השגות הרז"ה על בעלי הנפש ס

בשער המים בבאי בשער המים נמס לבי ויהי לימים כי גאו המים נחל אשר לא אוכל לעבור מפני שאין לנו גמרא לרוב המשניות שבו והנני יוצא בעקבי הראשונים ולא להתעכב עם השונים שאין לי להורות הלכה מתוך משנתינו והשם יקשיב רנתי ותחנתי לתת בתורתו מנתי ויעירני משינתי

(א) הא דאמרינן בעובדא דאבוה דשמואל שמא ירבו נוטפין על הזוחלין הקשה עליו הרב וכי רבו נוטפין מאי הוי והתנן מעין שהוא מושך כנדל רבה עליו המשיכו הרי הוא כמות שהיה היה עומד ורבה עליו המשיכו שוה למקוה לטהר באשבורן ולמעין להטביל בו בכל שהוא וכיון שנהר פרת ידוע הוא שהוא מושך אם רבו עליו גשמים מה בכך והלא הוא כמות שהיה זו היא הקושיא שהקשה הרב ואני אומר דלא קשיא ולא מידי דמעיין שהוא מושך כנדל משיכתו מוכחת עליו שהוא מלא על כל גדותיו ומתוך שמימיו מרובין מהמקור ברדיפה הוא מטיף אותו לכאן ולכאן לרוח' המעיין כנדל זה המרבה רגלים ומשלח לימין ולשמאל לפיכך כל מה שהוא מרבה ומוסיף על המעיין הזה שצורתו כצורת הנדל בידוע שהוא פולט את תוספתא ורבייתו נמשכת ממנו לאלתר אבל אם הוא עומד נראה שיש לו בית קבול ומקום שמימיו נבלעים לתוכו ואם רבה עליה אע"פ שהמשיכו הרי תוספתו מקצתה נבלעת ומקצתה נמשכת לפי' שוה למעיין ולמקוה ושאר הנהרות שידותיה' רחבים וגדותיהם גבוהים וכ"ש הנהר הגדול נהר פרת ידוע הוא שהם מקבלין תוספת ולפיכך חשש להם אבוה דשמואל לעשות מקוה לבנותיו גזירה שמא ירבו נוטפין על הזוחלין ומצאתי בתוספתא משנה שהיא סומכת הפירוש הזה מעין שמימיו מעטין ורבה עליו והרחיבו מטהר באשבורן ואין מטהר בזוחלין אלא עד המקום שיכול להלך מתחלתו הא למדנו ממשנה זו שאנו משערין את המעיין ברבייתו לאיזה מקום הוא נמשך ומתרחק ברבייתו ודינו שם באשבורן והמקוה שהוא מהלך שם מתחלתו שלא קבל התוספות דינו כמעיין וזה דומה למשנתינו: