש"י מי לך כל המחנה אשר פגשתי שהוא שלך למה הוא לך ודבריו אינם מובנים לי וכד מעיינת בי' יתבאר הכל באופן א' כי יעקב שמע מביאתו של עשו עליו אמר בודאי כוונתו הוא ליקח מידי כל המחנות אשר לקחתי משכם ולבן שהם דרך גזל לפי הנראה. לפיכך הקדים יעקב במאמרו להוציאו מלבו שהכל כדין עשה וכדין זכה בהן בנקדים הא דאי' בגמרא ראה ויתר גוים ראה הקב"ה שבע מצות שנצטוו בני נח ולא קיימו עמד והתירן ר"ל הותר ממונם. וזה המשך הפסוקים ויאמר יעקב כה תאמרון לאדוני לעשו כה אמר עבדיך יעקב עם לבן גרתי פירש"י עם לבן הרשע גרתי וקראו רשע להיותו אינו נשמר משבע מצות שנצטוה לו ואני שמרתי תרי"ג מצות שנצטויתי והקב"ה ויתר ממנו העוברים על רצונו ונתנה למקיימי רצונו כמ"ש ראה ויתר גוים ולפיכך ויהי לי שור וחמור צאן עבד ושפחה ואף שלקחתי ממון של שכם ושל לבן כדין בא לידי כדאמרן ואשלחה להגיד לאדוני את כל זה ובאמת ישרו בעיני עשו דברי יעקב והנה לבסוף כאשר ראה עשו את הנשים וראה שגם יעקב עבר על תרי"ג מצות שהרי לקח שתי אחיות א"כ היה כעם ככהן לזה שאלו אחר שראה את הנשים ואמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי שאמרת שהוא שלך כדאמרן מכח ראה ויתר גוים אבל באמת אינו שלך שהרי גם אתה לא שמרת מה שנצטווה לך וא"כ למה הוא לך ומה שהשיבו עי' בספרי הגדול עיר דוד דרך דרוש חריף באורך בבית יעקב ויונעם לך:

(רש"י) גמלים מניקות ובניהם שלשים פירש"י ומדרש אגדה בניהם בנאיהם